"אבן שטיפש אחד זרק לבאר גם אלף חכמים לא יספיקו להוציא אותה" הוא הפתגם ההולם את המצב. סעיף האישום מעולם לא היה רצח ולכן מן הסתם לא יכול להיות מומר להריגה. אלאור לא הבין את המונחים שהפרקליטות הצבאית השתמשה בהם ולכן שאל מה משמעות המשפטפטת, התשובה שקיבל הייתה שהאישום יכול להגיע לרצח. פיצול הגרסאות היחיד בנושא הוא לגבי הסיבה לשימוש בהסבר זה: התביעה - בשביל שיבין את חומרת מצבו, ההגנה - על מנת להפחידו.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
המוסר המעוות של חסינות לחמאס
טענה נפוצה אחת היא שהדאגה לחיי אדם מצדיקה התעלמות ממה שאנשים באמת רוצים, רק בגלל ש"כולם שווים". אך חיים חשובים דווקא משום שבני אדם...
-
אני מודה שלרוב אני לא ממש מתרשם מהטמטום הכללי של עיתונאי השמאל הקיצוני במדינה. מאז תחילת המלחמה אני משתדל לזכור שהטמבלים הללו הם לא ממש הדוג...
-
במשך יותר משבוע ישראל מכניסה כמה שיותר מזון לרצועה, אבל המשבר ההומניטרי רק מחמיר – מה שלמעשה מוכיח את טענת ישראל שחמאס משתמש בהרעבה ככלי מלח...
-
איני אוהב את המלחמה בעזה, אך כישראלי, עליי להתמקד בהשגת שלום. איני יכול להרשות לעצמי להיסחף אחר האיתותים המוסריים לכאורה שהפכו כה פופולריים ...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה