יום שישי, 28 באפריל 2017

המאבק על קצבת הנכות

אי העלאת קצבת הנכות במשך זמן רב וההצעה הנוכחית הן סיבה מספקת לצאת נגד הממשלה:

  1. הממשלה לא חוסמת הקמת ארגון יציג, למעשה נתניהו ניסה פעמיים (בקדנציה הראשונה וכשר אוצר) לדחוף להקמת אחד
  2. הממשלה מתייחסת לנכים כילדים מכיוון שהארגונים המתיימרים לייצג אותם מתנהגים ככאלו ועסוקים יותר בהכשלת הדברות עם האחר מאשר לסיוע לעצמם
  3. הקיצוצים בהטבות לנכים רחוקים מלכסות את עלות ההעלאה, זאת סיבה טובה לתהות למה לאוצר דחוף להכניס אותם
  4. ההתעלמות של התקשורת נובעת מסיבות דומות לאלו של הממשלה, נכים הם דווקא סיפור טוב, העובדה שמייצגיהם לכאורה רבים, איננה סיפור טוב ולכן זוכה להתעלמות
  5. ביטול הפטור הגורף מארנונה הוא למעשה כמעט חסר משמעות, מי שיושפע ממנו הם כמה נכים שמרוויחים הרבה מעל הממוצע (מכיוון שיש פטור למי שמרוויחים מתחת לסכום מסוים והוא לא כולל את קצבת הנכות)

יום רביעי, 26 באפריל 2017

נתניהו נזכר בשוברים שתיקה בגלל החקירה?

שר החוץ הגרמני הוא שר החוץ השלישי לפחות תוך חצי שנה שנתניהו מתנגד לפגישה שלו עם שוברים שתיקה. הטענה שיש בנושא משהו בנוגע לגרמניה דווקא היא נלעגת וגם אילו לא היה, כל מערכה מתחיל בקטן ולאט לאט מגדילים.

ראש הממשלה שחרר הצהרה מתנגדת לפגישה של שר החוץ הבריטי שביקר, הוא דרש משר החוץ הבלגי לא להיפגש בביקור והוא שיקר, ועדיין כאשר הגיב לשר החוץ הגרמני שמאלנים מחפשים סיבות מתחת לאדמה - מדהים.


 

יום שלישי, 18 באפריל 2017

מידע כלכלי על עמותות השמאל

הטענה שהמידע על עמותות השמאל מוגש בשקיפות היא בדיחה. אני ממליץ לנסות למצוא את מקורות המימון של עמותת שמאל רצינית אחת באתר האינטרנט שלה. מזה עשור אני מטריד פעם בשנה את שלום עכשיו עכשיו בניסיון לקבל מידע כזה ואני לא מקבל אותו. הדיווחים שעמותות השמאל מספקות שקופים בערך כמו שהדוחות של אנרון היו שקופים ומסיבות דומות - מפרסמים את תקציב הבורקסים של הנהלת העמותה וכל שאר הפעילות (בין 90% ל-99% מדיווחי הפעילות באתר האינטרנט) היא תחת הגדרה "פרויקטים" שכמובן לא צריך לדווח על מקורות התקציב.

יום שני, 17 באפריל 2017

שירת נשים והרבנות הצבאית

הטקסים היו ללא שירת נשים גם כשאני הייתי בצבא וזה באמת לא היה לאחרונה (הגם שהסיבות כנראה השתנו). אני זוכר עוד מימי כילד את האיסור על שירת נשים, יש הרבה דברים שליליים בנושא אבל קשה להתרשם שזה נובע מדתיות רבה יותר.

הקמת האגף לתודעה יהודית היה ניסיון לדחוף בכיוון, אם היו לו הצלחות פרט לשימור הקיים, אני לא שמעתי עליהן. על מנת להסיר ספק אני מודע לחלוטין למטרות של הקמת האגף, התהייה היא לגבי התוצאות בפועל.

המח"ט לא חידש כלום, ההפתעה היחידה היא בכך שפתאום נזכרו ש"זה מזעזע". לגבי אנשי הרבנות העניין גם הוא לא חדשני אלא חודש לאחר הפסקה של בערך עשור. אם כבר, זה מוכיח את ההפך.

השאלה לגבי הרבנות הצבאית איננה מה רצו לעשות אלא מה השיגו. העובדה שדחפו לצבא דתי יותר ברורה לי. מאז הרב גורן כל הרבנים הראשיים לצה"ל ניסו לדחוף לכך. השאלה שלי היא מה (חוץ מיחסי ציבור להם והיסטריה מצד חילונים) השיגו בפועל.

מה מר"צ עשתה? בעקבות משאל העם בתורכיה

מר"צ שכחה רק את הצעד הראשון - אי מוכנות של האופוזיציה להציג חלופה והסתפקות בהשמצות בלתי פוסקות. זה תנאי הכרחי בכל המקרים ובמקרה התורכי בולט במיוחד. מה מר"צ עשתה בנושא? מתי בפעם האחרונה מר"צ הציעו משהו פרט להשמצות של הממשלה? ולא, הצעת תקציב שמסתמכת על היעלמותם המסתורית של רבע מיליון תלמידים לא נחשבת בעיניי הצעה רצינית. כאשר מר"צ תהיה מוכנה להכיר בדמוקרטיה תוכלי להתלונן על הממשלה, בינתיים אנחנו משלמים לגלאון משכורת והיא מבזבזת אותה על הצגת הצעות ברמה טוקבקיסטית.

אני מאתגר את הקוראים לנקוב בחקיקה אחת שמר"צ העבירה מאז הבחירות? יש בדיוק אחת כזאת (העלאת המגבלה של שכר לנכים). לא רק שמר"צ לא העבירה, היא לרוב שמה מקלות בגלגלים גם לאחרים ו/או הצהירה בעלות על עבודתם. נכון שתחת ראשי הראש הקודמים המצב היה טוב יותר אבל בעשור כמעט של גלאון זה המצב הממשי.

משאל העם בטורקיה

על פי הדיווח בגרדיאן, ממש לא מדובר במות הדמוקרטיה אלא במעבר שיטה לדמוקרטיה נשיאותית. מצד שני, קשה להגיד שזה בדיוק מקור אמין. אני בקושי סומך על העיתון שידווח מי ניצח במשאל העם - הגארידאן מברבר את עצמו לדעת. לגבי טורקיה הוא הצליח להיכשל שלוש פעמים לפחות בשנה האחרונה (בשתי מערכות הבחירות ובניסיון ההפיכה). פוקס ניוז ודובר הבית הלבן לא אמינים יותר. 

מציאת מקור אמין היא אכן בעיה קשה, אבל אני ממליץ שלא להתחיל מעיתון שהוכיח שוב ושוב את ניתוקו מהמציאות בטורקיה. עם זאת מדובר השוואה הוגנת לנכשלים האחרים? לפוקס ניוז שבשלושה מתוך ארבעה אירועים משמעותיים נכשלה? לניו יורק טיימס שנכשל כמו הגרדיאן? לוושינגטון פוסט שנכשל כמו פוקס? אכן, זאת לא שעתה היפה של התקשורת.

לפיכך אני מציע להתייחס בספקנות לכל התחזיות. מקור טוב יכול להיות תרגום של השינויים המוצעים ולא תקציר שאלוהים יודע כמה הוא נאמן למקור - זה לא תמיד קל כך למצוא את המידע שהרבה פעמים אני נמנע מכך. אם העניין באמת חשוב לי אני מתחיל מוויקיפדיה שבה לרוב יש קישור.
 
 
 
 

 

יום חמישי, 13 באפריל 2017

ההדתה כבסיס לעזיבה לברלין

רמת האתנו צנטריות לא השתנתה בעשרים השנה האחרונות. היא נשארה גבוהה לאורך (כמעט) כל הקשת הפוליטית. זה היה מגעיל ב-1999 בדיוק כמו שהיום זה מגעיל.
 
אני עדיין מחפש עדויות להדתה, בינתיים הפרהסיה הישראלית הופכת לחילונית יותר בעוד הספרה הפרטית הופכת לדתית יותר. אני מבין שהתהליך לא מוצא חן בעיניי לא מעט אנשים שמזועזעים מכך שהחילונים לכאורה לא אתאיסטים כמו שהם מדמיינים, אבל זה מה יש.
 
אין שום סימנים לעזיבה משמעותית של חילונים יהודים. נכון שמספר החילונים יורד אבל בעיקר מדובר בחילונים נוצרים (עולים מרוסיה) או מוסלמים (שיעורם יותר מכפול מגודלם באוכלוסיה) שעוזבים. 
 
לגבי אימוץ מרות הדת -  העניין סבוך בהרבה, בגדול השמאל עושה מאמצים ניכרים לאבד את עצמך לדעת ולא מצליח להביא שום אידאולוגיה בעלת משמעות מאז אינתיפאדת אל אקצה. התוצאה היא אכן בריחה למקומות אחרים ותגובת האתיאסטים היא בהתאם, כל מי שלא מסכים אתנו הוא פסיכי. התוצאה ארוכת הטווח של העניין תהיה הפוכה בדיוק - ולא בפעם הראשונה - עוד כמה שיבדקו מה גורם ההיסטריה ויחזרו בתשובה. חוסר היכולת להתייחס ברצינות לאחרים אף פעם לא מסייע.
 
לפני 20 שנה אפשר היה לנסוע ללוס אנגלס במקום לברלין, אין שינוי מוחלט ובאופן יחסי מדובר בפחות. לגבי הדרכונים הכפולים, אכן מדובר בתופעה (שנבלמה באדיבות הברקזיט) אבל בעיקר של היסטריה ולא של עזיבה בפועל. אגב, אחוז הדתיים והחרדים בעלי דרכונים כפולים גבוה במידה ניכרת מזה של החילונים.
 
אני תוהה כמה מהערבים (40%) או מהעולים לשעבר מרוסיה (25%) מאלו שעברו לברלין המתלוננים מכירים? גם אני לא מכיר אותם, אבל ההכללה ממי שאתה מכיר לכל הקבוצה היא, אם נאמר זאת בעדינות, מפוקפקת. יש לציין כי המספרים המוחלטים של היורדים תקועים מאז סוף שנות התשעים ובחמש השנים האחרונות המספר נטו (יורדים פחות חוזרים) מסתובב סביב האפס.
אגב, ההתעלמות מחלוקת הישראלים בברלין היא דוגמה מצוינת לאתנו צנטריות.
 
החילונים היהודים, הם מיעוט מהיורדים בברלין, רוב העולים לשעבר אינם יהודים, ההתמקדות דווקא בהם קצת לא מסתדרת עם טענת ההדרה שלהם. ההתעלמות מהערבים בוטה במיוחד בלי שום ספק, ניסיתי לעורר קצת עניין בנושא, התגובות שקיבלתי היו מביכות. הנתונים הם מהלמ"ס ומתייחסים לכל גרמניה, הנתונים בברלין ככל הנראה עוד יותר קיצוניים.
 
לטעון שהמצב מתדרדר זה קל ונותן רוח גבית להחלטה לעזוב, בפועל רוב התגובות מתחמקות. במה בדיוק מדינת ישראל דתית יותר מאשר לפני עשרים שנה? בכך שהדתיים לא מוכנים להסתתר? בזה שהחרדים לא תקועים בחור שאפשר להתעלם ממנו? עד היום אלו שתי העובדות היחידות שהוצגו. אם יש עוד, אני מוכן להקשיב.
 
תוכנית עידוד הדמוקרטיה הופרטה בעיקרה, חלק גדול להפתיע מההורים רוצה העמקה ביהדות אורתודוקסית. אני לא מרוצה, אבל מדובר בסממן של הפרטה, לא של הדתה. אגב, חלק דומה הלכו לקיצונות השנייה, התוכניות של הקרן החדשה פשוט זוכות לפחות יחסי ציבור.
 
אני מסכים שחלק מהציבור מקצין - יש בפירוש יותר דתיים (וחילונים) שזוממים להשתלט על המרחב הציבורי. הטענה שלי איננה לגבי השאיפות אלא לגבי התוצאות, עד היום התוצאה היא חילון (מתון), לא הדתה, גם אם הכוונה הייתה הפוכה.

למה נשק כימי נחשב רע במיוחד

נשק כימי משאיר משקעים לאורך זמן, זאת הסיבה למה הוא נחשב גרוע יותר. הירייה נגמרת אחרי כמה שניות (גם אם האדם יכול לסבול שנים), אפשר לקבל הרעלה מגז סארין (או ליתר דיוק מהתוצרים שלו) גם חודשים אחרי. אם רוצים השוואה לנשק קונבנציונלי מוקש מהווה השוואה טובה יותר וזה בדיוק הטיעון של המאבק נגדו. נשק כימי גורם יותר נזק לטווח ארוך מאשר נשק קונבנציונליי - אפילו פצצות זרחן, הגם שטווח הנזק הקצר לסביבה הוא בערך הדבר החיובי היחיד שמבדיל אותן ממנו.
 
הפגזה משאירה נפלים בשטח שאפשר לפנות אותם די מהר. מהחומרים הכימיים שסארין משאיר קשה מאוד להיפטר. את השאריות של סארין  לא רואים ולא מריחים ועדיין מתים, זה בדיוק העניין.

יום רביעי, 5 באפריל 2017

ישראל במלחמת האזרחים בסוריה

זה לא מקרי שהרעב (פרט למחנה הפליטים ירמוכ) הוא בצפון סוריה ולא בדרומה. זה לא מקרי שרק פעם אחת השתמשו בגז באזור דמשק (וגם אז בקצהו המזרחי). דעא"ש לא כבש את הר הדרוזים גם כשהיה יכול ולא במקרה. חאדר לא נכבש גם כשהוקף כולו והכוחות השיעים ברחו. הכורדים עדיין מצליחים לממן את המלחמה שלהם למרות ירידת מחירי הנפט. מי שלא מבין מכך שלישראל יש פעילות בסוריה והיא אכן פועלת חוץ מההתקפות החצי פומביות, סובל מאי הבנת הנראה.

יום שבת, 1 באפריל 2017

הישג הימין בהקמת התאגיד!?

 


במאמר (מצ"ב) בעמוד 3 מסביר כתב הכנסת של העיתון כי 6 עובדים ימניים (3%!) בתאגיד הוא הישג אדיר של הימין שאסור באיסור חמור לוותר עליו. אני מודה שעד לקריאת ידיעות של יום שישי היו לי ספקות לגבי השמאלנות של התאגיד והעיתון סייע רבות לסילוקם ברמה שמעוררת תהיות לגבי תיק 2000 ותוצאת האפס לכאורה שלו.

לפיד - בריצה לשנות השמונים

אני משתדל שלא לשפוט ממשלה חדשה במהירות, רוב התהליכים הם איטיים וניתן לראות את התוצאות לאחר חודשים או שנים. יאיר לפיד, למרבה הצער, מוכיח כי א...