מחסור בנהגים מקצועיים

העובדה שדב חנין העלה את הסיפור היא כמעט בגדר נס. המחסור בנהגים מקצועיים בארץ בדרך כלל מושתק מסיבות פוליטיות ברורות למדי (נסיעה בשבת למשל).

למה נתניהו צריך ללכת

כמו כל אדם שנמצא יותר מדי זמן בתפקיד, גם ראש הממשלה מתחיל לזייף. נכון, בינתיים הטעויות (בניגוד לדברים שאני לא מסכים אתו והם לא מעטים) שהוא עושה קטנות יחסית אבל למרבה הצער, ההצטברות הולכת וגוברת.

בעוד הטענות שלו כלפי התקשורת נכונות, הרי ההתעסקות בהן מוגזמת עד טירוף; ההאשמות כלפי הגזענות שהוא לכאורה מפגין מוטעות אולם קשה שלא להתרשם שהוא מנצל את גזענותם הרבה של יריביו ופעם אחרי פעם מושך אותם להציף אותה; הדביקות שהוא מקבל את טראמפ מעוררת דאגה אפילו במקרה שהוא צודק; ואלו רק בודדים מהמקרים.

ראש ממשלת ישראל זה תפקיד שוחק, ואחרי עשור כמעט ברצף - פשוט הגיע הזמן ללכת הביתה. מי שמדבר על כך שאין מחליף ראוי, רק מצביע על אחד מהכישלונות הגדולים ביותר של נתניהו - ראש ממשלה גדול צריך לדאוג למחליף ולו רק מאותה סיבה שהוא תחת שמירה תמידית.

מה השמאל צריך לעשות בשביל לכבוש את השלטון

אני יכול לנקוב לפחות בצעד אחד שישפר מאוד את הסיכוי - הפסקת ההתייחסות לתומכי נתניהו כאל מקשה אחת. ביום שבו השמאל יהיה מוכן להתייחס לאחרים (ערבים,חרדים, ימנים ואחרים) כבני אדם יהיה היום הראשון בו יהיה לו סיכוי להחליף את השלטון. במקום זאת השמאל מתמקדים בביבי כאילו הוא השטן, זה פתטי.

למעשה, עד כמה שזה אירוני יותר קל למצוא ימנים המבדילים בין הערבים מאשר שמאלני.

יש לציין כי מעולם לא אהבתי את נתניהו כך שהשאלה מה ישכנע אותי שצריך להחליף אותו לא רלוונטית עבורי.

היחס לשקרים של פוליטיקאי

במדינת ישראל, התגובה נגזרת בראש ובראשונה מהעמדה הפוליטית - שקרים של פוליטיקאי יזכו לכותרות ראשיות אם הוא נמצא במחנה הלא נכון ולתמיכה מסיבית אם הוא במחנה הנכון; מי שמשתייך לקבוצה הנכונה יכול להשמיץ, לקלל ולתמוך באפליה בעידוד נלהב של העיתונות. למה שחברי הכנסת שנהנים מהעניין יתמרדו? ברור לכל בר דעת שניתוח רציני של הפרסומים של מפלגת העבודה יחסל אותה - שמולי צריך להיות אידיוט גמור בשביל לחסל את ביתו הפוליטי - אני לא חושב שיש הרבה אנשים בכלל שיעשו דבר כזה.

הקמת ישראל היום = פירוק המונופול של ידיעות

אני מודה שהפעם האחרונה בה קראתי את החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים לבטל את הכרזת ידיעות כמונופול הייתה ממזמן כך שאינני זוכר האם העלות של המונופול בעשור שקדם להקמת ישראל היום הייתה 8 או 10 מיליארד. בכל מקרה, אפילו נניח שעלות הבחירות הייתה 2 מיליארד (למיטב ידיעתי הייתה רבע מזה), עדיין חסכנו הרבה מאוד כסף כתוצאה מהקמת ישראל היום.

התשובה לשאלה מדוע לא התפרק המונופול קודם מאוד לא חיובית - ניסו ונכשלו בשל עבירות שידיעות הורשע בהן. החשובה ביניהן היא זו שהביאה להתמוטטות ישראלי - סחיטה של בעלי הקיוסקים על ידי ידיעות אחרונות.

 

הרושם שלי הוא שמגני ישראל היום לא קראו אותו אי פעם, הקריאה בשמות גנאי מגוחכת ואיננה תחליף לבדיקה. כשתהיתי למי מיועדת המדיניות של אי מתן קרדיט של ידיעות אחרונות מצאתי כי הטענות הללו מסבירות זאת - אני מוצא כתבות מועתקות מישראל היום בטמקא קרוב לעשרים בשבוע וכשאני קורא את העיתון המודפס האחוז רק עולה, כך הטענה שידיעות מקורי היא בדיחה.

מי שלא מאמין לי מוזמן לבדוק בעצמו - מכיוון שידיעה אחת לא מוכיחה דבר (היא יכולה להיות מועתקת מצד ג' ויש לא מעט כאלה) לא אטרח למצוא אחת להדגמה. מכיוון שרבים מעדיפים להמשיך להשלות את עצמם, מי אני שאפריע להם?

מחירי הדירות

 

אני מנסה להבין ללא הצלחה את היכולת של השמאל להתלונן על מחירי הדירות הגבוהים מחד גיסא ולתמוך בצעדים מדיניים שעתידים להקפיץ את המחיר לשמיים מאידך גיסא וזאת ללא ראיית סתירה. האם למישהו יש הסבר הגיוני ליכולת מופלאה זו?

פתיחת החקירה בנושא שיחות נוני-ביבי

נעשתה פניה למשטרה שפורסמה בישראל היום מיד לפני ההצבעה על החוק בטענה שהיא למעשה זהה למה שנטען כעת לגבי נוני, קרי, שהוא הציע לפוליטיקאים שהוא יעזור להם אם יצביעו בעד חוק ישראל היום (הפנייה הסתמכה על דבריה של גלאון אז). המשטרה טענה בתגובה שהעניין איננו פלילי ואפילו לא פתחה בחקירה. האם ראש הממשלה אמור במצב כזה לפנות למשטרה עם ההקלטות? זה אמנם הצעד הראוי לטעמי ולו רק בשביל להציג את האמת לציבור, אבל קשה לי להתרשם מההארה המאוחרת הפתאומית של מי שלפתע פתאום גילו שאפשר להאשים את נתניהו ואז מותר להפר את קוד השתיקה. לפי עדות גלאון מאתמול, היא לא היחידה שקיבלה הצעת שוחד מנוני ואף אחד מהאחרים לא טרח להתלונן במשטרה. צר לי, אבל אני מודאג מהיכולת של מו"ל לסחוט את מרבית המערכת הפוליטית הרבה יותר מההתנהגות הקלוקלת של נתניהו בפרשה.

יש לציין כי המשטרה הספיקה בסיבוב הראשון לטעון שהעניין לא פלילי וגם בסיבוב הנוכחי לא בדיוק נלהבת מהעניין. פנייה למשטרה, אפשר להעריך, הייתה מביאה לכלום. לעומת זאת, אני מצפה מהמשטרה שיגבו עדויות, יכלו להתחיל מגלאון אבל לא עשו כלום.

למען הסר ספק, הרושם שלי שנוני סחט את המערכת הפוליטית לא מוגבל לשמאל, אני הייתי מתחיל דווקא משרת המשפטים ומשר החינוך שלנו. 

 

אני לא מגן על נתניהו, זאת מכיוון שמבחינתי הוא היה צריך ללכת ממזמן. כמובן, יש לי לא מעט שאלות אחרות לנתניהו - למשל, למה ראש הממשלה שיש לו עדויות למעשה מסריח לכל הפחות של קשרי תקשורת-שלטון לא מפרסם את זה? התשובה הסבירה לעניין מטרידה מאוד.

האם נתניהו רודף את עצמו?

 

קשה שלא להגיע למסקנה המשונה הזאת בהתחשב בחשיפות האחרונות. מתברר כי שבעלי שני גורמי התקשורת העוינים ביותר לנתניהו - ערוץ 10 וידיעות אחרונות, קשורים לנתניהו. בעוד העניין הפלילי לא ממש ברור עדיין, די לדעתי במה שנחשף כדי לדעת שהבדיחה היא על חשבוננו

השפעת מלחמת האזרחים על הדרוזים בישראל

לפני כשנה הכריז יעלון שישראל לא תקבל כיבוש של חאדר ע"י האיסלאמיסטים והם העדיפו לא לבחון את העניין והכפר נשאר מובלעת בשליטת השלטון של אסד. לא לגמרי ברור (לפחות לי) מה המצב הנוכחי אבל הקשר בין חאדר להר הדרוזים נותק למעשה כך שיותר מאשר הדרוזים בגולן הישראלי מנותקים מעדתם הרי אחיהם מהצד השני מנותקים היום ממנה.

המרת האישום נגד אליאור אזריה

 "אבן שטיפש אחד זרק לבאר גם אלף חכמים לא יספיקו להוציא אותה" הוא הפתגם ההולם את המצב. סעיף האישום מעולם לא היה רצח ולכן מן הסתם לא יכול להיות מומר להריגה. אלאור לא הבין את המונחים שהפרקליטות הצבאית השתמשה בהם ולכן שאל מה משמעות המשפטפטת, התשובה שקיבל הייתה שהאישום יכול להגיע לרצח. פיצול הגרסאות היחיד בנושא הוא לגבי הסיבה לשימוש בהסבר זה: התביעה - בשביל שיבין את חומרת מצבו, ההגנה - על מנת להפחידו.

מר"צ והחלטת מועצת הביטחון בעניין ההתנחלויות

שמעתי טענות משונות מתומכי מר"צ שההתנחלויות הן הפרה של הריבונות הישראלית, נראה שהטוענים לא קראו את החלטת מועצת הביטחון, בדגש על חיפוש המילה ירושלים (שהיא לוז ההחלטה) בהחלטה. לפי הטיעונים בנושא, גם משלוח יחידת צבא לפעולה בשטח האויב היא פגיעה בריבונות של המדינה השולחת.

ההחלטה הזאת ממש לא מרמזת לזה שיש חלקים במזרח העיר שיוכרו כחלק מהריבונות הישראלית - אבל לא בקטע חד צדדי - הלכה למעשה לא ברור על איזה מהאזכורים החוזרים ונשנים של חוסר הזכויות המוחלט של ישראל שם הטיעון מסתמך. למעשה הסעיף הרלוונטי אומר - אין לכם זכויות כלשהן אבל אם הפלסטינים יהיו נחמדים אנחנו לא נתנגד.

אגב, על מנת להסיר ספק, הכתוב בהחלטה פירושו שמועצת הביטחון דוחה אפילו את הקו הירוק ונותנת פרס לתוקפנות הירדנית שלפני ששת הימים, כולל ההפרה הבוטה של זכות התפילה בכותל. קרי ההחלטה קובעת שתוקפנות ערבית היא טובה ואילו תוקפנות ישראלית היא רעה. אני לא מבין מאיפה הרעיון המשונה שההחלטה תומכת בהשארת השכונות היהודיות בשליטת ישראל. לפי הסכמי שביתת הנשק, ליהודים זכות גישה חופשית לכותל, הירדנים התעלמו ומועצת הביטחון תומכת בזה. זאת מכיוון שההחלטה מזכירה את קווי 4 ביוני 1967, לא את הסכמי שביתת הנשק - זה לא מקרי, ההבדלים הם כולם לרעת ישראל. בהנחה שהעולם רוצה פתרון על בסיס קווי 67 (דבר שאני אגב מפקפק בו ולא לכיוון הפרו ישראלי), ההחלטה היא צעד גדול מאוד לכיוון ההפוך, השארת זכות השיבה כנושא היחיד המשמעותי הפתוח לא מבשרת טובות להתגמשות פלסטינית.

לגבי התוקפנות הירדנית הנתמכת בהחלטה - עיסאוויה (שהירדנים השתלטו על חלקה), לטרון (הירדנים הציבו צבא ומנעו מעבר בכביש 1), הר הזיתים (הירדנים נדרשו לאפשר קבורה), גוש עציון (הירדנים היו אמורים לאפשר חזרה) והכותל (היה אמור להיות פתוח לתפילה יהודית) עולים על דעתי מיד. יש עוד רשימה ארוכה למדי של הפרות מצד ירדן (גם אם קצרה מזו של סוריה).

תושבי מג'דל לא גורשו למצרים ב-1950, הם הועברו (חלקם בכוח) בתוך הקו הירוק - עם זאת, היו מקרים אחרים (בעיקר בדואים) ב-1950. הם מוזכרים בעקיפין בהחלטות שמצוטטות בהתחלת ההחלטה הנוכחית, ומתייחסות להחלטה 194 שאמורה לטפל בעניין, כמו גם בהבעת התמיכה ביוזמה הערבית (שדורשת גם היא את זכות השיבה). המסקנה הסבירה היא שהאזכור של קווי 1967 והתעלמות מהסכמי שביתת הנשק נועד בדיוק בשביל להציג את ישראל כתוקפנית היחידה ולמנוע ממנה לטעון שתקפו אותה. ההחלטה איננה מזכירה ישירות את 194, היא מזכירה החלטות שמזכירות אותה. היזמה הערבית מוזכרת בסעיף 9:

and underscores in this regard the importance of the ongoing efforts to advance the Arab Peace Initiative, the initiative of France for the convening of an international peace conference, the recent efforts of the Quartet, as well as the efforts of Egypt and the Russian Federation;

כשאני טוען שתמיכה בהחלטה פירושה צמצום ריבונית, הכוונה איננה במובן הקרקעי אלא בתמיכתה של מר"צ בדרישה שמופיעה בהחלטה לכפות על ישראל מדיניות מסוימת. ציונות היא תנועה לאומית, קרי תנועה שהמטרה המרכזית שלה היא שלטון עצמאי, כל מי שתומך בהורדת רמת העצמאות של המדינה (למשל על ידי כפייה חיצונית) לא יכול להיות ציוני. אם מר"צ היו מודיעים שהם תומכים בעמדות שהוצגו ומתנגדים להעברת ההחלטה באו"ם, הפוסט הזה לא היה נכתב הגם שיש לי טענות אחרות כלפי המפלגה, אבל זאת הסיבה לכתיבה.