הפרק חיות כיס Hayot Kiss: פרק 364: ואם תהיה ממשלת שינוי לא עוסק בכלכלה כפי שהפודקסט אמור לעשות, אלא בהטפה בוטה לסילוק כל מי שימני מהשלטון. תוך הטפה לסילוק חסר בושה ולא מוגבל של כל מי שהוא שעלול לחשוב אחרת מהשלטון בתירוץ הגאוני שהם עשויים לחשוב אחרת מהשליטים החדשים. שמירת הנורמות פירושה בעיניהם הצגה של נייטרליות מזויפת, איומים מביכים. לפי הפרק מתברר שיש מי שמותר להם לסלק את המתנגדים להם - השמאל המושלם - ויש מי שאסור להם - הימין האסוני. בעוד המרויאנת ד״ר הדס אהרן עוד ניסתה להציג איזשהי חזות של אובייקטיביות, המראיינת צליל אברהם איבדה את זה לגמרי והיא מתקשה להסתיר את שאיפתה לסתימת פיות מוחלטת ולהפיכת החזקת דעה ימנית לעילה לשלילת הזכות להיבחר לתמיד.
בניגוד לניסיונן לטעון אחרת, יש לי אלטרנטיבה עבור שתי הדוברות - לקבל באמת ובתמים את הרעיון המחריד בעיניהן שיש זכויות ממשיות (ולא רק רטורית) גם למי שלא חושב אחרת מהן. לקבל את זה שהשמאל אינו מקור האמת הבלעדית ושאי הסכמה עם עמדותיהן אינה עילה מספקת לצעדים המחקים את ארדואן כלפיו התקשורת והאופיזיציה לעמדותיהן. צר לי לספר להן, אבל הרעיון הגאוני של הדס לאפשר לה לבחור את ראשי האופיזיציה, לאיין את יכולת האופיזציה לבקר את השלטון, לאפשר לממשלה לשלוט ללא בלמים כלשהם ואז לטעון שמי שיישאר מייצג אותנטית את הימין היא פתטית.
מה שמדהים בפרק הזה הוא חוסר הבושה המוחלט, ניצול ציני של משאב ציבורי למטרה פוליטית שאי אפשר לפספס מתוך תקווה לא מוסתרת לקבל תמורה עבור הצעד הזה מהממשלה החדשה.