יום שלישי, 26 באפריל 2022

בנט לא שמר על ביטחון שדה

אני לא מתכוון להתייחס לתוכן השיחה בין יותם זמרי לבין נפתלי בנט אלא אני מתעניין בשאלה הרבה יותר גרועה - למה לשר הביטחון לשעבר (כפי שבנט היה בשעת קיום השיחה) יש Whatups? למה הוא חשף את הטלפון שלו לממשל ארה"ב (לפחות) בהתנדבות? איזו מין דוגמה אישית הוא נתן?

יום רביעי, 20 באפריל 2022

למה אין התייחסות במדע הבדיוני הישראלי לערבים אבל כן לחרדים

האזנתי להרצאה ציוֹנים בתולדות המדע הבדיוני הישראלי של ד"ר עמנואל לוטם, שהייתה ברובה מעניינת אולם בנקודה אחת אני ממש לא מסכים אתו.

הסיבה לאי ההתייחסות לערבים היא מביכה למדי - אין צורך במדע בדיוני בשביל להתייחס לערבים באופן עתידני, היחס של התקשורת הישראלית (בעיקר משמאל, אבל גם מימין) לערבים קשור למציאות בצורה קלושה ביותר ולכן אין צורך במדע בדיוני חברתי בשביל למתוח את הגבולות. למרבה ההפתעה, אפילו הצטרפותה של רע"מ לקואליציה לא הביאה את התקשורת להתחברות למציאות בנושא הזה. השימוש במדע הבדיוני החברתי הוא לרוב למען הצגת נקודה שקשה לבטא אותה באופן פומבי, מה שלא נדרש במצב הנוכחי.

אם מקבלים את התיאוריה הזאת, אפשר לתהות למה יש התייחסות לחרדים שגם היא הרחבה טריוואלית של התקשורת השמאלנית - כמעט תמיד הפחדה מהשתלטות קרובה של החרדים וזריקת רוב (אם לא כל) החילונים לכלא. הסיבה להבדל היא, כרגיל, מביכה - הערבים לא נספרים אפילו בשביל לפחד מהם ולכן הם נעדרים בכלל ולא רק מופיעים לעתים נדירות כמו החרדים.

בסופו של דבר העניינים מסתכמים באותה נקודה - הספרות הספוקלטיבית נמצאת בתיבת התהודה של התקשורת - דבר שניכר מאוד בקשקושים הפרוגרסיביים המושמעים לרוב בכנסים.

יום חמישי, 14 באפריל 2022

ההנחה שהפלסטינים מטומטמים

לא פעם כתבתי על הנושא הזה אבל גם הפעם העניין מעורר השתאות. התקשורת העולמית מסרבת לדווח על הפעילות הפלסטינית האלימה ומאשימה את ישראל. בעוד ביקורת על ישראל היא דבר סביר ואפילו רצוי, אי אפשר להתעלם מהריח החריף של גזענות העולה מהעניין - אלו שמאשימים את ישראל באפרטהייד יוצאים מנקודת מוצא שלפיה הפלסטינים הם אפסים מוחלטים ולכן כל פעולה של ישראל כלפיהם היא בלתי ניתנת להצדקה. הלכה למעשה, הם מאשימים את ישראל בעמדתם שלהם, תוך התעלמות מהעובדות. אני "מחבב" במיוחד את הטענות שההאשמה של הפלסטינים במעשיהם היא דומה לאנטישמיות - ההיפך הוא הנכון - הפלסטינים אשמים במה שהם עושים בדיוק כמו שהיהודים היו אשמים במה שעשו - נקודת המפתח היא בשאלה מה ההשלכות של הפעולות - כשהייתה קבוצה של נוקמים לאחר השואה, הם לא זכו לתמיכה ציבורית.


===

בעקבות התגובות:

אפשר להגיד שהפלסטינים מסכנים, מה שבעייתי הוא להגיד שהם מסכנים רק מכיוון שכולם דופקים אותם. קל הרבה יותר להרוויח פוליטית אם לוקחים את הכיוון הזה ולכן הוא נפוץ הרבה יותר מאשר הכיוון המכיר בפלסטינים כבני אנוש. כאשר מדובר בקבוצה של מיליונים, הם אחראים למעשיהם, כל עוד לא נבחרו במיוחד בשל אי יכולתם.

בהתאם אני לא מקבל את הטענה שהם מסכנים כיוון שהם שבויים בידי שכבה מושחתת - הם קיבלו שוב ושוב הזדמנות לחמוק ממנה ובנוסף השכבה הזאת היא חלק מהעם, כך שהטיעון לא באמת משתנה. השיפור צריך לבוא מצידם, לא מאיזה 'משיח' פלסטיני וזאת מכיוון שהוכח שהם מצליחים להיכנס שוב ושוב לאותו בור. אנחנו זקוקים לכך שהפלסטינים יחליטו לבחור בשכבה אחרת - אני לא באמת מכיר שיטה לסייע לתהליך. במילים אחרות, שכל ניסיון לקדם מהפכה מבחוץ נידון לכישלון. יש כמובן פלסטינים שמנסים לעשות זאת אבל לא מצליחים, למה? לי אין מושג ולא נראה שלמישהו אחר יש באמת מושג.

קיומם של אלו מבחוץ שצריכים להשאיר את המצב כפי שהוא (איראן וכו׳), מסבך את המצב בגלל בעיית התמריצים (יותר להנהגה הפלסטינית אבל היא דואגת לפזר את התגמולים למטה) - לפלסטינים יש תמריץ חזק להישאר במצב הנוכחי - ולכן קשה מאוד להיפטר מהנטייה המגונה הזאת. ושוב הפלסטינים כמובן אינם חריגים בכלל, אותו דבר קורה גם לארגוני השמאל ואלו רק שתי הדוגמאות המיידיות שעולות על דעתי.

בכלל הרעיון שמדובר במצב חריג הוא משונה - העם היהודי ביצע שלוש מרידות רצופות כמעט בשלטון רומא, הגם שכל מי שעיניו בראשו הבין שזה מעשה מטומטם. גם שם היה מדובר בתמיכה מבחוץ (של הפרתים, שרצו בערעור שלטון רומא במזרח הקרוב, ושהיו מרוצים מכך שהפרובינקה של סוריה התעסקה עם יהודה במקום במלחמה אתם) ובמרידות בהנהגה הפנימית עוד לפני החיצונית. זאת כמובן דוגמה שנבחרה מכיוון שהיא יחסית מוכרת לקהל, אפשר לדבר על סוף בית ראשון (דומה למדי) או לבחור בעוד כמה נקודות אחרות בעולם אבל נראה שפחות יזהו את ההיסטוריה הארמנית (וגם אני פחות מכיר אותה).

מספר מפתיע של אנשים טוענים שהתייחסות לפעילות הפלסטינית האלימה כהסבר לתגובה הישראלית (בין אם היא אלימה ובין אם לאו) כלפיהם דומה להצדקת האנטישמיות לפי האשמות שהוטחו ביהודים. הבעיה בטענה הזאת היא שלגבי היהודים ההאשמות היו לא נכונות, מה שניתן היה ללמוד גם מרוב האנטישמיים (לדוגמה קרל לואגר - שטען שהוא קובע מיהו יהודי) ואילו הפלסטינים גאים בפעולות שלא מתרחשות לדעת התקשורת העולמית, לדוגמה זריקת האבנים על המתפללים בכותל שבכלל לא דווחה. הדוגמה של הנוקמים היא לגבי פעילות שלכאורה דומה למה שהפלסטינים טוענים שמוצדקת - עובדתית התגובה של היהודים, גם לאחר השואה, הייתה שונה מאוד.

"המכון להעצמת האזרח" ושאיפותיו להפוך את אזרחי ישראל לנתינים

המכון מציע שלוש הצעות שלא במפתיע נתמכות על ידי החשודים הרגילים - "המחנה הממלכתי" ו"ישראל ביתנו" א. ראש מפלגה שקיבלה מעל ...