רבין ז"ל וממלכתיות

שלום עכשיו שמיררו את חייו של רבין בשנות השמונים מציגים את עצמם כשומרי מורשתו - פתטי, כמעט כמו החתרן הבלתי נלאה.

‏

 

יוזמת ז'נבה המתהדרת בהתעלמות בוטה מהממלכתיות היהודית מתיימרת להמשיך את דרכו של אחד הבודדים שהשתמשו בנשק כנגד יהודים על מנת לאכוף אותה.

 

הסיכום בהר הבית

בעקבות קרי: נתניהו התחייב - יהודים לא יתפללו בהר הבית, יהיה פיקוח במצלמות אבטחה:

הפרשנות לפי ישראל נכנעה לא נכונה, הצבת המצלמות היא דרישה ישראלית מאז 2000 לפחות (אין מה להציב מצלמות שינפצו אותם). ותקל על ישראל לאתר מתפרעים. עד כמה שהדבר יישמע מוזר, מדובר בהצלחה. לגבי השאר, מדובר בהמשך המצב הנוכחי. כמובן שהתקשורת מנסה להציג את המצב כהפוך, אין סיבה להאמין לה גם במקרה הזה.

דברי נתניהו על המופתי

הקשבתי לנאום נתניהו בו דיבר על ההיסטוריה של המופתי ובדרך אגב הזכיר את היטלר ושלא במפתיע התקשורת מעוותת (אגב, לא רק את הימין).

 

נתניהו אמר דבר די פשוט - היטלר דיבר על גירוש ואילו המופתי דיבר על השמדה. היסטורית אלו העובדות - היטלר אמר זאת בסוף 1942 לכל בעלות הברית של גרמניה בזמן שהמופתי קרא ברדיו קהיר לרצח כמה שיותר יהודים. כידוע, אין קשר בין דיבורים למעשים וההשמדה שהיטלר התעלם ממנה החלה הרבה קודם. זאת עובדה היסטורית שהיטלר טען שהוא "רק" רוצה לגרש את היהודים והיא נמצאת בשימוש נרחב בידי מכחישי שואה מכל הסוגים. כתוצאה מהדיון אני מניח שזה יהפוך לטיעון פופולרי יותר לזמן מה אבל ההשפעה לטווח ארוך תהיה שואפת לאפס.  הגם שאני לא חושב שמאמצי ההסתרה של השואה, שהאמירה הנ"ל הייתה חלק מהן, הן פרט היסטורי שולי.

 

לפי ההקשר המידי בנאום נתניהו, לפני זה (מאורעות תרפ"ט) ואחר כך (מעצרו של המופתי ב-1945) זה יכול להיות בכל זמן באמצע. לכן נתניהו דיבר על השתתפותו של המופתי ביצירת היסודות לפתרון הסופי, כשיש לזכור כי המופתי היה בקשרים עם הנאצים הרבה לפני פגישתו עם היטלר. כאשר היטלר דיבר על גירוש יהודים, למעשה עד לצוואה; והמופתי לא רק דיבר על שרפת יהודים אלא היה אחראי לשרפת יהודים לפני הנאצים (בפרהוד) ולאחריו נמלט המופתי לגרמניה תוך ניסיונות יצירת קשר עם היטלר.

 

הפגישה בין המופתי והיטלר הייתה חלק מסדרת פגישות עם בעלי הברית של גרמניה שעם כולם היטלר דיבר על גירוש (בזמן שההשמדה כבר התבצעה), זאת עובדה שניתן למצוא בכל ספר טוב על השואה.

בנוסף, אל חוסני השתתף ישירות בשואה, גם אם אני לא חושב שהוא אפילו באלפיה הראשונה של פושעי השואה.

 

ההכחשות של ההיסטוריונים אינם לעובדות שנתניהו הציג אלא לפרשנות הסבירה שלהן שהיא אכן מופרכת. זהו כמובן כישלון של רה"מ שאמר דברים שלא קשה להבין מהם תמיכה בהכחשת שואה. 

 

כל הנ"ל לא מנקה את נתניהו מאחריות - ראש ממשלה צריך להימנע מאמירות שניתנות (בצורה סבירה) לתרום להכחשת שואה. למעשה התגובות בישראל מדאיגות מאוד, הן מצביעות על בורות רבה בנושא (ועל מנת להסיר ספק - גם זה כישלון של נתניהו).

 

ראש הממשלה לא צריך לסמוך על כך שכל המאזינים לו בקיאים בפרטים הקטנים של השואה ואסור שמדבריו ישתמע כאילו ח'אג אמין אל חוסייני יזם את השואה - מה שכמובן לא נכון.

המעטה במספר הפלסטינים במאה ה-19

רוב הערבים פה הם אכן מהגרים, אבל בפירוש יש גם אחרים, יש יש מספר לא גדול של ערבים בעלי שורשים של מאות שנים ויותר. למשל, תושבי כפר קנא (המקוריים, לא אלו שנמלטו ב-1948) למשל משתייכים ברובם לקבוצה הזאת. אמנם נפולאיון מצא רק רבע מיליון אנשים בשני גדות הירדן, אבל המספר בפירוש גדול מאפס. אפשר לראות זאת בתיעוד של מסע נפולאיון, מכיוון שהביא הרבה מדענים יש תיעוד מפורט - אני לא מכיר תרגום לעברית, אבל זה מוזכר בכל ספר היסטוריה רציני.

 

האוכלוסייה העירונית הייתה אחוזים מעטים מהאוכלוסייה הכללית, כך שהיו 19 אלף עירוניים בירושלים ב-1817, לא תושבים והרוב המוחלט בין תושבי הקבע היו כפריים. אם היו 10 אלף תושבים בירושלים זה אומר לפחות 50 אלף (וסביר יותר 100 אלף) תושבים במרחב הכפרי שהזין אותה. הכפרים הערביים (למעשה עד 1948) היו מוקפים כפרי משנה שלא ספרו אותם (רוב היישובים בוואדי ערה הם למשל כאלו). הדימוי שבו הרוב הם עירוניים נובע ממחשבה במונחים מודרניים ולכן אנכרוניסטיים, בפועל הוא היה גורם לרעב נורא ולכן בלתי אפשרי.

 

חוסר ההיגיון בפינוי התנחלויות

נניח שנפנה התנחלויות, יש שתי אפשרויות:

1. נוציא את צה"ל - הקו הירוק איננו בר הגנה היום, הפיכת תל אביב לשדרות תמוטט את הכלכלה ותביא למלחמה ודאית
2. לא נוציא את צה"ל - לא נרוויח כלום מבחינה מדינית או ביטחונית ונשלם המון מבחינה כלכלית
   

הניתוח הזה כמובן איננו תקף אם יהיה שלום, אבל כיום אין גורם שיכול לייצב מדינה פלסטינית ולכן הסכם, אפילו אם ייחתם, לא יהיה שווה את הנייר עליו יהיה כתוב.

 

מי שמדבר על הפרדה בהכרח חייב להתכוון לפנות את תושבי דבוריה, אום אל פאחם וטייבה, אחרת אין שום הפרדה בין האוכלוסיות.

 

מתקפות על אזרחים מתנחלים מקבלות לגיטימציה בינלאומית אבל זה רק תירוץ, גם את הפדאיון קיבלו ויקבלו שוב פעם בטענה שהפליטים הפלסטינים רוצים רק לחזור למקומותיהם. השמאל הישראלי הוא היחיד שבאמת מאמין בהפרדה שיוצר הקו הירוק, אף אחד אחר לא מקבל אותה ברצינות (זאת הסיבה למה אין שגרירויות בירושלים).

 

השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו - איך הצד השני יגיב לפעולה כזאת? יש שתי אפשרויות - בהגברה דרמטית של ההתקפות או במלחמת אזרחים שתביא לעשרות אלפי פליטים אלינו. בשני המקרים אנחנו נקבל פחות לגיטימציה, תוך השקעת עתק. הפרדה איננה מטרה, היא יכולה להיות אמצעי, אבל הוא פשוט לא יעיל במצב הנוכחי.

 

חשוב לציין כי הפלסטינים רואים בתל אביב התנחלות לא פחות, כך שמדובר בעיקר במשחק בנדמה לי עם עצמנו. אכן, מי שמוכן לפנות את כל ההתנחלויות אליבא דפלסטינים יביא שלום, אבל לא יישאר יישוב יהודי אחד בישראל.

 

תנאי הכרחי לשלום

התנאי הראשון לשלום הוא הכרה באחר כבן אדם, כזה שמסוגל לטעות, לעשות דברים שבעיניך הם שטויות וגם לשנוא אותך. ברגע שאתה מבין שהערבים הם בדיוק כמוך (ולא פרימיטיביים כמו שרוב השמאל חושב), העניינים נהיים הרבה יותר פשוטים. מי שמאיים לרצוח אותך ומכריז שהוא רוצה להרוג אותך הוא אויב ואין צורך להמציא בשבילו תירוצים. אפשר לקוות ורצוי לפעול להפסקת הגישה הזאת שלהם, אבל אי הכרה בה (או לחלופין הצגת כל הערבים כמחזיקים בה) היא הכחשת האנושיות שלהם.

מה הווקף לא דורש

השאלה שצריך לשאול היא למה הווקף לא דורש שתי דרישות שלכאורה מסתדרות עם החששות:

1. התקנת גלאי רעידות שיזהו כל חפירה
2. התקנת גלאי חומרי נפץ בכל כניסה אפשרית

למעשה מי שמשקיע עכשיו את המאמץ לאפשר את ההריסה הוא הווקף - הוא חופר מתחת להר הבית בתירוץ של הכשרת מסגדים נוספים ומתגאה בהחדרת טונות של חומרי נפץ (זיקוקים) מתחת לרחבת ההר.

אין לי קושי להאמין שיש יהודים שרוצים לפוצץ את המסגדים, הבעיה היא שההתנהגות של הווקף מצביעה לכל הפחות על אדישות לאפשרות הזאת.

היחס של הארץ לפלסטינים

רק בני אדם משקרים, כלבים לא, מכיוון שהארץ רואה בפלסטינים כלבים, אין פלא שהעיתון מוצא ניסוחים אחרים.

העיתון לעולם לא מוכן לקבל שהפלסטינים אחראים לדבר כלשהו, תמיד שתו ואכלו להם, אף פעם לא חולפת מחשבה כלשהי בדעת פלסטיני כלשהו מבלי שמישהו מערבי החדיר אותה למוחו.

העיתון גם טוען שאנחנו צריכים לדאוג לפלסטינים, לספק להם אוכל, מים והגנה מפני להקות כלבי הבר שלא שייכים לנו וסלחנות אם הוא שורט אותנו. זהו בדיוק היחס שאתה מעניק לכלב שלך וזה היחס שהעיתון נותן לפלסטינים.

טועים פעמיים: השמאל הישראלי תפס צד ואיבד את העם

 בעקבות טועים פעמיים: השמאל הישראלי תפס צד ואיבד את העם. דעה:

לי יש שאלה הרבה יותר פשוטה - מתי בפעם האחרונה שמעתם על זהבה גלאון מדברת על פליטי הלהט"ב הפלסטינים בישראל? למה האריתראים קדושים ואילו הנרדפים על רקע נטייתם המינית זוכים לאפס התייחסות?

זהבה גלאון לא מוכנה להכיר בפלסטינים כבני אדם, זאת הסיבה למה היא לא מבקרת אותם - אינך מבקר כלב שנשך אדם.

גל הטרור ומה הפתרון ארוך הטווח

הפלסטינים מרגישים שדחקו אותם לשוליים ופוחדים שייעלמו מהתודעה. הפחד הזה רציונלי לחלוטין, בהתחשב במציאות חייהם ומכיוון שהרשות הפלסטינית וחמאס תלויים לקיומם בגורמי חוץ, אין ספק שיש לפלסטינים סיבות טובות מאוד לנסות ולחזור לתודעה. כמובן שמנהיגות פלסטינית נבונה הייתה פועלת בדרכים אחרות, אבל כפי שידוע לכולנו, זה לא מצרך נפוץ במזרח התיכון.

גל הטרור לא טוב לנו ולא טוב להם, החלק המדכא הוא שאני לא רואה הרבה מה שאנחנו יכולים לעשות בנושא.  התחזית לפיה המצב השתנתה מהיסוד בעקבות גל הטרור מוכרת לי גם ממהומות אוקטובר, זה ייקח זמן אבל המצב יחזור לקדמותו. הבעיה הבסיסית היא שהמצב הקודם לא היה מציאה גדולה כל כך ודיכוי בכוח לא באמת יפתור את הבעיה לאורך זמן. היה שקט כל עוד הפלסטינים זכרו את מלחמת ששת הימים ואת המאבק בתחילת שנות ה-70, ולכן גם בנושא הזה, הבלגן יחזור.

לי יש דעה ברורה איך פותרים את הבעיה, אבל אפילו חד"ש ימנית מדי בימינו בשבילה. הבעיה הבסיסית היא קיום 200 מדינות, צריך לחסל אותן ולהקים אחת במקומן. מדינה דו לאומית דומה לנדנדה, היא לא יציבה מטבעה, אבל מדינה רב לאומית יציבה הרבה יותר (בתנאי שבאמת יוצרים אחת ולא יצור כלאיים כמו האיחוד האירופי).

עם זאת, ברור שאי אפשר להעלים את כל הצרות סתם ככה, אנשים לא משתנים באמת בהתאם למבנה הפוליטי. מה שכן יקרה זה הגדלה משמעותית של יכולת האכיפה. כשיש בעיות בארה"ב, הבולשת הפדרלית באה ומטפלת בנושא. זה מה שיקרה לאורך זמן (כמובן שצפויות בעיות, בעיקר בהתחלה).

למה שונאים את מר"צ

זהבה גלאון סופגת שנאה בעיקר מכיוון שמר"צ מתיימרת לעשות משהו אחד ופועלת ב-180 מעלות מהכיוון המוצהר. התוצאה - הרבה אנשים שבמהלך השנים גילו את השקר, מרגישים אידיוטים ומאשימים את המפלגה ובעיקר את ראשה גם אחרי 15 שנים.

הנאצים והערבים

הנאצים לא התרשמו כלל ועיקר מהערבים, עובדה שהייתה מאוד ברורה בפעילות שלהם בתוניסיה - המדינה הערבית היחידה שהם כבשו את חלקה.

קראתי גם "בין צלב הקרס לסהרה" ואת "הרחק מהמסילה - המזרחיים והשואה" שני הספרים אמנם מתרכזים ביהודים אבל מסיבות מובנות, היחס לערבים בתוניסיה מוזכר לא מעט. הנאצים השתמשו בכמות משמעותית של ערבים כעובדי כפיה בעוד שבצרפתים כמעט ולא. הם גם דחפו את השלטון הצרפתי והאיטלקי בצפון אפריקה להחמיר את המדיניות שמעודדת אירופאים על חשבון האוכלוסייה המקומית.

אנחנו אוהבים לראות את הנאצים כגזענים בלתי מתפשרים אבל למעשה הם עשו הרבה פשרות (רק לא עם היהודים). הידועה ביניהם היא הפשרה עם היפנים שלפי תורת הגזע היו נחותים אבל בכל זאת שיתפו אתם פעולה, תוך טענה שמדובר ב"ארים של המזרח" אולם בעת הם כבשו את סינגפור היטלר פסל את התשבחות מכיוון ש"תהיה מלחמה בין האדם הלבן והאדם הצהוב". הסיפור עם הערבים דומה, הערבים נחשבו לנחותים, אבל בהתחשב בתנאים המיידים, היה פחות חשוב לאסור על חתונה שלהם עם הגרמנים.

אלימות יהודית כלפי הערבים

אני יכול להעיד שראיתי היום עשרה ערבים לפחות באזור יהודי מובהק (צומת רעננה) ואף אחד מהם לא הותקף, אפילו זה שנשאל מה השעה. כך שצריך להיכנס לפרופורציה ולא להאמין לכל ניפוח שהתקשורת מנפחת, גם אם התופעה מזעזעת. יש המון מקרים של תקיפות בשנה, מרובן המוחלט (אלו שמתרחשות רחוק מתל אביב או התוקפים בהם אינם יהודים) התקשורת מתעלמת. כל רשימת תקיפות ערבים על ידי יהודים לא שקולה לסופ"ש סטנדרטי בגוש נצרת, רק שהנוצרים המותקפים לא מזיזים לתקשורת הישראלית. מי מתרשם שמדובר בתופעה דרמטית מעיד על עצמו בעיקר שאין לו מושג על המציאות במדינה פרט לבועה הקטנה שלו וחבל.

 

למותר לציין, הפקפוק שלי איננו בקשר לקיומה של אלימות יהודית, יש לי דוגמאות רבות מאזור הצפון, אלא בניסיון להציג אותה כשקולה לאלימות הערבית, תוך ציטוט כמה כתבות כהוכחה ניצחת. כתבות כאלו אינן מרשימות בכלל מכיוון שהן מצביעות על עידוד הבעיה - ערבים אלימים (כמו בדוגמה של הנוצרים המותקפים) שקולים לכלב שנושך אדם. כלומר, היחס הניתן לתקיפות מושפע מדת של המתקיף ולא מחומרתן ו/או תדירותן.

 

הבעיה שלי בנושא איננה קריאה צינית אלא הנחת היסוד שאפילו לא חשים בה (וחבל שכך). בוחרים לתת יחס מופרז עד חוסר פרופורציה מסיבות שאינן ממין העניין לתקיפות שמתבצעות על ידי קבוצה מסוימת תוך הסתמכות על יחס דומה שמוענקת על ידי התקשורת. למותר לציין, כי הטענה שאין התייחסות הולמת בתקשורת היא מגוחכת, אפילו באתר בשבע ישנה התייחסות זועמת לאירועים הללו.
 

הבעיה איננה בהתייחסות לאלימות היהודית אלא בהתעלמות מהאלימות הערבית תוך מתן יחס של "כלב נשך אדם". מי שמתלונן על רדיפת הנוצרים בחברה הערבית משכנע אותי באמת מוטרד מהאלימות כלפי ערבים, לגבי האחרים התאוריה שמדובר בניסיון להשמיץ את היהודים נראית לי הולמת בהרבה את ההתנהגות.

האוטובוסים שהסיעו ערבים לבחירות

האוטובוסים שהובילו את הערבים כיכבו באולפן שישי בשבוע שלפני הבחירות כש-V15 הציגו אותם כהצלחה אדירה, כך שההכחשה שלאחר הבחירות היא פתטית. למעשה, אוטובוס שלם של סטודנטים ערבים מירדן שהובא במיוחד לקראת הבחירות, הוצג באולפן שישי כדוגמית למערך ההסעות ביום הבחירות על ידי לא פחות ולא יותר מאשר אלו שמכחישים מכל וכל את קיומם. למעשה V15 כל כך התלהבו מהסרטון שהופיע אצלם באתר עד לרגע שביבי דיבר. כעת עמותות השמאל טוענות כי מדובר בשקר גס שהם ניסו להביא את הערבים לקלפיות, זאת מכיוון שהתברר שהערבים לא אינם כמו שחשבו העמותות ולכן הן מעדיפות להשמיץ את נתניהו.

יש לציין כי לי אין בעיה עם אוטובוסים ביום הבחירות, בעוד כל המפלגות משתמשות במוניות, פרט לכך שמדובר בראייה של הערבים כסוסים שצריך להוביל אותם לשוקת. 

לא התלהבתי מהטקסט שנתניהו אמר, התגובה הלאומנית של השמאל שבחר לטעון שהערבים מחוץ למשחק הפוליטי כי הם זרים הייתה צפויה ויש רגליים לסברה שראש הממשלה הסתמך עליה. ניצול לאומנות של יריביך הפוליטיים לא נראה לי טוב בהרבה מאשר הצגתה בעצמך.

הימין אחראי לסכסוך הישראלי פלסטיני!?

אם הבעיה עם הפלסטינים הייתה מסתמכת בכמה הימין רוצה איום בטחוני, מצבנו היה הרבה יותר טוב. בצורה מאכזבת למדי, האיום הביטחוני תלוי לא רק בנו.

 

מה השמאל מציע לעשות? לקבל 3 מיליון פלסטינים ולהעיף 5 מיליון יהודים ממקומם במטרה להשיג "שלום" - זאת הדרישה הפלסטינית שהם לא מוכנים לסגת ממנה - או לגרש 2 מיליון פלסטינים?  

אבו מאזן מצהיר השכם והערב על מחויבותו לזכות השיבה ונמלט מלהשיב לאולמרט בשל העובדה הזאת. הוא טען שהוא ימות לפני שהיא תתבצע, זה סביר אפילו לפי התחזית של חומאני. אבו מאזן הוא במקור מצפת. הוא טרח לגייס את בנו ואת נכדו לשבועה מול המצלמות, כפה על הנציגים הפלסטינים ביוזמת ז'נבה להתחמק מחתימה בשל הסיבה הזאת וסירב לקבל 20 אלף פלסטינים מהרצח בירמוכ בטענה שהגעתם לאיו"ש היא ויתור על זכות השיבה. לתאוריה שהוא מוכן לסגת מזכות השיבה אין בדל של הוכחה.

יש מי שטוען שאם ישראל תעשה X אז בטוח שיתרחש Y, קרי הפלסטינים בכלל לא רלוונטיים - מה המטרות של הפלסטינים? על מה הם יהיו מוכנים להתפשר? מה ההשפעה של רצח העם בסוריה? אם לנקוב בכמה שאלות אקראיות למרבה הנוחות מטאטאות הצידה, מדובר בסירוב לעשות את השינוי ולהתעקש שלא להתייחס אליהם ברצינות.

 

לא למותר לציין כי הפלסטינים מצליחים להאשים את ישראל בשל חוסר הערכה מינימלית כלפיהם - העולם המערבי מתייחס לפלסטינים כאל כלבים ואלינו כבני אדם ואינך מאשים כלב בכך שהוא נושך אדם. קשה לי למצוא פתרון לבעיה הזאת, אבל ברור לי שצריך להתחיל אצלנו.

 

כמה נקודות על יחס השמאל לפלסטינים

הפרת זכויות האדם של הפלסטינים 

זכויות אדם אוניברסליות הן כמו ששמן מלמד, אוניברסליות. הטענה כאילו ישראל היא המפרה הנוראה שלהם כלפי הפלסטינים היא דוגמה קלסית לראייה צרה. למעשה ישראל היא אחד הגורמים האחרונים ברשימה כשאפילו ירדן מקדימה אותה (שלא לדבר על פתח וחמאס). ולכן אי אפשר לתרץ את היחס לישראל בהפרת זכויות אדם של הפלסטינים בשעה שהמפרים העיקריים זוכים להתעלמות מוחלטת.

בנוסף, אי אפשר לטעון שהפרת זכויות האדם של הפלסטינים מטרידה את העולם בשעה שהיא בעליל לא מטרידה אותו (וחבל שכך). את הסיבה לצורת הביקורת הבלתי סבירה בעליל על ישראל צריך לחפש במקום אחר, אנטישמיות נמצאת במקום נמוך למדי ברשימה.

לגבי נושא חלוקת תעודות הזהות - כל מי שרוצה תעודת זהות צריך ללכת למשרד הפנים ולבקש. המדינה לא כופה עליך להפוך לאזרח - לא רוצה לא צריך וישראל היא ממש לא היחידה במדיניות הזאת, גם בארה"ב הסיפור דומה. יש כמובן שאלות אחרות שניתן לשאול לגבי כמה המדינה באמת רוצה שיבקשו תעודת זהות (התשובה היא כנראה ממש לא) אבל זאת החלטה שלהם.

 

תירוץ הפעילות הפלסטינית האלימה

חלק ניכר מהשמאל מוצא לפלסטינים תירוצים מעליבים - פעולה פלסטינית לא יכולה חס וחלילה לנבוע מהכיבוש אלא חייבים למצוא פעולה יהודית אלימה על מנת לתרץ אותה, זה עלבון לאינטליגנציה של הפלסטינים.

לרוב טוענים שחוץ מכמה משוגעים השמאל איננו מצדיק את הטרור, עם זאת הצורך למצוא תירוץ לכל פעולת טרור מדווחת סותר בעליל את הטענה הזאת. רק בשבוע האחרון נרשמו 10 ח"כים מהשמאל (ואני לא מדבר על הרשימה המשותפת) שתירצו את הטרור הערבי בפעולות שונות ומשונות של טרור יהודי. את מספר הפעמים שהתירוצים הללו הופיעו בעמוד הראשי של Ynet הפסקתי לספור ב-100.

 

ראיית מנהרה

הבעיה המרכזית עם הגישה של השמאל היא כפיית ראיית מנהרה, שוב ושוב נכתבות רשימות תירוצים למה שום גורם אחר לא משמעותי, לא האיסלאם, לא המדינות השכנות ולא העולם המערבי, פרט לכך שאוטו אוטו הוא מנדה את ישראל. כל הגורמים הללו הם מאוד משמעותיים והדרך היחידה של השמאל להתמודד אתם היא ניסיון לטאטא אותם הצידה תוך הנחות שגובלות בפתטיות, למשל, שהיזמה הערבית איננה אולטימטום שכוללת את זכות השיבה אלא רעיון ערטילאי שאנחנו נחליט מה נכתב בו.

לעתים קרובות ההסבר הוא שאין לייחס משמעות לכך שהפלסטינים רואים בסכסוך סכסוך דתי, שהימין טועה בכך שהוא מתייחס לפלסטינים כאל ערבים בזהותם ומתעלם כליל מתרומת מדינות המערב ובעיקר בריטניה להתפתחות התנועה הלאומית הפלסטינית. אם זה לא מאמץ לטאטא מתחת לשטיח, אני לא יודע מה תחשיב ככזה.

הלכה למעשה מדובר בהחלטה עבור הפלסטינים שמתעקשים על כך שאלו זהויות מרכזיות שלהם, ואפשר לבחור איזו מפלגה פלסטינית שרוצים להוכחת הטענה, כי הן לא חשובות לנושא קריטי מבחינתם על אף המודעות לעובדות הללו. צר לי, זאת לא רק פטרונות והתייחסות מעליבה לפלסטינים אלא גם התעקשות לטמון את הראש בחול.

 

אי אפשר לנבא את העתיד

אני לא נביא ולא בן של נביא, אבל ההיסטוריה מלמדת אותנו דבר אחד - אין אפשרות לסמוך על תחזיות. גישת השמאל, מתבססת בעיקרון על ההנחה המשונה בעליל שאנחנו יודעים את העתיד ולכן גם אם נגיע לסף התאבדות המצב ישתפר לאחר מכן, זאת הנחה בלתי סבירה בעליל.

התחזיות נלקחות בהנחה שמוטב לישראל להסתכן בכך שמיליוני פלסטינים יורשו לחזור אליה מאשר שבעתיד הקרוב ינדו אותה. זאת הסתמכות משמעותית על ידיעת עתיד שאין לנו כשחלק לא מבוטל מהבעיה היא שאפילו לא שמים לב לכך.

למה השמאל מקבל תגובות כל כך קשות?

לעתים קרובות שואלים בשמאל למה אנחנו מקבלים תגובות כל כך קשות? הסיבה היא פשוטה - התנשאות. קשה למצוא פוסטים ברמת התנשאות כזאת בימין כמו זאת הרווחת בשמאל. יש אנשים כמוני, שהגישה הזאת מצחיקה אותם, אבל מרבית הימניים (כמו רוב האנשים בכלל) מתעצבנים.
 

כאשר רוב הפוליטיקאים והעיתונאים מהשמאל מתייחסים לכל מי ששונה מהם, ובדרך כלל הערבים הם בראש הרשימה, כאל נחות שבמקרה הטוב אפשר לחנך אותו, הם מקבלים תגובות לא נעימות (ומופרכות).

על האשמת עצמנו כלאומנות

מספר מפתיע של אנשים (משמאל בעיקר אך גם בימין) מחפשים תירוצים למה היהודים אשמים. למחיקה כזאת של הפלסטינים מהמשוואה צריך לקרוא בשמה האמתי - לאומנות.

 

היהודי איננו נעלה על הערבי או ההפך. מי שמוכן לחפש תירוצים מתחת לאדמה למה הממשלה/תג מחיר/תקשורת/מערכת הביטחון/ההתנחלויות אשמים, העיקר בשביל לא להודות במשמעות הפעולות של הפלסטינים מתייחס אליהם כאל זבל. גם אם לכאורה כוונותיו הן לכאורה להקל את אשמתם.

 

כל דיון באינטראקציה אנושית מתחיל בהכרה שלה ככזו. מי שמתייחס לצד אחד ככלב, בין אם הוא רוצה לתת לו עצם ובין אם הוא רוצה לבעוט בו, מתכחש להיותו של הצד השני אנושי.

למה אני כבר לא קורא את עמירה הס

אני הפסקתי לקרוא את עמירה הס אחרי הפעם שהיא דיווחה שחיילים בנגמ"ש בקרקעית ואדי ירו מלמעלה בצלם עיתונות פלסטיני שעמד על גבעה וצילם חמושים שאיימו על הצלם כי יהרגו אותו כי הוא מצלם אותם ולא את המפגינים "שוחרי השלום" (זורקי האבנים) מתחתיהם. מאז אני מודה שלא ראיתי דיווח עובדתי אחד של הגברת וגם רוב אלו שקראתי קודם לכן היו דומים ברמתם.

אני גם זוכר למה היא יצאה מהרצועה - אחרי שאנשי חמאס שניהלו לה את המשימה העיתונאית באופן רשמי הודיעו לה שהם לא יכולים לערוב יותר לביטחונה - זה מה שהיא פרסמה. איכשהו אני לא מעניק אמינות רבה מדי לדיווחים שנשלטים על ידי דיקטטורה, גם אם היא מכונה חמאס

למה אני מעוצבן על האופיזיציה?

ממשלה (כל ממשלה) מעדיפה בעיקרון את הסטטוס קוו, זה הרבה יותר נוח. בשביל זה יש במדינה דמוקרטית משהו שנקרא אופוזיציה שאחד מתפקידה העיקריים הוא להציע חלופות למדיניות הממשלתית ולהוציא את הממשלה מאזור הנוחות. החלק הזה בדמוקרטיה הישראלית לא מתפקד כראוי הרבה זמן (לפחות מאז ממשלת ברק) והמצב בשנים האחרונות הפך לקטסטרופלי.
 

אני מודה שלי אין חלופות טובות יותר למצב הנוכחי (שהוא גרוע למדי), אבל אפילו מעצבן יותר, מי שאני משלם לו על מנת שיספק אותן, מעדיף לקשקש בקומקום - למעט הרשימה המשותפת, שהחלופה שלה לא נראית לי סבירה - במקום לעשות את העבודה שאני משלם לו עליה.