‏הצגת רשומות עם תוויות בג"צ. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בג"צ. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 27 בינואר 2026

יצחק עמית מעוניין בשינוי משטר שקט

התלונה של נשיא בית המשפט העליון כי הוא לא מצליח להידבר עם הממשלה היא אחד משיאי חוסר המודעות העצמית שנתקלתי בה.


על מה הוא רוצה בדיוק להידבר? על ההחלטה שלו להכתיר את עצמו בניגוד לחוק? על ההתעקשות של בית המשפט להשאיר יועצת משפטית שמנסה במכווו לבטל את יכולת הממשלה למשול? על הקביעה שלו שהממשלה הנוכחית אינה זכאית למנות או לפטר אף פקיד? על הבוז הגמור לסמכות הכנסת עד כדי ביטול חוק יסוד?

אני מנסה להבין איזה עמק שווה הוא מצפה למצוא, האם הממשלה אמורה להסכים שבית המשפט העליון יכול לצפצף עליה באופן לא גלוי? כי זאת נקודת האמצע הנוכחית בין הבוז המוחלט והגלוי של עמית וחבריו לבחירתו של העם לבין המצב בו המדינה אמורה להימצא.

יום שלישי, 31 בינואר 2023

מה יקרה כאשר השלטון יתחלף?

 החלק המגוחך בטיעון הזה של השמאל הוא ההתעלמות המגוחכת מכך שהייתה פה בדיוק ממשלת שמאל וראינו בדיוק מה קורה:

לשמאל אין תשובה לשאלה איך הטיעונים שלו על איזונים ובלמים הופרכו באופן בוטה כל כך, ולכן הוא נוקט בשיטה הבדוקה של לוי אשכול "טיעון חלש, צריך להגביר את הקול" בניסיון להשכיח את העובדות.

יום חמישי, 19 בינואר 2023

פסילת דרעי

למיטב הבנתי הפסילה של דרעי נובעת משתי סיבות:

א. טענה שהמינוי לא סביר - טענה שכבר היום סותרת את חוק יסוד הממשלה

ב. טענה של השתק, כלומר שדרעי טען משהו אחד בפני בית משפט השלום ועכשיו טוען משהו אחר בפני בג"צ. למרבה הצער נראה שהטענה הזאת נכונה עובדתית

אי אפשר לערער את ב' בלי לערער את מערכת המשפט. לכל היותר יכול לטעון דרעי להשתק נגדי, אחרי הכרעת הדין יש תקופה שהפרקליטות יכולה לערער ובהתחשב בכך שהבהיר את פרשנותו להכרעת הדין ממש לאחר שניתנה, הוא יכול לטעון שהפרקליטות לא יכולה להעלות טענות חדשות. אני מסכים עם אברהם בלוך שדרעי פשוט עזר לבג"צ.

הפרקליטות הודתה שהסיבה למה דרעי הועמד לדין היא מעמדו הבכיר. כך שהמחלוקת היא האם מדובר באכיפה בררנית מול פוליטיקאים אחרים. בהתחשב במספרם הזעום של אנשים במעמד רם כמו דרעי אפשר להבין את הקושי במסקנה נחרצת. ההסבר של הפרקליטות נשמע הרבה יותר הגיוני לפני ממשלת בנט-לפיד שרוב שריה היו צריכים להיות בחקירות ובפועל איש לא נבדק במשטרה אפילו.

יום ראשון, 15 באוגוסט 2021

הוויכוח על ועדות הכנסת

למה אני חושב (למרבה הצער) שהאופוזיציה צודקת בהתעקשותה בנושא ועדות הכנסת:
  1. הממשלה החדשה נדרשה להגיב לבג"צ בנושא פונדקאות הלהט"ב לאחר ששתי הממשלות האחרונות מרחו את התשובה (לא מסיבות טובות במיוחד)
  2. הממשלה הודיעה לבג"צ שאין סיכוי לתקן את החוק כמו שהוא רוצה ולכן היא מבקשת שייתן לה הוראה להתקין תקנות כמו שהיא רוצה (=לאפשר)
  3. בג"צ קיבל את עמדת הממשלה וקבע שהיא צריכה להתקין תקנות כאמור
  4. רוב שרי הממשלה (למעט שרי ימינה ששתקו) הודיעו שהם שמחים תוך התעלמות מכך שבג"צ פסק כך בשל בקשת המדינה. לגבי הורוביץ, שהוא הרלוונטי ביותר בעניין אפשר לקרוא במקור ראשון
  5. התקנת תקנות מצריכה כמה שלבים, האחרון ביניהם (פרט לתקנות שעת חירום קצרות מועד) הוא אישור של ועדה בכנסת, ללא אישור של המליאה
  6. הקואליציה דורשת נציגות כזאת בוועדות שתאפשר לה להעביר תקנות בלי להתחשב באופוזיציה. רע"מ מתנגדים לפונדקאות של להט"ב מסיבות דתיות ולכן האופוזיציה יכולה לגייס אותם להתנגד. מתי הקואליציה צריכה להתחשב באופוזיציה? כאשר היא יכולה להפריע לה, בשביל זה לא צריך 100%, צריך רק שהאופוזיציה לא תוכל להפריע
  7. המשמעות של הנ"ל הוא שהקואליציה שואפת לרוקן מתוכן את מליאת הכנסת שבה הרוב שלה זעום עד לא קיים על ידי העברת רוב מה שהיה אמור לעבור כחוק בשלוש קריאות במליאה כתקנות שאישורן פשוט וכמעט ללא דיון בוועדה
  8. האופוזיציה לא מתלהבת מהעניין, אבל לפי החוק (שאגב, נוצל לא פעם גם על ידי הליכוד) יש לה אפשרויות מוגבלות, היא יכולה למנוע מינוי של שתי ועדות בלבד, שלמרבה הצער הן דווקא החיוניות ביותר בזמן הנוכחי

במילים אחרות, בג"צ קבע למעשה את כי לא צריך את המליאה כמעט בכלל והקואליציה יכולה להעביר כמעט הכל בוועדות. כתוצאה מכך, אם האופוזיציה מעוניינת בהשפעה, היא לא יכולה להשלים עם איון השפעתה בוועדות כמו שהקואליציה מעוניינת.

יום שישי, 31 ביולי 2020

יאיר לפיד מתלונן על בג"צ

יאיר לפיד "כן, יש פוליטיקאים טיפשים, יש פוליטיקאים חסרי יכולת, יש פוליטיקאים חסרי עמוד שדרה וחלשים, אבל מה לעשות, ככה עובדת דמוקרטיה"

 'אני לא כופר בתיאור המצב הזה, אבל יש איתו בעיה קטנה. כל האפשרויות האחרות הן התקפה ישירה על הרעיון הדמוקרטי. כן, יש פוליטיקאים טיפשים, יש פוליטיקאים חסרי יכולת, יש פוליטיקאים חסרי עמוד שדרה וחלשים, אבל מה לעשות, ככה עובדת דמוקרטיה. זה מה שאמרו לנו ג'ון סטיוארט מיל ואדמונד ברק - אם הציבור בחר בהם, הם אלה שנבחרו.

יש שני מקומות בציבוריות הישראלית שהסתכלו בשנים האחרונות על הפוליטיקאים ואמרו לעצמם, "הם חבר'ה נחמדים, אבל למשול – זה גדול עליהם. הם פוליטיים מדי, חפיפניקים מדי, מושחתים מדי ועסוקים רק בפריימריז הקרובים במקום בטובת האומה."

שני הגופים הם: בית המשפט העליון של אהרון ברק וממשיכיו, מייסדי אסכולת "האקטיביזם השיפוטי", ואגף התקציבים באוצר בתקופה שבה ניהלו אותו אהרון פוגל ואחריו אורי יוגב.
יש עשרות – אם לא מאות – דוגמאות שונות לתהליך ההשתלטות - ויש כאלו שיגידו ההשתלטות העוינת – של שני הגופים האלה תחילה על השיח הפוליטי ולאחר מכן על עולם קבלת ההחלטות.'

 

 

יום רביעי, 18 במרץ 2020

האם בית המשפט העליון גזען?

למרבה הצער קשה להגיע למסקנה אחרת בעקבות הפסילה של בן ארי מחד ואישורה של בל"ד מאידך. הנימוק המרכזי הן לפסילה והן לאישור היא ההנחה כי "כל הערבים אותו דבר" ולכן אם תוקפים עמדה פוליטית שלהם הם כולם נפגעים ומצד שני איסור על הפצתה היא פגיעה בכולם. בעיניי בית המשפט מתברר, ההבחנה בין עמדה פוליטית בלתי חוקית לבין זהות היא מעבר לכוחם של הערבים. מכל התוצאות האפשריות זאת התוצאה הגרועה ביותר לא רק פוליטית*, אלא גם מוסרית - מתברר כי מספיק שתהיה שייך למיעוט לאומי בשביל שתוצא מהכלל ותקבל יחס מתנשא וסלחני מכיוון שלא הגעת לרמה שניתן לצפות למשהו ממך. הדבר מזכיר לי מאוד את הטיעונים שהשוביניזם נועד להגן על הנשים הפגיעות שלא מבינות מה טוב להן.

*לצערי תחזק את עוצמה יהודית שהיא שלילית בעיניי

יום שלישי, 3 במרץ 2020

השמאל רוצה דמוקרטיה?

כל מי שעקב אחרי התנהגות השמאל מאז נבחר נתניהו יודע היטב שהתשובה שלילית.

הרבה לפני אמירתו של גנץ שוועדות בין הרשות המבצעת לבין מערכת המשפט צריכות לנהל את המדינה. הרשימה של ניסיונות האופוזיציה לנצל את מעמדה בכנסת, בתקופה של יותר מעשור, היא ריקה לחלוטין, במקום זאת ההעדפה המובהקת היא לרוץ לבית המשפט.

ההאשמה כי הכנסת נדרסת, כמו גם ההלם המדומה מכך שהממשלה ובית המשפט העליון נאבקים הם סממן לחוסר מודעות עצמית. מי שמסרב לקחת חלק פעיל בדמוקרטיה באופן שוטף, לא ראוי שיבכה שאוכלים ושותים לו אותה, אלא שיפסיק מהמנהג המגונה. אי אפשר לצרוח שהאיזון בין הרשויות מופר בזמן שאתה דוחף בכוח להפרתו ולצפות שיקחו אותך ברצינות.


האם הבחירות יביאו להתפכחות? לצערי, התשובה היא שלילית ככל הנראה. יותר סביר להניח שנראה יותר אמירות פומביות שצריך לחסל את הדמוקרטיה מאשר ניסיונות לשפר אותה.

יום שלישי, 26 בנובמבר 2019

ניתוח תיקי נתניהו

הפעם אתחיל מהסוף, נתניהו צריך ללכת. הניתוח להלן מצביע על בעיה חמורה ביותר במערכת אכיפת החוק, דבר שגם הוא באחריות ראש הממשלה. הביזיון צף כעת בתיקים הנוגעים לו אישית בשל החשיפה ולא כתוצאה מכך שהבעיה צצה פתאום. בשביל שהמצב יגיע לרמה כזאת, צריך היה להתעלם מהבעיה שהחמירה במהלך העשור האחרון (הגם שסימנים נראו עוד קודם) ודבר זה הוא לחלוטין בתחום אחריותו.

- תיק 2000: למעשה בתיק הזה ראש הממשלה נאשם באי דיווח על ניסיון לקשירת קשר לביצוע פשע, בעוד אלו ששיתפו פעולה עם הפשע (קיבלו את הצעת מוזס) לא נחקרו ברובם. באופן נורמלי נתניהו היה מתבקש להיות עד המדינה בתיק, ולא הנאשם היחיד מאלו שהציעו להם.
- תיק 4000: באופן מעורר תימהון, ההאשמה היא שראש הממשלה אמור היה לזהות מאמץ מיוחד לספק את דרישותיו, זאת בזמן שאין להן ביטוי באתר וואלה, הבעלים מצהיר מעל כל בימה שהוא מנסה לשנות את הקו המערכתי ונמצא בסכסוך גלוי למחצה עם המנכ"ל. הנושא היחיד שהוא רלוונטי ציבורית בתיק הוא העובדה שהסכם גילוי העניינים של נתניהו בנושא תקשורת לא כלל את אלוביץ' - פה אכן מתגלית הבעיה של כפילות בתפקידים, אולם העמדה לדין דווקא של נתניהו, תוך התעלמות מהרשלנות התורמת של האחראים להצלבת הצהרות ניגוד העניינים היא משונה.
- תיק 1000: התיק הזה נראה חמור מאוד על פניו, ראש הממשלה מקבל סכומים רציניים ממיליארדים במשך שנים. בעוד הבעיה הציבורית נשארת, הרי גם פה מדובר בתקדים - ראש הממשלה נאשם בקבלת סכום שבחישוב חודשי הוא 1000-4000 ש"ח (תלוי בחוות הדעת) ברם אין שום מעורבות כלשהי של רשות המסים בחקירה. הגם שהדבר עשוי היה לפשט מאוד את הסיוע ממדינות זרות, לחסוך כחצי מיליון שקלים על שתי חוות דעת של מומחים חיצוניים ולהקל משמעותית על ההרשעה (צריך להוכיח רק שהחפצים התקבלו). נראה כי הלקח ממעורבות רשות המסים בתיק 4000 נלמד - אין כניסה למי שלהיטותו לסילוק נתניהו נמוכה מדי.
אינני יודע מה יקרה בבית המשפט, אבל אין לי ברירה אלא להודות שהמשטרה והפרקליטות הצליחו - הן שכנעו אותי שמידת האשמה של רה"מ פשוט איננה הגורם הרלוונטי מבחינתן. האם הוא אשם? אין לי מושג, האפשרות הזאת קיימת והחלק המטריד ביותר הוא שאם הוא אכן אשם, הגישה הנוכחית של רשויות האכיפה היא הטובה ביותר מבחינתו.

יום רביעי, 6 בפברואר 2019

הייתי היום בדיון בבג"ץ על עתירות המאגר הביומטרי

והסקתי כמה מסקנות:
א. מעבר החוק הוא פשלה של הכנסת. היה אמור להיות פיילוט, הוא לא בוצע ובכל זאת החוק הקבוע עבר. לא נעים לומר אבל גם פה נכנס בג"צ לחלל שהכנסת הותירה
ב. רוב הדיון הוקדש לדיון במעמד צד אחד על חומר "סודי" שלפי תוצאות הדיון מתחלק לחומר שאמור להיות גלוי ולחומר כנראה לא רלוונטי לעתירה
ג. לא ממש ברור איך נציגי המדינה לא מתביישים להצהיר שהמאגר לעולם לא ייפרץ

יום שישי, 25 בינואר 2019

בזכות מי נבחר אפי נווה?

מי שינסה להבין זאת מהתקשורת יגלה שלמרבה הפליאה לא ניתנת התשובה.

אם לומר זאת בקיצור, ככל שהמתקפה כלפי שקד פרועה יותר כך כנראה תמיכתו של התוקף בנווה הייתה עזה יותר.

נווה נבחר בזכות של ארבעה גורמים עיקריים - המחנה האקביסטי, מחנה השמאל, שופטי בית המשפט העליון והתקשורת. באופן מעורר התפעלות, מתברר כי לאף אחד ממאמרי המערכת המשתפכים של הארץ, מכתבות ההערצה של דה מרקר, ומהידיעות הפותחות המתלהבות של חדשות שתיים לא הייתה לו והשפעה ולו הקטנה ביותר על בחירתו לראשות הלשכה. צניעות שמתחרה כנראה רק בתמר זנדברג שהתגאותה בפעילותה לבחירתו כנראה נמחקה בדעיבד.

האלמנט המגוחך ביותר הוא ההלם שלהם מכך שהימין מסתפק בביקורת על שקד ולא נסחף כמוהם לניסיון נואש לטהר את עצמו מהעלאת נווה לעמדת כוח על ידי הסתה מעוררת גועל כלפיה.
אני מאוד לא אהבתי את הברית נווה-שקד בגלל סיבות של שקיפות ולכן אני כנראה קהל היעד של המתקפה, למרבה הצער, ולא בפעם הראשונה, מתברר כי המחנאות היא מעל הכל.

יום שלישי, 20 בנובמבר 2018

השרים שדדו את כולנו בזמן שהתקשורת ליהגה על בחירות

ההתערבות של חוסר המשילות פה היא הפוכה לחלוטין מהנטען. היועץ המשפטי לממשלה סירב להגן בבג"צ על כל החלטת ממשלה אחרת (אלא אם כן יקוצץ גם שכר אנשי הקבע בהתאם) ולכן הממשלה נאלצה להעביר את ההחלטה הזאת. זאת גם הסיבה למה השוטרים סירבו לכל פשרה אחרי שהם שמעו זאת בדיונים מאנשי הפרקליטות. למותר לציין שזאת גם הסיבה למה העיתונות הכללית התעלמה מהסיפור - חוסר התאמה לאג'נדה המבוקשת.

אפשר כמובן לטעון ובצדק שהממשלה הייתה צריכה לפוצץ את הבלון, להעביר את ההחלטה הנדרשת ולתת לבג"צ (שמן הסתם היה מוגש) לקבוע שהעניין לא חוקי בטיעון שהיועץ התנגד. אלא שיש לי תחושה חזקה שאז היית טוען שהממשלה זורקת על בג"צ את ההחלטות הלא פופולריות.

יום שבת, 29 בספטמבר 2018

הזיית בית המשפט

לא לגמרי ברור לי למה השמאל בחר לאמץ את בית המשפט העליון. מכיוון שלהפתעתם של ימניים רבים בית המשפט העליון איננו שמאלני במיוחד.

מה שעוד יותר משונה הוא הבכי והנהי של השמאל לאחר שהתעמולה שלו בנושא הצליחה. האם הציפיות מתעמולה הן כל כך נמוכות שלאחר יותר מעשרים שנות תעמולת שמאל לפיה בג"צ הוא שמאלני, קבלת העניין כעובדה בחלקים גדולים מהימין נחשבת למוזרה?
 
מן הראוי לציין שהשמאל לא באמת מעוניין ברשות שופטת חזקה. ברוב הפעמים בהם בית המשפט פוסק שלא בהתאם לעמדות השמאל זוכים להתעלמות וכאשר אין ברירה אחרת אלא להתייחס, המתקפות הן מחרידות במיוחד והרבה מתחת לחגורה. כאשר העניין מוכרע עוד קודם, במשטרה או בפרקליטות, הוצאת דיבה היא הכלל ולא היוצא ממנו.
 
מערכת אכיפת החוק, כמו כל מערכת, שואפת להגדיל את כוחה. זאת אחת הסיבות להפרדת הרשויות. כל ניסיון לעודד את אחת מהן לפרוץ את המגבלות הללו, הוא פגיעה בדמוקרטיה וכך יש להתייחס גם למאמצי השמאל להעלות את הרשות השופטת לדרגת שליטת על.

יום שני, 7 במאי 2018

פיסקת ההתגברות ו"הסכנה לדמוקרטיה"

קל למדי להצביע על האיוולת שבטענה המשונה פיסקת ההתגברות היא היא הסכנה לדמוקרטיה*. לרוע המזל, אין פירוש הדבר שאין סכנות לדמוקרטיה בישראל. הבעיה המרכזית שלרוב מתעלמים ממנה היא חולשתה הקיצונית של הכנסת. בעוד את ח"כי הקואליציה אפשר להבין (קל לא לעשות כלום בטענה שהממשלה עושה מה שצריך) גם אם לא להסכים, קשה הרבה יותר למצוא תירוצים לאופוזיציה שפועלת בנחישות להחלשת הפרלמנט.

האם מישהו מחברי האופוזיציה ניסה בכלל לבטל את מצב החירום? מתי בפעם האחרונה האופוזיציה ניסתה להחליש את הממשלה דרך הכנסת? מתי בפעם האחרונה ניסתה האופוזיציה לנסות ולפקח על פעולת הממשלה?

התשובה המצערת לשתי השאלות האחרונות היא בתחילת 2009, כשהליכוד היה באופוזיציה. מתברר כי קל לטעון שהממשלה חותרת תחת הפרדת הרשויות אבל לעשות משהו זה קשה.

*למשל, מצב החירום הקיים מאפשר לממשלה לבטל כל חוק כמעט על ידי תקנת שעת חירום כך שהמשמעות של העברת חוק כזה היא אפסית.

יום חמישי, 3 במאי 2018

הכרזת מלחמה ופסקת ההתגברות

ראיתי כמה תלונות למה לא הייתה התייחסות לשינוי החוק בנושא הסמכות להכרזת מלחמה אז החלטתי להסביר את העניין.

החוק, גם אחרי התיקון, לכאורה מאוזן, בשביל שהכרזת מלחמה תהא בפורום מצומצם, צריך שיהיה מצב חירום מוכרז. אלא שכמו שכולנו יודעים יש במדינה מצב חירום מאז 1948. אבל למה בעצם עדיין מוכרז מצב חירום? פה העניינים מתחילים להיות מעניינים.
 
כשביילין הפך להיות שר משפטים הוא החליט שעבר זמנה של ההכרזה והחל להחליף את תקנות שעת חירום בחוקים רגילים. בעוד ההחלפה של החלקים הביטחוניים עברה פחות או יותר חלק, התברר שדווקא תקנות שהקשר בינם למצב חירום מפופק הן הבעיה.
 
יש כתריסר תקנות כאלו, רובן איזוטריות למדי, כך שאתמקד באחת - הסמכות להוציא צווי ריתוק. בלי מצב חירום מוכרז, בתי החולים יכולים להיות מושבתים כליל, בלי שהממשלה תוכל לעשות משהו.
לכאורה, הפתרון פשוט, לחוקק חוק זהה לתקנה לשעת חירום ושלום על ישראל. אולם פה מתערבת המהפכה החוקתית. בעוד התקנה מוגנת על פי סעיף בחוק היסוד מכיוון שנחקקה לפניו, הרי החוק שיחליף אותה יבוטל על ידי בג"צ כסותר אותו.
 
לכן, מי שבאמת מוטרד מהעניין של העברת הסמכות הפורמלית (בפועל השינוי זניח) אמור לתמוך בפסקת ההתגברות שתפתור את הפלונטר. אתם מוזמנים לסייע לי למצוא אחד כזה...

יום ראשון, 22 באפריל 2018

פסילת חוקים על ידי בג"צ

בית המשפט העליון יכול להפוך חוק לחסר משמעות גם בלי לבטלו פורמלית. שני מקרים עולים מיד על דעתי:

  1. ביקורת סרטים ומחזות - הביטול הושלם למעשה עם פסק הדין בעניין ג'נין ג'נין שבית המשפט קבע שאין שום עילה שהיא שמצדיקה את הפעלת החוק ולא משנה אם הסרט סותר את רוב הכללים שנקבעו בו
  2. הסירוב של בית המשפט לפסול מפלגות ואישים ערביים. בית המשפט למעשה לא מתכחש לעובדה שהן עוברות על חוק יסוד אלא ממציא עבורן תירוצים ולמעשה מתעלם מהחוק (הדבר בלט במיוחד ב-2009 שהשופטים הבהירו שבשארה רשאי להתמודד מבחינתם). המפלגה היהודית טענה לפחות טענה נגדית כלשהי בנושא והשופטים לכאורה קיבלו אותה. הערבים בכלל לא ניסו להתכחש אלא ניצלו את הבמה להבהרה שהם צריכים להיפסל. זאת הסיבה למה רק הקבוצה השנייה מופיע פה
הספירה לא כוללת את המקרים הגם שהתוצאה זהה לחלוטין. אגב, כפי שהמקרה השני מוכיח, ההנחה שחוק, אפילו חוק יסוד, יפריע לשופטים לפסוק אחרת היא מופרכת - הם ימצאו ובמידת הצורך ימציאו תירוץ להתחמק

יום רביעי, 13 באפריל 2016

המכון הישראלי לדמוקרטיה

אני מציע לקרוא את הספר "באין חוקה" שיצא בהוצאת המכון, אני בטוח שיש כמה עותקים במכון. הספר מסביר היטב (הרבה מעבר ליכולתי הצנועה) למה רק המילה הראשונה בשמו קשורה למציאות. אני חייב להודות שבשלב מסוים וידאתי שאכן יצא באמצעותו, התופעה של אדם שמפרסם ספר שבו הוא מאשר את כל הטענות של יריביו הפוליטיים שהוא לרוב מכחיש נראתה לי מטורללת. 

בין השאר ראש המכון לשעבר מתגאה בספר בהקמתו בסיועו האדיב של ג'ורג' שולץ בזמן שהיה שר החוץ האמריקאי - שולץ התבייש להעביר את הכסף בעצמו כך שהעביר את הכסף באמצעות חבר. ייאמר לזכותו של כרמון שהוא לא מסתיר את הדרך בה השתמש בכספי משלם המסים הישראלי על מנת לממן את הנסיעה לפגישה הזאת. כך שהמילה ישראלי נסתרת על ידי הקמת המכון באמצעות תורם פרטי שבאופן מקרי לחלוטין היה שר החוץ בממשל האמריקאי. לעומת המכון שטוען כי כמובן שאין שום השפעה של מדינה זרה - ברור.

למי שטוען כי לא הכל כסף - אני לא מכיר תאוריה כלכלית כלשהי שטוענת שהכל כסף. אפילו ב"מרד הנפילים" מוזכרת החשיבות של המשפחה ומדובר בספר שכל מהותו היא שיר הלל לקפיטליזם, כך שמדובר בתקיפת איש קש. צריך להניח את הקלפים על השולחן - מי שרוצה לקבל כסף מארגון מתחזה? זבש"ו.

יום שני, 15 בפברואר 2016

בג"צ מתווה הגז

מי שלא מבין מדוע אסור לתת למשפטנים לנהל את המדינה מקבל שיעור חינם. לפי המתווה הממשלה מתחייבת להתנגד לכל שינוי חקיקה, כמו שכולנו (ונתניהו במיוחד) יודעים, זה לא מונע מהכנסת לחוקק חוק שישנה את המתווה. מה ששופטי בג"צ מציעים זה להגביל את הכנסת. מבחינה משפטית, זה באמת יותר הגיוני אבל מגביל הרבה יותר את המדינה ומקטינים דרמטית את רמת החופש שלה.

היתרון היחיד שאני רואה בהצעה היא חשיפה של הסיבות להתנגדות של אנשי האופוזיציה. מי שתומך בהצעה - מתנגד לממשלה ולכן מעמיד פנים שהוא מתנגד למתווה.
 
הממשלה מתנגדת לשינויים בעקבות הסכמים כל הזמן, לא מדובר בעניין חדש. למעשה אפילו את ההסכם עם האיראנים אנחנו מכבדים ברובו למרות המהפכה, 40 השנים שחלפו ו-20 הממשלות שהיו פה
 

יום חמישי, 3 בספטמבר 2015

היחס למסתננים

הימין מזכיר שאנחנו קלטנו המון פליטים אחרים, למשל כמה אלפי להט"ב פלסטינים שראשי המפלגה שמכריזה על עצמה כשמאל היחיד בארץ הלכו להתחנף למגרש שלהם מיד אחרי הרצח במצעד הגאווה. יש בארץ לא מעט פליטים, הימין פשוט מציע להתייחס אליהם ככאלו ולהתחיל משם, איכשהו השמאל מתעקש לצווח פליטים רק על אלו שנוח לו וטוען כי המספר ההתחלתי הוא אפס, הוא ממש לא. וזאת לאחר שאנחנו קלטנו קרוב למיליון פליטים ממדינות ערב שהוחלפו בניגוד לרצונם אבל מדינות ערב סירבו לקבל ועדיין תוקעות את הפליטים של הצד השני במחנות.
 
לכן, אני מציע מכסה פשוטה - את מספר הבדואים שהסתננו לישראל מרצועת עזה והשמאל מוכן להעיף מכאן. ההערכה של הנ"ל הוא כ-50 אלף, כך שזה מתאים מצוין ואנחנו נחליף כאלו שמתחזים למסכנים במסכנים אמתיים.
 
הממשלה נמנעת לאכוף את החוק בנושא (משנות ה-50) מכיוון שהיועץ המשפטי לממשלה מכשיל את עבודת הוועדה הבינמשרדית בנושא. במצב הנוכחי הדרך היחידה של הממשלה לקדם את אכיפת החוק היא לפטר את היועץ והיא נמנעת מכך מסיבות שלא קשה לנחש. עד כמה שזה מביך, בג"צ נוהג כשורה כאשר הוא דורש מהממשלה לפעול לפי חוק שכבר קיים במקום להתחמק מאכיפתו בגלל חוסר יכולת פוליטית.
 
כניסת המסתננים התחדשה, אמנם בקטן אבל הוא מכפילה את עצמו מדי חודש. הנתונים מלפני חודשיים (עד סוף יוני), כשהנתונים הלא סופיים מדברים על מספר דומה בחודשיים האחרונים, כך שבינתיים המספר קטן מאוד, אבל הוא גדל.  יש לזכור גם ב-2006 היו מספרים כאלו, תוך ארבע שנים הם גדלו פי 200 ולכן לא צריך לחכות עד שנחזור לשיא.
 
הנתונים מצביעים על כך שהגדר היא לא מחסום הרמטי, כפי שהסעודים גילו לצערם בגבול עם תימן. מספיק אנשים נחושים יחצו כל גדר. לדעתי תסריט הגידול המסיבי מאוד מתקבל על הדעת בהתחשב בהתדרדרות באירופה והשאלה היא איך מונעים את המצב הזה. אבל כמובן, תמיד יש סיכוי גדול מאפס שיגלו זהב בנילוס וכל המסתננים ירוצו לשם😀  (ויש גם תסריטים פחות מופרכים שימנעו את האפשרות הזאת).

יום חמישי, 13 באוגוסט 2015

רפיסות הממשלה כלפי המערכת המשפטית

אמנם לבג"צ יש סמכויות מהתקופה הבריטית - כששימש כאחד מכלי השליטה בנייטיבס. הבעיה העיקרית היא הפחד ההולך וגובר של הממשלה מהיועצים המשפטיים, בג"צ מלוהק לרוב כדחליל.

גם בנושא חוק ההסתננות הבעיה היא היועץ המשפטי שמסרב להגיש כתבי אישום ועושה מאמצים גדולים לתקוע את עבודת הוועדה בנושא סינון הפליטים שישנם בין המסתננים. יש לזכור, כי וינשטיין מונה בעקבות קו המחשבה כאילו הבעיה היא הרצון בכיסא בעליון - הוא לא רוצה כיסא בעליון - זה לא עזר. אני סבור שהוא נוהג כך מכיוון שזה מה שהסביבה החברתית שלו חושבת. זאת תמיד הבעיה עם קליקות סגורות, הן נוטות לקו מחשבה אחיד.

בכל מקרה, הבעיה היא חוסר התקיפות של הממשלה, אחרי הפעם העשירית שהממשלה תגיש תצהיר עצמאי מטעמה לבג"צ הוא ייאלץ להיכנע או להתפטר ואם לא - ניתן יהיה להצדיק את פיטוריו.

יום חמישי, 18 בדצמבר 2014

בג"צ מוטה פוליטית?

חלק ניכר מהתחושה שבג"צ מוטה פוליטית נובע מפרסומים שקריים. חוק המסתננים הוא אחד מהחוקים הבודדים שבוטלו ע"י בית המשפט העליון למשל.
 
הבעיה היא לרוב לא בית המשפט אלא היועצים המשפטיים למיניהם שחושבים שהם מנהלים את המדינה והעיתונות שתומכת בהם. בית המשפט (במיוחד העליון) מתערב לעתים נדירות להפתיע. חוק טל מצלצל מוכר? כמה פעמים בג"צ שלח את הכנסת בחזרה?

בית המשפט אמור לדון בחוקים, בשביל זה ממנים אותו... ההרתעה של המערכות האחרות לא קשורה למציאות, היא קשורה לדימוי של "בית המשפט הנורא" שכאמור יש לו קשר קלוש למדי למציאות, אני חד משמעית מקשר בין העובדה הזאת לבין השליטה של השמאל בתקשורת.

היועצים המשפטיים הם אכן בעיה - שוב, מקור הבעיה הוא העובדה שהציבור מעדיף להאמין להם ולא לאנשי הציבור, בית המשפט משחק תפקיד שולי למדי בעניין.

הנושא של מינוי שופטים הוא בעייתי, אבל עיקר הבעיות נובעות מפחדנות ציבורית, לשופטים אין רוב בוועדה, אבל השאר פוחדים מהם.

המבחן של סאוטה

משבר סאוטה חשף את הגיחוך שבטענות הפוסט-קולוניאליות נגד ישראל. כאשר עשרות אלפים חוצים לתוך המובלעת הספרדית הזו, אין שום קריאה לדה-קולוניזציה ...