עלויות תקציביות ישירות הן לא כל הסיפור

ההתייבשות של ישראל עולה לנו בסופו של דבר מאות מיליונים, בשביל להקים את מפעלי ההתפלה ברגע האחרון האפשרי, המדינה נאלצה להתפשר ולהסכים לשלם מחיר גבוה הרבה יותר ממה שיכלה לשלם 40 שנים לפני זה. אגב, אנחנו משלמים את המחיר גם בדרכים אחרות, בעיקר דרך תקציב הביטחון - אחת הסיבות להתדרדרות סוריה למלחמת אזרחים היא הבצורת, אילו היו לנו מים מותפלים כאשר המהומות בדרעא (שמקבלת את המים שלה מהירמוך) פרצו, ייתכן מאוד שההיסטוריה הייתה מתגלגלת אחרת. 

תחבורה ציבורית לא גורמת (לפחות בדרך כלל) לתוצאות כל כך חמורות, אבל ההנחה שאין עלות אלטרנטיבית מוגזמת בהחלט. את העלות של בני נוער מתים בגלל חוסר תחבורה ציבורית לוקחים בחשבון? את עלות ההעברה של קשישים למקומות אחרים לוקחים בחשבון? אני אוהב את אלו שמעמידים פנים שהבדיקה היא כלכלית נטו, אבל נוטים להתעלם מההשפעות הכלכליות השניוניות שהן הכסף הגדול בסיפור.

אוטובוס ממוגן מקטין את הסיכויים שהמדינה תצטרך לשלם פיצויים לנפגעים ומכיוון שהמדינה היא הגורם המממן בשני המקרים אזי ייתכן שכלכלית העניין משתלם לה ולא משתלם לבעלי הרכבים הפרטיים שסומכים על המדינה שתממן את הפיצויים. אין לי מספיק פרטים לבצע את החישוב אבל ההנחה שזה מופרך כלכלית בלי שום בדיקה מפוקפקת.

כלכלת החלחול לא עובדת

אני אכן מסכים עם התר סטיוראט בגרדיאן שזאת בעיה רצינית, הגם שלקיחת הכסף על ידי הממשלות איננו הפתרון. פשוט צריך להטיל מס אחיד מטעם האו"ם - זה גם ימנע ממנו להיות תלוי בגורמים שאינם שוחרי שלום במקרה הטוב ואנטישמים במקרה הרע. גם העובדה שהעיתון לא מתבייש להודות בתיקון ראויה להערכה.

משמעותה האמיתית של האנלוגיה מסגד אל אקצה = בית המקדש

מי שמהלל את מסגד אל אקצה כמקום סגידה לאלוהים בדומה למקדש צריך לקחת את האנלוגיה שלו עד הסוף - אם שני הבתים הראשונים נחרבו בגלל פשעים כאלו, מנין לו הביטחון שהמסגד חסין?

מסגד אל אקצה דומה היום יותר לימיו האחרונים של בית המקדש הראשון - חילול המקום על ידי מעשי פשע, עושק והרס מאשר לבית המקדש כמו שלכאורה רוצים לראות. חילול המקום איננו נובע רק מהרס העתיקות הנרחב, המלווה בשבועה באלוהים לשווא, אלא מהשימוש במקום כמפקדה צבאית ושימוש בשמו בשביל רצח המונים, אנסאר אל מקדס הוא דוגמה מצוינת.

בתור מי שלא ממש מאמין בכך שלאלוהים אכפת מאתנו, אני רחוק מלתמוך בהקמת בית המקדש ובוודאי שלא בהרס המסגדים לשם כך שיהווה עבירה דתית בוטה מכיוון שילווה ברצח.

האיסור על תפילת יהודים בהר הבית

ההלכה שאסרה על היהודים להתפלל בהר הבית היא תוצר של האיסור המוסלמי שהחל לאחר מסעי הצלב. כפי שעידן ציין גם התגברות התפילה היהודית בכותל המערבי נתקלה בתגובה עוינת, שהחלה עוד באמצע המאה ה-19, עוד לפני תחילת הסכסוך הלאומי. לא ברורה לי הנטייה להתעלם מהפעולות של הערבים - הערבים, ובמקרה הנ"ל נקודת המפנה היא תקופת המופתי הלאומן לעילא, בחרו לנקוט בענישה דתית בנושא לאומי. בעוד שמותר לפקפק במניעים של היהודים, אין צורך בהתעלמות מהפעילות של הצד השני לשם כך.

כמה השפעה יש לשלום עכשיו?

אני רק שאלה, אם לשלום עכשיו אין השפעה - למה האירופים ממנים אותם? אני יכול להבין את אנשי שלום עכשיו, הם לא היחידים שחושבים שהם מסובבים את העולם, אבל קצת יותר קשה להבין לפי התאוריה הזאת את מי שמממן אותם.

 

שלום עכשיו משמשים כעלה תאנה שאפשר לכאורה להיות פרו הגדרה עצמית יהודית ובאותו זמן לתמוך בזכות השיבה. הגם למיטב ידיעתי, הם לא תומכים בה, אבל האירופאים לא מבחינים הבחנות דקות כל כך.

 

אין ספק שיש הפרזה ביכולת ההשפעה של שלום עכשיו. אני לא בטוח שהספרדים היו תומכים בנו, אבל זה היה מקשה על ההצדקה העצמית שלהם. הרבה יותר קל להצביע על שלום עכשיו ולהגיד - אני לא יכול להיות אנטישמי כי יש המון יהודים (נעזוב כרגע את מספרם הממשי) שתומכים בזה!

האם זה היה משנה משהו לטווח רחוק? אני די משוכנע שזה היה משפיע פה, העובדה שיש גופים כמו שלום עכשיו מקלה את החיים לכולם - הימין משמיץ את השמאל שכולם כמו מופרכים כמו שלום עכשיו, השמאל מרגיש שהוא לא התנתק מהמציאות כי יש אחרים משמאל לו וכו'.

 

ההתנגדות ישראלית להסכם הגרעין עם איראן - אמיתית?

אני יכול לדמיין שתמיכה ישראלית נלהבת בהסכם הייתה יכולה להביא לתוצאה שאיראן הייתה דוחה את ההסכם. אבל בהנחה הסבירה שזאת משימה בלתי אפשרית (ולו רק מכיוון שהדבר היה גורם לקרע עם תומכי ישראל בארה"ב), הרי הפעולה המתקבלת על הדעת היחידה היא התנגדות טוטלית. אם ההסכם גרוע - צריך לעשות כל מה שביכולתו למנוע אותו ולהתנגד בתוקף. אם ההסכם טוב - צריך לעשות מה שביכולתנו לקדם אותו ולהתנגד בתוקף בשביל שהאיראנים יסכימו לו ולא ינסו להתחכם. אין שום תרחיש שבו התנגדות פרווה או תמיכה פרווה הייתה מועילה לישראל.

 

מה שכמובן מעורר את השאלה האם הממשלה בישראל לא מתואמת אתם. אני מודה שיותר ויותר אני תוהה האם לא מדובר בהצגה משותפת שנועדה להציג את ההסכם כהישג איראני.

 

מה שחסר לי מאוד בכל הפרשנויות שקראתי, הוא השאלה מה האלטרנטיבה לתגובה של ישראל. זאת אומרת - מי שמאמין בכך שההסכם טוב לישראל צריך להיות הראשון שיתמוך בתגובה חריפה ביותר של המדינה אליו, אחרי הכל אין דרך אפקטיבית יותר לדחוף את האיראנים להסכים לו. מי שאיננו מסכים להסכם אמור לתמוך בתגובה חריפה מכיוון שההסכם גרוע. התוצאה היא שצריך להמליץ לישראל להשתולל ולא חשוב בכלל מה דעתך על ההסכם.

מה עוזר למתכנתים להתקדם?

המחשבה שהלימודים באוניברסיטה באמת תורמים למתכנת מעוררת תמיהה רצינית לגבי רמת הידע של הטוען בנושא בנושא - הם לא. עובדתית, חוסר קשרים הוא החסם המרכזי, העובדה שזה מצב מופרך לא הופך אותו לפחות נכון, זה רק הופכת אותו למוזר הרבה יותר ולכן הוא משתנה באטיות. אני מוכן להציג את כל הסיכומים של "מגמות בהייטק" שקיבלתי בחמש השנים האחרונות - רבע מהם מכילים את המסקנה הזאת (השאר לא מתייחסים). 

על מנת להסיר ספק, הלימודים, גם במכללה, לא ממש עוזרים. מניסיון, אפילו קורס תכנות בצבא, שנחשב לצורת הלימודים הטובה ביותר הוא די חסר תועלת.  נתקלתי בהמון מתכנתים דפוקים ובעוד יותר טובים, אבל למעט קבוצה של מתכנתי אינטסט בתקופת הבועה שהיו ברובם המוחלט דפוקים ללא תקנה, לא נתקלתי בשום קשר בין מוסד הלימודים לבין האיכות שלהם - כך שנשאר חלוקים בעניין.

אני מכיר כמה וכמה מתכנתות חרדיות, אחת מהן שעובדת במשרד לידי קודמה לאחרונה לראש צוות. הן (ובדרך כלל מדובר בהן) סובלות מאותה בעיה כמו הערבים - חוסר קשרים. לחברה כמו אמדוקס מדובר כמובן ביתרון (הסיכוי לעזיבה קטן משמעותית) אבל היא ממש לא היחידה. בשביל ערבים בתחום, הייתי מתחיל במרכז צופן.

 

השפעת הכיבוש על התדמית

אני מסכים שהבעיה התדמיתית שלנו היא בכיבוש, האירופים העדיפו אותנו קטנים ומסכנים שאפשר לרחם עלינו כי עוד רגע נעלם. הם נורא התאכזבו שגילו שאנחנו לא מתאימים לקטגוריה הזאת כך שהם עברו לשכנינו. למרות חסרונותיה אני עדיין סבור שעדיפה האפשרות השנייה, לא מתחשק לי לקום יום אחד ולגלות שהמדינה שלי עומדת להיעלם, אבל היי, זה רק אני.

מיקרוסופט כמונופול

מיקרוסופט הייתה מונופול, ההוכחה היא בתחום לא ממש מוכר לציבור הרחב - פיתוח תוכנה. בגלל שינויי ה-API התכופים של חלונות באמצע שנות ה-90 הדרך היחידה לפתח תוכנה לחלונות הייתה באמצעות כלים של מיקרוספט. זאת התנהגות קלסית של מונופול - התנית שירות בשירות וכפיית קניית מוצרים חדשים בלי צורך פרט להגדלת ההכנסה של המונופול (מי שלא עדכן את חלונות לא יכול היה להפעיל איזשהי תוכנה חדשה).

לכל היותר ניתן לטעון שמיקרוסופט הייתה מונופול שביר למדי, הגם שסיפור נטסקייפ מוכן שזה לא היה כל כך קל לשבור אותו. למעשה חיסול המונופול של החברה נבעה מהתמוטטות השוק ולא מניסיונות האיחוד האירופי לחסום את המונופול.

 

מיקרוסופט הייתה ספק תוכנה נוראי שסיפק תוכנה באיכות נמוכה בזכות היכולת המונופוליסטית שלהם. הם גם ניהלו משפט התשה נגד אפל בשביל הפטנטים שהם השתמשו בהם בלי רשותם, ובסוף ניצלו את ההתמוטטות של אפל בשביל לשלם את הכסף בלי להגיע להחלטה שיפוטית. אפשר להתפלסף עד מחר אם החברה הייתה מונופול משפטית או לא, בפועל הפעילות שלה יכלה לשמש הדגמה של למה מונופול הוא חרא.

נפלאות אורן חזן

אורן חזן לא מקבל סמכויות כסגן יו"ר הכנסת ולא מזמינים אותו לוועדות. הוא כנראה זכר שבכל ממשלה צרה יש ח"כ חדש אידיוט כמוהו אבל שכח שכולם סיימו בביזיון. הוא כנראה לא עשה שום דבר פלילי כך שהוא יהיה אתנו עוד הרבה זמן.

 

הוא אמנם חבר על הנייר בוועדות אבל לא מזמינים אותו לישיבות - הוא עשה פעם אחת הצגה גדולה שהנה הוא מגיע אבל נעלם אחרי 5 דקות. היום ניתן להחליף ח"כ בהצבעות בוועדות כך שהסיכוי שיצטרכו אותו שם קלוש, אבל אני בהחלט מסכים שהאפשרות קיימת בהצבעות במליאה. אילו הוא לא היה כל כך טיפש, היה מבין שהוא מספק לכולם תירוץ להתעלם ממנו בדרישות המופרזות שלו.

 

התלות של "העין השביעית"

לדיווח ב"העין השביעית" יש להתייחס כדיווח של הקרן החדשה. בעקבות המאבק שלהם לתקציב ההשפעה של הקרן על כתב העת שהייתה עקיפה בעבר הפכה לבוטה במיוחד.

 

הקרן החדשה לישראל מממנת היום את העין השביעית ובעל המאה הוא בעל הדעה. למעשה המצב בעין השביעית חמור במיוחד מכיוון שכתב העת מנסה לגרום לשתי"ל לקחת עליו חסות רשמית ולכן נוקט בהצמדות מלאה לדף המסרים של הקרן החדשה. לא תמיד העניין קריטי אבל במצב הנוכחי צריך לקבל את הדיווח ב"העין השביעית" כדיווח של הקרן, מכיוון שכל חריגה תסכן את קיומו הרעוע.

 

שתי"ל לא מעבירים את הכסף אבל בלי המלצה שלהם והתחייבות לפיקוח שלהם, העין השביעית לא יקבלו את הכסף כמעט בוודאות ובוודאי שלא יהיו מוכנים לחרוג מהקו בעניין שולי יחסית מבחינתם ולהסתכן באבדן הכסף.

 

ולכן, האנלוגיה הטובה ביותר לתלות בשתי"ל היא לעו"ד שמשכיר דירה מטעם בעלים בחו"ל. טכנית, עורך הדין איננו הבעלים ואפשר לעקוף אותו על ידי פניה לבעלים אבל הסיכויים לשכנע אותם שעו"ד מטעמם טועה וכדאי להם להשכיר את הדירה קלושה.

 

כמובן, העין השביעית לא לבד במשחק המכוער הזה, ולגבי ישראל היום, אכן צריך להתייחס לעמדות המובעות שם כתואמות את זו של אדלסון ולכן פעמים רבות (לא תמיד) את אלו של נתניהו.

נתניהו והמשא ומתן הקואליציוני

נתניהו השיג את המטרה שלו במשא ומתן. רבים וטובים סבורים משום מה כי המטרות של נתניהו בהכרח זהות לשלהם ותוקפים אותו איך הוא לא השיג את מטרותיהם במקום את מטרותיו.

אני לא מתלהב מנתניהו, אבל הערכה חייבת להתייחס למציאות הממשית. רוצים לתקוף את נתניהו על אי השגת מטרותיך? סבבה. רוצים להראות שהוא לא השיג את המטרות שלו? גם סבבה. מה שלא סבבה הוא הערבוב בין השניים - זאת לא המציאות.

ראש הממשלה אמור לייצג כמה שיותר אזרחים ועד כמה שהדבר מצער, הנ"ל (וגם אני) משתייכים למיעוט שמסיבות היסטוריות מעניק לעצמו את הזכות לכפות את עמדותיו על אחרים ועוד מתעצבן שהם לא אומרים אמן.

נתניהו באמת מאמין שהוא היחיד שיכול להציל את ישראל - הוא גם רוצה קפיטליזם וליברליזם. את המטרות הללו הוא משיג, גם אם מהסתכלות בעיתון אפשר לקבל רושם אחר.

כאשר מדברים על ההסכם הקואליציוני צריך לשאול את המתלונן - קראת את ההסכם או את הדיווח בעיתון? לפחות לגבי יהדות התורה אני יכול להעיד שהקשר בין השניים (וזה לא משנה באיזה עיתון מדובר) מקרי בעליל - ההבדל היחיד הוא בכיוון הרמאות. הרכב הממשלה אומר מעט מאוד פרט למי יפגין את הדעות הקדומות כלפי הממשלה - עצוב אבל זאת המציאות. הממשלות בישראל נוטות באופן עקבי לפעול נגד ההבטחות שלהן לבוחרים.

 

ההתלהבות מהתקשורת המצוינת של אובמה

אשמח אם מי מהמתלהבים משיתוף הפעולה של אובמה עם התקשורת יוכל למצוא לי קישור להופעות של אובמה בשני נושאים:

1. הנסיגה מהסכם בוקרשט לשמירה על שלמות אוקראינה
2. ביטול מיליוני ביטוחי בריאות לאמריקאים בעקבות הרפורמה למרות הבטחות הפוכות של הנשיא
   

ההחלטות לגבי ישראל הן קלות לאובמה ולכן הוא מציג אותן, כאשר יש תקלות מביכות כמו השתיים הנ"ל הוא מתחבא. 

 

בשני המקרים הנ"ל הופיע דובר הבית הלבן, התשובה שלו תשמע לך מוכרת - מדובר בתקשורת עוינת. בארץ (פרט לישראל היום כמובן) הדבר כמעט לא זכה לתשומת לב, מי שלא מאמין מוזמן לבדוק בעצמו.

 

יש לציין כי לאובמה אין שום בעיה של קואליציה. ברמה העולמית הוא פשוט מוסר לכולם את מה שהם רוצים. ברמה הלאומית מספר הצווים הנשיאותיים שלו עומד לשבור את השיא של קודמו.

קביעות בשירות הציבורי - סיבות ובעיות

ההצעה שצריך לבטל את הקביעות בשירות המדינה תמוהה, האם רוצים לעודד את הפקידה ברשות ההגירה למכור את זהות האזרח בשביל להשיג את המשרה הבאה שלה? לעודד את השוטר לעצור אותו כי בעל המכולת הבטיח להעסיק אותו? אלו נראים אולי מקרים מופרזים אבל משם התחילה הקביעות בשירות המדינה (עוד באירופה).

גם בהייטק יש עובדי קבלן, למעשה את העבודה שלי באמדוקס התחלתי בתור עובד קבלן. מצד שני ההבדל הוא כמובן במעמד של עובד הקבלן, גם אם המנקה הייתה עובדת קבלן וגם אני מצבי מכל בחינה תעסוקתית היה טוב בהרבה משלה - עובדה שאני היום עובד החברה והיא עדיין לא

כמו כל רעיון טוב, גם בנושא הקביעות מגיעים אחרי נקודת זמן מסוימת להפרזות. אין שום הגיון בכך שהמדינה תחשוש לפטר מנהלת בי"ס כי הסתדרות המורים מאיימת להשבית את כל הארץ ואילו פיטורי חברתה שהיא ללא קביעות יעברו בשקט. הפתרון בנושא הוא דומה למה שקרה עם חסינות חברי הכנסת - מעבר מבקשה לביטול לבקשה לחיוב.

המטרה: הסתלקות ארה"ב מהמזרח התיכון

הניתוח להלן הוא הסיכום שלי על ההסכם בהסתמך הן על Ynet והן על התיאור של אבישי בן ששון-גורדיס . הנקודה החלשה בשניהם היא העמדת ישראל במרכז והתייחסות זניחה למטרה העיקרית של החותמות (פרט אולי לצרפת וגרמניה) - הסתלקות גמורה ומוחלטת של ארה"ב מהמזרח התיכון תוך כפיית המשך מדיניות אובמה בנושא לתוך העשור וחצי הקרובים. מן הראוי לציין שבנוסף על החסרונות המובנים בניתוח כזה, אני מניח שיוון לא תקרוס כלכלית טוטאלית או תצא מנאט"ו.

א. מדובר בהסכם אי פיקוח לחמש שנים - השנים ה-10 עד ה-15 שבהן מתחייבת איראן הצהרתית בלי שום תמורה לכאורה בעוד מדינות המערב מחויבות לאי פיקוח.

ב. איראן תוכל לפתח טילים בליסטיים החל מהשנה ה-8 כך שהטילים יהיו מוכנים בדיוק בזמן לנשיאת ראשי נפץ גרעיניים בשנה ה-10.

ג. סעיפים א+ב מחייבים את סעודיה, מצרים וטורקיה לפתח נשק בליסטי ובסבירות גבוהה להשיג מטריה גרעינית עוד לפני השנים ה-8 וה-10 בהתאמה. מכיוון שמדובר בתאריך מוגדר לא תהא אפשרות לדחות את העניין למועד מאוחר יותר בנימוק שהעניין לא סגור אלא יש תאריך יעד מובהק.

ד. ההתחייבות של מדינות המערב שלא לחרוג מההסכם תחייב אותן לבחור בין התערבות בוטה במדינות המוזכרות בג' שלא תאריך ימים לבין משיכת התמיכה בהן.

ה. מכיוון שהמדינות הנ"ל הן מוסלמיות ושתיים מהן ערביות הן ללא ספק יתקבלו כאיום על ישראל ובסבירות גבוהה אף יציגו את עצמן ככאלו בשביל להצדיק את הפיתוח. על מנת להימנע מהדילמה שמוזכרת בד' יהיה צורך בקירור דרסטי של היחסים עם ישראל עד כדי איום בניתוק מוחלט ואולי אף ביצועו.

ו. התוצאה של הסעיפים הנ"ל היא חיסול של המחויבויות של ארה"ב למדינות האזור ובראשן המחויבות לישראל. כל ניסיון של ישראל להפעיל התחייבות כזאת יתפרש כניסיון גרירת ארה"ב למלחמה לא לה.

ז. לא למותר לציין שאחד מהאפקטים הרצויים כנראה בעיניי ממשל אובמה היא שמצרים (ואולי גם טורקיה) לא תוכל לעמוד במרוץ החימוש ולכן הממשל יתחלף לאסלמיסטי, מה שיאיץ את יישום סעיף ה'.

ח. הפרת ההסכם מצד מדינות המערב, אלא אם כן האיראנים ישתגעו ויחליטו לתקוף בנשק גרעיני תחייב את המערב לבצע הפיכה פנימית באיראן. הפיכה כזאת תסכל את היכולת שלהן לבצע את דרישות הפיקוח ולכן לא תזכה לתמיכה פנימית במדינות אלו. דברים דומים נכונים גם לתרחיש בו מתחוללת מהפכה איראנית בלי קשר חיצוני.

ט. דחיית ביצוע ההסכם נועדה בין השאר לסיכול האפשרות שישראל תתקוף בזמן בטווח הזמן המידי תוך הגדלה משמעותית של האינטרסים הכלכליים כך שהדבר יביא לדרדור משמעותי של הקשרים הדיפלומטיים שלה.

י. למרבה הצער, חיסול (או לפחות דרדור) הקשרים בין ארה"ב לישראל הוא אחת ממטרות ההסכם ולא תוצר לוואי שלהם - נשיא אמריקאי לא יכול להשאיר מחויבות משמעותית באזור שהוא רוצה לסגת ממנו. לכן מכל בחינה מעשית אין חשיבות לקשרים האישיים הקלוקלים בין אובמה לנתניהו, יש יסוד סביר להניח שאפילו זהבה גלאון הייתה מתמנה לראשת ממשלה היינו מגיעים לאותו מצב.

 

 

===

 

בעקבות התגובות:

• אני חושב אחת המטרות של התחמנות האיראנית היא להאשים את ישראל במקרה של תקיפה שהיא מנעה את החתימה.
• אובמה רוצה להקטין את המעורבות באזור, הוא אומר את זה שוב ושוב וההסכם הוא ניסיון לכפות את העניין על יורשיו. המוטיבציה שלו ברורה לחלוטין, הקטנת ההשקעה בארצות חוץ והתמקדות במזרח הרחוק.  הוא לחוץ על ההסכם והוא מעוניין לכפות את העמדה שלו על הנשיא הבא על ידי הפיכת כל התערבות באזור לבלתי ניתנת להצדקה פנימית.
• אובמה רוצה לסגת, האם הוא יכול? זאת שאלה אחרת. עד כה אובמה אכן נכשל בניסיונות העזיבה שלו את המזרח התיכון, זה לא מונע ממנו להמשיך.
• סעודיה ומצרים לא הופכות אוטומטית לאויבות ישראל, הניתוח עובד היטב (ואולי טוב יותר) גם בהנחה ההפוכה - ארה"ב תשתמש בזה כתירוץ לבטל את הערבויות לישראל בטענה שאין בהן צורך.
• אין פה הנחות עתידיות, זאת בדיוק הפואנטה. מצרים וסעודיה (ובמידה פחותה טורקיה) כבר החלו בצעדים לקראת ההתפתחות שנחזית פה (מצרים עם רוסיה וסעודיה עם פקיסטן). ארה"ב ואירופה חותרות במודע להצדקת דרדור (עד ניתוק) הקשרים עם ישראל על ידי הצפת מעשיה הגרועים (הקיימים והלא קיימים). הממשל האמריקאי נמנע ממעורבות בניסיון המהפכה באיראן ב-2009 מסיבות זהות לכתובות פה. הכל כבר מתרחש, בקטן אמנם, אבל כבר פה.
• מה היה קורה אם ישראל וסעודיה היו מקבלות אור ירוק לתקיפה באיראן? מעורבות גדולה יותר של ארה"ב ולו רק מכיוון שהיינו דורשים מהם אספקת נשק.
• אובמה לא מעוניין לתקל את רוסיה, להפך, הוא מאפשר לה לחדור למזרח התיכון בנוחות בתמורה להרגעת המצב בחזיתות אחרות
• אספקת ציוד צבאי בתמורה לנטישה צבאית אמריקאית - זה הכיוון. אם השתמע שאני חושב שאובמה מתכוון לסגור את המכירות הצבאיות האמריקאיות, זאת טעות בניסוח.
• אובמה מתכוון להעסיק את החיזבאללה על ידי דחיפת האיראנים לנהל את האזור באמצעותו, לא בדיוק יתרון אסטרטגי. את דעא"ש סיני-עזה אני לא רואה פה, כיפת ברזל היא הכנסה גם לארה"ב שמחזיקה באחוזים מהפרויקט.
• אובמה מעמיד את נשיאי ארה"ב הבאים בבחירה בין מעורבות בקנה מידה שלא יהיה אפשר לתחזק מבחינה פנימית לבין נטישה מוחלטת - הוא מחסל את דרך הביניים. ייתכן שטיפוס כמו ג'ורג' בוש היה הולך על האפשרות הראשונה אבל קשה לי לדמיין מישהו מהמועמדים הרפובליקנים עושה מעשה כזה וגם אם כן, זה יהיה מאוחר מדי, התכנון של ההסכם הוא כזה שהנקודה הקריטית תיפול על המעבר בין הממשלים, עד שהממשל החדש יבין מימינו ומשמאלו כבר יהיה מאוחר מדי בשביל לבחור באפשרות של מעורבות יתר.

הבעתיות חיבור תת מימי לרשת החשמל האירופית

הנקודה הבעייתית עם הכבל התת מימי לחשמל היא ההנחתה של הזרם - זה פשוט לא אפקטיבי. או במילים יותר ברורות הזרם החשמלי נחלש. בכבל תת ימי אפשר לשים מגברים שמגבירים את הזרם, אבל אם רוצים להעביר חשמל יש בעיה.

 

אני תוהה כמה מתוך האנרגיה תעבור לצד השני, הם ישלחו גיגהוואט ויקבלו כמה? זאת הסיבה למה כדאי  מאוד לעבוד על מוליכות על בטמפרטורות גבוהות, שתפתור את הבעיה

 

 

 

למה ניצול אנרגית השמש תקוע?

למעשה הבעיה עם ניצול אנרגיית השמש היא חברת החשמל שלא מאורגנת לטפל בכל כך הרבה יצרנים קטנים שמתחברת למערכת ולכן היא מעדיפה יצרנים גדולים מעטים. הוציאו כבר כמה מכסות לעניין וכולן נתפסו במהירות האור. כרגע מחכים שיחברו את כל המערכות לפני המכסה הבאה. בקיצור - צריך להפגין מול ועד עובדי חברת חשמל.

מעמדה של ארה"ב בעולם בזמן כהונת אובמה

משעשעת אותי הטענה כי מעמדה של ארה"ב בעולם השתפר בזמן אובמה.

האמון של סעודיה בארה"ב הוא כזה שהיא משלמת לפקיסטן על פצצות גרעין וברזיל שוקלת לפתח בעצמה אחת. מעמדה של ארה"ב בפקיסטן כל כך נמוך שממשל אובמה לא ידע על הסיוע של המדינה הזאת לבן לאדן ונאלץ לחסל אותו כגנב בלילה הגם שהוא משלם למדינה המתפוררת הזאת מליארדים. החוזה הטרנס פסיפיק נחתם לאחר שארה"ב התקפלה בצורה שהביא את המפלגה הדמוקרטית להתנגד ברובה להסכם.

פוטין לא היה יותר נחמד בזמן בוש, אבל לאחר התגובה בנושא בנושא המלחמה בגאורגיה, לא מדובר בפלישה כך שהמצב חמור יותר, הוא השתתק. השיפור עם קובה הוא ההתקדמות היחידה באמריקה הלטינית שהולכת ומתנתקת מארה"ב פרט למקסיקו שבה מדיניות אובמה הפכה את המאבק השקט יחסית בסוחרי הסמים למלחמת אזרחים, מה שדוחף את כמות המהגרים לארה"ב כלפי מעלה.

 

הטענה כי אובמה טוב יותר כי הוא לא בוש היא מופרכת. מדיניות החוץ שבה המלחמה הקרה חוזרת ו-4 מדינות ערביות מתפרקות לא יכולה להיחשב להצלחה. בוש היה אידיוט וגרם לא מעט נזק, זאת לא סיבה להתעלם מהטעויות של אובמה שהרבה מאוד פעמים רק החמיר את המצב בניסיון להחזיר את הגלגל לאחור.

מר"צ ומשאל העם ביוון

מר"צ תמכו בעמדת ה"לא" במשאל העם ביוון מכיוון שמי שתמך בעמדת ה"כן" הן המפלגות של הקואליציה הקודמת ביוון שהן פרו ישראליות ויותר חשוב בעיניי מר"צ, בעלות קשרים מצוינים עם נתניהו. את ההסבר לתמיכה של מר"צ, בניגוד לזו של דב חנין למשל, לא צריך לחפש רחוק אלא בפוליטיקה הקטנה שלנו. זאת מכיוון שעם כל הכבוד לסוציאליסיזם של מר"צ, הם בעיקר מתרכזים פה, הגישה שלהם נגזרת מכאן.

 

לשאלה איך זה מסתדר עם העמדה בנושא הגז - העניין פשוט למדי, אם הכלכלה ביוון תתייצב יש סיכוי טוב להקמת צינור הגז מישראל דרך קפריסין ליוון (ומשם הלאה לתוך דרום אירופה) כך שיש קשר לא מועט.

 

מר"צ והגישה ההומופבית של הרשימה המשותפת

מי שטורח לשים לב ליחס השמאל אל הערבים בתוך הקו הירוק מעבר לרטוריקה לא מופתע בכלל. רובו המוחלט של השמאל רחוק מגישה דמוקרטית כלפי הערבים עוד יותר מהימין.

אני אסתפק בדוגמה בעניין שולי למדי - (חוסר) התגובה של מר"צ כלפי ההומופוביה של הרשימה המאוחדת? יש לי עוד עשרות רבות של דוגמאות ולכן אני לא מופתע מכך שכל דבר שיחייב את השמאל לאינטראקציה ממשית נוספת עם הערבים נדחה בתירוץ כזה או אחר.

אני מגנה את מר"צ על הבריחה מהתייחסות לבעיה, כל אחת משתי האפשרויות - התקפה על הרשימה המשותפת על ההומופביה שלה (3 מתוך 4 הרכיבים הם הומופוביים בצורה פומבית) או הצהרה שחייבים לדחוק את ההומופוביה לתחתית הרשימה מכיוון שהיא לא חשובה כרגע היו יותר סבירים. מערכת בחירות בה מר"צ מעלה על ראש שמחתה את ההומואים בתנאי שהם יהודים מדגימה כמה מר"צ סופרת את הערבים. 

אגב, חד"ש היא ממש לא המרכיב הדומיננטי, כרגע אם כבר מדובר בבל"ד ולו רק מכיוון שיש להם יותר כסף אבל המצב עוד עשוי להשתנות.

בשנים האחרונות בל"ד הורידו פרופיל בנושא כך שאני לא מוצא את הטקסטים כרגע, אבל בזמנו אכן פרסמו הודעות הומופוביות.

לצורך העניין אני מוכן להניח שאחמד טיבי שינה את דעתו ב-9 השנים שעברו מאז האמירה האחרונה ההומופובית האחרונה שלו ששמעתי (בזמן מלחמת לבנון השנייה). זה עדיין לא פותר את העניין.

הוא השווה את המשת"פים להומואים וטען שהם מזיקים באותה מידה לחברה הערבית וכאמור לא מצאתי את הציטוט המדויק כרגע.

 

ירידתה של יוון

התוצאה הצפויה מהירידה הדמוגרפית במקרה של יוון היא ברורה למדי - נטישה של האיחוד תביא לפלישה של טורקיה אליהם ו/או לקפריסין שתגרור גם אותם. השנאה בין המדינות מספיק חזקה בשביל המטרה הזאת והטורקים ישמחו להעיף חלק מהאוכלוסייה שלהם (במיוחד את הכורדים) ליוון. אם למישהו זה נשמע כמו שידור חוזר של מלחמת העולם הראשונה הוא לא טועה בהרבה.