בתי ספר ניסויים כהדגמת שיטת השוברים

בעקבות מנהל בי"ס לשעבר: "ביה"ס הוא מקום שרע לילד להיות בו - המערכת לא לטובתו" 

שיטת השוברים בארצות הברית היא כישלון קולוסלי לפי כל מחקר אפשרי (חפשו בגוגל) והיא שורדת מכיוון שהגופים הדתיים נהנים ממנה. ההצעה לאמץ אותה בארץ דומה להצעה לאמץ את ביטוח הבריאות האמריקאי.
 

אגב, הקשר בין שוברים לבין קביעות הוא קלוש מסיבה פשוטה, שוברים עובדים ברמה של בית ספר, קביעות היא ברמה האישית.
 

יש צורך דחוף בשיפור מערכת החינוך, אימוץ רעיון כושל הוא צעד בכיוון הלא נכון.

 

 

המחקרים היחידים שראיתי פה הם של גורם שמתגאה בבתי הספר שלו - לא מרשים במיוחד. "הקונסצנזוס המחקרי בקרב כלכלני חינוך" לא ממש רלוונטי לנושא - הכישלון הוא בחינוך, לא בחלוקת הכסף. הציונים נמוכים יותר ומה שמשמעותית נכשל כישלון חרוץ הוא התפתחות היכולות החברתיות ששיטת השוברים מחמירה את המצב (החמור מאוד גם ככה) באופן משמעותי. הציטוט של הטענה הזאת דומה לטענה שמלחמת קוסבו הייתה הצלחה סרבית כי היא עלתה מעט למשלם המיסים הסרבי תוך התעלמות מהסנקציות.

 

מה שקורה בעקבות פתיחת אזורי הרישום בארץ הוא דבר פשוט - מנהלי בתי הספר ממהרים להכריז על עצמם כייחודיים ומה שיותר חשוב כניסויים.

 

את נושא הניהול העצמי בארץ אני מכיר לא רע מכיוון שאבי עבד בייעוץ לכאלו. הסיפור הוא פשוט להפליא, זה לא שהכסף מנוצל יותר טוב אלא שיש יותר כסף - מכל המקורות האפשריים. כל בית ספר ניסויי מקבל יותר כסף ממשרד החינוך, מותר לו לקבל יותר מהרשות המקומית ולגבות יותר מההורים. זאת כמובן הסיבה למה יש מאות כאלו, ברשויות חזקות כמובן, בארץ. במקומות הבודדים שמדובר ברשות חלשה, בת ים למשל, העניין מהווה כישלון. בקיצור, בארץ העניין לא עובד בעליל.

 

בקיצור, הבעיה של הנתונים היא התייחסות למשתנה תלוי (פתיחת אזורי רישום) כבלתי תלוי. התייחסות לעובדה הזאת הופכת את התמונה. ואגב, מחקר רציני בנושא הוא כזה שלא מניח שהשוברים הם גורם בלתי תלוי בלי בדיקה של אפשרויות אחרות.