בשנים האחרונות ניכרת יותר ויותר נטייה להאשים את הימין בישראל בפשיזם. אין דרך מנומסת להגדיר זאת אלא כניסיון להגדרת יריבים פוליטיים ככופרים בעיקר. פשיזם כרוך בהגדרה של "המדינה מעל הכל", תופעה שכלל לא קיימת במגזר היהודי*. היתרון של הצגת שקד כפשיסטית היא שאינך צריך לדון בדבריה וביכולתך להחשיב את עצמך כאדם פתוח ונאור בעודך נחרד מכך שמישהו מעז לחשוב אחרת ממך.
יום ראשון, 24 בספטמבר 2017
פשיזם - האמנם?
יום חמישי, 21 בספטמבר 2017
התועלת של רכבת העמק
2. בעקבות 1 רוב הכסף לרכבת העמק הגיע מהאמריקאים
יום שלישי, 19 בספטמבר 2017
הצעת הממשלה לנכים
הממשלה לא הציעה לנכים הצעה דיפרנציאלית, הציעו להם שישקלו דיפרנציאלית בשנה הבאה אם יהיו בשקט עד אז ויסכימו שהממשלה תדווח שהעלאתה בכפול מהסכום המוצע. ההתייחסות אליהם כמפגרים קברה את סיכויי הקבלה של ההצעה ובצדק.
לא ברור אם רוב הנכים היו מקבלים אותה אם היו מציעים להם באופן ישר, אבל
במצב הנתון בקושי היה דיון כי כמעט כולם הסכימו שמדובר בביזוי מכוון. אם זה
המקסימום, צריך להגיד שזה המקסימום ולא לספר לציבור שנותנים 4 מיליארד
בזמן שמקצצים בתמיכה ב-2 מיליארד במקביל (הסכום האחרון הוא בעיקר תחמנות
מביכה אבל כבר עניין לדיון אחר)
יום שני, 18 בספטמבר 2017
"הפשיזם" בישראל
הארץ העלים ביקור ממלכתי שלם בדרום אמריקה (המציאו שהסתגר בבית בימים הללו), לא היה גם ב-ynet מסיבות דומות ועדיין יש המאמינים לכל מילה שהם כותבים.
יש לציין כי הפשיזם זכה למוניטין שלו בעיקר מכיוון שאין "עקרונות פשיסטיים" כך שהטענה האחרונה שקולה לאמירה ש"ההתחזקות הימנית נוראה בעיניי ולכן אכנה אותה בשמות". רוצים לבקר? יש על מה. אבל הצורך לקלל מישהו רק כי הוא חושב אחרת ממך הוא ילדותי ולצערי בעיקר מצביע על בריחה מהתמודדות.
לגבי הנוסטלגיה, אני זוכר היטב את סוף שנות התשעים, לפי הכותרות בהארץ ממזמן היינו ב"סיפורה של שפחה" וקצת אחרי זה היינו צריכים לנגב חומוס בדמשק. המדינה אכן השתנתה, חלק מהשינויים טובים, חלק פחות טובים, דבר אחד לא השתנה - חוסר האמינות של התקשורת. ההסתמכות עליה כתורה למשה בסיני והאמון המופתי בכל פיפס שנכתב בה מרגיז אותי באותה מידה.
אגב, אני מנסה להיזכר באחד מהח"כים שטען שהמדינה מעל הכל ובין היהודים אני מתקשה להיזכר (הערבים הסבירו ככה את תמיכתם בבאשר, כאשר הכוונה היא כמובן למדינה הפלסטינית). למעשה גם שקד טרחה להבהיר כמה וכמה פעמים שהמדינה היא לא מעל הכל, זה מה שהיווה את העילה (הרשמית לפחות) לפרידתה מהליכוד. האחרון שדיבר ככה היה לדעתי אלון אבל זה היה ממזמן.
יש אנשים שבטוחים שהכל מתדרדר לכיוון החרד"לי. אני מסתכל כמה חנויות פתוחות בשבת היו כשעברתי למרכז וכמה יש היום, על מה מתלוננים ההורים החילוניים שהם מדברים על הדתה וכדומה. המסקנה שלי היא הפוכה בדיוק, המדינה עוברת תהליך מתון של חילון. נכון, הדתיים לא מתחבאים מתחת לשטיח כמו פעם, אבל זכרוני אוטובוס השבת הראשון של מר"צ, היום הם נאלצים לסגור את זה בגבעתיים כי בלי הפרבוקציה אין ביקוש. מבחינה לאומית, המדינה שמאלנית דרסטית מ-1997, כשהליכוד נמצא במיקום של מר"צ דאז. הסיפורים של הדתה דומים במידה רבה לסיפורי הכאת ילדים - מה שהיה סטנדרט שלשום, הפך לבלתי מקובל אתמול, בלתי מוסרי היום ופשיסטי מחר.
פתיחת המהודרה של ערוץ 1
יום ראשון, 10 בספטמבר 2017
דיווח (?) על שחיתות - גז והסיוע לפלסטינים
- אילנה דיין - העזה להתקרב לשחיתות הגדולה ביותר במדינה בתחקיר על עזרא נאווי ועדיין נמצאת בתקופת כפרה על החריגה הזאת
- רביב דרוקר - מתעניין בעיקר בנקמות האישיות שלו, מעולם לא נתקלתי בתחקיר כלשהו שלו בנושא שלא היה קשור לאחת מהן
- ברוכי קרא - לא שמעתי שום דבר ממשי ממנו
- גיא רזלניק - אכן התנגד גם בתקופת אולמרט ושילם מחיר אישי כבד
אנחנו נאבקים בשחיתות - האמנם?
יום ראשון, 3 בספטמבר 2017
"פתיחת שנת הלימודים"?
קשה שלא לחוש בושה נוכח הסיקור התקשורתי. לא רק שהעובדה כי רוב התלמידים (חרדים, מוסלמים דרוזים ואפילו תיכונסטים) לא פתחו את שנת הלימודים בשישי האחרון כמעט לא אוזכרה. אלא שכשליש מהסיקור הוקדש לכעשרים הורים שיתרונם העיקרי על קבוצות הורים מוחים גדולות בהרבה הוא היותם מצפון תל אביב.
ביקורת על ישראל: האם העולם המערבי מאבד את הצפון?
"האם אין לך כל ביקורת על פעולות ממשלת ישראל?", שואלים אותי מדי פעם. בתור ישראלי יש לי הרבה; יש לנו הרגל לאומי להתלונן על הממשלה של...
-
המטרה של הסטנדרטים הכפולים כלפי ישראל פשוטה - להגביל את האפשרויות של צה"ל לפעול עד לנקודה שבה הפלסטינים יכולים להשתמש בישראלים כמטרות א...
-
האזרחים הפלסטינים יכולים לעצור את המלחמה בשעה אחת - זה קשה אבל אפשרי. בלי קשר לסיבות, ההנחה בעולם היא שרק ישראל יכולה לעצור את ההרג של הפלסט...
-
אנשים שדוחים עובדות מוצקות הם בעיה נפוצה בעבודתי. מספר מדהים של לקוחות פשוט לא רוצים להאמין שהמערכת שלהם התקלקלה, באופן אירוני, אפילו אחרי ש...