יאיר גולן על הקורונה

• יושרה? גולן!? לפני כמה ימים הוא תקף את הממשלה על אי הכנת תוכנית למערכת החינוך בפנדמיה,  התגאה בכך שהיה אלוף פיקוד העורף וסגן הרמטכ"ל, ו"שכח" לציין שבתור כזה היה אחראי על הנושא. אדם בעל יושרה היה מעדיף לשתוק מאשר להטעות את הציבור בצורה כזאת. זאת רק הדוגמה האחרונה, אפילו בפוליטיקה הישראלית קשה למצוא אנשים בעלי יושרה פחותה מגולן שכמעט כל מילה שהוא מוציא מהפה מצביעה על העדרה אצלו.
  
• פקע"ר הוא הגוף המרכזי ב"נחשול בריא", הוא מי שאמור להנחות את משרד החינוך בשעת חירום גם במקרים שאינם ביטחוניים - רעידת אדמה, מגיפה וכו'. התהייה למה דווקא צה"ל אחראי על הנושא היא במקום, אבל עובדתית זאת ההגדרה מאז מלחמת לבנון השנייה. בתור סגן הרמטכ"ל הוא היה האחראי מטעם הצבא על התוכניות הללו. לא הייתי מעלה את השאלה לגבי אחריותו, אילו לא היה מתגאה בהקשר הזה בתפקידיו הללו, ברגע שעשה כן, היה עליו להסביר שהכישלון בנושא קשור באופן ישיר למעשיו.
• רח"ל (רשות החירום הלאומית) חשב על תרחיש לא ביטחוני ב-2010 והטיל על פיקוד העורף להכין תכנית בנושא מגפה, אני לא יודע איפה זה נתקע, אבל כשמישהו מתגאה בהיותו אלוף הפיקוד באותו זמן, ההתעלמות היא הטעיה, גם אם זה נתקע בשלבים הבאים.
• למידה מרחוק קשורה קשר הדוק לתוכניות האחרות של פיקוד העורף ולכן הוא מעורב בה. כפי שהודגם היטב במשבר הנוכחי, קשה מאוד לגייס עובדים בלי דאגה לילדיהם. נכון שהתוכנית מוכנת על ידי משרד החינוך, אבל יש מעורבות ניכרת של פיקוד העורף בשל הצורך בהקצאת משאבים בחירום. גולן היה אמור להכיר היטב את התוכנית, מכיוון שפיקוד העורף הוא שותף מרכזי בה. למשל, מה קורה אם תשתית האינטרנט נופלת וחברות התקשורת לא יכולות לטפל בה?

הפתעה? אצל זהבה גלאון

אני הגבתי אצל זהבה גלאון על פוסט בכייני שמאשים את ליצמן. מישהו הגיב לי ושאל שאלה טובה למדי, חיפשתי את התגובה שלי, אבל הפלא ופלא, היא נמחקה (גם מההתרעות שלי). השאלה שהוא שאל, אם מישהו תוהה, היא לאיזה פוסטים שלה אני מתייחס, שלא במפתיע רובם המכריע פשוט "נעלמו" מהדף מכיוון שהם לא התאימו למצב החדש.

הכפלה של 2.5 אחוז

מר"צ תל אביב מתגאים בהכפלת תקציב הקהילה הגאה מרבע לחצי מיליון במהלך שלוש שנים. באותו זמן התקציב של הקמתו של מרכז הלהט"ב הוא 10 מיליון לשנה ולכך יש להוסיף את התמיכות הנוספות לו. בקיצור ההכפלה שמדובר בה היא עלייה של פחות מ-2.5% ולא מכסה אפילו את עליית הארנונה הצפויה.
הייתי שמח לטעון שרק מר"צ חושבים שהציבור מטומטם ורק רשת ב' משתפים פעולה בשמחה, אבל להערכתי מדובר בגישה אופטימית מדי.

מר"צ ואיכות הסביבה בכפר סבא

אני מחכה לפוסט בו מר"צ מתגאים בעצירת תחנות הרוח, בהכשלת תקצוב מחקר ניצול הפרשי חום הקרקע, בביטול שלושה מחמשת שדות אנרגיית השמש, במאמץ לבטל את תחנת האנרגיה השאובה בגלבוע, בבג"צ שהגישו נגד תוכנית החיסכון הממלכתית בחשמל. מעניין שמר"צ לא מתגאים בתמיכתם בעצירה של למעשה כל פרויקט אנרגיה נקייה, אולי הם סבורים שהיא תצוץ מהאוויר.

אסכם זאת כך - הממשלה עושה הרבה פחות מדי בשביל לעבור לאנרגיה נקייה, מר"צ עושה כל שביכולתה להכשיל את המעבר. בעניין התחנה בכפר סבא, זיהום האוויר שהעיר חוטפת היום מהשרפות הפיראטיות חמור פי כמה, מר"צ תומכת בהכשלת האכיפה נגדן בהתלהבות, כך שאם זיהום האוויר העירוני הוא הנקודה, מר"צ היא בחירה גרועה במיוחד.

מר"צ הגישה בג"צ נגד הקביעה שמותר לאכוף את החוק נגד שרפות בשטחי בי, סייעה משפטית לעבריינים ערביים בתוך הקו הירוק בטענה לאכיפה בררנית, ראתה לנכון לפרסם שהוסכם של שיתוף פעולה יהודי-ערבי בשטחים בנושא והכשילה אותו ועוד. הדיווחים הללו הופיעו במקומונים של כפר סבא לאורך כל השנים האחרונות, הגם שמשמעותם לא ממש הוסברה לציבור. אני אמנם עוקב אבל לא מצלם את הטקסטים, אפשר לבחון בחודשים הקרובים את העניין - זה יהיה הרבה יותר משכנע.

כמות הזיהום איננה תלויה רק בזמן התפעול והיא גבוהה בהרבה בשרפת פלסטיק מאשר בשרפת גז טבעי. אירונית, זאת אחת הטענות של המשרד להגנת הסביבה - הפסקת השרפות במקביל להקמת התחנה עדיין נותנת תחזית משתפרת של זיהום האוויר.

 

מר"צ לכאורה מתנגדת לשרפות אבל הפעולות שהיא נוקטת בפועל מסייעות לעבריינים. ההערכה שמדובר בשרפות פעם בשבועיים נמוכה משמעותית מהמציאות, הדיווחים חלוקים בין פעם ביום לבין פעם ביומיים (כמובן לא כולן באותו גודל).

 

תחנת הכוח אמורה להיות על גז טבעי. אבל הפלסטיק שנשרף באוויר הפתוח מסוכן משמעותי גם מסולר בתחנת כוח. המתקן התעשייתי היחיד שמזהם את האוויר יותר מהן הוא כנראה בית זיקוק.

 

יש לציין שאני רחוק מאוד מהתלהבות המדיניות הסביבתית של הממשלה, מה שאני לא מצליח להבין למה לתמוך במפלגה שבאופן שיטתי רק מברברת במקרה הטוב ובמקרה הרע פועלת נגד.

 

אני מציע לשאול את מטה המאבק נגד התחנה לגבי הסולר, בניגוד למר"צ, סביר להניח שהם יענו לך בכנות ובצורה שונה משמעותית מהנחרצות שנקטת פה (שלא הובע על ידם). על מנת להסיר ספקות - התחנה מתוכננת בתנאים מסוימים לפעול בסולר, שאם הם יתממשו בעיית איכות הסביבה האחרונה שתטריד את העיר תהיה התחנה (שלא לדבר שיהיו לנו בעיות קשות יותר)

לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב

אחת התופעות המדהימות במערכת הבחירות היא הזעזוע המוסרי של אנשים מחבירתה של מר"צ לאהוד ברק. מדובר בתופעה המעידה לצערי על כוחה של התקשורת ועל אי הפנמת המציאות.

ניצול מיני של קטינות? מספר שתיים השתטחה על קברו של מי שכפה יחסי מין הומוסקוסואליים על קטינים והמפלגה עסוקה אובסיסיבית בהסתרת פעילות דומה של אחד מבכירי המנגנון; חשד לשחיתות? לא רק שמר"צ תומכת נלהבת ברשות הפלסטינית המושחתת אלא שלפי הערכת רשת ב' 40% מוועידתה הם אנשים מתעשיית השלום המושחתת מהיסוד; חוסר שקיפות - כנ"ל.

אפשר לתהות מה למר"צ ולאהוד ברק מבחינת אחרות, מוסרית מדובר בתאומים זהים.

המגזר הנשכח

אחד האלמנטים מעוררי התדהמה ביותר בהתנהגות השמאל היא היחס המביש לערביי ישראל. למעשה יש התייחסות אליהם רק בשני מקרים – פשיעה ותמיכה פוליטית; כשבשני המקרים מדובר ביחס מביש כל כך שהיה עדיף להימנע מהתייחסות כלשהי.

כאשר הפשיעה היא כלפי יהודים, אזי נעשה מאמץ להכיל אותה תוך מתן תירוצים אינסופיים ומעליבים את מרבית הערבים. כאשר הפשיעה היא פנימית כלפי ערבים, מדובר בהתעלמות מוחלטת לרוב וכאשר נכפית התייחסות היחס הוא לערבים כאל סטטיסטים שאין להם שום יכולת ולכן אין שום טעם במדידה שלה. הפשיעה של ערבים לעולם לא נחשבת ללאומנית, לעולם לא נחשבת כמקור לצרות אחרות כמו חוסר התפתחות של היישובים ותמיד זוכה להתעלמות אם הדבר אפשרי. מפקדי משטרה, בכל הדרגות, יכולים להיחשב בעיני השמאל לגיבורים גם אם מצב הפשיעה אצל הערבים הוא קשה ופוגע מאוד במגזר הערבי.

נושא התמיכה הפוליטית היא מעליב אף יותר. בעוד השמאל לא מוכן לקבל כחלק ממנו את הנציגות הערבית ברמה הארצית או העירונית, הוא מסתמך עליה כאל מובנת מאליה. סירובה של הרשימה הערבית המשותפת לחתום על הסכם עודפים עם מר"צ שנתקל בתדהמה למרות הצהרות חוזרות ונשנות של אנשיה קודם לכן, הוא רק דוגמה. למעשה התוכנית האחרונה שהשמאל הציג להשגת התמיכה הערבית הייתה עוד בתקופת רבין, מאז אין ניסיון, מעבר למס שפתיים, לנסות ולגייס תומכים, מה שלא מונע מאנשיו לספור את הערבים כמונחים בכיס.

אחד האלמנטים המדגימים ביותר את ההתעלמות היסודית מהערבים הוא נושא ההדתה. מי שמנסה לאתר דיונים על רמת הדתיות הדרושה בבתי הספר הערביים יגלה שהן אינם קיימים בכלל. פוליטיקאים שמברברים את עצמם לדעת על כל ציטוט מהתנ"ך במערכת החינוך הציבורית היהודית מתייחסים בזעזוע עמוק לשאלות בנושא חדירת התנועה האיסלאמית למערכת החינוך הערבית. מתברר כי כספי עמותות ערביות הן קודש ואין לגעת בהן. צרחות על כפייה דתית אצל המוסלמים? למי אכפת!?

תלונות השמאל על חוק הלאום

זה די משעשע לשמוע את השמאל מתלונן על החסרונות של חוק הלאום שהם למעשה כישלונות שלו. אף אחת מהמפלגות המתלוננות לא טרחה להציע חוק יסוד כזה ב-20 השנים האחרונות - למעשה העבודה ומר"צ טענו בתוקף שחוק היסוד הרלוונטי כבר עבר, כך שלמעשה הטענות הללו הן הודאה בשקר קשה וממושך לציבור והצהרה על נכונות הטענות שבג"צ חרג מסמכותיו.

כמעט למותר לציין שזאת גם הסיבה למה אין שום התייחסות לתוכן של החוק אלא מציאת תירוצים שונים ומשונים להתנגדות לו תוך ניסיון לקבור את האמת המביכה. אני אגב מתנגד לחוק הלאום מסיבות עקרוניות, אבל אני לא רואה סיבה כלשהי להקל את האשמה מעל השמאל שבחר באופן בוטה בגישה שהיא אנטי דמוקרטית בעיקרה להתנגד לו.

ההכרה בשואה הארמנית

זה עוד מקרה שבו יש סכנה מפחידה מבחינת מר"צ - משהו שהם לכאורה חותרים אליו עשוי להתרחש. זנדברג משכה את ההצעה בשביל לטפל בסכנה בידיעה ברורה שהיא מכניסה את העניין להקפאה של 45 יום. האם זה נוח לממשלה? ככל הנראה. עם זאת, הדבר מצביע על המכשול העיקרי - פוליטיקה פנימית קטנונית יותר מאשר היחסים עם תורכיה. זנדברג ממשיכה במדיניות של גלאון לפעול נגד העמדות המוצהרות של המפלגה.

לדעתי - זה לא יעלה ולא יוריד משום בחינה שהיא:

• הפעם האחרונה שבה האמנתי כי להצהרות יש משמעות הייתה הסכם אוסלו ב' וזה באמת היה ממזמן.
• רמת הצביעות ניכרת ביחס להווה, מה ישראל עושה ביחס לסוריה? האם אנחנו מסייעים לבורמה ברצח העם? בריחה לעבר בשביל להסתיר את ההווה היא צביעות כשלעצמה.
• צרפת הכירה בשואת הארמנים, הארמנים הפיקו מזה תועלת? המאזן הוא שלילי הגם שבארץ לא כיסו את התגובה התורכית כלפי ארמניה (שהיא אגב הסיבה למה הם לא פעילים כאן)
  

מר"צ ותחבורה ציבורית בשבת

כרגיל אצל מר"צ יש התעלמות מפרט שולי - מי ינהג? כל עוד אין פתרון לבעיה (ונראה שמר"צ לא להוטים לאמץ את הפתרון האסטוני - דחיקת המיעוט הרוסי לעבודה הזאת ע"י חסימת כל השאר) כל ההצהרות הנרגשות להרחבת השירות הן בבל"ת. בעיית הנהגים היא חמורה מאוד וגם היום היא הגורם המגביל ביותר את הרחבת התחבורה הציבורית אבל זנדברג מדמה את שלושת הקופים בנושא.

 

בתחבורה הציבורית חסרים 20% מהנהגים הדרושים והאחוז אמור להעלות (בשל יציאה לפנסיה) ל-33% תוך חמש שנים. הצעה להרחיב את השירות בלי להציע פתרון לבעיה הזאת היא עבודה בעיניים.

 

בהתחשב בדרישות הגיל ההצעה להכריז על התחבורה הציבורית כעבודה מועדפת לא ממש עובדת. הנקודה איננה מה ניתן ומה לא ניתן לעשות אלא העובדה שהתגובה היחידה היא של זנדברג אי פעם בנושא הזה הייתה תקיפה של דב חנין שהוא מפריע לה כשהוא מזכיר אותו. קודם כל שתציע הצעה איך שומרים על הקיים לפני שהיא מפליגה בהצעות אחרות. עד אז, צריך להתייחס לכל ההצעות שלה בנושא תחבורה ציבורית כעבודה בעיניים.

מר"צ והזעקה על טיפול מפלה בבתי החולים הציבוריים

מעניין, לגלאון פתאום יש בעיה עם הפרקטיקה הזאת. כאשר הארץ פרסם על אחרים לא הייתה לה בעיה, כאשר ישראל היום פרסם על אחרים לא הייתה בעיה ואפילו כאשר ערוץ 10 עשה אותו דבר - למעשה לחלקם היא טרחה לאחל רק בריאות. אבל פלא פלאים, כאשר מדובר במיליארדר חרדי גלאון מזדעזעת. אני לא אוהב את הגישה הזאת של בתי החולים הציבוריים אבל היא נובעת בראש ובראשונה מהגישה האינטרסנטית שהפוליטיקאים מפגינים בנושא. אגב, האמדו"ר מגור, ראוי לעניין הרבה יותר מאשר רוב אלו שלגלאון לא הייתה בעיה אתם - הוא לפחות תרם הרבה כסף לאורך שנים לבית החולים, אבל מה זה משנה - הוא חרדי רחמנא לצלן.

וכן, אני חושב שלגלאון אין זכות לדבר בנושא אחרי שתרמה לעניין במשך שנים. החברים במר"צ אשמים בעניין לא פחות מליצמן, התופעה התחילה באיכילוב כשהאחראית עליו מטעם העירייה הייתה ממר"צ והתפשטה בעזרתה של חבריה למפלגה. אם וכאשר מישהו שלא מעורב בעניין ידבר יהיו לי דברים אחרים להגיד, אבל הזעזוע שמר"מ מפגינה כרגע הוא פתטי.

 

תמיכת מר"צ בסורוס

אני לא בטוח שההתייחסות של גלאון היא הפשטנית בנושא היא הפשטנית ביותר שקראתי אבל אין ספק שהיא מועמדת רצינית. על פי הח"כית הנכבדה שנאה של יהודי בודד (שמממן, במקרה, חצי מפעילות מר"צ) היא אנטישמיות. ככל הנראה היהדות היא המאפיין היחיד של סורוס (ולא נטייה למשל למוטט מטבעות) שהוא בעל משמעות. אנטישמי לא היה מנסח זאת טוב יותר.

הורוטי נרצח בשל סירובו להרוג עוד יהודים האם גם זה מאפיין שמספיק לקבוע שכל מי שלא רואה את שלטונו כאחיד הוא בהכרח אנטישמי? העוצר לא היה חסיד אומות העולם ואחראי לרצח יהודים לא מעטים אבל הטענה שאי אפשר להגיד עליו דברים טובים מהזווית היהודית נלעגת.

 

מי שסבור שהתקפה אישית על יהודי היא בהכרח אנטישמיות מקבל את הנחת היסוד האנטישמית. המשטר בהונגריה רואה ביהודים זרים, זאת אנטישמיות, אבל הקישור בינה לבין מתקפה אישית על אדם שמצהיר בגלוי על רצונו להרוס את המדינה קצת מפוקפק

מותר לבקר את תמיכתו של נתניהו בשלטון ההונגרי, מותר אפילו לחשוב שסורוס הוא היהודי הגדול בדורנו (הצעה שכנראה הייתה עוברת בוועידת מר"צ). מה שאסור לעשות זה לשקר.

צפירת הרגעה לחברי הפורום

אחרי שנים של אי הצלחה, הצלחתי לאתר בסופ"ש שישה שמאלנים שאשכרה חושבים שתעמולת מר"צ היא אמת צרופה. מי מחברי הפורום שהיה מודאג שאנשים כאלו הם הפשטה תאורטית מוזמן להיכנס לרגיעה. כל השאר נקראים להתחשב גם בקיומם של שמאלנים אינטליגנטיים יותר.

מה מר"צ עשתה? בעקבות משאל העם בתורכיה

מר"צ שכחה רק את הצעד הראשון - אי מוכנות של האופוזיציה להציג חלופה והסתפקות בהשמצות בלתי פוסקות. זה תנאי הכרחי בכל המקרים ובמקרה התורכי בולט במיוחד. מה מר"צ עשתה בנושא? מתי בפעם האחרונה מר"צ הציעו משהו פרט להשמצות של הממשלה? ולא, הצעת תקציב שמסתמכת על היעלמותם המסתורית של רבע מיליון תלמידים לא נחשבת בעיניי הצעה רצינית. כאשר מר"צ תהיה מוכנה להכיר בדמוקרטיה תוכלי להתלונן על הממשלה, בינתיים אנחנו משלמים לגלאון משכורת והיא מבזבזת אותה על הצגת הצעות ברמה טוקבקיסטית.

אני מאתגר את הקוראים לנקוב בחקיקה אחת שמר"צ העבירה מאז הבחירות? יש בדיוק אחת כזאת (העלאת המגבלה של שכר לנכים). לא רק שמר"צ לא העבירה, היא לרוב שמה מקלות בגלגלים גם לאחרים ו/או הצהירה בעלות על עבודתם. נכון שתחת ראשי הראש הקודמים המצב היה טוב יותר אבל בעשור כמעט של גלאון זה המצב הממשי.

מר"צ וההומואים

הממשלה הזאת היא כל כך הומופובית שמר"צ נאלצו להילחם בשיניים ולוותר על הזדמנות נהדרת להפיל את הממשלה רק בשביל לתקוע את זכויות ההומואים. אני זוכר את ההתעקשות של מר"צ לדרוש חתימה על מסמך בלתי חוקי בשביל להשתתף בהפגנת תמיכה בקהילה, את הקריאות ההיסטוריות לאיג"י שלא לקבל תוספת תקציבית, את המאמץ העז להבהיר לכל דתי שמר"צ רואה בו רוצח הומואים כל עוד לא הוכח אחרת, את הודעת סיעת מר"צ שתתנגד לחבילת התקנות לתמיכה בלהט"ב גם אם פירוש הדבר שהממשלה תישאר על תילה ובעיקר את דברי ההלל השבח והתפארת לרוצח ההומואים הליברל הנעלה אבו מאזן שהיה דחוף להשמיע עוד בטרם עבר חודש מרצח שירה ז"ל.

זה מה שנשאר מהמפלגה של אלוני - חבורה של אנשים המתאמצים בכל כוחם ומאודם להשאיר את הקהילה בגטו.

מר"צ והחלטת מועצת הביטחון בעניין ההתנחלויות

שמעתי טענות משונות מתומכי מר"צ שההתנחלויות הן הפרה של הריבונות הישראלית, נראה שהטוענים לא קראו את החלטת מועצת הביטחון, בדגש על חיפוש המילה ירושלים (שהיא לוז ההחלטה) בהחלטה. לפי הטיעונים בנושא, גם משלוח יחידת צבא לפעולה בשטח האויב היא פגיעה בריבונות של המדינה השולחת.

ההחלטה הזאת ממש לא מרמזת לזה שיש חלקים במזרח העיר שיוכרו כחלק מהריבונות הישראלית - אבל לא בקטע חד צדדי - הלכה למעשה לא ברור על איזה מהאזכורים החוזרים ונשנים של חוסר הזכויות המוחלט של ישראל שם הטיעון מסתמך. למעשה הסעיף הרלוונטי אומר - אין לכם זכויות כלשהן אבל אם הפלסטינים יהיו נחמדים אנחנו לא נתנגד.

אגב, על מנת להסיר ספק, הכתוב בהחלטה פירושו שמועצת הביטחון דוחה אפילו את הקו הירוק ונותנת פרס לתוקפנות הירדנית שלפני ששת הימים, כולל ההפרה הבוטה של זכות התפילה בכותל. קרי ההחלטה קובעת שתוקפנות ערבית היא טובה ואילו תוקפנות ישראלית היא רעה. אני לא מבין מאיפה הרעיון המשונה שההחלטה תומכת בהשארת השכונות היהודיות בשליטת ישראל. לפי הסכמי שביתת הנשק, ליהודים זכות גישה חופשית לכותל, הירדנים התעלמו ומועצת הביטחון תומכת בזה. זאת מכיוון שההחלטה מזכירה את קווי 4 ביוני 1967, לא את הסכמי שביתת הנשק - זה לא מקרי, ההבדלים הם כולם לרעת ישראל. בהנחה שהעולם רוצה פתרון על בסיס קווי 67 (דבר שאני אגב מפקפק בו ולא לכיוון הפרו ישראלי), ההחלטה היא צעד גדול מאוד לכיוון ההפוך, השארת זכות השיבה כנושא היחיד המשמעותי הפתוח לא מבשרת טובות להתגמשות פלסטינית.

לגבי התוקפנות הירדנית הנתמכת בהחלטה - עיסאוויה (שהירדנים השתלטו על חלקה), לטרון (הירדנים הציבו צבא ומנעו מעבר בכביש 1), הר הזיתים (הירדנים נדרשו לאפשר קבורה), גוש עציון (הירדנים היו אמורים לאפשר חזרה) והכותל (היה אמור להיות פתוח לתפילה יהודית) עולים על דעתי מיד. יש עוד רשימה ארוכה למדי של הפרות מצד ירדן (גם אם קצרה מזו של סוריה).

תושבי מג'דל לא גורשו למצרים ב-1950, הם הועברו (חלקם בכוח) בתוך הקו הירוק - עם זאת, היו מקרים אחרים (בעיקר בדואים) ב-1950. הם מוזכרים בעקיפין בהחלטות שמצוטטות בהתחלת ההחלטה הנוכחית, ומתייחסות להחלטה 194 שאמורה לטפל בעניין, כמו גם בהבעת התמיכה ביוזמה הערבית (שדורשת גם היא את זכות השיבה). המסקנה הסבירה היא שהאזכור של קווי 1967 והתעלמות מהסכמי שביתת הנשק נועד בדיוק בשביל להציג את ישראל כתוקפנית היחידה ולמנוע ממנה לטעון שתקפו אותה. ההחלטה איננה מזכירה ישירות את 194, היא מזכירה החלטות שמזכירות אותה. היזמה הערבית מוזכרת בסעיף 9:

and underscores in this regard the importance of the ongoing efforts to advance the Arab Peace Initiative, the initiative of France for the convening of an international peace conference, the recent efforts of the Quartet, as well as the efforts of Egypt and the Russian Federation;

כשאני טוען שתמיכה בהחלטה פירושה צמצום ריבונית, הכוונה איננה במובן הקרקעי אלא בתמיכתה של מר"צ בדרישה שמופיעה בהחלטה לכפות על ישראל מדיניות מסוימת. ציונות היא תנועה לאומית, קרי תנועה שהמטרה המרכזית שלה היא שלטון עצמאי, כל מי שתומך בהורדת רמת העצמאות של המדינה (למשל על ידי כפייה חיצונית) לא יכול להיות ציוני. אם מר"צ היו מודיעים שהם תומכים בעמדות שהוצגו ומתנגדים להעברת ההחלטה באו"ם, הפוסט הזה לא היה נכתב הגם שיש לי טענות אחרות כלפי המפלגה, אבל זאת הסיבה לכתיבה.

החלטת מועצת הביטחון ומר"צ

כחלק מהאירועים סביב החלטת מועצת הביטחון כמעט לא זכתה להתייחסות תופעה שהיא לא פחות ממדהימה - הזניחה הסופית של מר"צ את הציונות. בעוד שניתן בהחלט להתנגד להתנחלויות ולהישאר ציוני (כפי שעשתה מפלגת העבודה), הרי אין אפשרות לקרוא לפגיעה ישירה בריבונותה של המדינה (וזאת משמעות התמיכה של מר"צ בהצעה) ולהיחשב ציוני. למיטב ידיעתי מדובר בפעם הראשונה מאז שנות החמישים שקבוצה משמעותית בציונות עוזבת את האידאולוגיה הבסיסית ביותר שלה.

אירוע הזיכרון האלטנרטיבי

לגבי המארגנים - צריך לשים לב שלמרות הדיבורים על דו קיום, המאמץ הנדרש הוא בעיקרו חד צדדי, האירוע מתקיים פעם אחת בשנה ולא פעמיים כפי שהיה אפשר לצפות. אפשר לנסות לתרץ את העניין עד מחר, אבל העובדה שהדרישות מהפלסטינים קטנות באופן שאיננו ניתן להכחשה מביאה לכישלון. לא רק שרוב הישראלים רואים בכך התכחשות לצדקתם אלא גם הפלסטינים רואים בכך אי קבלתם כשווים.  היה אפשר לצפות לאירוע דומה ביום השהיד הפלסטיני כי האירוע היה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל והצעד הראשון לקראת שלום היא הכרה באחר כשווה, זה פספוס.

 

לגבי זהבה גלאון - העניין קל בהרבה. קריאת הפוסטים שלה מביאה למסקנה שהיא מתנדנדת בין גישה לאומנית כלפי הפלסטינים לבין גישה גזענית כלפיהם. הדיבורים על אומץ פה מזכירים ולא במקרה את הגישה כלפי ילד קטן שמעז להגיע לבית הספר לאחר שהתעללו בו.

תגובה האופזיציה לנאום סגן הרמטכ"ל

ההצהרה של גולן היא פוליטית בעליל, כל התירוצים למה איננה פוליטית מביכים במיוחד כשהם מגיעים מאלו שכל היום מתלוננים על הפוליטיזציה של צה"ל.

לאלוף בצה"ל אסור לנאום בנושאים פוליטיים ולכן חייבים להדיח אותו מהתפקיד במהירות המרבית. עם כל הכבוד לאלוף גולן (שאני בטוח שתרם לביטחון המדינה יותר ממני), אין שום משמעות לזכויות שלו כאשר הוא מעמיד בסכנה את קיום הדמוקרטיה. הוא רוצה לדבר בנושאים הללו? בבקשה, בשביל זה יש כנסת, יש עיתונות ואפשר אפילו לכתוב בפייסבוק אבל לא במדים.

סגן הרמטכ"ל אמר אמירה פוליטית ולכן דינו הדחה - אין דרך להתחמק מכך. העובדה שמחנה פוליטי שלם תומך (או לפחות אין איש בו שמעז לומר אחרת) בצעד הזה תוך מתן תירוצים מגוחכים היא מפחידה הרבה יותר ממה שסגן הרמטכ"ל התייחס אליו - ישראל לא תתקיים אם לא תהיה דמוקרטיה ולרוב הדמוקרטיות נופלות בשל התערבות צבאית.

עם זאת, מתברר כי ‏אסא כשר‏, כותב הקוד האתי של צה"ל, תומך בניצול טקס ממלכתי לאמירה פוליטית.

מה שמתנהל פה בימים האחרונים הוא התפרקות של השמאל מניסיונות ההסתררות שלו מאחורי נימוקים דמוקרטיים לכאורה. סגן הרמטכ"ל נואם נאום פוליטי ובמקום לעמוד בראש התומכים להדיחו גלאון מנמקת למה הפיכה צבאית היא רעיון מעולה. אפשר ורצוי להביע ביקורת על תהליכים בחברה הישראלית אבל ממי שסיכמה את השבוע לאחר הרצח במצעד הגאווה בהתאבקות בעפר רגליו של ההומופוב האלים ביותר הזמין קשה לצפות לביקורת בונה.

במקביל ראש מפלגת העבודה, שראשה הראשון היה מוכן באמצע מלחמת העצמאות להדיח את רוב קציני המטכ"ל מבזה מפלגתו שלו ולצערי שלא בפעם הראשונה.

אני מת על המשוואה לפיה אמירה פוליטית שמתאימה לי=אמירה ערכית, איכשהו האמירה הפוליטית של הצד השני היא תמיד איומה. כאשר האמירה מתאימה לעמדה של הדובר היא לא פוליטית כלל. המצב בו אותם אנשים תומכים במעורבות פוליטית של אנשי צבא כשהיא נוחה להם ומתלוננים באותו זמן שאנחנו קרובים למלחמת אזרחים הוא מגוחך. ואם הסתירה בדברים לא ברורה להם מאליה, אני באמת לא אוכל להבהיר להם יותר טוב.

התהליך שאכן קורה כמו ברפבוליקית ויימאר

אכן יש תהליך אחד לפחות שקרה גם ברפובליקת ויימאר וגם כעת - ניצול של טקסים ממלכתיים למטרות פוליטיות על ידי קציני צבא בכירים.

 

ברפובליקת וימאר התופעה של ביקורת על קציני צבא לא הייתה קיימת ויש היסטוריונים שטוענים כי הייתה לכך השפעה שלילית על יציבות המשטר (המסקנות מכך לימינו - על אחריות הקורא).

 

אם זה כל כך חשוב לאלוף - שיתפטר. פעילות פוליטית של קציני צבא היא סכנה מוכרת ונפוצה לדמוקרטיה וקשה מאוד לעצור אותה ברגע שהיא מתחילה (בן גוריון נקט באמצעים מאוד קיצוניים למניעתה). רוצה לדבר? שירוץ לכנסת, לא מהצבא.

 

אני אכן רואה דמיון במקרה הנוכחי - בשניהם מדובר בתופעה של ניצול טקסים ממלכתיים למטרות פוליטיות על ידי קציני צבא בכירים. הנטייה הזאת תרמה לא מעט לאגדת תקיעת הסכין בגב וסייעה להיטלר לבצע נאפקציה לצבא שטוהר מבעלי עמדות אחרות עוד שהיה באופוזיציה.

 

יש לציין כי אמירה שמחלקת ציונים לחלקים בחברה ומגדירה את חלקם כאויב היא פוליטית בהגדרה. זה מה שסגן הרמטכ"ל אמר.

 

השנקל שלי בפרשת סגן הרמטכ"ל

מי שרצה להבין כמה השמאל רחוק מהרעיון הדמוקרטי קיבל הדגמה. אלוף בצה"ל מנצל טקס ממלכתי חשוב בשביל להציג עמדה פוליטית (טובה או לא - ניתן לוויכוח). והתגובה של השמאל למעשה האנטי דמוקרטי הזה היא תמיכה! למי ששכח גנרל מרקארתור הועף מהצבא האמריקאי על אמירה כזאת. מעורבות פוליטית בצבא היא אסון ולא חשוב כיוונה, נקודה.