אני לא יודע איך לבשר לכם, אבל הכלכלה הישראלית אמורה הייתה להיות בקשיים כלפי חוץ, בלי קשר לממשלה או למעשיה. מ-1999 ההתייחסות החיצונית קשורה קשר הדוק למגזר ההייטק שנמצא כרגע בכל העולם בצניחה. הפעם היחידה בה הייתה השפעה למצב הפנימי היה בשיא האינתיפאדה השנייה וגם אז זה הגיע על רקע של דשדוש בתחום. מי שיטרח לקרוא מאמרים מאוקטובר יגלה שהציפייה הייתה לירידה משמעותית החל מינואר. האם לרפורמה ולהתנגדות אליה יש איזשהי השפעה, אני מניח שהן לא עוזרות, אבל ההנחה שמדובר בגורם היחיד או אפילו המשפיע ביותר צריכה להתקבל בספקנות רבה.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
המוסר המעוות של חסינות לחמאס
טענה נפוצה אחת היא שהדאגה לחיי אדם מצדיקה התעלמות ממה שאנשים באמת רוצים, רק בגלל ש"כולם שווים". אך חיים חשובים דווקא משום שבני אדם...
-
אני מודה שלרוב אני לא ממש מתרשם מהטמטום הכללי של עיתונאי השמאל הקיצוני במדינה. מאז תחילת המלחמה אני משתדל לזכור שהטמבלים הללו הם לא ממש הדוג...
-
במשך יותר משבוע ישראל מכניסה כמה שיותר מזון לרצועה, אבל המשבר ההומניטרי רק מחמיר – מה שלמעשה מוכיח את טענת ישראל שחמאס משתמש בהרעבה ככלי מלח...
-
איני אוהב את המלחמה בעזה, אך כישראלי, עליי להתמקד בהשגת שלום. איני יכול להרשות לעצמי להיסחף אחר האיתותים המוסריים לכאורה שהפכו כה פופולריים ...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה