הפופולרית של נתניהו במזרח התיכון

למרבה הפלא המקום בו נתניהו אולי הכי פחות פופולרי במזרח התיכון הוא כנראה ישראל. גם שונאיה הרבים של ישראל מעריכים אותו הרבה יותר מאשר רבים מאזרחי ישראל. כמובן שחלק ניכר מהעניין הוא הבלבול בין האדם לבין המדינה (בלבול שנפוץ גם בישראל עצמה) אבל זה עדיין היה משעשע.

למה הפלת נתניהו לא תביא לסיום המלחמה?

הלהיטות לראות את ממשלת נתניהו מופלת היא מובנת בדמוקרטיה, וישראלים רבים שותפים לרגש זה. עם זאת, ההנחה הגלובלית הנפוצה שזה יגרום אוטומטית או אפילו יגביר את האפשרות לסיום המלחמה היא אי הבנה בסיסית, החושפת חוסר הבנה של הפוליטיקה הפנימית הישראלית.

הדיון הפנימי הישראלי מתמקד בתעדוף שחרור חטופים או השמדת חמאס - שתי מטרות שאינן סותרות זו את זו בעיני הרוב - ולא בסיום המלחמה לחלוטין. כאשר כ-80% מהציבור תומכים בשתי המטרות, המלחמה כנראה תימשך ללא קשר למי שיוביל את הממשלה.

נקודות נוספות:

1. קולות יהודיים נגד המלחמה וקולות ערביים בעד המלחמה נפוצים הרבה פחות מהעמדה המרכזית. בנוסף, המפלגות הערביות, המייצגות בעיקר סנטימנט אנטי-מלחמתי, אינן צפויות להצטרף לכל קואליציה ממשלתית בשל סנטימנט זה, מה שמבסס את הסבירות למלחמה מתמשכת.

2. ההיסטוריה מלמדת שממשלה שמאלנית תהיה אפילו פחות סבירה להסלים, במיוחד במצב מלחמה.

3. השינוי האחרון בממשל האמריקני, ושינוי מדיניות החוץ שלו, כולל הצעה לתוכנית העברה שלה עזתים, אשר פופולרית בישראל, גם היא מקטינה את הסבירות להפחתת המלחמה.

4. מעטים מאוד ישראלים מאמינים באמת שהאיום מאיראן ושליחיה אינו גבוה עוד (אף על פי שהוא פחת).

5. לחץ חיצוני להרגעת המצב רק מקטין את הסבירות להתרחשותו, בשל מה שנתפס כמניעים נסתרים, וגם מניע את אויבי ישראל, הרואים בכך הזדמנות לנצח את ישראל בשל מה שהם תופסים כבגידה של בעלי בריתה.

למה ישראל מתקרבת למשבר חוקתי?

התשובה לשאלה הזאת לא מסובכת - מכיוון שהכנסת חלשה מדי. לבעיה הזאת יש גם מקור ברור - האופיזיציה הנוכחית שסירבה במשך יותר מ-20 שנים להציג אלטרנטיבה ועשתה הכל בשביל להחליש את הכנסת. גרוע מכך, האלטרנטיבה שהיא מציגה מאז הבחירות הקודמות היא אוליגרכיה וכשהייתה הממשלה הקודמת אף פעלה נמרצות לדכא את הכנסת בכל הכוח (בגיבוי של בג״צ והבירוקרטיה).

אבל התשובה הזאת לא מספרת את כל הסיפור - איך הגענו בכלל למצב בו אוליגרכיה היא אופציה? התשובה היא חוסר הפעילות של הקואליציה ובראשה נתניהו. נתניהו נתן יותר ויותר כוח לבירוקרטיה בשל חוסר האמון (המוצדק בחלקו) שלו בחבריו לפוליטיקה. התוצאה היא חוסר פיקוח על הבירוקרטיה שהתרגלה לחוסר פיקוח ולבוז (שגובה על ידי התקשורת) כלפי הפוליטיקאים. מכיוון שעברו על החוק, העניין הפך להרגל שהם מתקשים להשתחרר ממנו. 

החלק המטורלל ביותר בסיפור הוא כנראה שרעיון האוליגרכיה לא זוכה לפופולריות בכלל, כולל אצל תומכי האופיזיציה שחושבים שהם מגנים על הדמוקרטיה. כך שאם מישהו מראשי האופיזיציה סבור שהוא יכול להקים אוליגרכיה, הוא חי בלה לה לנד ולכן הצלחה במאבק תהיה ניצחון פירוס מבחינתו. למרבה הצער, ההיגיון הזה לא משחק שום תפקיד, מכיוון שאנשים מקשיבים רק לעצמם והאמת הזאת תתגלה מאוחר מדי.

המצב חמור, בין השאר כי ריסוק הרמות העליונות של הבירוקרטיה, כפי שנראה לקואליציה כהכרחי מזיק למדינה לא מעט. העובדה שהאנשים הללו מאמינים בכנות באוליגרכיה לא הופך אותם למטומטמים וסילוקם (ואין אפשרות מעשית אחרת לשינוי המצב) יביא במקרה הטוב לתת תפקוד במערכת שתפקודה גרוע גם כך.

מה הפתרון? לי אין מושג.

איפה אנחנו נמצאים מבחינת הדמוקרטיה

הפוסט הזה הוא למעשה פוסט המשך לפוסט ״תרומת הליכוד להתדרדרות השמאל להתנגדות לדמוקרטיה״ מימיה הראשונים של ממשלת בנט-לפיד.

את הממשלה הנ״ל אפשר לסכם בקצרה מאוד כניסיון משמעותי, הגדול ביותר מאז ימי בן גוריון, להפוך את ישראל לאוליגרכיה - למרבה המזל הניסיון הזה כשל. ההמשך בזמן המחאה נגד הרפורמה היה דומה, ניסיון להשתמש בהפיכה צבאית למחצה בשביל למנוע מהממשלה להפוך את ישראל לדמוקרטית יותר. הכישלון העצום ב-7 באוקטובר, עצר לזמן מה את ההתפתחות הזאת אולם נראה שלאחרונה הוא חזר.

לכאורה, הכל טוב, מדינת ישראל הופכת לדמוקרטית יותר, במחיר של המון צעקות של אנשים שברובם המכריע אכן חוששים לעתיד הדמוקרטיה. הבעיה ״הקטנה״ היא שהתהליך ההפוך הוא לא פחות מסוכן. יש סיבה למה יש לבירוקרטיה חשיבות כל כך גדולה במדינה המודרנית, המצב שבו הממשלה מתערבת בצורה דקדקנית בכל דבר איננו ניתן לתחזוקה. גרוע מכך, ממשלה חזקה מדי יכולה להפוך את המדינה ללא דמוקרטית. אני לא רואה בכך סכנה מיידית מכיוון שנתניהו הוא דמוקרט (אולי הדבר החיובי היחידי שיש לי להגיד עליו), אבל שלטונו יסתיים בקרוב וקשה לי למצוא פוליטיקאי אחר בעל נטייה דומה.

צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט

הייתי בטוח שבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) יוציא צווי מעצר נגד גלנט ונתניהו. תחזית זו התבססה על רעיון פשוט שהתקשורת הבינלאומית התעלמה ממנו מתוך פחד מהאשמה באסלמופוביה: לא הייתה לשופטים אפשרות אחרת מלבד לחיות כל חייהם בפחד עבור עצמם ובני משפחתם.

מה שבאמת מטריד אותי הוא מה שנותר מהשריד האחרון של השאיפה לכאורה לצדק. בעוד כמה טענות (שקריות) על מעשי מנהיגי ישראל הוכללו בבקשה לצווי מעצר, הרי צווי המעצר שהוצאו על מה שהם כביכול רצו לעשות במקום להתמקד במה שעשו בפועל נציגי ציבור ישראלים. זהו מעורר זיכרונות מימי האינקוויזיציה האפלים, שבהם אנשים נשפטו על מחשבותיהם במקום על בסיס ראיות.

שינוי זה נועד באופן ברור לגשר על הפער בין טענות התובע הכללי על מה שקרה ברצועת עזה ומה לכאורה היה אמור לקרות בהמשך - רעב המוני שהיה התחזית הנוראה ביותר - בעוד שבפועל, לא היה שם לא רעב המוני ואפילו לא רעב סתם. עם זאת, שינוי זה מבטל את ההיבט הבסיסי ביותר של מערכת משפטית צודקת: ביטול האפשרות הקלושה שנתניהו וגלנט יימצאו זכאים. הם יצטרכו להוכיח שמעולם לא שקלו להשתמש ברעב ככלי מלחמה; בעוד התביעה לא תצטרך להוכיח את הטענה שהם השתמשו.

נקודות נוספות:

1. שופטי בית הדין הבינלאומי חשו מאוימים על ידי האיומים נגד ג'וליה סבוטינדה בשל עמדתה הפרו-ישראלית בבית הדין הבינלאומי (ICJ).

2. ללא היזקקות למניעים אנטישמיים, קשה, אם בכלל ניתן, להסביר כיצד הלחץ הישראלי הוצג בתקשורת העולמית.

3. צעד לאחור נוסף הוא הוצאת צו מעצר נגד דיף; האינקוויזיציה הייתה ידועה ב"שיפוט" נגד המתים. יש לציין כי צו מעצר זה רלוונטי יותר ומתייחס למה שדיף עשה.

4. קריסת בית הדין הפלילי הבינלאומי, במקרה שמספיק חברים פשוט מתעלמים מהנחיותיו, היא התוצאה הסבירה ביותר של צווי מעצר אלה.

5. בית הדין הפלילי הבינלאומי, שהעם היהודי פעל לקידומו במשך עשורים, הפך לכלי נגד המדינה היהודית, והדבר טראגי באמת. הדבר העצוב ביותר, לדעתי, הוא שאף אחד לא מופתע, כי אמנת רומא, שיוצרת את בית הדין, שונה מאמנות ז'נבה בנקודה אחת - המכוונת ישירות נגד ישראל.

6. אף אדם שפוי לא יכול להסביר לישראלים איך אסד, שהרג מאות אלפים מאנשיו, כולל עשרות אלפי פלסטינים, הוא חופשי ללא שבית הדין הפלילי הבינלאומי יחקור אותו, בעוד שנתניהו וגלנט צריכים להיעצר בעקבות הצו, כשניתן לראות כהחלת צדק. ההצדקות הן אבסורדיות; מאחר שלבנון היא חתומה על אמנת רומא, צריך להיות פשוט לחקור את פעילויות המשטר של אסד שם.

7. העובדה ששופטת חדשה הסכימה להוציא צווי מעצר רק שעות לאחר מינויה ושהתובע הכללי ביקש אותם לאחר שהתגלתה החקירה נגדו, מדגישה כמה מעט חשובות העובדות בתהליך.

8. חשוב לזכור שגם מתנגדי נתניהו הפוליטיים ראו את צווי המעצר כבלתי הוגנים. למעשה, אלה לא שינו את עמדתו של אף ישראלי בנוגע לסכסוך; הרוב תומך במלחמה, והמיעוט שכינה את המנהיגים פושעים לא שינה את דעתו. לא קיימת אמונה אמיתית שצווי המעצר יהיו בעלי ההשפעה הרצויה. נושא הדיון הפנימי הוא כיצד הממשלה יכולה לעצור אותם טוב יותר; כשלפעול צבאית באופן שונה איננה אפשרות פופולרית.

9. בית הדין הפלילי הבינלאומי אינו עוד מערכת משלימה, כפי שהוא מתיימר להיות, אלא גוף מחוקק שיצר (או יותר נכון, החיה) חוקים חדשים כשהוא מתיימר לשפוט על מחשבות ולא על עובדות. זאת ועוד, זה גם מבטיח שישראל לא תוכל לסגור את הפרצה המשפטית כי, כמדינה נורמלית, ישראל אוסרת תביעות על מחשבות.

10. בית הדין הפלילי הבינלאומי טוען שהוא מוציא צווי מעצר בשם מדינת פלסטין. באופן אירוני, הרשות הפלסטינית ומשטר החמאס אינם סובלים מבעיה זו; הם כולאים ואפילו הורגים אנשים על מחשבותיהם.

צעד ענק לאוליגרכיה

אין דרך יפה להגיד את זה - החלטת הכניעה של נתניהו היא צעד ענק לקראת חיסולה הרשמי של הדמוקרטיה במדינת ישראל.

היום התברר סופית שבישראל יש מי ששווים יותר ושווים פחות, ששלטון החוק לא קיים, שהמרדה פומבית היא עניין לגאווה, שהתפרעויות נסלחות אם אתה בצד הפוליטי המתאים, שמותר לגופים ממלכתיים לנקוט יוזמה פוליטית מובהקת אם היא מתאימה לשמאל ושהממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי מתקיימת אך ורק מכיוון שצריך פסאדה של דמוקרטיה.

השמאל אמנם צעק דמוקרטיה אבל בפועל המפגינים השיגו התקדמות רבה לקראת הצעד שראשי המחנה שואפים אליה - חיסול הדמוקרטיה.

כמו לרוב הכישלונות, גם לזה יש הרבה אחראים, אבל במקרה הזה האחראי העיקרי ברור - נתניהו ועליו להסיק מסקנות ולהתפטר.

נתניהו, שקרים וקבוצות כדורגל

יש המון אנשים שמשקרים, כל הזמן - נתניהו לא משקר מכיוון שהוא לא צריך - לרוב הוא פשוט התעלם מהחלקים הלא נוחים ונותן לכולם לברבר את עצמם לדעת. האם זה יותר טוב? אני ממש לא חושב כך. את מי שמשקר ניתן לתפוס בשקר, מי ששותק יכול תמיד לטעון "אבל לא אמרתי", גם אם ברור לחלוטין שזה מה שהציבור הבין. למזלנו רוב הפוליטיקאים לא מצליחים לעמוד בגישה הקשוחה הזאת, לצערי נתניהו כן מצליח.

אני באמת מנסה להיזכר בנקודה אחת ויחידה שטענתי כי "נתניהו עושה הכל למען מדינת ישראל". אני אישית לא סבור את זה על נתניהו (או על כל אדם אחר). לנתניהו יש לא מעט חסרונות, אפשר להדגים את כמה מהם - למשל, הוא בטוח שהעיתונאים מטומטמים - במתווה הגז, לקחת דוגמה אחת.

היחס שלי לנתניהו (לא אוהב אותו אבל לא סבור שהוא השטן) מכעיס המון אנשים שמנסים שוב ושוב להכניס אותי לקופסה שהם יודעים איך להתמודד אתה. למעשה נראה שהיחס לנתניהו הוא כאל קבוצת כדורגל - או שמעריצים או שמטנפים, דעה אחרת? לא בבית ספרנו.

משפט נתניהו - סיכום ביניים

לאחר שנה וחצי אפשר כבר לקבוע כי מדובר באחד הביזיונות הגדולים של המערכת הציבורית במדינת ישראל. קשה להאמין שבמדינה מתנהל משפט פומבי שבו התביעה לא יודעת כלום:

• מי הנאשמים? לא עד היום לא ברור אם התאגידים יואשמו, מה שנובע לטעמי מניסיון סחיטה. אם לא די בכך התברר כי התביעה מנהלת משפט נגד יאיר ושרה נתניהו שלא נמצאים ברשימת הנאשמים.
• מי אישר את החקירה ומתי? הפרקליטות ניסתה ככל יכולתה להתחמק מהשאלה ולבסוף נאלצה למעשה להודות בכך שאין לה הוכחות לעניין זה. יותר מכך, מתברר שאיש לא מוכן להודות בכך שאישר את פעולות החקירה כנגד חלק ניכר מהעדים
• מהם סעיפי האישום? עד כה הפרקליטות הודיעה ששניים מסעיפי האישום לא הובנו כהלכה (גם על ידי אנשיה שלה שהציגו אותם) ודרשה לפחות 5 פעמים לשנות את הסעיפים. וזאת גם לאחר שנאלצה לעבות באופן נרחב מאוד את כתב האישום מכיוון שבכלל לא פורטו הסעיפים (וככל הנראה בצורה שגויה)
• מי העדים? התביעה לא מתביישת להודות שאין רשימה כזאת והרשימה שהוגשה היא ראשונית, לא ברורה וכלל לא שלמה
• מהן העדויות? התביעה ניהלה עד כה שתי השלמות חקירה, טענה שבית המשפט הורה למעשה על אחת נוספת (בנושא עדויות שהוסתרו מההגנה) ובית המשפט קבעה שהיא ניהלה אחת נוספת (במסווה של רענון)
• מיהם עדי המדינה? המדינה מנהלת דיונים קדחניים על פילבר, מנסה להחזיק בשיניים את חפץ ומנסה בתירוצים קלושים לפטור את ישועה ממעמד זה

בהתחשב בכך שזה המצב בו נמצא משפט שהפרקליטות הכריזה עליו כמשפט דגל, מדובר בביזיון המחייב הסקת מסקנות חמורות - כל מי שהיה מעורב בהכנת המשפט צריך למצוא את עצמו בחוץ בלי פנסיה, יש לשקול חקירה פלילית נגד חלק ניכר מהם ולהקפיא את המשפט עד שלתביעה יהיה מושג ולו הקלוש ביותר מה הוא אמור להיות.

לא למותר לציין שאני מתרשם מאוד לשלילה מהטיעונים החוזרים של מהדהדי הפרקליטות - שזה בסדר, זאת הנורמה - זה רק מבהיר כמה הבעיה חמורה ומשפט נתניהו רק הציף אותה.

===

בעקבות התגובות:

• במישור הציבורי, הדעה שלי ברורה - המשפט הוא ניסיון ברור להפוך את מדינת ישראל לאוליגרכיה
• לגבי התנהגות הנאשמים - אפשר יהיה להתחיל את הדיון לאחר שיהיה ברור (לפחות לתביעה) במה מאשימים אותם בכלל. בינתיים, אני לא מרגיש שיש לי מספיק ידע בשביל להגיד משהו חכם על התנהגותם פרט לכך שהם לא היו הבעיה במשפט עד עכשיו

סיקור משפט תחת סחיטה

אין דרך אחרת לתאר את הסיקור של משפט נתניהו אלא כמוטה וכמביך. מרבית כלי התקשורת לא מסקרים את האירועים ומעלימים באופן שיטתי את ההתפתחויות הלא מתאימות לעמדת המערכת. כך שמי שצורך את חדשות הטלוויזיה (פרט לערוץ 20) נשאר ללא מידע מדוע נדחתה החקירה הנגדית של אילן ישועה בשבועיים*.

עם זאת נראה כי מרבית האנשים לא מבינים שצורת הסיקור מקורה במה שאין ברירה אלא לתאר כסחיטה של כלי תקשורת מרכזיים על ידי הפרקליטות. הפרקליטות מחזיקה דיון פתוח לכאורה על השאלה האם להעמיד את ערוצים 12 ו-13, את טמקא, ידיעות אחרונות, וואלה וישראל היום, בתיקים 2000 ו-4000. אולם הדיון מתנהל רק לכאורה מכיוון שאין ישיבות, אין החזרה למשטרה, אין מעבר חוזר על החומר אלא רק המתנה לראות איך יהיה סיקור המשפט. או במילים בוטות - איום כי מי שלא יתחנף מספיק יחטוף תביעה פלילית.

אין לשכוח שכלי התקשורת הרלוונטיים תלויים בהלוואות בנקאיות, שבאופן קבוע (על פי כללי בנק ישראל) תנאיהן דורשים הגדלת ביטחונות, במקרה של תביעה בעלת היקף משמעותי, ובוודאי תביעה פלילית. אפילו ישראל היום שלבעליו יש לכאורה את הכסף יתקשה לבצע מהלך כזה בשל מגבלות שהוטלו עליו כחלק מקניית NRG.

כלומר, הלכה למעשה, הפרקליטות מאיימת באופן גלוי על כלי תקשורת, על מנת לקבל סיקור אוהד.

אם מישהו תוהה מדוע שאר כלי התקשורת שותקים, ההסבר לא מסובך, הם פוחדים. תביעה כזאת יכולה בקלות להתרחב לכל כלי תקשורת וסביר להניח שזאת אחת המטרות המרכזיות של גישה זו.

* השופטים קבעו שההבדלים בין עדותו במשפט לזו במשטרה הם גדולים כל כך, שהלכה למעשה מדובר בחזרה שלו מעדותו במשטרה, ושהם נמנעים מהחזרת העניין למשטרה מכיוון שאינם מאמינים לה שתוכל לבצע חקירה אמינה. 

השופטים קורסים מצחוק

קיומו של משפט נתניהו תלוי בכמה השופטים ירחמו על הפרקליטות שעושה מאמצים משמעותיים להוכיח שלא פספסה איזשהו בור. אגב, הסיבה לאי קביעת תאריך לדיון הבא היא העובדה המביכה שעד כה הפרקליטות התעלמה בבוז מכל המועדים שבית המשפט קבע ואיחרה בשבוע לכל הפחות בלי לטרוח אפילו לנמק, הפעם השופטים החליטו שבמקום לתת קנס לפרקליטות על ביזיון בית המשפט, במיוחד לנוכח הטענות הפתטיות שלה שלא ייתכן שהסנגורים מבקשים דחייה, לא קובעים תאריך לדיון הבא עכשיו אלא רק אחרי שתטרח באמת להגיב, מה שכמובן גם הפעם היא לא מתכוונת לעשות בזמן לפי הפרסום.

 

התביעה לא דאגה לכלום - היא אפילו לא בטוחה את מי היא מאשימה, שלא לדבר על מה סעיפי האישום וראיות הן בכלל שמועה רחוקה. הבעיה היא שהפרקליטות צוחקת על חשבוננו, אם זאת הצורה בה הם מכינים תיק נגד ראש הממשלה קל לדמיין איך הם מנהלים תיקים אחרים.

 

עוד תאורית קונספירציה על משפט נתניהו

 בעקבות לא יהיה כלום כי אין כלום? יריב לוין רומז אחרת:

הסיכוי שעדי התביעה יישמעו לפני הבחירות הוא אפס עגול - החלק הארוך היום יהיה דיון בעוד חלק מההתחמקויות של התביעה מהוראות בית המשפט.
 

את לוין אני יכול להבין, הוא מנסה לקושש קולות על ידי כך שהוא מצווה על הגאות לעלות. אבל במקום שהכתבת תסביר שהוא מקשקש, היא ממציאה תאוריית קונספירציה משלה.

אני רוצה להודות למפגינים

נגד נתניהו בצומת רעננה שהפעם הסתפקו רק בחסימת המעבר להולכי רגל ובניסיון להחריש את העוברים. זה באמת שיפור לעומת הפעם הקודמת בה ניסו לדחוק אותי לכביש. אני יכול רק לקוות שהם פינו את הדרך לזקנה שבאה מולי והיא לא נאלצה לנסות ולעקוף את אלו שצועקים ברמקול על חוסר התחשבות בהם ועל סתימת פיות.

אסור לדווח על ראש ממשלת יפן

 

מתברר כי אליבא דפרקליטות דרישה לדיווח על ביקור של ראש ממשלת יפן היא פשע - לא פחות ולא יותר
http://a7.org/?file=20210103174816.pdf
מה שמטריד אותי הוא לא נתניהו (שההאשמה האבסורדית הזאת עוד תסייע לו), אלא שמדובר בקריאת כיוון ברורה לכל הפרליקטים - לא חשוב מה תמציאו נגד הנאשמים שלכם - אנחנו מאחוריכם.

איך נראית "ביקורת התקשורת" במדינת ישראל

בעקבות התקשורת נגררת אחרי נתניהו ומדווחת על מבצע החיסונים כאילו היה מקצה באולימפיאדה, אני מאתגר אתכם למצוא ידיעה, כתבה או מאמר ב"העין השביעית" מנובמבר בה נמתחת ביקורת על התחרות כלפי החיסון. עשרות, אולי מאות מאמרים, נאומים, ידיעות וכתבות עברו בשתיקה רועמת כל עוד נדמתה ישראל (בראשות נתניהו) כמפגרת לאחור. רק ראו איזה פלא, ברגע שישראל נדמית כמובילה צריך לבקר את כלי התקשורת שמדווחים (בחוסר רצון שקשה מאוד לפספס) על כניעתם לראש הממשלה.

סיכום עשור אלטרנטיבי

 

העיתונים מלאים בסיכומי עשור אז החלטתי להשלים את התמונה באמצעות אזכור התחזיות הכושלות שלהם מלפני עשור:

* נשיא רפובליקני לא ייבחר בעשורים הקרובים

*נתניהו לא ישלים שנה במשרד ראש הממשלה

* הדואר יעמוד על סף סגירה

* השלטון במצרים יציב

* המלוכה בירדן תבוטל

* בריטניה תחזק את קשריה עם האיחוד האירופי

* ההגירה לאיחוד תזכה ליחסי ציבור מצוינים

* אף להט"ב לא יתברג בהנהגת הימין

* אבו מאזן יסתלק מהבימה

* ערןץ 10 יהפוך למינסטריים

* ההשקעה בחברות הסלולר משתלמת

* ימיו של ישראל היום ספורים

אתם מוזמנים להמשיך

נתניהו עושה איקס בגלל המשפט שלו

האמירה הזאת היא דוגמה להצלחת התקשורת להסתיר את כל מה שלא נוח לה.
למעשה - המצב הנוכחי הוא שצריך נס בשביל ששלב ההוכחות ייפתח במחצית הראשונה של 2021 ואופתע למדי אם ייפתח אפילו במחצית השניה של השנה. הפרקליטות נאלצת לכתוב מחדש חלקים נרחבים מאוד מכתב האישום, ההחלטה על הגשת כתבי אישום (בניגוד להודעה הקודמת) נגד התאגידים תביא לדחייה נוספת וכו'. אגב, עד כה הקורונה לא עכבה את המשפט אפילו בדקה אחת ורק כעת עם מחלת השופטת ייתכן שתהיה למגיפה השפעה בנושא.
במצב כזה אין היגיון ולו הפעוט ביותר בהנחה שנתניהו פועל לדחיית המשפט על ידי תרגילים פוליטיים. מי שאומר זאת קובע למעשה שנתניהו לא רק רשע אלא גם אידיוט היורה את התחמושת מוקדם מדי.
המסקנה ההגיונית הרבה יותר, היא לצערי, ההיפך הגמור, בניגוד לציפיות של כחול לבן, שלב ההוכחות לא נפתח במהלך השנה הנוכחית ולכן הם נאלצו להתמודד עם תוצאות הזעם של הציבור כלפיהם ולא כלפי נתניהו.
דעתי בנושא המשפטי עצמו לא השתנתה - אין לי מושג אם נתניהו אשם, אבל התנהגות המשטרה והפרקליטות מחייבת הדחה של כל האחראים - מנתניהו ומטה

"בדיקת עובדות"

מי שרוצה שנאמין לטענות שלו בנושא מוזמן לפתוח בהתנצלות ובחרטה על הפצת השקרים ההמונית שהיה שותף לה. כל הגורמים שלכאורה ביצעו בדיקת עובדות לנתניהו היו שותפים פעילים להפצת הטענה שטראמפ מפנטז שההכרזה על החיסון נגד קורונה תהיה בנובמבר והאישור יהיה בדצמבר. היום, עם התגשמות החלק השני, הוכח שהפנטיוזנרים הם אלו שמתיימרים לקבוע מהי האמת. אין צורך לעצור את נשימתכם, לא יהיו הרהורי תשובה או אפילו ביקורת.

ההאשמות שנתניהו שקרן מכיוון שהוא מעז לחשוב אחרת יימשכו. חוסר קבלת האחר בתירוץ של "שמירה על הדמוקרטיה" רק צפוי להעמיק. השימוש ב"הגנה על קבוצות המוחלשות" כדרך להשגת עוד כוח לחזקים יורחב. החזון ה"ליברלי" עתיד להתגשם בעתיד בו אי אמונה היא סיבה להוצאה מחוץ לחוק. "הגנה על שלטון החוק" תהווה תירוץ מושלם בכל פעם שבו רשויות החוק יתעלמו בחוסר אלגנטיות מזכויות האזרחים.

כמה מילים על הפגנות

לפני פחות משבוע הייתה הפגנה של כמה מאות, כולל 15 חברי כנסת שפוזרה בצורה מאוד לא נעימה.

אם לא שמעתם, אתם לא לבד, הפגנה של ערבים ועוד באום אל פחם איננה נספרת ואיננה מדווחת. חתונה של חרדים היא אסון, הפגנה צפופה של השמאל היא קדושה.

למעשה, רוב אלה המזועזעים מההתנהגות המשטרתית הם סלקטיביים להפליא. לא מעט מאלו המתלוננים היום עליה תמכו בירי לתוך המפגינים בכפר מימון.

משטרת ישראל היא אלימה, לא מהיום ולא משלוש השנים האחרונות או אפילו משתיים עשרה. מי שמתרץ את האלימות בשגיונות של שרה נתניהו, משקר לעצמו ומוכיח את צביעותו. מי שחושב שדריסת מפגינים בעמונה היא מצווה, לא יכול להתפלא שהמשטרה נוהגת בצורה דומה במי שהוא תומך בו.

דעתי השלילית על מערכת אכיפת החוק לא השתנתה מאז נחשפתי כילד לפרשת נאפסו וכל הצעקות הפתאומיות נשמעות לי בעיקר נלעגות.

איך השמאל מבטיח את שלטון נתניהו

אני לרוב לא כותב נגד נתניהו, הגם שאני רוצה כבר ממזמן שיוחלף, פשוט מכיוון שאין לי משהו מקורי להגיד. הפעם אחרוג ממנהגי מכיוון שאני רוצה לדון באחד הגורמים המרכזיים להצלחתו להישאר בשלטון - השמאל:

1. מי שרוצה להבין מה השמאל עושה צריך להקשיב לכל אחד ממנהיגיו, שבאופן עקבי נוטה להאשים את נתניהו במעשים שהוא עצמו עושים - השקרנים מאשימים אותו בשקרים, המושחתים מאשימים אותו בשחיתות, הבוגדים (בעיני עצמם לפחות) מאשימים אותו בבגידה, המסיתים מאשימים אותו בהסתה וכו'.
2. הדיווח המגמתי בכל נושא תחת השמש הוא אחד היתרונות הגדולים של נתניהו - איש מחוץ לתיבת התהודה איננו מאמין למילה שיוצאת מהעיתונאים - אפילו כאשר נתניהו אכן מפשל קשות והיו לא מעט מקרים כאלו. זאת אגב הסיבה למה תיקי 2000 ו-4000 נראים לי מפוקפקים, לטעמי פירוש ההאשמות הוא שנתניהו שואף להתאבד פוליטית.
3. חוסר המוכנות לבקר את מי שלדעתם יסייע פוליטית - אפילו כאשר מתברר שהפרליקטות העלימה ראיות והמשטרה הפעילה לחץ בלתי חוקי על עדים, הטענות היחידות הן שנתניהו מבקר את המשטרה. וזה רק המקרה האחרון בשורה ארוכה מאוד של מקרים בהם היתרון הפוליטי המדומה חשוב הרבה יותר מאשר קידום המדינה.
4. הרצון העקבי לערער את הדמוקרטיה - קשה למצוא מישהו מהשמאל המתראיין ולא עושה מאמץ רציני לשכנע את הימין שזאת מטרתו. אני די משוכנע שמרבית השמאלנים אכן סבורים שהם הרוב ולא רוצים באמת בחיסולה, אבל חוסר החיבור בין האמונה הזאת למציאות גורם לתירוציהם למה הם מפסידים להישמע כהטפה לאוליגרכיה במקרה הטוב ולדיקטטורה במקרה הרע.

התוצאה של הפעילות הנ"ל מעוררת התפעלות, פרט לצרפת, ישראל היא המדינה המערבית היחידה שבה ההפגנות נגד ראש המדינה נחלשו במהלך משבר הקורונה. זה לא נובע מהצלחת נתניהו אלא מחוסר רצון עמוק להכיר באחר.

הדגמה חיה לאיך הפרשנות יכולה להפוך את המציאות על הראש

למעשה הגרף הזה מבטא תמיכה מסיבית ביותר של התקשורת בהפגנות נגד נתניהו. הסיבה? הגרף לא נושק לאפס כמו לגבי הפגנות בסדר גודל דומה. תיאור נכון יותר של הגרף הוא "התקשורת סייעה לשמור את המחאה בחיים" ו"תמיכה מסיבית ביותר של התקשורת".

זה לא מפתיע בהתחשב בכך שהגוף המזמין הוא העין השביעית שגייס את חברת יפעת. החברה עשתה את מה שהתבקשה (ואין סיבה להניח שלא באופן תקין), אבל השימוש שנעשה בנתונים נלוז.