היציאה של הארץ מהכדור

אני מאזין לפודקסט חוץ לארץ של עיתון הארץ לא מתוך תקווה ללמוד על העולם אלא מתוך ניסיון להבין את תפישת העולם של השמאל הרדיקלי בישראל. למרבה הצער אפילו עם הציפיות הנמוכות הללו, הפרק הערבים, השמאלנים ואילון מאסק: ארבע שיחות חשובות לפני הבחירות בארצות הברית | פרק 155 היה אכזבה קשה. בעוד השיחה על הערבים הייתה אמנם מנקודת מבט שמאלנית ברורה אבל קשורה למציאות, הרי שלושת האחרות היו גרועות בהרבה. לפי התיאוריה שהוצגה אין מיליארדים מהביג טק שתומכים בהאריס, הסיבה היחידה למה יש לטרמאפ אנשים בשטח היא שהם נקנו בכסף, שלטון טראמפ הוא ניסיון השתלטות של מהגרים בודדים על האומה האמריקאית, ימניים מותנים פסיכולוגית לסתימת פיות ולראייה פשטנית לחלוטין, הרפובליקנים סבורים בטעות שהמהומות לאחר רצח ג׳ורג׳ פלויד היו בעייתיות וזאת רק רשימה חלקית. הפרק היה רצוף תאוריות קונספירציה שהוצגו כאמיתות שאי אפשר לערער עליהם, בקריאות לאפליה על רקע פוליטי ובזעזוע מכך שיש אנשים שמעזים לחשוב אחרת. גם בתור מי שלא נמנה בלשון המעטה על תומכי טרמאפ, קשה היה לי להשתחרר מההרגשה שמדובר בהשלכה של העמדות של הדוברים על תומכי טראמפ ולא בניתוח בעל משמעות שהיא.

הצעת ביידן היא מתכון להתאבדות

למיטב הבנתי זאת הצעת ביידן איננה מה שישראל הסכימה לה, אלא מה שביידן פרסם כאילו ישראל הסכימה לה. זאת התפתחות מסוכנת מאוד, בפעם הקודמת מצרים עשתה את התרגיל הזה תוך עצימת עיניים של ארה״ב, הפעם ארה״ב תומכת בתרגיל הזה באופן פומבי. בבסיס ההחלטה הזאת עומדות שתי הנחות בלתי הגיוניות בעליל:

1. ממשלת ישראל הבאה תהיה שמאלנית בהרבה מהנוכחית (באזור של יאיר גולן)

2. הן הערבים והן האיראנים מטומטמים כמו קרש ולא מסוגלים לזהות הזדמנות

די בהתבדות של אחת מהן בשביל להביא לפתיחה מחדש של המלחמה ובתנאים רעים בהרבה לישראל.

וכן, כפי שכתבתי כבר - זה בהחלט מעורר תהיות לגבי רמת החיבור למציאות, כשהשאלה היא כמובן מי בדיוק לא מחובר אליה.

השאלה בסיפור איננה האם היו טעויות אלא מה ניתן לעשות עכשיו. ההתנהגות של העולם כרגע היא לכיוון שדוחף בכל הכוח להמשך המלחמה - בנושא הזה הפער בין ארה״ב לבין אירופה הוא זניח לחלוטין. האפשרות שהממשל הנוכחי יחליט לבצע ניתוק מישראל צריכה להילקח ברצינות, העובדה שיהיה מדובר בהתאבדות פוליטית לא משנה הרבה מבחינתנו.

אין לחמאס שום אינטרס להסכים להצעה, היא מייצגת בגידה של ארה״ב בישראל והבטחה שארה״ב תמשיך באותו כיוון, לפחות עד הבחירות. או במילים אחרות, לחמאס אין אינטרס בקבלת ההצעה מכיוון שהוא יקבל יותר. המטרה של חמאס היא להקריס את ישראל, הסיכוי שיסכים להפסקת אש במצב בו הלחץ הבינלאומי על ישראל גובר הוא קלוש. מי שלא הבין - סימן שלא הקשיב לחמאס, לרשות הפלסטינית או לאיראנים.  כשארה״ב מתעקשת שמעבר כרם שלום יישאר פתוח הגם שברור לה לחלוטין שזה מנוף לחץ רציני על חמאס. מי חושב שחמאס לא מודע לזה?

לגבי מה קורה אם חמאס יסכים - אני מעריך שהממשלה תקרוס, מעבר לכך, זה מעבר ליכולת הניבוי שלי. ואם מישהו שואל - חמאס מעריך שזה יקרה בכל מקרה ולכן זה לא יתרון מבחינתו. הממשלה תקרוס מכיוון שזאת מטרת כל התרגיל של ביידן, הוא יתעקש שהשמאל לא יתמוך בממשלה מבחוץ ולכן מי שבונה על האופיזיציה פשוט טועה לדעתי.

אני מקווה שברור לחלוטין שחמאס ו/או החיזבאללה יחדשו את האש. זאת הסיבה למה ההצעה הזאת, גם מנקודת המבט של ביידן היא מטומטמת ברמה שקשה להאמין בה, היא מבטיחה לו כישלון פומבי בוטה באוקטובר.

אגב, ההסברים לגבי ההתפתחויות שימנעו מישראל לפתוח באש, הם בדיוק ההסברים למה האויבים שלנו יעשו זאת.

לא נחזור למבצעים פשוט מכיוון שלאויבים שלנו אין אינטרס לאפשר זאת, הסיכוי שהם יפתחו בפעם הבאה במתקפה רבתית שתגרור אותנו למלחמה במקרה של קבלת ההצעה הוא מעל ל-90%. יהיה להם מאוד קשה להצדיק כל התפתחות אחרת. למען האמת זה בכלל לא חשוב מה באמת מצב הצבא שלנו אלא מה עסקה כזאת משדרת לגבי מצבו.

לאיראנים יש אינטרס חזק מאוד לפתוח במלחמה, הם במצב שממנו הם רק יכולים לרדת, בסופו של דבר חמנאי ימות והמצב יתערער אלא אם כן הם יהיו במלחמה. בנוסף המלחמה באוקראינה תגמר בסוף והיחסים עם רוסיה יחזרו למצב המתוח הנורמלי. אם הם רוצים במלחמה עם ישראל מתישהו (ועל זה ניתן להתווכח), זה הזמן.

לאיראנים יש מספיק כוחות בשביל לבצע מתקפה כזאת מיד ואין להם שום אינטרס לחכות, המצב של המשטר שם מתדרדר והמצב של ישראל יוכל רק לעלות. הסיכוי לכך שקבלת העסקה לא תביא למלחמה רבתית ברגע שהפסקת האש תקרוס הוא נמוך ביותר. האיראנים התחייבו לכך פומבית שוב ושוב והדבר האחרון שהם מעוניינים בו הוא להראות חולשה כלפי פנים.

האיראנים מתכוננים, הן פומבית והן מעשית לביצוע כזה. כך שהשאלה היא מה ימנע מהם לעשות זאת ולהסתכן בכך שהמצב ישתנה לרעתם? למיטב ידיעתי, אין שום סיבה הגיונית.

לגבי הפגיעה בכלכלה האיראנית במקרה של מלחמה, המצב הוא שהיא תפגע אנושות לעבוד במהומות אחרי מות חמנאי. כך שההרס הוא בלתי נמנע בכל מקרה, עדיף למשטר שהוא יתבצע על ידי גורם חיצוני. אגב, זה מה שקרה גם בנפילת השאה. על מנת להסיר ספק, אני לא בטוח שהמשטר ייפול עם מות המנהיג, אלא שהסיכוי לכך מספיק גבוה בשביל להניע אותו לפעילות. כך שאלה היא בכלל לא אם הוא ישאיר ואקום, אלא איך העם האיראני יגיב למותו. יש סבירות גבוהה מאוד שזה יהיה אות למהומות בקנה מידה עצום. אם המשטר ישרוד, אזי הדברים יימשכו כבעבר, הוא לא יחיד בדורו.

זה כבר קרה ומחמיר במהירות מכיוון שהאמריקאים מתבזים גם בתימן, החות׳ים פוגעים בכוח שלהם באופן מביך, האפשרות שהם עושים זאת בשביל להצדיק הפעלת כוח גדולה נראית לי יותר ויותר סבירה. במצב הנוכחי אי אפשר להתכחש לכך שהתוצאות שלהם פוגעות מאוד במוניטין שלהם. כלומר, האמריקאים רוצים לבנות כוח, זה לא סותר את העובדה שבינתיים תוצאות הפעולה של הכוח מבישות. הסעודים מוטרדים מהאפשרות שהאיראנים או הפרוקסי שלהם יתקפו את בתי הזיקוק שלהם. אבל התוצאה היא שהם מתרחקים מארה״ב

נדמה לי שביידן השתגע, האם למישהו יש הסבר הגיוני יותר?

אני מודה שזאת הפעם הראשונה שאני פשוט לא מצליח להבין את ממשל ביידן. הרחבה דרסטית של המלחמה, שזאת התוצאה (שהייתה צפויה) של מניעת חימוש מישראל לא משרתת אותו בשום צורה שהיא. זה כנראה אחד הצעדים המזיקים ביותר פוליטית שביידן יכול היה לעשות.

אני שואל ברצינות, איך ביידן חושב שזה יועיל לארה"ב או לו? מה התרחיש שהוא מדמיין?

---

שלוש תשובות הוצעו:

1. ביידן חושב שהרחבת המלחמה תוביל ליותר ייצוא נשק (אולי, אבל מאוחר מדי)

2. שהתורמים היותר אידיאולוגיים ישתכנעו להמשיך ולממן את מסע הבחירות (אני לא מאמין שהם יסתפקו בחצי עבודה, אבל ייתכן שביידן כן מאמין)

3. שממשל ביידן מעוניין בשמירת הסטטוס קוו (אפשרי בהחלט, אבל נראה קצת מוגזם)

---

לאור התגובות בארה״ב והנסיגה החלקית, נראה שממשל ביידן פשוט היה מטומטם מספיק בשביל להאמין, למרות כל ההערכות וההכרזות, שהתוצאה לא תהיה הגברת המלחמה. כך שמדובר כנראה לא בשיגעון, אלא בתופעה מוכרת להדאיב ממקומותינו - טמטום ממשלתי.

רוץ, שומר!

הבעיה: המתיחות בין ממשלות ארצות הברית וישראל נמצאת בשיאה. חילוקי הדעות בנוגע לסוגיות כמו הסכם הגרעין עם איראן, הסכסוך הישראלי-פלסטיני וההתנחלויות גורמים לקרע הולך ומעמיק בין שתי המדינות.

הפתרון: ג'ו שומר, סנטור יהודי-אמריקאי דמוקרטי מניו יורק, יתמודד על ראשות מפלגת העבודה הישראלית.

היתכנות:

• תאריך סגירת הפריימריז במפלגת העבודה הישראלית הוא 1 במאי, והבחירות יתקיימו בסוף במאי.
• לשומר יש מספיק זמן להתפטר מהסנאט של ארצות הברית, לעשות עלייה, להצטרף כחבר במפלגה ולהוסיף את שמו כמועמד למנהיגות.
• בהתחשב במצב הבעייתי של המפלגה מצד אחד ובמורשתה הטובה מצד שני, בחירה כראש מפלגה תהיה קלה יחסית.
• שומר ידוע בתמיכתו החזקה בישראל ובקשרים הדוקים עם פוליטיקאים ישראלים רבים.

יתרונות:

• שומר יוכל לגשר בין ישראל לארצות הברית ולקדם שיתוף פעולה הדוק יותר בין שתי המדינות.
• ניסיונו הרב בפוליטיקה ובממשל יהווה נכס אדיר עבור ישראל.
• בחירתו של שומר תהווה אות ומופת לשיתוף פעולה יהודי-אמריקאי ותתרום לחיזוק הקשרים בין שתי המדינות.
• לשומר תהיה אפשרות מעשית לנסות ולהדיח את נתניהו.

חסרונות:

• שומר ייאלץ להתמודד עם אתגרים רבים, הן בישראל והן בארצות הברית.
• ייתכן שיתקשה להסתגל למערכת הפוליטית הישראלית.
• ייתכן שחלק מהציבור הישראלי לא יקבל את מנהיגותו.

סיכום:

ההצעה לשומר נועזת ונועזת, אך היא עשויה להוות פתרון יצירתי ויעיל למתיחות בין ארצות הברית לישראל. גורלו של רעיון זה תלוי בנכונותו של שומר לקחת את הסיכון ובמידת התמיכה שיקבל מהציבור הישראלי.

אירועי הלילה בארה"ב

אני לא יודע מדוע אנשים חושבים שיש לי משהו מעניין להגיד על אירועי הלילה בארה"ב.

 לא הערכתי במיוחד את דולנד טראמפ גם קודם ולכן גם לא התאכזבתי מחוסר יכולתו לשלוט במפגינים ברמה שציפה (סטייל מנחם בגין ז"ל בהפגנה על הסכם השילומים). למרבה הצער, אפילו אם נניח כי הטענות שלו נכונות, הגישה שלו מטומטמת ובעיקר נרקיסטיסטית. אבל כצפוי רבים מאלו שצורחים עכשיו "פשיסט" תמכו בקודמו ברק "המשיח" אובמה שהיה ועודנו נרקיסטיט עוד יותר וגם השכל שלו לא בדיוק מלהיב אם לנקוט בלשון המעטה.

 

לי אין ציפיות חיוביות, אני זוכר את נשיאי ארה"ב מאז קלינטון וכל אחד מהם היה גרוע מקודמו, אני מתקשה לראות את ביידן שובר את המגמה העגומה הזאת.

בחירות ארה"ב ו-SUNBURST

לרוב אני לא כותב פה על העבודה שלי, הפעם אחרוג ממנהגי מכיוון שמסיבות פוליטיות מופצות שטויות. על מנת להסיר ספק זה לא עדכון רשמי מטעם בינת.

הפריצה לממשל האמריקאי נעשתה באמצעות תוכנה שההפצה הראשונה שלה (כפי שניתן לראות מחיטוט בעקבות הלינק המצ"ב) נעשתה ב-26 במרץ והאחרונה ב-25 בנובמבר. אפשר להניח שהפריצה נערכה לפני תאריך השחרור הראשון והתגלתה אחרי האחרון.
תחום התאריכים הזה כולל את ההצבעה בארה"ב.

כמה מילים על זיופי בחירות

הבחירות האחרונות בארה"ב הן כמעט בוודאות הבחירות עם מספר הזיופים הגבוה ביותר בה. המסקנה הזאת נובעת משלוש סיבות:
1.הצביעו הכי הרבה אנשים
2. אחוז ההצבעה היה גבוה באופן חריג
3. היו מספר גבוה במיוחד של שינויים בשיטת ההצבעה (ולכן מספר הטעויות עלה)

השאלה היא כמובן מה המסקנות מהנ"ל. האמת? חוץ מכך שמי שטוען שלא היו זיופים הוא בור או שקרן - לא הרבה:
א. הדמוקרטים כנראה זייפו יותר (כי קיבלו יותר קולות) אבל בכלל לא בטוח שלזיופים הרפוליבקניים לא הייתה השפעה רבה יותר
ב. קשה מאוד להוכיח זיופים, במיוחד שנראה כי היו מפוזרים מאוד, כך שאפילו במקרה שהזיופים הדמוקרטים השפיעו יותר, לא סביר שניתן להוכיח זאת
ג. מהנ"ל נובע שסיכויי טראמפ להפוך את הקערה קלושים

החלק העצוב הוא שבמקום לדווח, התקשורת והרשתות החברתיות עוסקות בהשתקה בניחוח דיקטטורי חריף תוך השמצת החורגים מהקו.

הכישלון של התקשורת הישראלית בבחירות ארה"ב

בשעה שהדברים נכתבים, עדיין לא ברורה תוצאת הבחירות בארצות הברית, אבל אפשר כבר לסכם את התנהגות התקשורת הישראלית ככישלון. כישלון זה איננו כישלון הדיווח, מכיוון שכלל לא היה ניסיון אמיתי (פרט לחריגים שניתן לספור על כף יד אחד) לדיווח אמין ומקצועי.

הכישלון הוא תעמולתי - התעמולה כנגד טרמאפ הוכחה כבלתי יעילה בעליל, למרות הקדשת חודשים ארוכים להשמצה ולהסתה נגד טראמפ - הישראלים ובמיוחד הישראלים-אמריקאיים ממש לא השתכנעו שטרמאפ הוא סכנה לעתיד המדינה והעולם.

התקשורת הישראלית הוכיחה שלא למדה דבר וחצי דבר ממערכות הבחירות בארץ והמשיכה לבזות את עצמה בצורה המביכה ביותר האפשרית.

צווים נשיאותיים בארה"ב

השימוש בצווים הנשיאותיים במהלך תקופות הכהונה של שני הנשיאים האחרונים מעמיד בספק את הטענות לגבי חוזקה של הדמוקרטיה בארה"ב. הדמוקרטיה האמריקאית אמנם חזקה אבל יותר ויותר היא נשארת על הנייר. האם טרמאפ יצליח להביא לסופה? אני מפקפק בכך, אבל אם הוא יצליח להיבחר ייתכן מאוד שזה יקרה בזמן הנשיא שאחריו. בנקודה מסוימת, הנשיא פשוט לא יטרח להביא את החוקים לקונגרס מכיוון שהם יידחו אוטומטית והמצב יתדרדר לאוליגרכיה - זה קרה בהרבה מדינות וזה יכול לקרות גם בארה"ב (אגב, סנדרס יביא לתוצאה דומה)

יש דמוקרטיה בגואם?

 שמעת על גואם, אדוני הנשיא?

מדהים שיש עוד כמה אנשים שרואים בארה"ב מופת לדמוקרטיה - אולי זה יסייע להם להיפטר מהאשליות שאנחנו צריכים להתקרב אליה. עדיף לקחת מדינות אירופיות בתור דוגמה☺