אני תמיד מתעצבן (ולפעמים גם מגיב) ממשרות ב"צפון" שהכוונה היא לחיפה.
בתור מי שגדל בכפר תבור וגר במרכז בשל אילוצי עבודה*, אני מתקשה להבין איך מישהו חושב שחיפה הנמצאת פחות מ-100 ק"מ מתל אביב היא איכשהו בצפון. למען האמת, אפילו את כפר תבור קשה לראות כנמצאת ב"צפון הרחוק".
*ועכשיו גם לימודים
שאלה: האם באמת הציבור הלך ימינה?
תשובה: הציבור היהודי לא הלך ימינה, מספר האנשים שהצביעו למפלגות שהכריזו על עצמן כנמצאות מימין לליכוד היה בבחירות הקודמות 19 מנדטים (ימינה+תקווה חדשה+הציונות הדתית) ואילו בבחירות הנוכחיות מדובר ב-14 (הציונות הדתית). מכיוון שחלק מהמצביעים של תקווה חדשה כנראה לא האמינו לטענות הנ"ל, נראה שלא חל שינוי בעל משמעות.
שאלה: אז למה התוצאות שונות?
תשובה: בעיקר מכיוון שהציבור הערבי הלך ימינה, המצביעים של מר"צ (שני מנדטים לפי ההערכות) עברו כנראה לחד"ש-תע"ל ולרע"ם ואילו המצביעים של המשותפת הצביעו יותר לבל"ד מאשר היה צפוי. חוסר ההיערכות של השמאל הייתה בעוכריו והיא נובעת כנראה מחוסר תשומת לב לציבור הערבי.
שאלה: אבל יש כעת מפלגת הומופובית שתכנס לקואליציה! איך אפשר להתעלם מזה?
תשובה: לא ברור מה יקרה עם נועם, אבל הטענות הללו מתעלמות באופן בוטה מקיומה של מפלגה הומופבית מוצהרת (רע"ם) בקואליציה הנוכחית. התקשורת מתמקדת ב"הצלחה" בנושא פונדקאות הלהט"ב ומתעלמת לא רק מכך שהושגה באופן אנטי דמוקרטי אלא שבכל שאר הפעולות הממשלה הייתה ההומופבית ביותר בשני העשורים האחרונים (למעשה רק רע"ם עשתה משהו והוא היה הומופובי). אין דרך מנומסת להגדיר את המצב ולכן אגדיר זאת כגזענות של ציפיות נמוכות כלפי הערבים וכעיוורון מרצון ללהט"ב הערביים.
שאלה: אתה לא סבור שהחרדים ידרשו תקציבים מופרזים כהרגלם?
תשובה: האם די להכריז על העניין כאג'נדה אזרחית? כי זה מה שרע"ם עשו בקואליציה הנוכחית וזכו לתשואות של התקשורת ושל השמאל. אפשר להתווכח על דרישות התקציב של החרדים, אבל כאשר מתברר כי דרישה מופרזת היא רק כאשר לא מתאים לנו פוליטית, קצת קשה להתרשם מאמירות כלליות כאלו. לטעמי, זה לא מקרי שכבר עשרים שנים לא מוצגים נתונים, הם כנראה שונים מאוד מהרושם שנוצר בתקשורת (ואגב, הבעיה העיקרית היא ללא ספק ההכנסה מהחרדים - לא ההוצאה עליהם).
סביר להניח שרוב האנשים יצפו שאשמח על תוצאות הבחירות, האמת היא שאני עצוב. ההכרעה התקבלה בראש ובראשונה בשל טמטום גמור של מחנה השמאל (אין מרכז) שראשיו, היהודיים כערביים, הפגינו טיפשות גמורה. למעשה, במקום הכרעה ערכית, קיבלו הכרעה שנובעת מיכולת המנהיגות של המחנות, זה אולי חשוב גם מבחינה המדינה, אבל ממש לא משהו שהאזרחים יכולים באמת לשפוט באמצעים כאלו.
אני גם לא מרוצה מהתחזקותה של "הציונות הדתית", שמצביעה על כך שהציבור לא סבור שהפוליטקאים באמת רוצים לטפל בבעיותיו. גם עלייתה של בל"ד נובעת מסיבות דומות ולכן ההפתעה שלי היא בעיקר במידת ההפתעה ממספר הקולות הגבוה שקיבלה (אני ציפיתי לקצת פחות, אבל לא משמעותית).
היתרון היחיד הוא שהממשלה האנטי דמוקרטית הנוכחית תוחלף בקרוב, בטרם תיישם את תוכניתה להפוך את המדינה לאוליגרכיה. מצד שני, המצב התערער עד כדי כך שניסיונות איזון יהיו קרובים עד כדי סכנה להיפוך המגמה, ועלולים בקלות להתדרדר לאותה מצב (ואולי גרוע מכך) רק מהצד השני.
