חופש הביטוי לאן?

 

בבחירות 2006 הגיע חופש הביטוי לשפל עמוק - כאשר חופש הביטוי, גם של ממלא מקום ראש הממשלה, נדחק לקרן זווית למען המטרה הפוליטית הנעלה. אולמרט נאם על תוכנית ההתכנסות אבל היה צורך בזכוכית מגדלת בשביל למצוא את הדיווחים בעניין בעיתונות. כמעט למותר לציין שהאופוזיציה לא זכתה אפילו לכך.

מאז חל שיפור דרמטי, למרות מלחמה עיקשת של השמאל למנוע התקדמות תוך הפצת היסטריה המונית מכוונת, חופש הביטוי התרחב ממיעוט זניח שהדיר גם את מרבית השמאל לכמחצית מהאוכלוסייה בישראל - מצב טוב בהרבה אבל עדיין רחוק מלהשביע רצון. למרבה הצער העלייה נתמכה על ידי גורמים שאינם מעוניינים בחופש ביטוי אלא בסתימת פיות. למעשה נלחם הימין ב-11 השנים האחרונות על חופש הביטוי שלו והתרחבותו הניכרת גם בגזרות אחרות היוותה מבחינתו תוצאת לוואי ולאו דווקא רצויה בהכרח.

בעוד שבגזרות מסוימות, כמו באומנות, נראה שההתקדמות הזאת עדיין לא מיצתה את עצמה, הרי בעיתונות כבר ניתן לראות את הסוף של המצב האנומלי שבו השאיפה לסתימת פיות של היריב גורמת דווקא לפתיחות גוברת. מצב זה מהווה הזדמנות קריטית ופספוסה יביא לתוצאות הרסניות למדי (אגב, אני צופה דווקא התהפכות מוחלטת של המגמה ולא המשכה). השאלה היא אם אחרי מאבק היסטרי למען שמירת הזכות לסתום פיות האחר יש בכלל מי שמעוניין בה.

האידיאולוגיה של השמאל המתון

כמובן שלא מדובר בכל השייכים לקבוצה אבל האידאולוגיה הבסיסית של הקבוצה נעה בין התנשאות דרך לאומנות ועד לגזענות. צריך להבין שהכרה בכך שתוכניות השמאל נכשלו היא הכרה במכשילים, קרי הפלסטינים כגורם בעל משמעות. זה לא מקרי שהקבוצה עוסקת באופן אובססיבי בטענה שישראל אשמה, זאת פשוט הדרך היחידה להימנע מתהייה מי עוד אחראי. הפלסטינים לא נחשבים כגורם דינמי אלא כגורם קבוע ולכן ניתן לקחת אותו כנתון בדיוק כמו להקת כלבים.
התוכניות לדו קיום לעולם לא יהיו תלויות בפעילות פלסטינית כלשהי. הרעיון שהפלסטינים יכולים להגיב אחרת מהצפוי הוא בלתי נתפס. המחשבה שהפלסטינים מסיקים מסקנות מהשמיעה ומסוגלים לעמדות שונות בהתאם להתפתחויות נחשבת כפירה בעיקר.

הזעם על ה"ערבים נוהרים לקלפיות"

אני מביע צער עמוק על כך שההבטחות הנרגשות של V15 לפני הבחירות שיביאו מאות אוטובוסים ויכפילו את שיעור ההצבעה של הערבים התגלו כריקות מתוכן. הצבעה כזאת הייתה מסייעת לישראל יותר ממאה נאומים של שלי יחימוביץ'.

אני תוהה מהי בדיוק הדיבה בטענה שעמותות השמאל אימצו מנהג פוליטי ידוע בישראל ומסיעים המוני מצביעים לקלפי. האם ייתכן שהצבעת ערבים היא סכנה לדמוקרטיה? האם אסור חס ושלום להזכיר שעמותות שמאל תומכות בערבים שמקיימים את חובתם האזרחית!? האם אזכור של הסעת המוני זקנים ע"י הליכוד, העבודה וש"ס גם הוא בגדר הוצאת דיבה?