ממשלת הביזה או ביזיון התקשורת?

אין לי הרבה דברים טובים (או רעים) להגיד על התקציב בכללותו - הוא לא מבשר בשורה גדולה - טובה או רעה.

למעשה הבשורה הטובה ביותר בתקציב היא למרבה ההפתעה הכספים הקואליציוניים. במשך השנים מ-1985 שיתף משרד האוצר, בדגש על הייעוץ המשפטי, פעולה עם מאמצי ההסתרה של ממשלות לגבי עלות ההקמה והתפעול שלהן. בעוד שאני חושד ששינוי המדיניות לא נובע מסיבות ענייניות של שקיפות, אלא מהמלחמה שהממשלה הכריזה על הייעוץ המשפטי, הרי התוצאה זהה - הציבור נחשף למידע קריטי שהוסתר במאמץ רב ובשיתוף פעולה מביך של הגורמים המקצועיים והפוליטיים.

למרבה הצער, אי אפשר לברך על המוגמר, המצב הזה היה ידוע לתקשורת לא רק מתקופת הממשלה הקודמת (ראו להלן) אלא גם בממשלות נתניהו האחרונות ולפניהן. אפשר לראות אלפי כתבות על חוסר השקיפות וטענות (מוצדקות ברובן) על כך שהציבור לא נחשף למידע. דבר זה לא מפריע כלל ועיקר לרובה המוחלט של התקשורת להעלים את שינוי המדיניות הזאת מהציבור ולהציג גרפים שמראים את התקציבים הקואליציוניים לאורך השנים, הצגה שבעיקר מציגה את רמת שיתוף הפעולה של הדרג המקצועי עם הפוליטיקאים ולא את נתוני האמת.

היה קשה להימנע מחשיפה לדו״ח של משרד האוצר (אין קישור מכיוון שלא פורסם באופן רשמי) על הנזק שייגרם לכלכלה ולהודעה שיהיה צורך להעלות מסים בעקבות ההסכם. מי שאיננו בעל זיכרון של דג זהב, היה יכול להיזכר בדוח דומה להפתיע שפורסם לפני כשנה, בנושא הגדלות הרמטכ״ל. שלא במפתיע, היה קשה מאוד למצוא אזכור לעובדה שהממשלה הקודמת יצרה התחייבות משפטית (בניגוד לפוליטית כמו הנוכחית) בסדר גודל דומה.

למעשה התברר כי רוב הכספים הקואליציוניים המובטחים, מובטחים בתנאי שיהיה עודף מסים. זהו מצב רגיל למדי בשנים האחרונות, אולם בשל המשבר בהייטק לא ברור האם ייתרחש (הפעם האחרונה בה לא היה עודף כזה הייתה ב-2009 ולא במקרה). בשל כך האפקט הוא העברה של יכולת ההחלטה היכן להשקיע את הכספים העודפים מפקידות האוצר לפוליטיקאים. כמעט למותר לציין שנקודה זו הועלמה כמעט לחלוטין מהדיווחים.

בסיכומו של דבר, אפשר שלא להסכים עם ההחלטה של הממשלה להיכן להעביר כספים נוספים (אני לא מסכים), החלפת שקרי משרד האוצר בשקרי התקשורת אינה מהווה שיפור וצריך להימנע ממנה.

השמאל רוצה להידמות לצ'ילה

באופן הצהרתי לפחות, השאיפה של השמאל היא לחולל הפיכה הדומה לזאת שפינושה חולל בצ'ילה בעקבות פסיקה של בית המשפט העליון שם. ונראה שהדבר היחידי שמפריע לו הוא חסרונה של דמות דומה לזו של פינושה שהתחזה לתומך ופעל צבאית נגד הנשיא.

אני לא חושב שהשמאל באמת מאמין ביכולתו להביא לחילול הפיכה צבאית ולכן המטרה היא כנראה לשמור על האוליגרכיה באמצעות לחץ תקשורתי. עם זאת, קריאה חוזרת ונשנית למרי אזרחי ולהפגנות אלימות, הנשמעות שוב ושוב על ידי הפוליטיקאים הבכירים ביותר משמאל עלולות להביא לאירועים אלימים.

החלק המגוחך ביותר בהסתה הפרועה היא הטענה שהנושא לא זכה לרוב בציבור. למעשה, למרות ניסיונות פתטיים של השמאל להסיט את הדיון לנושאים אחרים, זה היה הנושא המרכזי בבחירות. אגב, סיפור דומה היה גם בצ'ילה וגם שם המחנה שהפסיד הוא זה שחולל את ההפיכה.

האם הרפורמה המוצעת טובה? יש בה דברים טובים יותר וטובים פחות כך שנחיה ונראה.

צדיקים כל הדרך לדיקטטורה

במשך שנים תהיתי איך אנשים משתכנעים לתמוך במעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה, "חוק הנאשם" מדגים היטב את העניין, זה קורה כאשר השנאה מטביעה כל מחשבה אחרת. 

צר לי, החוק הזה מאפשר ליועץ המשפטי לממשלה להפוך לדיקטטור ומבטל את חזקת החפות. משכך מי שרוצה לשכנע שיש איזשהי אפשרות שמדובר בחוק דמוקרטי ושיש לו מטרה אחרת כלשהי, מוזמן להתחיל מכאן. הבקשה לדון בחוק בלי שני הנושאים הללו מזכירה לי את השאלה: "חוץ מזה, איך היתה ההצגה גברת לינקולן" וראויה לתגובה זהה. בעיני הסיפור בכללותו פשוט - ניסיון לנצל את השנאה לנתניהו בשביל לצבור עוד כוח על חשבון הדמוקרטיה. 

תומכי החוק יכולים להגיד עד מחר שאינם חושבים שהיועץ המשפטי הוא מלאך שרת, אבל בהתחשב בכך שהחוק מעודד שחיתות, אצל מי שיש עליו מעט מאוד פיקוח, אם בכלל, מקבלים חוק בעד שחיתות ולא נגדה. הדרך היחידה להימנע מכך היא להניח שאין מה לעודד, אחרת מקבלים סתירה. יתרה מכך ההנחה היא שלא ייתכן שהוא מושפע מבעיותיו הפרטיות, כי פשוט אין לו. במילים אחרות - רוצים לדון בסיפור ניקיון הכפיים? אז אפשר להתחיל בשאלה הקלאסית: "מי שומר על השומרים" ובתשובה הברורה: אף אחד.

החוק שובר את מעגל הפיקוח הקיים - ראש הממשלה מוסמך לגרום לפיטורי היועץ המשפטי לממשלה, שמצדו יכול להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה שמצדו יכול לעתור לבג"צ נגד ההחלטה של היועץ ומצד שני יכול להביא לפיטורי שופטי העליון שיכולים להדיח אותו. המצב הוא בלאגיסטי למדי אבל הבלימה די ברורה והחוק מבטל אותה. משכך צריך להתחיל בנקודה הזאת, לאחר מכן יהיה אפשר לדון בשאלות אחרות. המעגל הנוכחי הוא פתרון סביר בעיניי.

הטענה שהמטרה היא למנוע מקרים דומים של ראשי ממשלה תחת משפט בעתיד חסרת שחר - פסיקת דרעי-פנחסי סייעה בנושא? ממש לא. התוצאה היחידה המשמעותית הייתה הקטנת השפעת הציבור והעברת כוח לבירוקרטיה. במילים אחרות החוק הזה לא נועד להגברת ההגינות - כאשר מכריזים כי לא מוותרים על יושרה והגינות לכל נציג ציבור ורואים בכל בירוקרט אחד ממלאכי השרת. 

ליועץ המשפטי יש סיבה מאוד חזקה למנוע את פיטוריו על ידי היפטרות מהיחידי שיכול להוביל להם - ראש הממשלה ולכן יש לו אינטרס אישי מובהק להגיש כתב אישום מופרך, והחוק המוצע יעודד אותו בצורה ברורה לעשות זאת. ראש הממשלה (שצריך להיות מאושר על ידי הנשיא ולכן יש מרווח זמן) לא יכול לפטר את היועהמ"ש כי הוא מפוטר מיידית, והתהליך חוזר עד שיימצא ראש הממשלה שיתחייב לא לפטר את היועץ, חשוב לציין שלפי החוק ליועץ יש 48 שעות עד שפיטוריו נכנסים לתוקף. 

כמובן, סביר להניח שהקושי הראשון שייתקל בו, יהיה בעיות בהגשת כתב האישום, כך שאפשר להוסיף לרשימת הסיבות להרתעת ראש הממשלה את האפשרות שבית המשפט המחוזי בירושלים ייחסם להגשת כתב אישום, ובכך רוצחים ישוחררו. התוצאה היא שבית המשפט פשוט יהיה משותק, המחוזי בשל עצירת הגשת כתבי האישום, והעליון בשל הצפה של אנשים זועמים שדורשים שיטפלו בבעיות הדחופות שלהם שנתקעו בשל השיתוק של המחוזי.

נניח שהכנסת תעיף את החוק - מי ראש הממשלה? ויותר סביר מי ראש הממשלה שיסתכן בכאוס חוקתי כזה, רק בשביל לריב עם היועהמ"ש? למרבה הצער ניסיון התמרדות מאוחר לא יועיל - הבובה תמצא את עצמה בחוץ, גם אם צריך להגיע לחבר הכנסת האחרון. גם ההנחה שהכוח יחזור לנציגי הציבור היא אופטימית, סביר הרבה יותר שהתוצאה תהיה כניעה של הכנסת שחבריה לא ירצו לגרום למלחמת אזרחים (או לפחות יטענו שזאת מטרתם, אני לא חושב שזאת אפשרות ריאלית).

לסיכום, אין מה לתקן בשינוי המוצע, צריך להפוך אותו בדיוק על הראש - אסור שהחוק יציב פקידים בעמדת סחיטה בכוונת מכוון וזאת כאמור המטרה של ההצעה.

לאו עכברא גנב אלא חורא גנב

לא פרסמתי תגובה לדוח מררי מתוך ציפיה שהעיתונאים יקראו את הדוח ואם אין להם את הידע הטכני הדרוש הם יפנו למי שיש לו. למרבה הפליאה, התברר שטעיתי ואף אחד לא הבין שהדוח הפומבי מכיל הודאה בעבירות מרובות.

נקודת המפתח בדוח היא טכנית, יש אפשרות למחוק נתונים מהמערכת כך שלא יוצגו למשתמש הפעולות שבוצעו. הדוח אמנם מנסה לטשטש את העניין באמצעות הטענה שיש משתמש בעל הרשאות לראות הכל אבל מיד לאחר מכן מסביר שיש צורך בספק חיצוני (NSO) בשביל לקבל את המידע הזה.

כמעט למותר לציין שהדבר סותר מספר עצום של הוראות חוק, החל מספיציפיות כמו חוק האזנות הסתר הדורש דיווחים שונים (שבהגדרה לא ניתנים לקבלה במצב כזה) ועד לכלליים (כמו החוק המחייב מחזיק מאגר מידע לתעד את כל הפעולות בצורה הניתנת לבדיקה). אם לא די בכך, הדוח מתייחס לכל העניין בצורה אגבית כל כך שברור לחלוטין שהמצב החוקי של התוכנה בכלל לא נבדק ולא היה פקטור, זאת בניגוד לדרישות החוק לגבי מאגרי מידע והגנת הפרטיות. גם העובדה שהיחידות הרלוונטיות במשרד המשפטים לא עורבו כלל בחקירה לא מותירה ספק שגם הוראות החוק הללו נדרסו.

התוצאה היא שהיועץ המשפטי לממשלה הפר ברגל גסה את חובת הנאמנות שלו כעורך דין למדינה, שהמשנה שלו (שעמדה בראש צוות הבדיקה) מודה בגלוי בדיווח שקרי לוועדות הכנסת וכנראה גם למבקר המדינה, ושהמשטרה משתמשת בתוכנה ללא פיקוח העומדת בדרישות המינימום. 

אם אלו המסקנות של דוח שנועד מלכתחילה לטייח את הפרשה, נותר רק לתהות מה מנסים להסתיר מהציבור ומה צריך לפרסם בשביל שהתעמולה המגוחכת שהכל בסדר תעלם.

למה בעצם יש פיקוח על תרופות?

הדיבורים על ביטול ה-FDA הזכירו לי מקרה קל יותר - ההצעה לבטל את הרבנות הראשית - בשני המקרים כל הסיפור הוא הצבא (שאגב, הביא להקמת ה-FDA מלכתחילה). למעשה ההצעה לפיה לא יהיו פיקוח על הרופאים היא אבסורדית מכיוון שהצבא לא יוכל לתפקד ככה - זה התהליך שהביא להקמת ה-FDA מלכתחילה.

הטענות לגבי ה-FDA מתעלמות מכך שהממשלה עצמה היא לקוח רציני - קיומו של הצבא מחייבת את הממשלה לייצר סטנדרט, ברגע שזה קורה - התהליך קצת ארוך אבל יביא (כמו שהביא בעבר) לאותו מצב כמו של היום. אין שום דרך שהיא להימנע מהעניין אלא אם מוכנים להפריט את הצבא. קיומו של סנטדרנט ממשלתי יגרום לבתי המשפט לשפוט את חברות הביטוח הפרטיות לפיו ולכן הן  יתיישרו לפיו, תוך כמה שנים נגיע למצב הנוכחי.

השאלה שצריך לשאול היא - אתה חולה ותובע את חברת הביטוח שלא אישרה לך את הטיפול, איך היא מתגוננת? על ידי דבקות בסטנדרט הממשלתי, אחרת בית המשפט יפסוק נגדה (כי אין לו אפשרות אחרת). אחרי מספיק פעמים, חברת הביטוח פשוט מתיישרת מראש - וזאת לא רק תיאוריה, זה מה שקרה בארה"ב והביא אותנו למצב הנוכחי (לאחר כמה שלבים בדרך).

אין שום דרך שהיא לכסות את כל האפשרויות בחוזה בריאות ולכן בהכרח יהיה סטנדרט ולא פירוט דקדקני כך שהשאלה המשפטית היא האם חברת הביטוח עונה לסטדנרט שהיא התחייבה לו. לבית המשפט אין באמת כלים לבחון ואם נניח תאורטית שיהיו לו, תגיע לאותה נקודה פשוט מכיוון אחר (זה מה שקרה בבריטניה). ברגע שיהיה ארגון כזה של חברות ביטוח, החיילים יתבעו מהמדינה להצטרף לסטנדרט שלו ונגיע שוב לאותה נקודה.

---

הטקסט נשכח ופורסם באיחור ב-3.5

מבוקשת: ממשלת ישראל

אם מישהו מכיר ממשלה כזאת, הוא מתבקש להודיע לי (ולא, הודעות לעיתונות לא נחשבות).

בזמנו כתבתי שקשה לדעת מה איכות הממשלה בזמן כל כך קצר, אולם אחרי חצי שנה, מתברר כי הממשלה פשוט איננה קיימת. בימי הממשלות הקודמות (אפילו בימי ברק) הייתה ממשלה שאפשר לבקר, היום הדבר בלתי אפשרי.

בכל נושא אפשרי - בריאות, חינוך, ביטחון פנים, ביטחון חוץ, חוץ, משפטים - הממשלה עסוקה באופן אובססיבי בשני דברים:

• לריב אחד עם השני (ובהתלהבות חריגה אפילו יחסית לממשלות קודמות)
• לטעון שזה היה אותו דבר בימי נתניהו (לרוב נכון, אבל לרוב מדובר בדברים הגרועים ביותר)

ההסבר היחיד המתאים להתנהגות הממשלה הוא רצונה לחסל את עצמה, אם למישהו יש הסבר אחר, הוא מוזמן לשתף.

דעתי על מצבו של פרויקט נימבוס

אזהרה: זאת דעתי האישית על מצבו הנוכחי פרויקט נימבוס ואיננה משקפת בשום צורה שהיא את עמדת בינת תקשורת.

היום מערכות המחשוב של הממשלה מפוזרות בהמון מקומות - לכל משרד יש כמה חוות שרתים ואין שום ניהול מרוכז או אפילו קנייה מרוכזת של המחשבים. יש גם משרדים שבניגוד למדיניות הנוכחית של הממשלה משתמשים גם בעננים ציבוריים (בעיקר ב-AWS של אמזון). התוצאה היא שלמעשה המידע שלנו חשוף מכיוון שאין מספיק מומחי אבטחה לנהל את התפוצצות המידע הזאת.

בעיקרון פרויקט נימבוס נועד להעביר את כל המערכות האזרחיות של הממשלה למערכת מרוכזת אחת. למשל אם פורצת מגיפה, משרד הבריאות לא מזמין מחשבים, מתקין אותם ידנית, פותח ידנית הרשאות לצה"ל, מוסיף עוד התקני תקשורת לעומס החדש על השרתים שלו וכדומה, אלא כל התהליך הזה נעשה אוטומטית.

המצב הנוכחי של פרויקט נימבוס הוא ששתיים מהחברות שניגשו אליו - אורקל (שבינת שבה אני עובד הייתה שותפה שלה) ומיקרוסופט הפסידו. שתי החברות המוזכרות בכתבה - גוגל ואמזון זכו במכרז, אבל מדובר בזכיית תשתית - למשל תוכנת Word של מיקרוסופט עדיין יכולה להיות בשימוש.

חשוב לציין שנושא אבטחת המידע הוא הקריטי ביותר במכרז. כרגע מערכת הביטחון לא שותפה במכרז מכיוון שהוא יהיה מחובר לאינטרנט.

חלק נוסף, שלדעתי קשור לכתבה הזאת הוא הניסיון של לא מעט חברות ישראליות לנסות ולכפות הקמת ענן פרטי על טהרת החברות הישראליות. יש לציין שמדובר בסיוט הגדול של כל ארבעת החברות הנ"ל מכיוון שהדבר יביא בסבירות גבוהה גם את האיחוד האירופי ללכת בעקבותינו.

זאת מכיוון שפירוש הדבר הוא שבמקום לשכור שתי חברות אמריקאיות שינהלו את הענן הפרטי של הממשלה, ישכרו כמה חברות ישראליות שינהלו את כל הענן - חומרה ותוכנה. חשוב לציין שהחברות הישראליות הן חלק נכבד משוק הענן העולמי אבל אף אחת מהן לא באמת מציעה ענן מלא (יש הרבה פתרונות חלקיים, כולל של בינת).

האיחוד האירופי מעוצבן על התלות שלו בחברות אמריקאיות (וממש לא מעוניין בחברות הסיניות המתחרות) ורוצה להקים ענן פרטי וציבורי שיהיה בשליטתו המלאה. מאוד סביר להניח שהחלטה כנ"ל של ישראל לא תאפשר לו להישאר מאחור.

תרומת הליכוד להתדרדרות השמאל להתנגדות לדמוקרטיה

קצת רקע

לפני שאני מתחיל לתאר את תרומתו של הליכוד להגעתנו למצב הנוכחי, צריך להבין את נקודת ההתחלה. מדינת ישראל היא אוליגרכיה כושלת, כלומר הדמוקרטיה מתקיימת מכיוון שיש מספר גדול של קבוצות המעוניינות להקים אוליגרכיה משלהן, ולכן אין הסכמה על מה יחליף את הדמוקרטיה. הלכה למעשה, אין כמעט תומכים בדמוקרטיה בציבוריות הישראלית ובעניין זה לא היה, עד לשנים האחרונות, הבדל בעל משמעות בין ימין משמאל. עם זאת יש לציין כי מדובר בגישה בלתי דמוקרטית ברוב המוחלט (למעט בשוליים, מימין ומשמאל) ואילו השינוי בכך שהגישה בשמאל השתנתה לאנטי דמוקרטית, בראש ובראשונה מתוך הנחה שגויה שהדבר יבטיח את השלטון.

לצרכי הרשומה הנוכחית, רק אחד מהחריגים לכלל הנ"ל רלוונטי, בנימין נתניהו הוא הפוליטיקאי הבכיר ביותר בעשורים האחרונים שהוא אכן בעל אמונה דמוקרטית משמעותית. אין כמעט ספק שעובדה זו תרמה משמעותית לכך ששונאיו המתרבים משמאל (ובמידה פחותה מימין) אימצו יותר ויותר עמדה אנטי דמוקרטית.

את ההתדרדרות למצב בו השמאל הוא נושא הדגל האנטי דמוקרטי אפשר לחלק לשלושה שלבים ובהתאם לכך גם את תרומת הליכוד.

בין צוק איתן לבין הקמת חוסן לישראל

צוק איתן הביא להתגברות הגישה האנטי דמוקרטית הן בקצה השמאלי של המפה (מר"צ תמכה בכפייה חיצונית) והן בקריאות חוזרות ונשנות לסתימת פיות מצד הבירוקרטיה (למשל יאיר גולן).

בעוד לגבי הקבוצה הראשונה אינני רואה הרבה מה שהליכוד יכול היה לעשות, אין ספק שאי התגובה המשמעותית שלו לגבי הבירוקרטיה החמירה משמעותית את המצב. ההשלמה עם מצב בו בכירים מאוד בסקטור הציבורי (סגן הרמטכ"ל, סגנית היועץ המשפטי לממשלה ורבים אחרים) בוחרים צד פוליטי באופן פומבי, תוקפים את הממשלה הנבחרת רק מכיוון שאיננה תואמת את עמדתם ונענשים באופן קלוש למדי, איננה מתקבלת על הדעת. התוצאה הייתה צפויה - הממשלה הנבחרת הפכה יותר ויותר משותקת בעוד השליטה המעשית נשמטת מידה, דבר שהביא להיזון חוזר חיובי, בו השמאל נדחף יותר ויותר לעמדה הסבורה כי ניתן לשלוט במדינה ללא צורך בממשלה נבחרת.

בין הקמת חוסן לישראל לבין הקמת ממשלת נתניהו-גנץ

מאז ימי לוי אשכול בראשות הממשלה, לא הייתה מפלגה שהיא אנטי דמוקרטית באופן מובהק ושאיננה מהקצה הפוליטי, גנץ שינה זאת.

קשה להאמין, אבל עובדה פשוטה זו לא הוצפה על ידי הליכוד, גם לאחר שהיה ברור לחלוטין שגישת גנץ מתפשטת במהירות רבה. הליכוד התמקד בכך שגנץ כמעט לא דיבר, במקום במעט הדברים המדאיגים מאוד שהוא כן אמר. מכל בחינה מעשית, הליכוד נרמל את הניסיון לחסל את הדמוקרטיה עוד לפני הקמת כחול לבן, שפירושה היה אימוץ הגישה האנטי דמוקרטית על ידי יש עתיד (בניגוד קוטבי לגישה המקורית של לפיד).

ממשלת נתניהו-גנץ

המנגנון של ממשלת החילופין נועד למטרה ברורה (בדיעבד) ופשוטה מאוד - להפוך את היועץ המשפטי לממשלה לשליט על יחיד. בעוד שאני תמכתי בהקמת הממשלה האמורה מתוך הנחה שאי אפשר לקיים בחירות במהלך מגיפה, לא היה צריך להיות גאון גדול במיוחד להבין, כבר ביוני 2020, כי כחול לבן לא נסוגה מהשאיפה לחסל את הדמוקרטיה, גם במחיר פגיעה אנושה בטיפול במגיפה.

הליכוד סירב להתעקש על שינוי תקנון הממשלה ועל הקמת ועדת הבכירים, ובפועל אפשר לכחול לבן להשיג את מטרת ממשלת החילופין - הפיכת הבירוקרטיה לשליטה תוך דחיפת הממשלה הנבחרת למעמד מייעץ לכל היותר. דוגמה ומופת לעניין היה אי העברת תקציב המדינה, אי העברה שמטרתה המרכזית בעיני ניסנקורן (שהוא ולא נתניהו, הגורם לפירוק הממשלה) הייתה חיזוק הפקידים במשרד האוצר מול הממשלה תוך החלשתם מול ההסתדרות. בעוד שאפשר להבין את ניסנקורן ואפילו את גנץ, קשה עד בלתי אפשרי להבין את הליכוד שבמקרה הטוב לא עשה דבר ובמקרים מסוימים, כמו בעניין התקציב, התנדב לסייע למטרה הזאת.

חוסר הבנה (לא) מצחיק

אני קורא לא מעט עיתונאים הנדהמים מהתנהגות הממשלה החדשה, הדבר אולי הגיוני כאשר מדובר בתומכי ימינה, ובמידה פחותה גם תקווה חדשה או ישראל ביתנו (בתומכי רע"מ כנ"ל לא נתקלתי בינתיים). אולם הרוב המוחלט שלהם הם תומכי גוש השמאל - יש עתיד, כחול לבן, העבודה ומר"צ, המתלוננים על כך שהממשלה מתנהגת בדיוק לפי הבטחות הבחירות של המפלגות בהן תמכו.

הבטחת הבחירות המרכזית של מפלגות השמאל הייתה פשוטה, הגם שהוגדרה בצורה חיובית יותר - חיסול הדמוקרטיה. המפלגות הללו, שמעט למדי מחבר את האידיאולוגיות שלהן, הבטיחו להפוך את מדינת ישראל לאוליגרכיה נוסח איראן שבה אין לבחירות שום משמעות מעשית. הן הבטיחו למנוע מהממשלה הנבחרת להתערב במדיניות הננקטת על ידי הפקידים, להגן על בית המשפט גם כשהוא חורג משמעותית מסמכותיו, לתמוך במשטרה כנגד כל מתקפה (נכונה או לא) של פוליטיקאים ולתת לה יד חופשית לחלוטין להפוך פעילות פוליטית למעשה פלילי.

המפלגות אכן מתקדמות בכיוון הזה - החל בהקמת ממשלת חילופין המאפשרת ליועץ המשפטי לממשלה לנהל אותה באופן יומיומי, עבור בדחיית תקציב המדינה כך שאגף התקציבים ינהל את סדר העדיפויות הממשלתי וכלה במינוי מטרידן מיני לפרקליט המדינה רק מכיוון שהפרקליטות חפצה ביקרו. החשיבות העליונה לנושא הזה התבטאה גם בפרשת חוק האזרחות, כשהמפלגות הללו תמכו בכל דבר המפקיע את הסמכות מידי שר הפנים, ולכן לא ניסו כלל לנהל משא ומתן עם האופוזיציה.

לא למותר לציין שמדובר בהמשך תהליך עגום שהחל כבר לאחר צוק איתן, הואץ משמעותית לאחר הקמת חוסן לישראל, התבטא בבוז הלא מוסתר לכנסת רק מכיוון שהיא גוף ייצוגי ובניסיון עקבי להקטין את סמכויות הגופים הנבחרים. זאת גם המדיניות בה נקטה כחול לבן (ובמידה פחותה העבודה) בממשלה הקודמת ושגרמה לרוב הקשיים שניכרו בה.

לפיכך כל מי שמופתע מהתנהגות הממשלה ותמך בגוש השמאל, יכול להאשים רק את עצמו, הוא מקבל בדיוק את מה שלא רק הובטח אלא גם יושם במגבלות האפשריות עוד לפני הבחירות האחרונות.

---

בעקבות התגובות:

• המינוי לפרקליט המדינה נתקע בשל התעקשות מכוונת של היועץ המשפטי לממשלה למנות את איש שלומו, הכרזה (בלתי חוקית אגב) למניעה משפטית וכיוצא באלו. המפלגות המתנגדות לכאורה למינויו של פרקליט המדינה, יכלו להציע מישהו אחר בשנה האחרונה, הטענה שלהן כאילו הן באמת מתנגדות, ועכשיו הן נאלצות לתמוך בשל האילוצים היא לכן נלעגת משהו. למעשה אילו היו באמת מוטרדות יש להן אפשרות לתיקון התקלה - התנגדות לשביתת הפרקליטים שנועדה בגלוי להבטיח את המשך המצב הזה - אני לא ממתין בנשימה עצורה להתנגדותן.
• ההחלשה של שר הפנים נובעת מהפסיקות של בג"צ שקבע שאסור לו לשקול את השיקולים הביטחוניים והדמוגרפיים אלא אם כן יש חוק מפורש בנושא. ברור לי שזאת לא התוצאה האינטואיטיבית, של אי הארכת חוק המקטין לכאורה את סמכות שר הפנים, אבל לאחר קריאה לא מעטה על הפסיקות של בג"צ בנושא הוראת השעה, די ברור שזה המצב. שווה לציין שבנושא הזה (ולא מדובר במקרה היחיד) בג"צ אכן צודק בטענה הזאת. משא ומתן עם האופוזיציה היה עלול להסתיים בפשרה ובהעברת החוק ברוב משמעותי ובכך להקטין את היכולת של בג"צ להתערב בו.

פקידוסטן=אוליגרכיה

אחת התופעות החצופות ביותר והמדהימות ביותר בשמאל היא התמיכה הנלהבת בהשתלטות הבירוקרטיה.
 

חצופה

חצופה מכיוון שהיא נעשית במקביל לצרחות בלתי פוסקות על כך שדמוקרטיה איננה מסתכמת בבחירות.

דמוקרטיה אכן לא מסתכמת בבחירות אבל לאלו יש מטרה מוגדרת - לאפשר לאזרחים לקבוע את מדיניות הממשלה. מדינה בה כל פעילות של השר שאיננה מסתכמת ביישום דקדקני של הוראות הפקידות היא בלתי חוקית, עמדה שהן העיתונאים והן הפוליטיקאים משמאל מתחרים זה בזה מי תומך בה בקול רם יותר, איננה דמוקרטיה, היא אוליגרכיה. זאת מדינה בה אליטה קטנה ובלתי נבחרת היא השולטת בפועל גם אם לכאורה יש מוסדות דמוקרטיים. הטענות כי לכאורה השרים מושחתים כולם, לא אמינים ולא מוכשרים אינן יכולות להסתיר את הסתירה הבוטה בין המטרה המוצהרת לבין משמעות השאיפה בפועל - חיסולה של הדמוקרטיה.
 

מדהימה

מדהימה משום שהיא צעד התאבדותי בעיקרו - למעשה אי אפשר אלא להשתאות מהיכולת המרהיבה להתעלם מהמציאות הדמוגרפית. כרגע השמאל נהנה אמנם מתמיכה נרחבת ברמות העליונות של הבירוקרטיה אבל מאמצי העל המושקעים בהרחקת כל מי ששונה ממנו דינם להיכשל. השמאל יכול להשמיץ, לדחוק, לתבוע, לטנף אבל לא לחסום את ההתקדמות האיטית של ימנים, ערבים ואפילו רחמנא לצלן חרדים כלפי מעלה. בסופו של דבר, גם המאחז הבירוקרטי, שחלק ניכר מהשמאל מוכן לחסל את הדמוקרטיה למענו, כי הוא מניח שיאפשר לו לשלוט במדינה, יעבור מהפך. לכן התוצאה הצפויה היא שהשמאל לא רק יצליח לחסל במו ידיו, את מה שלכאורה הוא תומך בו, אלא שהוא יאבד גם את השליטה שהוא שואף לשמר.

בעולם שואלים משפחות אם להנשים - למה בישראל לא?

 

יש אמנם אפשרות כזאת אבל היא לא מעשית - ההוראות דורשות להחתים עדים ולשלוח במכתב רשום ולכן לא ניתנות ליישום במצב הנוכחי.

הכישלון הניהולי של מנדלביט

רציתי לבקר את שר המשפטים על החלטה כושלת שלא התקבלה כראוי, לרוע המזל, היועץ המשפטי יקבל קדימות גם הפעם.
מי שעוקב אחרי הנרטיב של מנדלביט חייב להסיק שהוא כישלון ניהולי מסוכן - לא הצליח לבצע מכרז לתפקיד משנה לפרקליט המדינה במשך שנים, רמת הבכירים כל כך נמוכה שרק אחד מהם יכול להילקח בחשבון לקידום ורמת הניהול כל כך מזעזעת שחריגה קלה מסדר הקידום עשויה להביא לקריסת המערכת. לכן מי שמאמין ליועץ המשפטי לממשלה במאבקיו בשר חייב לדרוש את התפטרותו המידית מתפקידו כראש התביעה, יהיו אשר יהיו כישוריו המשפטיים.
כרגיל, האחריות מתחילה מלמעלה, קבלת הנרטיב מחייבת להסיק מסקנות גם כלפי האחראים למינוי, מראש הממשלה ומטה.

הטענות של הטכניון לגבי חוק ההנגשה של אתרים

החוק הציף את העובדה שאתר הנגישות של הטכניון לא נבנה כמו שצריך או במילים בוטות יותר - זרקו את הכסף שלנו לפח. אגב, הנגישות היא לא רק לנכים אלא גם למכשירים שונים כך שספק אם האתר יכול למלא בכלל את ייעודו.

 

לא ההנגשה הופכת את רוב האתרים לפגומים, אלא העובדה שחלק גדול להפתיע של האתרים בעברית נבנו בטכנולוגיה שהייתה ידועה כדפוקה גם אז וכתומכת רק ב-IE. המצב עם הטכניון גרוע במיוחד מכיוון שאנשים שלהם היו בין המתריעים על המצב - מה שלא יאפשר לו אפילו לתבוע את הספק האחראי למחדל. אני מצטער, אבל בעוד את התנהגות רוב בעלי האתרים הקטנים אפשר לתרץ בחוסר ידע, במקרה של הטכניון מדובר בהפקרות על כסף ציבורי וככזו צריך להתייחס אליה - לתבוע את האחראים למחדל ולבנות מחדש את האתר כך שיהיה מועיל - במקום לבחור בפתרון הפשוט שנועד להדחיק את הבעיה. אין לי ציפיות שהטכניון יודה בביזיון הזה.

 

אין דבר כזה "תוספי הנגשה ציבוריים", אתר שלא ניתן להנגשה בצורה מאוד פשוטה (שעה עבודה לאתר קטן, יומיים-שלושה לגדול) המשמעות היא שתוכנן בצורה שלא תואמת את הסטנדרטים ויש צורך בפיתוח ספציפי אליו. אי תאימות לסטנדרטים פירושה שבקרוב מאוד (תוך שנה-שנתיים) האתרים הללו לא יהיו נגישים לאף אחד, גם היום נדרשים מעקפים הולכים ורבים. אכן, העובדה שהממשלה החליטה בזמנו לשרוף את הכסף שלנו על אתרים שבעליל לא יעבדו לאורך זמן הרגיזה אותי כבר אז, אבל בשל אנשים עם גישת כזאת הממשלה העדיפה לחסוך 5% מעלות הפרויקט ולהגביל את חייו בצורה דרסטית.

 

אם היזם הוא בן 16 ומצליח למצוא היום תוכנה שלא עובדת לפי הסטנדרטים ולכן יש לו בעיית נגישות הוא ממש מטומטם, גם לפני 10 שנים זה היה מטופש, אבל היום זה שקול למישהו שמנסה למכור טלוויזית CRT חדשה. חוסר הבנה הוא אכן בעיה, אבל המחשבה שהחוק יכול להגן מטיפשות היא איוולת, אדם אידיוט מספיק תמיד יצליח לדפוק את עצמו.

 

הנושא נדון כבר כחלק מההערכות לבאג אלפיים וזה היה באמת ממזמן. בנקודה מסוימת אין ברירה אלא לעבור לשלב הבא. כאמור, אין אפשרות להגנה מלאה מטיפשות, אם היזם לא מוכן להשקיע חמש דקות בגוגל אזי הוא באמת יהיה בבעיה.

 

 

 

הכרזת מלחמה ופסקת ההתגברות

ראיתי כמה תלונות למה לא הייתה התייחסות לשינוי החוק בנושא הסמכות להכרזת מלחמה אז החלטתי להסביר את העניין.

החוק, גם אחרי התיקון, לכאורה מאוזן, בשביל שהכרזת מלחמה תהא בפורום מצומצם, צריך שיהיה מצב חירום מוכרז. אלא שכמו שכולנו יודעים יש במדינה מצב חירום מאז 1948. אבל למה בעצם עדיין מוכרז מצב חירום? פה העניינים מתחילים להיות מעניינים.

 

כשביילין הפך להיות שר משפטים הוא החליט שעבר זמנה של ההכרזה והחל להחליף את תקנות שעת חירום בחוקים רגילים. בעוד ההחלפה של החלקים הביטחוניים עברה פחות או יותר חלק, התברר שדווקא תקנות שהקשר בינם למצב חירום מפופק הן הבעיה.

 

יש כתריסר תקנות כאלו, רובן איזוטריות למדי, כך שאתמקד באחת - הסמכות להוציא צווי ריתוק. בלי מצב חירום מוכרז, בתי החולים יכולים להיות מושבתים כליל, בלי שהממשלה תוכל לעשות משהו.

לכאורה, הפתרון פשוט, לחוקק חוק זהה לתקנה לשעת חירום ושלום על ישראל. אולם פה מתערבת המהפכה החוקתית. בעוד התקנה מוגנת על פי סעיף בחוק היסוד מכיוון שנחקקה לפניו, הרי החוק שיחליף אותה יבוטל על ידי בג"צ כסותר אותו.

 

לכן, מי שבאמת מוטרד מהעניין של העברת הסמכות הפורמלית (בפועל השינוי זניח) אמור לתמוך בפסקת ההתגברות שתפתור את הפלונטר. אתם מוזמנים לסייע לי למצוא אחד כזה...

יש עתיד מתגאים בהישגים לא קיימים

 בעקבות המצגת של יש עתיד:

• בתי הספר של החופש הגדול - לא סתם זה מופיע ראשון, זאת היזמה היחידה שאכן שייכת ליש עתיד ובוצעה
• הוספנו מיליארד שקלים לניצולי השואה - בערך כמו שהוספו 5 מיליארד לערבים, הסכום הממשי קטן פי 10 וגם הוא בעיקר בזכות ממשלת גרמניה, כל השאר הזזה על הנייר
• הגדלת היצע הדירות - בהתנגדות תקיפה של האוצר, למעשה המספר לא גדול יותר רק "בזכות" המשרד של לפיד
• לימודי ליב"ה לכולם - אחוז החרדים שלומדים ליב"ה צנח משמעותית, גם לפי נתוני משרד החינוך וכנראה בפועל אפילו יותר. אז כן, אמרנו שנחייב את כולם, אז מה?
• הורדת מחירי החשמל - בוצעה בעקבות החלטה של הממשלה הקודמת ובהתנגדות תקיפה של משרד האוצר
• עזרנו לעסקים הקטנים לגדול - אבל דאגנו לבירוקרטיה כזו שהם משלמים יותר מכיוון שאין להם אפשרות לנצל את ההטבות
• הכפלנו את קרן ההלוואות לעסקים קטנים - כנ"ל והריבית עלתה למצב שדומה למשכנתאות, כך שיותר שווה לקחת הלוואה ישירות מהבנק
• הכפלנו את מספר הארוחות החמות - הצהרנו שאנחנו משתפים פעולה עם הגורמים שעשו זאת בהתנדבות
• התחלנו בבניית 400 מעונות יום שישרתו עוד 30,000 פעוטות - החלטה של הממשלה הקודמת
• הקדמנו את תשלום המענק לנשים היוצאות ממקלטים לנשים מוכות לחיים חדשים - אבל החמרנו עוד יותר את הבירוקרטיה כך שהן מקבלות אותו יותר מאוחר בממוצע
• הקטנו את מספר השרים בממשלה ל-18 - דרישה אולטימטיבית של ליברמן שיש עתיד נגררו אחריה
• זירזנו את הסיוע לעסקים ותושבים בדרום שנפגעו ממבצע צוק איתן - פחדנו מבג"צ
• סגרנו גירעון של 40 מיליארד שקלים - סגרנו גרעון של 15 מיליארד ע"י העלאת מיסים ב-25...
• המדיניות הכלכלית האחראית אפשרה לממן את מבצע "צוק איתן" מבלי להעלות מיסים - ראו לעיל
• הכרחנו את התאגידים הגדולים לשלם 4.5 מיליארד שקלים - קיצצנו את התשלום של טבע ב-95% רק בשביל להגיד שעמדנו ביעד
• מכשירי MRI לבתי חולים בפריפריה - בתי החולים התייאשו וגייסו את הכסף בעצמם (מוזמנים להסתכל במקומונים של עפולה)
• אפשרנו הכרה בימי מחלה לצורך טיפול בהורה חולה - קיימת שנים לא מעטות
• הגדלנו את סל הבריאות ב-300 מיליון שקלים - רבע מהסכום הקודם
• פתחנו חמישה בתי ספר מקצועיים-טכנולוגיים חדשים - משרד החינוך מיצה את האפשרויות לתקוע את המהלך
• הפחתנו את מיסי הייבוא - עוד החלטה של הממשלה הקודמת
• הקטנו משמעותית את המכס - כנ"ל
• הבאנו לשילוב חרדים בשוק העבודה - מספרם (רשמית לפחות) צנח בחצי
• הוספנו 1,200 סייעות לגני הילדים - הפסדנו בבג"צ לרשויות המקומיות
• פיתחנו ותיקצבנו תכנית למלחמה בזנות בקרב בני נוער - אבל תקענו אותה למעלה משנה והיא עדיין לא פועלת
• עצרנו את המשכורות השערורייתיות של בכירי הבנקים וחברות הביטוח - הם הקטינו אותם ב-5%

בקיצור, פרט לעניין הראשון (שבעיניי גם הוא לא הצלחה גדולה), הכל קשקוש, כשבחלק לא מבוטל מהמקרים יש עתיד רק החמירה את המצב

למה יש כל כך הרבה זיופי נתונים בישיבות

רישומים כוזבים בישיבות אינם נדירים, אבל הבעיה קיימת גם אצל החילוניים. האמת הלא נעימה היא שמשרד החינוך פשוט לא משקיע מספיק בנושא והמצב מחמיר ככל שמספר המוסדות גדול יותר. מכיוון שהחרדים מחזיקים מספר עצום של מוסדות קטנים, בעיקר בגלל הפיצול הפנימי, אין ספק שמבחינת מספרים מוחלטים העניין חמור הרבה יותר אצלם. מבחינת אחוז המוסדות, ספק רציני אם ההפרש דרמטי כמו שמוצג בדרך כלל, וגם הוא נובע בעיקרו מחוסר המוכנות של האוצר להשקיע בבדיקה - בטענה המגוחכת שמספר התלמידים הוא הרלוונטי לקביעת מספר המפקחים.

ישראל כ"ץ הורה לפתוח את בסיס עובדה וזה לא הלך טוב

ישראל כ"ץ שמע את מנכ"ל משרדו טוען שבסיס עובדה מוכן לנחיתת מטוסים אזרחיים והאמין לו. השאלה היא כמובן, מה השר הנכבד יעשה עכשיו כשהתברר לו שהמנכ"ל שיקר לו.

 

אנשי המקצוע הנחמדים דיווחו בתקשורת (ואני מניח שגם לשר) שאין בעיה ובסיס עובדה מוכן. אתם מוזמנים לקרוא ב-Ynet, בישראל היום ובמעריב (ובטח בעוד כלי תקשורת שפספסתי) את ההצהרות שלהם שתכניות המגירה מוכנות. נראה די ברור שהם בלבלו את המוח ועכשיו צריך לראות מה השר יעשה, ישקשק ממה יגידו על העפתם לכל הרוחות או יחליט לעשות מה שפרץ עשה עם כיפת ברזל.