הקמת בית הספר כדורי

כדורי לא הוריש מכספו לבית ספר יהודי או ערבי אלא לבית ספר חקלאי בארץ ישראל. השאלה האם מדובר דווקא ביהודי או בערבי הייתה סלע מחלוקת כאשר המשפחה הבהירה שלא ממש אכפת לה. בפועל הוקם בית הספר הערבי (היום מכללה חקלאית) מכספי הירושה ואילו בית הספר היהודי הוקם על ידי המנדט. רק בשנת החמישים לבית הספר נוצר קשר מחודש עם המשפחה והיא תרמה כסף לשיפוץ הבניין ההיסטורי של בית הספר. בתור בוגר בית הספר בעוונתי הרבים, חוסר הבדיקה בנושא ממש מעצבן אותי.

מה משמעותה של הפגנת רוטשילד?

התגובות להפגנות בתל אביב מעוררות בי דאגה עמוקה. ההתלהבות אין קץ של האופוזיציה מהצלחתה לגייס (במחיר של מאות שקלים לראש) 0.25% מהאוכלוסייה להפגנה במרכז תל אביב ביום חופש מצביעה על חולשה קיצונית שלה עד כדי סיכון הדמוקרטיה. בניגוד למה שנהוג לחשוב, הדמוקרטיה מתמוטטת כאשר אין אופוזיציה ראויה לשמה. נכון, הדבר נובע ב-99% מהמקרים בשל מעשי הממשלה, אולם מוכרים גם מקרים אחרים.

מי שעוקב אחרי הפעילות האופוזיציונית מאז הבחירות האחרונות מתקשה מאוד שלא להשתכנע כי האופוזיציה ויתרה על האופציה הפרלמנטרית ומשקיעה את כל כוחה בהחלשת הדמוקרטיה הישראלית. הבעת התמיכה בהפיכה צבאית הייתה רק נקודת השיא, במאמץ מתמשך לחסל את הלגיטימציה של שיטת הממשל ולעבור לשיטה בה גורמים בלתי נבחרים על ידי הציבור (שלא למותר לציין שרובם ככולם לא בדיוק מתלהבים) הם השלטון הממשי במדינה.

האופוזיציה מעדיפה באופן עקבי תאוריות קשר, מבליטה בגלוי את חוסר אמונה המוחלט בציבור ומעדיפה שוב ושוב טפיחה על השכם של עצמה במקום פניה לאחרים. כמו רבים וטובים לפניהם, הצעקות על פעילות הממשלה לחיסול הדמוקרטיה משמשות לצערי מסווה לפעילות בכיוון הזה של רבים מדי מהצועקים. אופוזיציה היא גורם קריטי בדמוקרטיה, חיסולה - מטרה שנראה שראשיה פועלים במרץ למענה - היא סכנה רצינית לה.

ידיעות אחרונות במסע צלב נגד המציאות

1. רענן שקד מאשים מעסיקים ביצירת סביבה רעילה בשבוע שבו מתפרסם סקר שבו קרוב ל-90% מהעובדים סבורים שהמעסיקים מעודדים אותם
2. ציפי שמילוביץ כותבת כי קמפיין גם_אני פוגע דווקא בתומכי טראמפ ולכן מגיע להם, בעוד הרוב המוחלט של המואשמים (גם בתקשורת) הם מעריצי קלינטון שרופים