הסתה או אדם נשך כלב

לאחרונה נזכרו בשמאל שיש הסתה, זאת הזכרות מרשימה במיוחד לאחר עידוד נרחב שניתן שם בשנים האחרונות להסתה כלפי ראש הממשלה נתניהו. במקביל הבודדים שהתרגשו בשמאל מקריאתה הבוטה לסתימת פיות של זהבה גלאון התלוננו על כך שהיא הייתה בוטה מדי, התנגדות מהותית לדבריה? לא נמצאה ולא במקרה, היא ייצגה נאמנה את הבון טון התקשורתי בשמאל.

אני לא זוכר את התקופה שלפני רצח רבין, אבל בכל התקופה מאז המגמה ברורה מאוד - השמאל משמיץ בלי הכרה את כל האחרים פרט לאלו שהם נחותים מדי לדעתו - ומבסס את זהותו (הציבורית) בראש ובראשונה על מצב זה.

הלכה למעשה מדובר במצב של אדם נשך כלב - אנשי השמאל יודעים לצטט את "הערבים נוהרים לקלפיות" מלפני יותר מחמש שנים אולם יתקשו ברובם להיזכר בכך שאמירות ברמת חומרה דומה נאמרות באופן שבועי על ידי ראשי מפלגות השמאל ומציגות את המתנחלים, הימנים והחרדים כסחטנים, מפיצי מחלות, מושחתים, אלימים, גזענים, מסוכנים למדינה וכיוצא באלו "מילים טובות". האמירות הללו הן כל כך נפוצות, שהן מסבירות מדוע כשאפשר למצוא איזה ימני המתבטא באופן שניתן לפרשו אפילו בדוחק כלא תקין פוליטית, השמאל כולו חוגג את "הצלחתו" להראות שאיננו לבד בגישה הזאת. הלכה למעשה אפשר לראות את הפער ביחס, על ידי השוואה בין בן גביר שמתנדנד על אחוז החסימה לבין יאיר לפיד, ראש המפלגה הגדולה בגוש, ששניהם מפיקים כמות דומה של אמירות פוגעניות.

החלק המטורלל ביותר לטעמי בכל הנושא הוא חוסר התוחלת, אמנם יש יותר שמאלנים התומכים בהסתה מאשר ימנים, אולם נראה שרוב, אם לא כל הפער, נובע מתופעת המהדהדים - ולמעשה ההבדל היחידי בין השמאל והימין בנושא הזה הוא שבהתאם ליחס התקשורתי, בשמאל האנשים הללו מהדהדים את ההסתה. קשה (הגם שלא בלתי אפשרי) למצוא אנשי שמאל שהשקיעו מאמץ מחשבתי בנושא ותומכים בהתנהגות הזאת ומספרם דומה (באחוזים) לזה של אנשי הימין.

המצע שלי לראשות יש עתיד

אמנם בינתיים התברר לי כי לפיד מאמין ש"איראן זה כאן" אבל את המצע שהכנתי עבור ריצתי לראשות המפלגה בכל זאת אפרט כאן:

1. הפסקת פולחן האישיות של המנהיג ודמוקרטיזציה של המפלגה
2. חיבור אמתי לפריפריה הגאוגרפית והחברתית על פי צרכי התושבים ולפי דרישותיהם
3. התנגדות עקבית לשנאה מכל הצורות והסוגים, בין מתוך המחנה ובין מחוצה לו
4. חיזוק מעמד הכנסת והרשויות המקומיות על חשבון הבירוקרטיה הממשלתית והמערכת המשפטית
5. העצמת האזרח, גם על חשבון המדינה
6. הכרה בהתפתחויות האזוריות ותמיכה בהן בכל הדרכים האפשריות
7. שדרוג העובדים בשכר נמוך על ידי קידומם המקצועי
8. ביזור מערכות הרווחה, החינוך והבריאות לרמה המקומית
9. בניית אסטרטגיה חדשה עבור צה"ל ושדרגו לשנות העשרים
10. דאגה לסביבה לפי המדע ולא לפי אופנה

עוד קצת מגלמוניה של לפיד

למי שפספס את העניין, יאיר לפיד, התגאה בכך ששפך סכום עצום של כספי ציבור, בשביל להקרין את דבריו על חומות העיר העתיקה בירושלים.

סדנת אמן של מתנגדי החיסונים

הסרטון הוא ממש סדנת אמן בפייק ניוז:

1. רוב מה שמיוחס לווידאו הראשון של אנתוני פאוצ'י בכלל לא נאמר בו
2. במאה השנים האחרונות כמעט כל זני השפעת יצאו מסין. הפגיעה שלהם התפלגה גאוסנית, כך שלא לצפות לוירוס שפעת קטלני מסין מצריך דווקא הנחה מטורללת
3. מה שאנתוני פאוצ'י אמר שיתבצע במקרה של וירוס קטלני במיוחד לא התבצע ברובו, כך שהפרשנות כאילו מדובר במימוש של תכנית מסודרת היא מופרכת (למעשה באופן אירוני, מה שאמר רק מוכיח כמה המערכת לא הייתה מוכנה)
4. הדבר הרלוונטי היחידי בכל הווידאו הוא הטענה שפיתוח החיסון הואץ. אבל איכשהו החלק בו הוסבר כיצד הוא יואץ הושמט מהסרטון ולא במקרה

העצה שלי למי שהתרשם מהסרטון היא פשוטה - להאזין לו שוב בקפדנות ולשים לב לכל החורים שיש בו.

דעתי על מצבו של פרויקט נימבוס

אזהרה: זאת דעתי האישית על מצבו הנוכחי פרויקט נימבוס ואיננה משקפת בשום צורה שהיא את עמדת בינת תקשורת.

היום מערכות המחשוב של הממשלה מפוזרות בהמון מקומות - לכל משרד יש כמה חוות שרתים ואין שום ניהול מרוכז או אפילו קנייה מרוכזת של המחשבים. יש גם משרדים שבניגוד למדיניות הנוכחית של הממשלה משתמשים גם בעננים ציבוריים (בעיקר ב-AWS של אמזון). התוצאה היא שלמעשה המידע שלנו חשוף מכיוון שאין מספיק מומחי אבטחה לנהל את התפוצצות המידע הזאת.

בעיקרון פרויקט נימבוס נועד להעביר את כל המערכות האזרחיות של הממשלה למערכת מרוכזת אחת. למשל אם פורצת מגיפה, משרד הבריאות לא מזמין מחשבים, מתקין אותם ידנית, פותח ידנית הרשאות לצה"ל, מוסיף עוד התקני תקשורת לעומס החדש על השרתים שלו וכדומה, אלא כל התהליך הזה נעשה אוטומטית.

המצב הנוכחי של פרויקט נימבוס הוא ששתיים מהחברות שניגשו אליו - אורקל (שבינת שבה אני עובד הייתה שותפה שלה) ומיקרוסופט הפסידו. שתי החברות המוזכרות בכתבה - גוגל ואמזון זכו במכרז, אבל מדובר בזכיית תשתית - למשל תוכנת Word של מיקרוסופט עדיין יכולה להיות בשימוש.

חשוב לציין שנושא אבטחת המידע הוא הקריטי ביותר במכרז. כרגע מערכת הביטחון לא שותפה במכרז מכיוון שהוא יהיה מחובר לאינטרנט.

חלק נוסף, שלדעתי קשור לכתבה הזאת הוא הניסיון של לא מעט חברות ישראליות לנסות ולכפות הקמת ענן פרטי על טהרת החברות הישראליות. יש לציין שמדובר בסיוט הגדול של כל ארבעת החברות הנ"ל מכיוון שהדבר יביא בסבירות גבוהה גם את האיחוד האירופי ללכת בעקבותינו.

זאת מכיוון שפירוש הדבר הוא שבמקום לשכור שתי חברות אמריקאיות שינהלו את הענן הפרטי של הממשלה, ישכרו כמה חברות ישראליות שינהלו את כל הענן - חומרה ותוכנה. חשוב לציין שהחברות הישראליות הן חלק נכבד משוק הענן העולמי אבל אף אחת מהן לא באמת מציעה ענן מלא (יש הרבה פתרונות חלקיים, כולל של בינת).

האיחוד האירופי מעוצבן על התלות שלו בחברות אמריקאיות (וממש לא מעוניין בחברות הסיניות המתחרות) ורוצה להקים ענן פרטי וציבורי שיהיה בשליטתו המלאה. מאוד סביר להניח שהחלטה כנ"ל של ישראל לא תאפשר לו להישאר מאחור.

הוויכוח על ועדות הכנסת

למה אני חושב (למרבה הצער) שהאופוזיציה צודקת בהתעקשותה בנושא ועדות הכנסת:

1. הממשלה החדשה נדרשה להגיב לבג"צ בנושא פונדקאות הלהט"ב לאחר ששתי הממשלות האחרונות מרחו את התשובה (לא מסיבות טובות במיוחד)
2. הממשלה הודיעה לבג"צ שאין סיכוי לתקן את החוק כמו שהוא רוצה ולכן היא מבקשת שייתן לה הוראה להתקין תקנות כמו שהיא רוצה (=לאפשר)
3. בג"צ קיבל את עמדת הממשלה וקבע שהיא צריכה להתקין תקנות כאמור
4. רוב שרי הממשלה (למעט שרי ימינה ששתקו) הודיעו שהם שמחים תוך התעלמות מכך שבג"צ פסק כך בשל בקשת המדינה. לגבי הורוביץ, שהוא הרלוונטי ביותר בעניין אפשר לקרוא במקור ראשון
5. התקנת תקנות מצריכה כמה שלבים, האחרון ביניהם (פרט לתקנות שעת חירום קצרות מועד) הוא אישור של ועדה בכנסת, ללא אישור של המליאה
6. הקואליציה דורשת נציגות כזאת בוועדות שתאפשר לה להעביר תקנות בלי להתחשב באופוזיציה. רע"מ מתנגדים לפונדקאות של להט"ב מסיבות דתיות ולכן האופוזיציה יכולה לגייס אותם להתנגד. מתי הקואליציה צריכה להתחשב באופוזיציה? כאשר היא יכולה להפריע לה, בשביל זה לא צריך 100%, צריך רק שהאופוזיציה לא תוכל להפריע
7. המשמעות של הנ"ל הוא שהקואליציה שואפת לרוקן מתוכן את מליאת הכנסת שבה הרוב שלה זעום עד לא קיים על ידי העברת רוב מה שהיה אמור לעבור כחוק בשלוש קריאות במליאה כתקנות שאישורן פשוט וכמעט ללא דיון בוועדה
8. האופוזיציה לא מתלהבת מהעניין, אבל לפי החוק (שאגב, נוצל לא פעם גם על ידי הליכוד) יש לה אפשרויות מוגבלות, היא יכולה למנוע מינוי של שתי ועדות בלבד, שלמרבה הצער הן דווקא החיוניות ביותר בזמן הנוכחי

במילים אחרות, בג"צ קבע למעשה את כי לא צריך את המליאה כמעט בכלל והקואליציה יכולה להעביר כמעט הכל בוועדות. כתוצאה מכך, אם האופוזיציה מעוניינת בהשפעה, היא לא יכולה להשלים עם איון השפעתה בוועדות כמו שהקואליציה מעוניינת.

לפיד - בריצה לשנות השמונים

אני משתדל שלא לשפוט ממשלה חדשה במהירות, רוב התהליכים הם איטיים וניתן לראות את התוצאות לאחר חודשים או שנים. יאיר לפיד, למרבה הצער, מוכיח כי אפשר גם אחרת, ניתן להסיג את מדיניות החוץ הישראלית יותר מ-40 שנים אחורה אל תקופת השפל של שנות השמונים, תוך פחות מחודשיים ועוד לדבר על "שיפור יחסי החוץ". מקצת האחריות נופלת כמובן גם על ראש הממשלה ובמידה מסוימת גם על שר הביטחון, אולם הם עסוקים בראש ובראשונה בהקטנת הלהבות שלפיד מתאמץ להפיח.

לצערי סקירה מלאה של "הצלחות" שר החוץ החדש תהיה ארוכה מדי, כך שאסתפק בנקודות בודדות:

• פלסטינים - שר החוץ ענה להקמת הוועדה האנטי ישראלית אודות שומר החומות, בהבטחות נרגשות לשיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית שהודיעה בריש גלי שהיא מפרה את ההסכמים החתומים בנושא
• ירדן - שר החוץ גילה סלחנות מופלגת לניסיון העריקה של הממלכה לציר האיראני, הבטיח לה כניעה מוחלטת בסוגיית המים, התחנן בפני האמריקאים לקבל את פני עבדאללה בשעה שירדן חותמת על הסכם לאספקת הנפט עם המיליציות הפרו איראניות ופותחת את השגרירות בסוריה
• מצרים - לא ברור מה התוצאה הגרועה ביותר האפשרית מבחינת ישראל של מאבקה הקיומי נגד אתיופיה סביב הקמת הסכר על הנילוס הכחול, אבל תגובת לפיד לשר החוץ המצרי, שבא לבריסל להתחנן על נפש ארצו, הייתה הסבר כמה אנחנו נהיה נחמדים לפלסטינים
• החלטתו של לפיד לשלוח את נושא צינור הגז לבחינה מדינית נוספת הייתה "מועילה" במיוחד, לא רק שהבטיחה התדרדרות ביחסים עם שלוש חברות האיחוד האירופי - קפריסין, יוון ואיטליה, אלא גם שמטה את מנוף הלחץ המרכזי של ישראל כלפי רוסיה וטורקיה. דבר שתרם תרומה מכרעת לשינוי המדיניות הרוסית כלפי תקיפות ישראל בסוריה
• לפיד, בשיתוף זנדברג, עושה ככל יכולתו לחתור תחת הסכמי אברהם, על ידי ביטול חוזה הזרמת הנפט, מינוי שגריר עוין לאמירויות, ומתן הסבר פומבי על אדמתן שמדובר בספיח למדיניות הממשלה הקודמת. התוצאה ברורה - עומאן הופכת לעוינת, סעודיה מתרחקת והחזית הערבית נגד איראן נסדקת גם בסודאן, במצרים, בירדן ואפילו במרוקו
• לפיד מתרפס בפני מדינות מערב אירופה בעוד תוקף בחריפות את הונגריה ופולין. התוצאות ברורות - אירלנד מנסה לדחוק את ההייטק שלנו לפינה מסיבות כלכליות, גנץ נאלץ לנסוע לפריז להסביר אירוע ביטחוני שהיה ידוע לצרפתים עוד בממשלה הקודמת וכו'
• מההצלחה המדינית היחידה, שהיא שארית מהממשלה הקודמת, הפיכת ישראל למשקיפה באיחוד האפריקאי, השתדל לפיד להתעלם

אני רוצה לנצל את ההזדמנות להתנצל בפני כמה אנשים שטענתי בפניהם כי לפיד לא יוכל לגרום נזק רב בתור שר החוץ - הם צדקו ואני טעיתי