זריקת נובל - אפשרית?

מספר החברות בשוק קידוחי הנפט והגז במים עמוקים (שהוא הרלוונטי לעניינו) קטן למדי. זה לא מקרי שבחיפוש הנפט ביבשה יש לא מעט חברות שפועלות בישראל הגם שלא נמצא כמעט דבר - מספר החברות בשוק הזה גדול בהרבה.

בעיקרה זו בעיה פוליטית - כל חברה שתגיע לארץ תסתבך עם הערבים שלהם יש הרבה יותר גז ונפט. הכסף שהיא תפסיד בהוצאות שוחד וביטחון יהיה יותר גדול מהרווח שהיא תקבל אצלנו.
 

 אפשר להשוות ללבנון, הבעיות הרגולטוריות בלבנון גדולות הרבה יותר אבל כמעט כולן מתחרות - למה? כי זה לא יגרום להפסדים במקומות אחרים.

 

לנובל אין קידוחים בעולם הערבי - זאת הסיבה למה היא הסכימה להגיע לארץ. החרם הערבי אכן דעך מאוד, אחד השרידים הבודדים שלו הוא בתחום הגז/נפט כי הנוכחות הערבית שם היא חזקה מאוד. כמובן, לנובל אין נוכחות בעולם הערבי מכיוון שהיא אחת הקטנות בתחום, למעשה כל כך קטנה שהיא נאלצת להשאיל אסדות מחברות אחרות כך שהחרם הזה הוא על גבול הפרודיה מכל הבחינות. אגב, ממה שהבנתי, גם נובל לא בדיוק התלהבה להיכנס לישראל אבל הממשל האמריקאי שמצב כזה היה מציג אותו ככלי ריק (יש חוק אמריקאי נגד החרם הערבי) לחץ עליהם. אני לא בטוח מה היה קורה אילו ישראל הייתה מתעקשת מלכתחילה להכניס שתי חברות, אבל ברור שבמצב הנוכחי אנחנו די תקועים אתם.

 

היום אין את הידע בישראל בשביל להפעיל את האסדות, בעוד עשר שנים אולי יהיה אפשר, אני בהחלט סבור שלא צריך לקבל את המצב הנתון כקיים עד קץ הימים וצריך לפעול בחכמה לשינויו (הממשלה עשתה קצת בכיוון שחייבה העסקת ישראלים, לדעתי ניתן לעשות יותר).
 

לגבי הפיתוי של חברה אחרת - ישראל לא מספיקה ולכן צריך לחפש בנות ברית. גם הדרג המקצועי שינה את דעתו, הסיבה לדעתי היא השינוי ביוון שבה ממשלה אוהדת לישראל התחלפה בממשלה עוינת. התוצאה היא שבעלות הברית הסבירות ביותר לפיתוי כזה - יוון וקפריסין כבר לא רלוונטיות (לקפריסין יש גז, ליוון יש חיבור לצנרת האירופית).

 

אני בטוח שאנחנו יכולים להשיג בסוף את הידע, אבל זה לא תהליך כל כך קצר - אנחנו גם לא פיתחנו פצצת אטום ביום אחד. מה שכן, זה בהחלט צריך להיות הכיוון וזה מה שצריך ללחוץ על הממשלה לעשות ולא כמו שזה נראה כרגע להרים ידיים לחלוטין. אסור לשכוח שגם אנשי המפתח הדרושים הם עם סיפור דומה לחברות, אני משוכנע שקטאר תציע להם יותר כסף ותפרסם בשמחה את העניין. למרבה הצער, אסדות נפט אינן מקום שעובדים בו יותר מדי יהודים.

הועידה למען הדמוקרטיה

עצם העובדה שהקרן החדשה מארגנת ועידה למען דמוקרטיה הופכת את העניין לבדיחה. בפעם האחרונה שבדקתי, דמוקרטיה לא כוללת ניסיון להשתמש במדינות זרות על מנת להפיל את הממשלה, אבל מה אני יודע, הרי בתור ימני אני שייך לברברים שאינם ראויים לנשק את קרסולי נעלי מנהלי הקרן המהוללים שרק הם יודעים דמוקרטיה מהי.

דעא"ש, הפליטים וישראל

דעא"ש הוא רע לישראל מסיבה פשוטה - הוא מבריח פליטים, היום הפליטים מסתובבים באזור וחלקם עוברים לאירופה. קשה לקבוע מה יקרה קודם - התמוטטות פנימית של אירופה או הסתערות של מיליוני פליטים נואשים על הגדרות שלנו, אבל בעליל שתי האפשרויות אינן חיוביות.
 

לטווח ארוך דעא"ש מסמן את אחת מנקודות השבר של המערכת המדינית העולמית שיביאו עוד בימינו לקריסתה המוחלטת.

השאלה האם הם הכי רעים לא מטרידה אותי במיוחד, זאת תחרות חסרת טעם. אסור לשכוח שהמציאות נקבעת במידה מסוימת על פי הדימוי, די בכך שהם מוצגים כהכי רעים בשביל שהם יבריחו הכי הרבה פליטים. הפליטים הללו מהווים איום על רווחת אזרחי מדינת ישראל גם היום, הם גורמים לאירופים לנקוט מדיניות אנטי ישראלית יותר ויותר.

"פתרון לתחבורה ציבורית בשבת"

לתומכים בתחבורה ציבורית בשבת, יש לי רעיון לניסוי מרתק - להגיע לתחנה מרכזית עפולה בשישי לפנות ערב ולבשר לממתינים כי האוטובוס הבא יגיע עוד שעתיים וייקח לו להגיע שעתיים עד לטבריה. אני משוכנע שיתקשו למצוא מישהו שיסכים להמתין,

זה מה שתמר זנדברג מציעה בתור "פתרון לתחבורה ציבורית בשבת" ש"נחוץ במיוחד לתושבי הפריפריה". מי שרוצה להיאבק בשביל שהילדים של עשירי רעננה יוכלו לנסוע לים בשבת במחיר של אוטובוס בתמורה לאלפי נהגים שייאלצו לעבוד שבעה ימים בשבוע ולצמצום של התחבורה הציבורית לפרפריה מוזמן להיאבק על כך - רק שלא יציג לנו את העניין כמאבק חברתי, זה פשוט פתטי.

המיליטריזם במדינת ישראל איננו כוח בעל משמעות

במדינת ישראל המיליטריזם אינו כוח בעל תמיכה, גם אם פה ושם ניתן למצוא כאלו המאמינים בו וצועקים הרבה. אני מאתגר את הטוענים אחרת  לנקוב בשמו של רב אחד ויחיד שסבור שאנחנו מסוגלים להכריע את הערבים באופן סופי בכוח הנשק שלנו? מיליטריזם הוא האמונה שהצבא הוא הפתרון לבעיות היסודיות של המדינה, מעטים מאוד במדינה (אפילו לא בן גביר) מאמינים בכך.

על מנת להסיר ספק גם כהנא לא החזיק בעמדה הזאת (הוא חשב שאלוהים יעזור לנו), ובנוסף מת מזמן וממשיכיו לכאורה לא הולכים בדרכו

גישת מר"צ ליום ירושלים

הימין לא השתלט על יום ירושלים, מר"צ היא זו שוויתרה עליו במרוצה לעבר ריצוי הערבים, שאינם רואים הבדל בין יום העצמאות ליום ירושלים.

מר"צ צריכה לשאול את עצמה כיצד הגיעה למצב בו היא לא מסוגלת להסתכל על מעשיהם של הערבים בצורה אנושית - מי שרואה בערבי מלאך אינו שונה ממי שרואה בערבי שטן - שניהם מכחישים באותה מידה את האנושיות של הערבי. עד אז, ההטפות של המפלגה ימשיכו להיות בעיקר נלעגות.

השמאל רוצה אופיזיציה

בניגוד לטענות של השמאל, הממשלה ברורה למדי, זה מה שהעם בחר. מה שפחות ברור זה למה לאחר מאמצים עילאיים של השמאל להפסיד, הוא עדיין נדהם מהצלחתו שלו. אני מקווה שהדבר יביא לאופוזיציה קצת יותר רצינית מכיוון שמצבה של הרשות המחוקקת הוא הקשה ביותר אבל לצערי אני מפקפק בכך. כל עוד השמאל במדינת ישראל ממשיך לתקוע את ראשו בחול המצב יימשך כך ואני אומר זאת בתור ימני - דמוקרטיה איננה מתפקדת ללא אופוזיציה רצינית ובינתיים מה שיש לנו הוא בדיחה.

הפטור למוסדות חרדים מתקנות הנגישות

בעקבות התקיפה של לינוי בר גפן משקפת הומניות מזויפת:

החישוב לא כולל את ההסעות ואת עלות ההחלפה של הקרוונים כך שחלקה של המדינה לפי כללי התקצוב יגיע למיליארד שקלים שייפרסו (בהנחה שאכן יעמדו בתכנית המקורית) על פני חמש שנים גם לאחר התחשבות בתרומות הפרטיות. למותר לציין שאני בהחלט נוטה להאשים את הציבור החרדי שאפילו בתקופת כהונתו של יאיר לפיד לא טרח להציף את הנושא על פני השטח ולהוריד את הקיצוץ. התחרות לגבי מי אחראי יותר לביזיון היא קשה, למרבה הצער, זאת לא תוצאה של הבחירות האחרונות.

בראייה צינית ההחלטה היא התקדמות. קודם לא רק שלא הקצו כסף לעניין אלא שאף אחד לא טרח אפילו לדבר על זה - פתאום כולם נזכרים שוואלה בישיבות אין נגישות וגם אין תקציב לנגישות, אף על פי שבתור מוסד ציבורי המדינה אמורה להעביר כסף. עכשיו הסיכוי להעברת הכסף גדל פלאים, כך שלמרבה ההפתעה צריך כנראה לברך על ההחלטה ולקוות לימים בהם לא יהיה צורך בתרגיל כזה.

מאיפה לינוי רוצה שהחרדים יקחו את הכסף? זאת השאלה היחידה שנראית לי רלוונטית. האם היא מוכנה להגדיל את תקציב הישיבות במאתיים מיליון שקל בשביל זה? אם כן, חבל שהיא לא אמרה; אם לא, מאיפה יגיע הכסף?

שרים ללא תיק

גלילי היה בזמנו הרבה מאוד שנים שר בלי תיק ובכל זאת נחשב לאחד מהשרים החשובים בממשלה, השר בלי תיק, כשמו כן הוא - אין לו משרד ספציפי שהוא מטפל בו. השאלה מה הוא עושה בפועל תלויה בעיקר בראש הממשלה ומכיוון שלרוב מדובר בשרים שראש הממשלה לא התלהב למנותם הם לרוב עושים כלום בריבוע.

שיתוף הפעולה של מר"צ עם שוברים שתיקה

למה מר"צ מפרסמים את הדוח של שוברים שתיקה? למה מרצ עושים כל מאמץ בשביל לרסק את אמינותו של בית המשפט העליון? הסיבה היא אותה סיבה, הם לא מוכנים לקבל מישהו אחר שינהל את המדינה ומוכנים להרוס אותה רק בשביל שהם יוכלו לעמוד בראשה.

השפעת מבקר המדינה

עד כמה שהדבר מפתיע, חלק מהדברים אכן זזים בעקבות הערות המבקר, מה שאירוני בסיפור הוא שגם אז התקשורת לא מדווחת ולכן האזרחים סבורים שהמבקר עובד לחינם.

בדרך כלל רואים את העניין דווקא בפעם הבאה שהמבקר מוצא בעיות בשינויים בעקבות הדיווח הקודם. למשל, נושא הניטור במפרץ חיפה - המבקר טען שאין ניטור בכלל, עכשיו יש, מי ראה הודעה על הקמתו? קדחת.

 

המצור על עזה

בפעם האחרונה שבדקתי ישראל לא סגרה את עזה (וגם לא הייתה יכולה) מכיוון שהייתה להם יציאה למצרים. המצור הישראלי לכאורה כלל העברה מסיבית של סחורות. בפעם האחרונה שאני בדקתי, העברת מים וחשמל לא בדיוק הולמת מצור. מדובר בסנקציות, גם אם מאוד לא נוחות.

 

אילו הייתה מדיניות להרעיב את עזה - מספרן של המשפחות המתות לא היה 70 אלא 700 לפחות. איך אני יודע? השוואה לא מסובכת לפעולה אמריקאית דומה באפגניסטן. מדובר בהבדל של סדר גודל.

 

רוב השמאל בוחר במודע לחשוב על מצרים כגורם זניח שלכל היותר מסייעת לצה"ל להדק את המצור. איכשהו העובדה שהרשות הפלסטינית התייחסה למצרים החל מיישום הסכמי אוסלו כגורם המרכזי אתו צריך להתנהל נדמית בעיניו בלתי חשובה בעליל. אולם למעשה, המצרים סגרו את כל העברות הבנקים, מסרבים להעביר סחורות דרך הים ומפציצים חופשי את הסירות שמעבירות סחורה לרצועה, שומעים על זה רק שדעא"ש מפוצצים את האניות של המצרים, וסגרו את החשמל שהעבירו. איכשהו, סגירת הגבול הישראלי היא נחשבת כאסון אבל זריקת 20 אלף משפחות למדבר נראית זניחה.

 

לגבי הדייגים, אני יודע שזה לא ממש פופולרי לספר (אני יודע, ערבים הורגים ערבים), אבל זאת המציאות, לרוב אגב, ההאשמה מוטלת על ישראל, זה הרבה יותר נוח. אני לא טוען שצה"ל מעולם לא ירה על דייגים מעזה אלא שהצבא המצרי הוא הגורם האפקטיבי בנושא - הוא יורה הרבה יותר.
 

לגבי שדה התעופה - מצרים התנגדה לעניין וסייעה להכשיל אותו, למעשה אם מצרים הייתה מאשרת ישראל יכלה לעשות מעט בנושא.
 

מספר הפעמים שמצרים השתלטה על ספינות לעזה רב מאוד, הם לרוב עושים זאת בתעלת סואץ כך שהעניין מסתיים בשקט.
 

השאלה שאני מציג היא פשוטה - מי מרעיב את עזה? ישראל, מצרים או חמאס. התשובה היא מצרים בסיוע נלהב של חמאס. הסיבה היחידה למה אין שם רעב הוא הסיוע הגדול שישראל מעבירה בחינם וחמאס גובה עליו מסי עושק תוך גנבה מסיבית שלו.

 

האמת היא הפוכה - חמאס (וגם הרשות הפלסטינית) מצהיר בכל יום שמטרתו להעיף את ישראל מהשטח ולהתחבר לעולם הערבי ובכל זאת לא עולה בדעת השמאל תהייה האם להתנהגותה של המדינה הערבית השכנה יש חשיבות רבה יותר מאשר להתנהגותה של ישראל. כל עוד אין מוכנות להתייחס לערבים (מצרים, חמאס, הרשות הפלסטינית, ירדן וכו') כאל גורם בעל משמעות, אני יכול להביא אלפי לינקים, זה פשוט לא יעזור - ימשיכו להאשים את ישראל שלא מסייעת לפלסטינים שלכאורה דורשים מתחת לכל עץ רענן שתפסיק את ההתערבות שלה בענייניהם.

 

אני מבין שזה הלם קשה לגלות שישראל איננה הרעה המרכזית בסיפור, אבל מה לעשות, זה המצב. הדוגמה הטובה ביותר היא כמובן תקופת סיסי שבמהלכה הרצועה צמחה כלכלית, זה נבע מהקטנת הלחץ המצרי, אבל את זה לא נשמע כמובן בתקשורת.

 

הסיוע לנפאל

מדינת ישראל סייעה לנפאל בצורה כזאת מכיוון שהדבר סייע למדינה עצמה. אין קושי להעריך כמה כסף היה עולה לארגן אימון על רטוב לכל המחלצים + תרגול טיסה למטוסי חיל האוויר למרחק כזה + הפגנת כוח מול איראן (שהטיסה עברה בטווח המכ"ם שלה) + ארגון פרסום חיובי בסדר גודל כזה. אני משוכנע שכל אחד מהסעיפים היה עולה למדינה יותר מכל המשלחת ומשיג תוצאות פחות חיוביות. כאשר עושים ניתוח כלכלי, צריך לבחון עלות אלטרנטיבית, במקרה הזה העלות בפועל נמוכה דרסטית מזו האלטרנטיבית, כך שגם אם מתעלמים לחלוטין מהפן המוסרי מדובר בהשקעה ראויה.

 

לא ממש ברור לי איך מציעים לאמן את האנשים כשהם לא שם, ברגע ששולחים את המטוסים בשביל לאמן את המטוסים, העלות השולית של איש המשלחת הבודד יורדת לרמה שמתחת לעלות הסימולציה המקבילה בארץ (שיש לארגן את ההקמה שלה). למעשה כל עוד הדבר לא מחייב שליחת מטוסים נוספים עדיף כלכלית לשלוח כמה שיותר - כמובן עד לכמות האנשים שצריכים אימון, גם למספרם יש גבול עליון. המשלחת הישראלית היא גדולה פשוט מכיוון שהמטוסים שנשלחו הם גדולים, גם בשאר המשלחות הגדולות הסיפור דומה - המשלחת הסינית נקבעה למשל לפי האינטרסים הכלכליים שלהם שמחייבים שליחת מסוקים, ובהתאם גם ההודים נקטו באותה שיטה. זה אולי ציני משהו, אבל כולם מנצלים את העניין לקידום האינטרסים שלהם.

ההסכם הקואליציוני עם יהדות התורה

קראתי את ההסכם הקואליציוני עם יהדות התורה - האמת היא שהוא מעל למצופה. אני מתחיל לחשוש שהייתי צריך להצביע ללפיד, אם אחרי שנתיים שהיה בממשלה זה מה שיהדות התורה הייתה מוכנה להסכים לו, כנראה בכל זאת הוא השיג משהו.

 

בכל ההסכם יש שני סעיפים לטובת החרדים:

1. התקציב לקצבאות הילדים חוזר ל-2012 (כלומר אחרי הקיצוץ המסיבי)
2. התקציב לחינוך החרדי חוזר לבסיס התקציב של 2012 (כלומר, בלי 90% מהתקציב)
   

השאר הם שינויים מתעתעים בעיקר:

1. הסעיף שמאפשר לשר החינוך לקצץ בתקציב בשל הפרת החובות נשאר בלי הפירוט (אין משמעות לשינוי)
2. שר הביטחון (ולא הממשלה) הם שיקבעו את יעדי הגיוס לחרדים (אין משמעות מעשית)
3. הרשתות יחויבו לשלם תוספת ותק לעובדי ההוראה (ויקלעו לחובות ככל הנראה, הממשלה לא תחויב לממן)
4. יוקם מערך לעידוד גיוס חרדים לצבא ולעידודם ליציאה לעבודה
5. יועלה השכר של משרתי הסדיר
6. יוגדל רכיב הפוליטיקאים בוועדה למינוי דיינים (אבל מספר אנשי הקואליציה לא יגדל בהכרח ורק אחד מהשלושה יהיה מיהדות התורה)
   

בקיצור, אני חושד שנתניהו הדליף את שני הסעיפים הראשונים אחרת יהדות התורה הייתה נשארת בחוץ כי לא השיגה כמעט דבר