התנאי הראשון לשלום הוא הכרה באחר כבן אדם, כזה שמסוגל לטעות, לעשות דברים שבעיניך הם שטויות וגם לשנוא אותך. ברגע שאתה מבין שהערבים הם בדיוק כמוך (ולא פרימיטיביים כמו שרוב השמאל חושב), העניינים נהיים הרבה יותר פשוטים. מי שמאיים לרצוח אותך ומכריז שהוא רוצה להרוג אותך הוא אויב ואין צורך להמציא בשבילו תירוצים. אפשר לקוות ורצוי לפעול להפסקת הגישה הזאת שלהם, אבל אי הכרה בה (או לחלופין הצגת כל הערבים כמחזיקים בה) היא הכחשת האנושיות שלהם.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
המוסר המעוות של חסינות לחמאס
טענה נפוצה אחת היא שהדאגה לחיי אדם מצדיקה התעלמות ממה שאנשים באמת רוצים, רק בגלל ש"כולם שווים". אך חיים חשובים דווקא משום שבני אדם...
-
אני מודה שלרוב אני לא ממש מתרשם מהטמטום הכללי של עיתונאי השמאל הקיצוני במדינה. מאז תחילת המלחמה אני משתדל לזכור שהטמבלים הללו הם לא ממש הדוג...
-
במשך יותר משבוע ישראל מכניסה כמה שיותר מזון לרצועה, אבל המשבר ההומניטרי רק מחמיר – מה שלמעשה מוכיח את טענת ישראל שחמאס משתמש בהרעבה ככלי מלח...
-
איני אוהב את המלחמה בעזה, אך כישראלי, עליי להתמקד בהשגת שלום. איני יכול להרשות לעצמי להיסחף אחר האיתותים המוסריים לכאורה שהפכו כה פופולריים ...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה