עכשיו באים?

בימים האחרונים הפיד שלי מוצף בהצהרות נרגשות של חברות נגד אפליה. אני מזהה את השמות של רבות מהחברות, אבל למרבה הצער לא מסיבות טובות במיוחד. חלק לא מבוטל מהחברות המצהירות דחו אותי על סמך גילי, מקצתן התעצבנו על כך שאני ציינתי שאינני מתחרט על כך שגדלתי לא במרכז והבהירו שאני לא מתאים.

לפחות את שתיים מהחברות הללו זיהיתי דווקא מהסיפורים של חבר לשעבר לעבודה שהם דחו מכיוון שהוא ערבי ועוד אחת מסיפורו של חבר אחר, דתי, שהגיע לעבוד אתי לאחר שנזרק מחברה בטענה שלא ייתכן שהוא רוצה לאכול כשר ולכן מביא אוכל מהבית. הלכה למעשה רק לגבי שתי חברות (ולא במקרה אלו החברות שעבדתי בהן) הייתה לי התרשמות שאשכרה הן עומדות מאחורי דבריהן.

בערבית יש ביטוי שמסכם טוב את כל ההצהרות הללו: "שופוני אנאס" וכך אני מתייחס לכל ההצהרות הללו.

למה בעצם חשוב מה הממשלה היוצאת עשתה?

זאת שאלה חשובה והסיבה היא שבניגוד לצפוי, לרוב יש המשכיות. אפשר לראות את זה לא רק במדיניות החוץ (גם אם נרשמות חריקות שיניים) אלא גם במדיניות האכיפה, במדיניות הכלכלית ועוד.

זאת הסיבה למה אני מאוד מודאג מהעתיד של שלטון החוק. הממשלה האחרונה אמנם עשתה כל שהיה ביכולתה בשביל לבזות את החוק, התייחסה אליו כאל המלצה בלבד ופעלה במרץ להפוך את ישראל לאוליגרכיה, אולם יכולתה לא הייתה רבה וגם בנושא הזה פעלה בשלומאליות ששמה את מרבית מאמציה לאל. אפשר בהחלט לדמיין שממשלה חדשה ויעילה יותר עשויה להמשיך באותה קו ולהצליח בו יותר.

משהו חיובי לשם שינוי

אני לרוב מתלונן בבלוג הזה, הפעם יש לי המלצה למי שרוצה להבין את הרקע למה קורה היום בישראל, אני ממליץ להאזין לשני פרקים מתוך סדרה ארוכה (ומעניינת כולה) של פודוקסיק - הרצאות ושיחות: מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו.

פרק 22 - דרום אמריקה: פופוליזם ושלטון צבאי - שאמנם מדבר על דרום אמריקה, אבל לדעתי חלק ניכר ממה שנאמר בו מסביר את החרדות של השמאל בישראל.

פרק 28 - רב-תרבותיות, פופוליזם ודמוקרטיה - שמדבר על העשור הקודם ומסביר היטב את הסיבות לניתוק ההדרגתי של האליטות "הליברליות" עד לכפירה בדמוקרטיה (ניסוח שלי).

אגב, למי שרוצה, ההרצאות נמצאות גם ב-YouTube.

סיכום (לא סופי) של הממשלה

הממשלה הנוכחית, לא הצליחה לעשות הרבה, אבל נראה שאפשר גם לסכם כמה מהאירועים הבולטים שלה (לא לפי סדר כלשהו)

א. בקשה להפקיע מהכנסת סמכויות בבג"צ חוק הפונדקאות

ב. גרימת משבר חמור ביחסים עם ברית וינשגראד

ג. מינוי סטונאי של מקורבים פוליטיים במשרד הגנת הסביבה

ד. מינוי יועצת משפטית בלי הכישורים הנדרשים במעורבות של שר הביטחון שעניינו נמצא על שולחנה (ובסוף לא העיד כשכל שאר המעורבים מועמדים לדין)

ה. מתן ייצוג חסר ביותר לאופזיציה בוועדות הכנסת

ו. העברת מינויים סיטונאים בזמן ממשלת מעבר

ז. הצעה לאמץ את החוק שהקנה למוסולני רוב בפרלמנט ללא רוב בציבור גם בישראל

ח. ביטול מתן רישיונות גז בזמן מתיחות חמורה עם רוסיה

ט. תביעות השתקה כנגד האופזיציה והתקשורת שאיננה משתפת פעולה

אנרגיה ירוקה? לא אם היא תלויה בחרדים!?

זה הסיכום הנכון למהומת הסעיף בנושא חשמל בשבת בהסכם הקואליציוני המסתמן.

מדינת ישראל התחייבה שוב ושוב לעבור לאנרגיה ירוקה יותר. מכיוון שרוב האנרגיה הזאת במדינת ישראל היא סולרית, הרי חייבים לאגור אותה (לפחות עד שימצאו שמש בלילה). כתוצאה מכך הממשלה משקיעה כבר עשור באגירת אנרגיה. גם בשבת יש פחות צריכה ולכן אין סיבה למה אי אפשר יהיה להשתמש באותם מתקנים גם במהלכה.

אם החרדים מוכנים, מסיבות "הלכתיות" לתרום לעניין, יש לשמוח על כך. בתנאי כמובן שאכן מדובר על אגירת אנרגיה ולא על ייצורה באמצעים מזהמים כמו גנרטורים.

הפאניקה המוסרית מאבי מעוז

אתחיל מהסוף, יש לרשויות ולמנהלי רשויות החינוך סיבות להילחץ, הן פשוט לא קשורות בשום צורה שהיא להיותו של מעוז "קיצוני" אלא מהעובדה הפשוטה שמדובר בפוליטיקאי שאמור לפקח על תחום שעד כה היה כמעט ללא פיקוח.

במהלך העשור האחרון ניהלו עמותות שמאל שונות (למשל הפורום החילוני), בניצוח הקרן החדשה מסע תעמולה נמרץ שבו נטען כי שכל הכסף של שיתופי הפעולה עם העמותות הולך לעמותות דתיות וחרדיות. העובדה שכעת אותם גורמים טוענים בזעזוע לאיום על תקציב של מילארדי שקלים מוכיחה שהם לא היססו לשקר שוב ושוב.

עובדה מעניינת נוספת היא שראשי הרשויות הפעילים ב"מחאה" הם אלו שלא היו אמורים לקבל אישור ממשרד החינוך, על פי המדיניות המוצהרת, לבצע שיתופי פעולה בכמעט כל השכונות שלהם. שיתופי הפעולה אמורים היו להתמקד בפריפריה החברתית והגאורגפית, העובדה כי הזועקים הם דווקא ראשי הרשויות במרכז והתומכים שלהם בפוליטיקה הארצית, רק מציפה את הצביעות הרבה בטענה של האחרונים כי הם בעד תמיכה בפריפריה - עובדה כי בהזדמנות הראשונה הם פועלים במרץ כנגדה.

אפשר לחשוב שהפיקוח של משרד החינוך בנושא מוגזם, אפשר (ואפילו רצוי) גם לחשוש מסגן שר חדש, אבל התחזות של מגיני זכויות היתר למגיני הדמוקרטיה ראויה לקריאות בוז ולא לתמיכה התקשורתית שהיא זוכה לה.