הישראלים לא יודעים את המצב בעזה

זאת אמנם טענה נכונה אבל במובן מסוים תמוהה. נכון שאנשים כמוני, שצפה היום בכמעט 20 דקות על המתרחש בעזה (ממגוון מקורות) נדירים אבל זה לא נובע מחוסר יכולת.

לרוב הישראלים יש מושג די ברור שהמצב בעזה קשה מאוד והם מאשימים את חמאס, רוצים לדפוק את העזתים כמה שיותר או שתי האפשרויות גם יחד. זאת הסיבה למה יש תמיכה בגרימת נזק חמור אפילו יותר.

לא מעט מהישראלים גם סבורים שהסיוע לעזה מסייע לחמאס ולא מסייע כלל לאזרחים. לטענה זו יש רגליים, מחיר המזון בצפון רצועת עזה עומד ביחס הפוך למידת השליטה של החמאס למשל וגם כאשר הוא צונח כעת הדבר נובע מהרפיית השליטה של הארגון (שמצדה נובע מהצפת השטח במשאיות מכל הכיוונים).

חמאס אגב, הגיב כמובן בתגובה "הולמת" והפסיק את השאיבה מכל הבארות, כך שאם מישהו חושב שהמשבר ההומינטרי הלך לאיפשהו, הוא חי בלה לה לנד.

ידע הוא כוח, והנטייה האנושית לקבור את הראש בקיר איננה מועילה לאיש.

כן, ישראל איננה מרכז העולם

אנחנו נוטים לחשוב את עצמנו למרכז העולם, שהכל סובב סביבנו, זאת כמובן טעות.

אפשר לחשוב שההחלטות האמריקאיות לגבי ישראל נכונות מכיוון שהן נובעות מרצון של ארה״ב לבצע דברים אחרים. זה סביר בתנאי שאפשר להסביר כיצד ההחלטות הללו מסייעות לארה״ב - הן לא. ההתנהגות כלפי ישראל יוצרת לארה״ב בעיות חמורות במזרח הרחוק שם סין נהנית בעליל מהמצב הקשה של האמריקאים, גם ההתפשטות של רוסיה בסאהל תוך ניצול המלחמה לא מטיבה עם ארה״ב. עם זאת מן הראוי לציין שהבעיה המרכזית של האמריקאים היא הזמן הרב של המלחמה, כך שהפתרון מבחינתם הוא שישראל תגמור את העניין, כך או אחרת.

המצב לגבי האירופאים הוא גרוע אפילו יותר, ההחלטות שלהן היא בגדר התאבדות ולא יכולות להיות מוסברות אלא בהנחה שארה״ב תשכך אותן. עידוד גורמי טרור שזאת משמעות ההחלטות האירופיות יכולה להיות התאבדות ולכן צריך לראות את קבלתה כניסיון להעביר את האחריות לאמריקאים. גם הפעילות הנמוכה בים האדום צריכה להיחשב כניסיון לדחוף את הבעיות לאמריקאים.

ההפגנות ברחבי העולם המערבי, הן סממן מדאיג לא רק עבור ישראל אלא גם עבור מדינות המערב. מדובר בקבוצות (אגב, לא מאוד גדולות) שהחליטו להתפרע. המצב בו ישראל היא רק תירוץ (הם הפגינו ברובם נגד תקנות הקורונה ולאחר רציחת פלויד) לא הופכת את העניין למוצלח יותר או למסוכן פחות.

הסינים, הרוסים וכן האו״ם פשוטים בהרבה להבנה, הם רואים בישראל חלק מהמערב ולכן רוצים לדפוק אותנו.

אין פרטנר וזאת אכן בעיה חמורה

להרבה אנשים העניין הזה מרגיש רע - זה לא משום שהם רעים, אלא מכיוון שהמצב אכן רע. המצב שבו הרוב המוחלט של הפלסטינים רוצים להרוג את היהודים הוא חד משמעי הרסני. גם לישראלים וגם לפלסטינים.

קל להגיד שהאמריקאים לא נגד ישראל מכיוון שהם ממשיכים לספק נשק למרות המצב הנורא בעזה. אבל הבעיה המרכזית איננה פניה של האמריקאים נגד ישראל אלא בכך שהמצב הזה מביא אותם לייאוש ולפעולות חסרות היגיון פנימי. את הדרישה האמריקאית הנוכחית אפשר לסכם במשפט פשוט - להפוך את כפר סבא למטולה.

הבעיה המרכזית בסיפור, עד כמה שהדבר מצער, איננה ממשלת ישראל. האפשרויות המעשיות של ישראל הן להיכנע ללחץ הבינלאומי ובכך להביא את סופה של המדינה או להמשיך ולהילחם מתוך תקווה שהאויב יקרוס בסופו של דבר. העובדה שהאמריקאים, כמו גם חלק ניכר מהאירופאים, באמת מאמינים בכך שהם רוצים את טובת ישראל, לא מעלה ולא מורידה, כי לא כך הערבים תופסים את גישתם. צריך קודם ולפני הכל להפנים שהערבים הם בעלי משמעות, כל עוד העולם המערבי מסרב להכיר בכך, יש לישראל מעט מאוד אפשרויות טובות אם בכלל. ישראל, למרבה הצער, קטנה מדי (ותמיד תהיה קטנה מדי) מכדי להציע לבדה לערבים עסקה ששווה את הוויתורים שהם נדרשים להם.

האם אפשר יהיה להיחלץ מהמצב הזה? אני מאמין שכן, מסיבה מאוד פסימיסטית ביסודה - אנחנו רואים היום את המצב בפועל ולכן יכולים להתייחס אליו. מהבחינה הזאת, המלחמה הציפה את הבעיות שהיו ב-30 השנים האחרונות על פני השטח ולא החמירה את המצב היסודי. אני מופתע רק מכך שהמלחמה פרצה היום ולא ב-2010.

האם החלפת המדיניות אפשרית? כן. האם החלפת המדיניות למדיניות של מניעת עימות תעזור? לא. האם יש לי רעיונות מוצלחים? ממש לא.

אחד ביום בפרק ראשון של היסטוריה אלטרנטיבית

לאחר שיקול דעת מעמיק החלטתי שהפרק אחד ביום: מי יציל את המשטרה? פשוט מייצג היסטוריה אלטרנטיבית. אני רק מופתע מכך שלא מזהירים את המאזינים ומתייחסים ברצינות תהומית.

המערב מתדרדר לאשליות

פעולות המערב הופכות פחות ופחות רציונליות ככל שמלחמת ישראל-חמאס מתמשכת. בעוד המדינות מציינות במפורש את כוונותיהן (להפסיק את המלחמה, לשפר את המצב ההומניטרי, לשנות משטר בישראל וכו'), אולם ההתנהגויות שלהם הן כל כך מנותקות מהמציאות, עד שיש להן למעשה השפעה הפוכה ממה שקיוו לו.

* בין אם המוניטין מדויק ובין אם לאו, הוא בכל זאת קיים.

צה״ל איננו סופרמן

כאשר אני שומע שחלק מהישראלים חושבים כי חיילי צה"ל הם סופרמנים, אני צוחק. כאשר אני רואה כמה אנשים ברחבי העולם מאמינים בזה, אני מתעצבן.

באופן טראגי, צה"ל הרג צוות של המטבח המרכזי של העולם, והמקרה צריך להתחקות ברצינות. במקביל, הרעיון המדהים שצה"ל (במילים אחרות: יהודים) לא יכול לעשות טעויות הוא מקור הכעס שמופץ ברחבי העולם. זה מרמז על ההנחה שכל פעולה כזאת חייבת להיות מכוונת ולכן צריך להתבונן בה מתוף עיקרון של שנאה.

מדהים כיצד הציבור הגיב באופן שונה לשגיאות של כוחות המערב מאשר לשגיאות של ישראל (אם בכלל; רוב פעולות צרפת באפריקה זכו להתעלמות). יכולתה של ישראל למנוע תאונות כאלה למשך שישה חודשים נחשבת לראיה שהרצח הזה הוא מתוכנן מראש. נראה שהקונצנזוס הכללי הוא שהיהודים לא רק היו העם שהמציא את סופרמן, אלא גם חייבים להיות כאלו.

*התמונה מוויקיפדיה

העם היהודי אינו מסוגל להתנתק מהמערב

הסיבה לכך היא פשוטה, הציוויליזציה המערבית נוסדה על אתונה וירושלים. ניתוק מהציוויליזציה המערבית פירושה שינוי דרמטי הדומה בעוצמתו לשיקום לאחר הרס בית המקדש השני.

פרט ליהודי אתיופיה ותימן (וגם זה חלקית) היהודים היו חלק מהציוויליזציה הזאת בשתי המאות האחרונות. למרות ההבדל בדת, אנחנו לא מדינה קרועה, או גבולית, אלא נמצאים די במרכז. זה כמובן תורם לריבוי המתקפות עלינו.

מי שחושב שאנחנו מסוגלים לערוק שוכח את הלקח של מפא"י, שניסתה נואשות לעשות זאת ונכשלה.

זה כמובן לא אומר שמצבנו יציב, המערב נמצא בשינוי עצום, שעיקרו ניסיון נואש משהו לחזור לימי אתונה. פוליטיקת הנעורות מזכירה, אולי במפתיע, את הדימוי של אתונה העתיקה (אגב, הרבה פחות את המציאות שהייתה מאוד שונה). גרוע מכך, בעוד אתונה הייתה דומה לאחרים (בעיקר להודו) ירושלים היא המקור (לפחות בדימוי, כמובן שחלקית במציאות) להבדלים.

היהדות התמודדה במשך כמעט אלפיים שנה עם דת עוינת שנולדה ממנה, אנחנו מעולם לא תהינו מה יקרה כשהיא תקרוס עלינו.

מה אפשר לעשות בנושא? האמת היא שמעט מאוד, אנחנו חיים בתקופה שתסתיים תוך עשורים בודדים בחורבן או באיחוד, ישראל היא לא יותר מחייל על לוח השחמט.