אפילו יוניפי"ל מדווח למועצת הביטחון של האו"ם ומודה בכישלון מוחלט שלו, כך שזה לא נושא לוויכוח. לכן, הטענה של מפקדי הכוחות והמדינות התורמות לכוח - שהם ממשיכים לבצע את תפקידיהם על ידי החזקת עמדותיהם בדרום לבנון, ולכן לא צריכים לסגת - היא בדיחה.
ההסבר האמיתי פשוט: יוניפי"ל היא נוכחות צבאית של האו"ם והאיחוד האירופי על גבול ישראל. לפחות עבור האו"ם, כוח זה הוא נגד ישראל, ולא רק נוכחות בקרבת מקום. האו"ם יכול לפעול נגד ישראל תחת הכיסוי של הפרת המשפט הבינלאומי בזכות נוכחות יוניפי"ל.
---
כמה נקודות נוספות:
1. UNSTO, שמפקח לפחות תיאורטית על יוניפי"ל, הוא דוגמה לכישלון של כוח שמירת שלום של האו"ם במשך 76 שנים.
2. למרות המילה "ביניים" בשמו, יוניפי"ל פיקח על שלוש מלחמות (כמו גם על סכסוכים קטנים יותר רבים) ב-46 השנים האחרונות ועשה מעט מאוד כדי למנוע אותן.
3. כמו בדרך כלל, לאחר המתקפה על המפקדה של יוניפי"ל בנקורה, הייתה בתחילה גינוי רב לישראל. עם זאת, לאחר שנתגלה שחיזבאללה היה התוקף, כולם, כולל יוניפי"ל, השתתקו.
4. אין לי תשובה רצינית לשאלה המורכבת כיצד להביא שלום בין ישראל ללבנון, אך אין להכחיש כי שמירת יוניפי"ל במצבו הנוכחי רק תורמת להסקת סכסוכים עתידיים.
---
הבהרות נוספות:
1. הפוליטיקאים אשמים יותר בבעיה שהועלתה בפוסט הזה מאשר חיילי יוניפי"ל.
2. ישראל מתמודדת עם איום דיפלומטי מצד יוניפי"ל, לא צבאי.
3. הרוב האנטי-ישראלי דחה את ניסיונה של ישראל לרפורמה במדיניות לאחר מלחמת לבנון השנייה על ידי הענקת זכויות הגנה עצמית רחבות יותר ליוניפי"ל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה