הרפורמה אשמה בבעיות הכלכליות או המתנגדים?

 אני לא יודע איך לבשר לכם, אבל הכלכלה הישראלית אמורה הייתה להיות בקשיים כלפי חוץ, בלי קשר לממשלה או למעשיה. מ-1999 ההתייחסות החיצונית קשורה קשר הדוק למגזר ההייטק שנמצא כרגע בכל העולם בצניחה. הפעם היחידה בה הייתה השפעה למצב הפנימי היה בשיא האינתיפאדה השנייה וגם אז זה הגיע על רקע של דשדוש בתחום. מי שיטרח לקרוא מאמרים מאוקטובר יגלה שהציפייה הייתה לירידה משמעותית החל מינואר. האם לרפורמה ולהתנגדות אליה יש איזשהי השפעה, אני מניח שהן לא עוזרות, אבל ההנחה שמדובר בגורם היחיד או אפילו המשפיע ביותר צריכה להתקבל בספקנות רבה.

רשות השידור לשלטון

היום שמעתי כרגיל את השעה הבינלאומית של כאן ונקרעתי מצחוק. הקטע המשעשע (בניגוד לרוב התוכנית שהיה מדכא כרגיל) התייחס לתקשורת בפולין. במהלך הקטע הוזכר מצב התקשורת הציבורית בפולין, אולם מי שלא שם לב יכול היה לחשוב שמדובר בדיווח עובדתי על תאגיד כאן במהלך ממשלת בנט-לפיד. החלק המשעשע ביותר היה הטענה של הכתב שאילו היה מנסה לשדר כתבה מתחנפת ברמה כזאת, העורך היה פוסל את הכתבה, בפועל הכתב (שבכוונה אינני מזכיר את שמו) פרסם כמה וכמה כאלו במהלך תקופת הממשלה הקודמת. גם שאר החלק שדיבר על ניסיונות של הממשלה לחסום שידורים בלתי רצויים מחו"ל, תביעות ההשתקה מטעם מפלגת השלטון וכו' הזכיר מאוד את הממשלה הקודמת, מה שלא מנע את הקולות המזועזעים איך הדבר ייתכן.

קשה לקבל מידע אמין על פולין, ולכן קשה לי לדעת מה מידת האמינות של הדיווח. אבל ברור שמודעות עצמית פשוט לא קיימת אצל צוות התוכנית שמחיצתה בשבועות האחרונים מוקדש לתעמולה אנטי ממשלתית סמויה או בוטה. כמעט למותר לציין שמדובר במהפך מוחלט לתחרות ההתחנפות לממשלה הקודמת שכתבי החוץ קיימו בתוכנית.

ניסיונות שכנוע?

מה לא מומלץ לעשות כשאתה מנסה לשכנע אנשים ב-LinkedIn:

א. להסביר לצד השני כמה הוא אדיוט

ב. לאיים עליו שתהרוס לו את הפרנסה

ג. להבהיר לו שאם הוא חושב אחרת ממך הוא פסיכי

ד. להתעלם מכך שאתה תמכת במישהו אחר שניסה לעשות את מה שאתה יוצא כעת נגדו

ה. לקרוא לו בשמות

ו. להתעקש שכולם חושבים כמוך

ז. לבוז לכל מי ששונה ממך

למרבה הצער הפיד שלי מוצף בכל הנ"ל ולמרבה הצער ביותר מדי אנשים שאשכרה חושבים שאלו הדרכים היעילות ביותר לשכנע.

המערכת המשפטית נועדה להגביל את הממשלה

זה נכון מאוד, אבל יש בעיה פעוטה, היא לא עשתה זאת. לא מדובר אפילו בכישלון בזמן ממשלת בנט-לפיד אלא באי רצון מובהק ובמה שאי אפשר לכנות אלא בהתרפסות.

מי שמדבר גבוהה גבוהה על איזון בין הרשויות בלי לשאול את השאלה הטריוואלית האם נעשה מאמץ כן כזה מביך את עצמו.

הבעיה עם רשימת החששות שהשמאל מפיץ איננה שהיא מופרכת, אלא שהמפיצים אותה רואים בה תוכנית פעולה ממשית של הממשלה שהם רוצים להקים. הסיבה למה ישראל לא הפכה למדינה אוליגרכית איננה חוסר מאמץ של הממשלה הקודמת, שהשקיע בו מאמץ ניכר אלא שהממשלה הזאת הייתה כושלת אפילו בנושא בו השקיעה מאמץ מירבי. דברים דומים אפשר לומר על ניסיונה לערער את שלטון החוק.

העניין איננו האשמת הממשלה הקודמת (ובוודאי לא תמיכה בנתניהו שאחראי במידה רבה למצב) אלא הבהרה כמה רוב מתנגדי הרפורמה פשוט לא יודעים מה הבעיה שהיא מנסה לפתור.