הפעם אתחיל מהסוף, נתניהו צריך ללכת. הניתוח להלן מצביע על בעיה חמורה ביותר במערכת אכיפת החוק, דבר שגם הוא באחריות ראש הממשלה. הביזיון צף כעת בתיקים הנוגעים לו אישית בשל החשיפה ולא כתוצאה מכך שהבעיה צצה פתאום. בשביל שהמצב יגיע לרמה כזאת, צריך היה להתעלם מהבעיה שהחמירה במהלך העשור האחרון (הגם שסימנים נראו עוד קודם) ודבר זה הוא לחלוטין בתחום אחריותו.
- תיק 2000: למעשה בתיק הזה ראש הממשלה נאשם באי דיווח על ניסיון לקשירת קשר לביצוע פשע, בעוד אלו ששיתפו פעולה עם הפשע (קיבלו את הצעת מוזס) לא נחקרו ברובם. באופן נורמלי נתניהו היה מתבקש להיות עד המדינה בתיק, ולא הנאשם היחיד מאלו שהציעו להם.
- תיק 4000: באופן מעורר תימהון, ההאשמה היא שראש הממשלה אמור היה לזהות מאמץ מיוחד לספק את דרישותיו, זאת בזמן שאין להן ביטוי באתר וואלה, הבעלים מצהיר מעל כל בימה שהוא מנסה לשנות את הקו המערכתי ונמצא בסכסוך גלוי למחצה עם המנכ"ל. הנושא היחיד שהוא רלוונטי ציבורית בתיק הוא העובדה שהסכם גילוי העניינים של נתניהו בנושא תקשורת לא כלל את אלוביץ' - פה אכן מתגלית הבעיה של כפילות בתפקידים, אולם העמדה לדין דווקא של נתניהו, תוך התעלמות מהרשלנות התורמת של האחראים להצלבת הצהרות ניגוד העניינים היא משונה.
- תיק 1000: התיק הזה נראה חמור מאוד על פניו, ראש הממשלה מקבל סכומים רציניים ממיליארדים במשך שנים. בעוד הבעיה הציבורית נשארת, הרי גם פה מדובר בתקדים - ראש הממשלה נאשם בקבלת סכום שבחישוב חודשי הוא 1000-4000 ש"ח (תלוי בחוות הדעת) ברם אין שום מעורבות כלשהי של רשות המסים בחקירה. הגם שהדבר עשוי היה לפשט מאוד את הסיוע ממדינות זרות, לחסוך כחצי מיליון שקלים על שתי חוות דעת של מומחים חיצוניים ולהקל משמעותית על ההרשעה (צריך להוכיח רק שהחפצים התקבלו). נראה כי הלקח ממעורבות רשות המסים בתיק 4000 נלמד - אין כניסה למי שלהיטותו לסילוק נתניהו נמוכה מדי.
אינני יודע מה יקרה בבית המשפט, אבל אין לי ברירה אלא להודות שהמשטרה והפרקליטות הצליחו - הן שכנעו אותי שמידת האשמה של רה"מ פשוט איננה הגורם הרלוונטי מבחינתן. האם הוא אשם? אין לי מושג, האפשרות הזאת קיימת והחלק המטריד ביותר הוא שאם הוא אכן אשם, הגישה הנוכחית של רשויות האכיפה היא הטובה ביותר מבחינתו.
