פתרון שתי המדינות: האם הקהילה הבינלאומית מפספסת את הנקודה?

בפיזיקה קוונטית, פתרון שתי המדינות הוא טוב. בגיאופוליטיקה, הוא פועל כאשר שני הצדדים מסכימים שהצד השני יהיה בעל שתי מדינות והמדינה היא המטרה שלהם. עם זאת, נראה כי הקהילה הבינלאומית מתעלמת מנקודות אלה.

הנהגת הפלסטינים מתנגדת לקיומה של ישראל עצמה ואינה רוצה מדינה (יותר אחריות, פחות כסף, מדוע הם צריכים אותה?). באופן מפתיע, הקהילה הבינלאומית מניחה - ללא כל קשר למציאות - כי רק ישראל הייתה יכולה למנוע זאת, בנוסף לראותה כאפשרות היחידה הראויה.

הגורם הבסיסי הוא גזענות של ציפיות נמוכות, המניחה כי רק בגלל שהפלסטינים אינם בני אדם אמיתיים, אחריותם אינה יכולה להתקיים. למעשה, לא רק שזה מגוחך לחלוטין, אלא שהוא גם סותר את הטענות שהועלו בנוגע להגנה על זכויות האדם כדי להצדיק עמדה זו.

האם חיזבאללה מתכוון למלחמה ארוכה?

יש לי דעה לא פופולרית בנושא, לדעתי חיזבאללה לא משגר אלפי רקטות לישראל בבת אחת נובעת בראש ובראשונה משינוי בהערכה שלו לגבי אורך המלחמה. לפני חרבות ברזל, הציבור הישראלי היה חסר סבלנות הרבה לפני סיום צוק איתן (50 יום) והחיזבאללה תכנן את השיגורים כשלושת אלפים-אלפיים שיגורים ביום מתוך 150 אלף הטילים. כעת חיזבאללה מתכנן את השיגורים מתוך זמן המלחמה כשנה ויותר ולכן השיגורים הם ברמה של מאות ולא של אלפים.

ההיסטוריה של השכר במגזר הציבורי היא ההיסטוריה של הפמינזם

הכותרת אולי פרוקטיבית אבל אני עומד מאחוריה. המגזר הציבורי כפי שאנחנו מכירים נולד בפרוסיה דור בודד לפני הגל הראשון של הפמינזם ובפירוש לא כלל נשים.

בתחילה נכנסו נשים לדרג הנמוך ביותר ובחלקיות משרה נמוכה כחלק מהגל הראשון ובכך דחקו את הגברים לשכר גבוה יותר ובעיקר להטבות גדולות יותר (שהיה קל יותר למנוע מנשים). ככל שהפמיניזם התפתח, כך הנשים עבדו יותר שעות, קיבלו שכר שעתי גבוה יותר והביאו לעליית השכר הכולל של המגזר הציבורי. הן גם הביאו להגדלתו מכיוון שקשה יותר לסרב להגדלת משרה מאשר לקבלת עובד חדש.

התהליך הזה הוא בעיניי חיובי בעיקרו, אבל ההתעלמות ממנו בשל פוליטי קורקט היא מגוחכת. טוב או רע, זה גורם משמעותי מאוד בנושא.

ההאשמות כנגד ישראל הן לא הסיבה לביקורת

ההרגל להתלונן על ממשלתם הוא אחד המאפיינים העיקריים המשותפים לישראלים. אתם צריכים להמתין לרשימה ארוכה של התלונות של ישראלי כנגד הממשלה לפני שתפנה אליו בעניין.

לפיכך מדהים אותי שאנטי-ישראלים כמעט תמיד מאשימים את ישראל בדברים שהיא מעולם לא עשתה. למשל, הם מפנים אצבע מאשימה לישראל על מכירת דברים שמעולם לא קרו, גם במצבים שבהם סביר מאוד להאשים את ישראל בפשעים ממשיים, כמו אספקת נשק למשטרים איומים או שפלים.

התנהגות זו מעידה על כך שיש ערך מועט למה שמכונה הראיות המשמשות לביסוס אשמתה לכאורה של ישראל. הכוונה היא לעשות דה-לגיטימציה לישראל ולהצדיק את ההתקפות עליה. במילים אחרות, הטענות הן רק הצדקות ולא הסיבות.

מתקפת הביפרים של חיזבאללה

אף על פי שהפרטים המדויקים של התקיפה על הזימוניות של חיזבאללה עדיין לא ברורים, אין ספק שמדובר בתקיפת שרשרת אספקה. מי ביצע את המתקפה? בעוד ישראל עומדת כרגע במוקד ההאשמות, ישנם גורמים רבים אחרים שהיו שמחים לבצע את הפעולה, שכוונה לספק של חיזבאללה ולא לארגון הטרור עצמו.

התקפה זו מדגישה גם כיצד חיזבאללה, שרכשה זימוניות חדשות לגמרי, לא מהססת להפעיל לחץ על מערכת הבריאות הלבנונית למרות מצבה הקשה של מערכת הבריאות במדינה. מכיוון שחיזבאללה לא דואגת ללבנון, התוקף הצליח לנצל זאת לתקוף את הארגון.

אין זכויות בלי חובות - גם כשמדובר בפלסטינים

רבים מאתנו מעניקים זכויות לישויות לא אנושיות, כולל ארגונים, בעלי חיים, צמחים ואף, לעיתים, לסביבה. רק הארגונים ברשימה זו, המורכבים מאנשים, מוחזקים כאחראים. אנו מבקשים לשמור על זכויות האדם על ידי הפרדה בין חובותיהם האישיות והארגוניות. בעלי חיים אינם מוחזקים כאחראים, ללא קשר לרמת האינטליגנציה שלהם.

לתדהמתי, טענה זו, אותה תמיד קיבלתי כמובנת מאליה, נתפסת כעת כרדיקלית. קיימת אמונה נפוצה בעולם כי לא ניתן להחזיק את הפלסטינים אחראים או לראות בהם ככאלה בשל חוסר הסוכנות המיוחס להם. במילים אחרות, מספר מוגזם של אנשים - אפשר אפילו לטעון כי רוב הקהילה הבינלאומית - מניחים כי הפלסטינים דומים מבחינה מוסרית לכלבים. מיותר לציין כי זה מעבר למגוחך.

---

הערות נוספות:

1. מובן מאליו כי הפלסטינים רואים את נקודת המבט של תומכים לכאורה אלה כטיפשית. אף על פי שהם שמחים להשתמש בה, לדעתם, הדבר פוגע במוניטין של התומכים.

2. התעלמות מאחריות הופכת את סוכנות הפלסטינים לא רלוונטית ומקשה להחזיק אותם כאחראים.

3. אף על פי שהם אחוז קטן מאוד, ישנם אוהדי פלסטינים בעלי נקודות מבט אינטליגנטיות יותר.

4. מיותר לציין כי מספר מוגזם של אנשים מאמינים כי הישראלים אשמים בכל בעיות העולם, דבר שהוא מגוחך באותה רמה.

5. הדבר המדהים באמת הוא שרוב נקודות המבט של המדינות על הסכסוך מבוססות על נקודת המבט שהפוסט מציג. במקום לתת לפלסטינים מדינה אמיתית שתכלול אחריות, העולם הבינלאומי מעדיף לתת להם שמורה.

6. אני מודע לכך שישראל היא זו המואשמת בדברים אלה, ובפרט באחרון. זה לא מקרה; בפסיכולוגיה, תופעה זו ידועה כהשלכה, כאשר אנשים מחזיקים אחרים כאחראים לקשייהם. העובדה כי ישראלים ופלסטינים חולקים את אותה נקודת מבט במקרה זה היא רמז ברור.

האו״ם הצטרף לחמאס

לא נכון לתאר את האו"ם כמוטה במלחמת ישראל-חמאס, הוא הצטרף לצד של חמאס. למעשה, אונר"א משמשת כעמוד השדרה הלוגיסטי של חמאס על ידי מתן גישה למחבלים לכל מה שהם צריכים כדי להילחם, כולל כסף, מזון, מחסה, נסיעות, תמיכה בגיוס ועוד. המזכ"ל נותן עדיפות להאשמה נגד ישראל על פני כל המשימות האחרות כי הוא רואה בה את החלק החשוב ביותר בתפקידו. הדווחית המיוחדת למצב זכויות האדם בשטחים הפלסטיניים הכבושים כה נחושה להשמיד את ישראל עד שהיא אינה מנסה להסתיר את כוונותיה. סוכנויות אחרות משתתפות בהדפסה מחדש של חומרי תעמולה של חמאס כדוחות האו"ם על ידי "תרומה" של תיוג מחדש שלהם. יש הבדלים בתוך האו"ם, במיוחד במועצת הביטחון, שהיא יותר אוהדת לישראל, אבל התחושה הכללית זהה: תיעוב.

הפעילות הזו מפרה בבירור את אמנת האו"ם בהפרת הניטרליות של האו"ם. בנוסף, זוהי הפרה ישירה של החלטות מועצת הביטחון של האו"ם שהגדירו את חמאס כממשלה בלתי חוקית וחייבו אותו לציית להסכמי אוסלו. למרות שזה עקבי עם עמדתו הרגילה של האו"ם כלפי ישראל ויש לו תמיכה של מדינות חברות רבות, יש לקחת החלטה זו כאזהרה למדינות אחרות. האו"ם משתמש במדינה אחת כשעיר לעזאזל, מפר את החוקים שלו, מנהל מלחמה נגד מדינה זו, ורואה בכך מהלך ראוי להערצה.

---

מספר הערות:

1. מספר מדהים של עובדי האו"ם רואים בפרוטוקולים של זקני ציון בסיס לגיטימי למדיניות כלפי ישראל.

2. פוסטים מעמיק יותר לגבי בית הדין הבינלאומי לצדק והפנטזיה האנטישמית שלו ניתן למצוא כאן: חלק א' וחלק ב'.

3. עובדי או"ם רבים מתנגדים לישראל כדי לשמור על משרותיהם, כפי שציינתי בעבר. זה לא הופך את זה לפחות פוגעני, אלא ליותר מובן.

4. למועצת הביטחון יש סמכות להורות לכוחות האו"ם להיכנס לעימות; כך היה במלחמת קוריאה.

5. לפקידים מאותה ממשלה שבחרה להצטרף למלחמה יש לעתים קרובות דעות שונות, כך שהבדלים קטנים בדעות אינם מרמזים על כך שהאו"ם לא קיבל החלטה זו כגוף אחד - למעשה, בהתחשב בגודלו, חילוקי דעות כאלה הם טבעיים.

6. אחרי אלפיים שנה, אני די בטוח שהעם היהודי - או במקרה זה, המדינה היהודית - לא יהיו הקבוצה היחידה שתיפגע ממדיניות כזו בעתיד. לכן, זה צריך להסתיים מהר ככל האפשר.

ביבי לא מזלזל באויב, איך זה עוזר לנו?

ראש הממשלה לא מזלזל באויב. הבעיה היא שבניגוד לכמה דעות פופולריות הוא לא אלוהים ולכן זה לא משפיע הרבה. אחרי כל כך הרבה שנים שבהם המאמצים שלו להביא לקדמת הבמה אחרים שלא מזלזלים באויב (ויש כאלו) נכשלו, עברה ממזמן הנקודה בה יש להכריז על כישלון שלו לשנות את המגמה הזאת.

אני בעיקר לא אוהב את הגישה שמסתכלת על ראש הפרמידה כעל חזות הכל, הבעיה פה היא עמוקה הרבה יותר.

תגובה לחרד הרל"ב

אוי וי, נתקלת במישהו מחוץ לתיבת התהודה שמעז לחשוב שלעיתונאים יש דעה, שוד ושבר, היכן תוליך את החרפה? לא נורא יש פתרון שלא מצריך מחשבה (דבר שיש להימנע ממנן ככל הניתן כידוע לכל) - חיש קל נכנה בכינווי גנאי והשבר בתיבת התהודה יתוקן. הרי גלוי וידוע שכל דבר נגד נתניהו הוא אמת קדושה שאין להרהר אחריה ועונשו של המעז הוא אחד - נידוי פן ישחית את מחננו הטהור מכל. הרי לא ייעלה על הדעת שייטען שנתניהו אמר משהו שונה ממה שנכתב בתקשורת הטהורה מכל? הרי צריך להצדיק את דבריו של נתניהו שהופיעו שם גם אם לא אמר אותם כלל! אוי למה שמעז לחרוג משורת המקהלה ואוי למי שמעז לשמוע את הכופר הלז - דינם כאחד - זריקה למען יהיה מחננו טהור.

מורשת המופתי עדיין עמנו

בניגוד לרוב הסכסוכים הפוליטיים, לסכסוך הישראלי-פלסטיני יש התחלה ברורה - הוא החל עם פרעות בירושלים בשנת 1920 על ידי מוסלמים. ההמון צעק, "הממשלה איתנו" ו"יהודים הם הכלבים שלנו" לפני שהרג ואנס כל יהודי שנקרה בדרכו.

מנהיג ההמון, שנודע כמופתי חאג׳ אל אמין אל חוסייני עלה לגדולה כמנהיג האוכלוסייה הערבית בפלסטין (כפי שהתייחסו לעצמם בתקופה זו), והוביל אותם למספר משברים עד לאסון האולטימטיבי בשנת 1948. רשימת ההחלטות הרעות שלו ארוכה מדי כדי לפרט כאן, אך החלטתו להפוך את הטיהור האתני של היהודים ובסופו של דבר את רצח העם היהודי היהודי הגלובלי למטרה האולטימטיבית של עמו נותרה מורשתו הבולטת ביותר.

אפילו בימינו, נדיר ביותר למצוא פקידים פלסטינים התומכים במשהו אחר מלבד טיהור אתני או רצח עם יהודי, אפילו בימים אלה של שכחה אסטרטגית של המופתי (מעשיו מיוחסים לציונים "הרשעים"). פלסטינים המעדיפים אחרת עדיין נתפסים כבוגדים ונאלצים לברוח או להתמודד עם הוצאה להורג יותר ממאה שנה לאחר המהומות הללו.

---

1. בין החלטותיו היו מרד נגד בריטניה, הצטרפות לאס אס, פתיחת מלחמת רצח עם ובקשה ממדינות ערביות לגרש את אזרחיהן היהודים.

2. במהלך המהומות הוא נקרא אך ורק אמין אל חוסייני, כאשר החלקים האחרים של שמו הם תארים מוסלמיות.

3. בהתחשב בכך שצעירים פלסטינים אינם מודעים אליו ושאין המנציח את שמו, על פי ידיעתי, ההתמסרות הבלתי מתפשרת למורשתו היא די יוצאת דופן.

4. ישנם פלסטינים אחרים שאני מכיר השואפים למטרות שונות; זו לא רק בחירה לא פופולרית, אלא גם מסוכנת עבורם.

5. האירוע הזה היה משמעתי אבל אין פירוש הדבר ה שהיחסים היו טובים יותר; במקום זאת, היא מצביעה על כך שהקהילה הערבית באזור זיהתה את עצמה כסורים הדרומיים לפני המהומות והמהומות נחשבות להתחלה של זהות חדשה. מובן מאליו שדבר זה אינו כלול ברוב ספרי הלימוד על הפלסטינים, בשל טענתם להיסטוריה ארוכה.

6. אני מודע לכך בתאריך זה ישראל טרם הייתה קיימת; הזהות הישובית כבר הייתה קיימת ונשארה זהה למרות שינוי השם.

חוסר ההכרה באחר מסכנת את המדינה

אני לא מפקפק בכך שאלו שתומכים בהפגנות ובשביתה רוצים בטובת המדינה (טוב, כמעט כולם). הבעיה היא שהם מתעלמים מהאנושיות של הצד השני. טרם נתקלתי במישהו מהנ"ל ששואל את עצמו שאלה פשוטה - איך חמאס יגיב? איך שאר העולם יגיב? זה פשוט מדהים שמי שמתיימר לדבר בשם האנושיות המשותפת מסרב להכיר בכך שהצד השני גם הוא אנושי. למען הסר ספק, העובדה שהחמאס מורכב מאנשים לא אומרת שהם רוצים אותו דבר כמונו.