הגיע הזמן להתעדכן במצב החורבן

מי שזוכר היטב את התנ״ך יודע שבימי בית המקדש השני לא חיכו עם ביטול הצומות עד לבניית בית המקדש השני.

לעומת זאת במדינת ישראל אנחנו עדיין מציינים את כל ימי החורבן, הגם שפרט לט׳ באב (שמציין את המקדש ולכן יש בו עוד היגיון) כל השאר פגו תוקף. האם אנחנו מחכים שלימי הצום האחרים יקרה מה שקרה לצום גדליה בעקבות רצח רבין? אין בכך שום היגיון.

את י׳ בטבת ואת י״ז אפשר לבטל גם היום, את בין המצרים (ואגב, גם את ספירת העומר) אפשר לבטל לחלוטין. תשעת הימים עדיין הגיוניים בכך שאנחנו זוכרים את חוסר המותרות בגולה, אבל אפשר וצריך לשנות את הנימוקים.

הבעיה בגישה הזאת היא שאין רבנים שמוכנים לקחת על עצמם את השינוי.

תנ"ך והיסטוריה

יש לציין שהטענה המדעית לאי אמינות התנ"ך היא בעיקרה לגבי הספרים המוקדמים, כשנקודת המפנה מבחינת הביסוס המדעי היא מסע שישק (תחילת ימי רחבעם). בעיקרו של דבר, מהאירוע הזה והלאה ההבדלים ההיסטוריים הם בעיקר בדגשים - המקרא למשל לא מזכיר את הצלחת הקואליציה בהובלת אחאב להדוף את האשורים אבל לא מציין הפוך.

האמינות ההיסטורית של התנ"ך

בניגוד לטענות המושמעות מדי פעם, אין ארכאולוגים שטוענים כי התנ"ך הוא סיפורי מעשיות, הם נעלמו כבר לפני 150 שנים (כשמצאו את הזיקוראת), אבל עדיין יש כאלו שמאמינים בהזיה הזאת.

 

לרוב המוחלט של האירועים ממסע שישק בימי רחבעם ואילך יש עדויות ארכאולוגיות. דבר זה לבדו לא מאפשר לסווג את התנ"ך כאוסף אגדות היסטוריות. האמינות ההיסטורית עד למסע הנ"ל היא מסופקת אבל המצב הוא מחסור בעדויות בכלל, לא קיומן של עדויות סותרות - העדויות הספורות דווקא תומכות אבל הדבר דומה לניסיון להוכיח את נדידת הציפורים באמצעות הסנונית הביתית שלך. זה נובע בעיקר מכיוון שהתנ"ך לא נכתב מתוך ראייה מדעית ולכן הרבה פעמים לא ברור ו/או מנופח.

פרשת אוריה החתי

את נאמנותו של אוריה קל להסביר, אפשר להסתכל על הצ'רקסים בירדן. הם מיעוט קטן ולכן נצמדים למלך, זאת הסיבה למה דוד חשב (וצדק) שיוכל להתעלל בו כמה שהוא רוצה. מה שמפתיע בהסבר הרבניים הוא העובדה שהטיעון שבת שבע הייתה יהודיה ואילו אוריה גוי לא מופיע - לפי ההלכה היבשה היא בכלל לא צריכה גט.

 

הפקודה שקיבל אוריה היא בלשון ימינו "פקודה בלתי חוקית בעליל" ובלשון חז"ל "בעת הזאת אין מקשיבים למלכות". אסור היה לדוד לתת את הפקודה הזאת מכיוון שהיא למעשה ניסיון הפללה של אוריה בפשע שלא ביצע - עריקה. דוד מצד אחד נותן פקודה להביא את אוריה להתייעצות ומצד שני שולח אותו הביתה בשביל להציג אותו כעריק שהגיע לירושלים בגלל הגעגועים.

דוד מתחכם פה, הוא מנסה לחלץ את עצמו מאשמת ניאוף, על ידי תרגיל מוכר שבו הוא מציג את אוריה כעריק על לא עוול בכפו, הורג אותו לכאורה כדין ועוד "מציל" את האלמנה בהיריון אחר כך. זה תרגיל מוכר בהיסטוריה האנושית, דוד הוא כנראה הראשון שיש לנו עדות עליו, אבל ממש לא האחרון. אוריה הוא לא אידיוט, מבין את העניין ומסרב בתוקף להשתתף בו.

הטענה הזאת מתבססת על ההתנהגות של מלכים אחרים במקרים דומים. דוד אולי המציא את הגלגל (אני מפקפק) אבל בפירוש לא היה היחידי שהשתמש בו.

מי שלא מאמין מוזמן לספור את מלכי אירופה שנפרדו מנשותיהם העקרות בטענה שלא ממשו את הנישואים? המלך אמר וכולם שותקים. גם הסיבה איך דוד התייחס כך לגנרל שלו קשורה לעניין - אנשים אוהבים לקחת את מה שאסור. מי אסורה על המלך? אין הרבה כאלו. דוד רצה את בת שבע דווקא מכיוון שבעלה היה גנרל שלו. הציטוט המתאים של חז"ל ניתן לדעתי בהקשר אחר: "אין אדם שיצרו אינו גדול הימנו".

אונס תמר

תמר מתה במהירות, היא כנראה נפגעה פיזית באונס. לדעתי, יש להסיק מכך שהאונס לא נעשה בנוכחות דוד, אסור לשכוח שאפילו היה בעיר קרובה לפחות יומיים היו חולפים עד שהגיע. לכן השאלה מה דוד עשה עם תמר בכלל לא רלוונטית, לא הייתה לו אפשרות בכלל לעשות משהו פרט לנקמת מותה.

הכרה בעונש הרצוי לאמנון הייתה מחייבת אותו להוציא להורג את אמנון, דבר שהיה מערער את המלוכה (יש הבדל בין שמועות שהבן אנס לבין הודאה פומבית בכך). דוד חנן את אבשלום, אבשלום אמנם הלך לגשור אבל כשחזר דוד קיבל אותו ללא בעיה. לדוד היו שתי אפשרויות במצב הזה, להמציא בגידה של אבשלום ולהסתבך עם גשור או להודות באונס - שתי אפשרויות שפוגעות במלוכה. הוא העדיף את השנייה ובכך להימנע מהריגת בן נוסף.

 

דוד בכה על אבשלום מכיוון שאבשלום הציג בפני את מה שהיה צריך לעשות, כלומר להעניש את האנס. במילים אחרות דוד בכה על עצמו.

 

אגב, אי בניית בית המקדש כעונש מוזכרת בתנ"ך על ידי דוד, את דעתו של אלוהים איננו יודעים.

דוד הרשע

מלך פחות רשע לא היה מצליח, אסור לשכוח את הרקע שדוד עלה בו, איום קיומי על ישראל ויהודה, התפוררות פנימית מוחלטת. כישלונו של שאול נבע דווקא מכך שהיה נחמד מדי. יש לשים לב שגם הרקע לעליית המשיח יהיה דומה, זאת הסיבה למה הוא צאצא של דוד.

 

הסיבה לאי השתלטותו של דוד מיד אחרי שאול היא די פשוטה - אחרי מאבק קשה ועיקש בשאול דוד פשוט התקשה להאמין שנגמר הסיפור ועד שהתאושש מהעניין והבין שצריך לכבוש את המלוכה, בן בושת כבר מלך.

 

היום אנחנו ממנים אנשים שונים לשב"כ ולמשטרה בדיוק בגלל הסיבה הזאת. בני אדם הם אנשים שלמים, מי שחושב שניתן להתאכזר לאויב ללא גבול בעודו נשאר אדם טוב טועה.
 

אני לא מסכים שהרשעות מופנית רק פנימה, התנ"ך עוסק בלקחים דתיים, לא בהיסטוריה. מה מסופר לנו על המלחמה בבני עמון? שאוריה נהרג שם, מסופר על רציחת התושבים? לא, אבל זה לא אומר שלא הייתה.

המונותאיסטיות של היהדות

האמונה היהודית הפכה למונותאיסטית, אבל קריאה של התנ"ך מגלה שבבית ראשון היה תהליך דומה למה שקרה באיסלאם, גם אם אטי יותר. לא היה צריך את הנביא אם זאת הייתה האמונה הנפוצה: "ויגש אליהו אל כל העם ויאמר עד מתי אתם פסחים על שתי הסעפים אם יהוה האלהים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו ולא ענו העם אתו דבר" (מלכים א יח) הוא הדוגמה המפורסמת ביותר - העם לא רואה סתירה בין עבודת הבעל לעבודת אלוהים, יש עוד הרבה טקסטים בכיוון הזה. חטא העגל הוא עוד דוגמה מפורסמת.

 

האמונה של בני ישראל היא בעלת כיוון ברור - הפיכת האל המרכזי לאל יחיד כשהתהליך מושלם רק בימי בית שני. גם חז"ל מדברים על בית ראשון כנחרב בעקבות עבודה זרה, אבל בית שני לא. זה תהליך שהם לא טורחים להתכחש לו. גם בנושא האלים האחרים יש התפתחות, בימי חז"ל מדברים על אלים אחרים כבעלי כוח אבל הרמב"ם מתכחש לחלוטין לרעיון.

 

יש סימנים ברורים לתופעה של הפיכת האל העליון באלילות הכנענית לאל היחיד ביהדות. באיסלאם התהליך היה דומה - הוא היה האל העליון בערב לפני האיסלאם. 

שפת התנ"ך

מי שהוא דיסלקטי מתקשה להבדיל בין פתח לשורוק וקשה לו מאוד לקרוא את התנ"ך שהוא בכתיב חסר ומלא במילים לא מוכרות. לקויי למידה הם 10% מהאוכלוסייה ומותר להם לרצות לקרוא תנ"ך גם בלי עזרה צמודה.

אפשר לטעון שבמערכת החינוך אפשר לטפל בעניין אבל יש חילוניים,אפילו דיסלקטים, שקוראים תנ"ך גם אחרי שסיימו אותה.

אני מודה שטרם ראיתי מחקר שמראה ששפת ימינו אכן מתדלדלת. זה עניין שקשה למדוד אותו. אבל אני מניח שמישהו מכיר מחקר מקיף בנושא.צר לי אבל קשה שלא ליפול לתסמונת "העגבניות היו טעימות יותר" ולכן יש צורך במחקר.

יחס התנ"ך לעמים אחרים

כל הנביאים יצאו נגד עבדים עבריים ונגד עבדים כנעניים. גם בתורה הכללים נשמעים כאילוץ ולא בתור תמיכה. נכון שנימוקיהם לא היו נימוקנו, אבל אפקטיבית התוצאה דומה - "מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא כד כב).
 
התנ"ך גם מדבר גבוהה על רות המואבייה שעל עמה נאמר "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל יְהוָה גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יְהוָה עַד עוֹלָם".  

אלוהים הבטיח את הארץ?

לפי היהדות העולם שייך לאלוהים והוא בחר למסור את ארץ לעם ישראל בתנאי שישמור את תנאי הברית אתו - קרי, ישמור את מה שמכונה מצוות בתקופה מאוחרת יותר. מי שטורח לקרוא את הספרים שלאחר החורבן של בית ראשון מבין את הרעיון - אלוהים לא מתחייב להשאיר את הארץ של עם ישראל. קרי, השתלטות בכוח על הארץ עשויה להיחשב כפירה בעיקר. עכשיו, כמובן יש הפיצול בין חרדים (אלוהים לא מעוניין) לדתיים לאומיים (אלוהים מעוניין).
 
לא למותר לציין שבמקרה של שליטה מוצדקת של העם היהודי יש צורך לקבל את הגר, קרי את מי שלא יהודי  - אלא אם כן הוא עובד אלילים, אבל המוסלמים לא.
 
התוצאה היא גישה שונה דרמטית של היהדות הן לגבי שלטון זר (אלוהים קובע) והן לגבי היחס לזר (אלוהים דורש יחס הולם).
 
כן, אני מודע לעובדה שיש כאלו שמתעלמים מהכתוב, אבל ההתעסקות האובססיבית שלהם בנושא נובעת מההתנגשות הישירה עם המקורות.