יום חמישי, 30 בנובמבר 2023

תיבת התהודה נשברה, מה עכשיו?

האזנתי אתמול לאחד ביום: ישראל במלחמה: קרן מרציאנו על הכספים הקואליציוניים. אתחיל מהצד החיובי - בפעם הראשונה שמעתי את מרצאינו מתייחסת (ברצינות) לביקורת על עמדתה. הצד הפחות חיובי הוא איך - למעשה היא השתמשה בשני טיעונים:

* פנייה אל הסמכות ודחייה של ערעור על דבריה ודברי גורמים באגף התקציבים. כמעט למותר לציין שהטיעון הזה כשל לוגי.

* טענה לחשיבות סמלית של קבלת ההצעות שלה. איכשהו, השאלה מה קבלת ההצעות אמורה לסמל בעיני אחרים (למשל כניעה) לא עלתה על דעתה בכלל, והיא ביטאה את העלבון הצורב שלה מכך שהעניין הועלה בכלל. עם זאת יחסית למקרי עבר מדובר בהתקדמות רצינית מכיוון שלא הוכחש חוסר הקשר בין היחס התקשורתי לבין היחס הממשי.

לא למותר לציין שלמרות הדגש הרב על דוגמה אישית שהיא נתנה בפרק, לא עלתה בכלל האפשרות לקרוא לעיתונות לתת דוגמה אישית - למשל לוותר על התשלום על המודעות של הפרסום המנדטורי שקשור לשיקום עוטף עזה.

למרות הכל, אני יצאתי אופטימי בנושא, אי אפשר היה להעלות על הדעת לפני חודשיים בכלל שיחה כזאת אלא היה אפשר לצפות למשהו דומה יותר למה שהיה בנושא סמכויות היועץ המשפטי בפודקסט הזה.

יום רביעי, 15 בנובמבר 2023

כמה מילים של התנצלות

מי שקרא את הפוסטים פה לגבי השמאל שם לב בוודאי שאני האשמתי אותו בטרלול. המלחמה הנוכחית, לא שינתה את עמדתי בנושא, אלא הדגישה את העובדה שכבר ציינתי בעבר, כי זאת לא ממש העמדה הנפוצה אלא רק הרועשת ביותר.

למרבה הצער, העובדה שמעולם לא חשבתי שכל השמאל מטורלל (במיוחד שאני חלק ממנו), רק מדגישה את המצב המביך בו גם אני נפלתי במלכודת המטופשת של התייחסות לרעשנים והזנחת הרוב הגדול.

אני לא צריך לשאול האם נפגעו אנשים מהדברים פה, אני יודע שיש כאלו. הדבר היחידי שאני יכול לזקוף לזכותי היא שאני לא ברור באופן קבוע, כך שזה לא חריג. זה לא אתם - זה אני.

אני מתנצל בפני אלו שנפגעו מהשיוך הרב מדי שעשיתי פה.

יום רביעי, 11 באוקטובר 2023

יש פעמים שעדיף לא לגלות שצדקתי

אין לי כוונה לדבר על המלחמה עצמה, אני לא חושב שיש לי משהו חכם להגיד ואין לי חשק לברוח למעשי טמטום כמו האשמות בבגידה. יהיה צורך לבדוק את הסיבה למה אף על פי שכולם למעשה הסכימו עם בריק (כולל שני הרמטכ״לים האחרונים), לא נעשה דבר ממשי.

לעומת זאת אני רוצה לציין שכפי שחשבתי התברר כי הרוב המוחלט של המפגינים נגד הרפורמה המשפטית (שאפשר להגדיר אותה כעת כז״ל) אכן היו אנשים מודאגים לעתיד הדמוקרטיה.

על מנת להסיר ספק, הסכנה לדמוקרטיה לא פחתה לדעתי אלא גדלה - יש מעט דברים שמעודדים אנשים להקים דיקטטורה מאשר כישלון מחריד. העובדה שהניסיון משמאל נכשל איננה משמחת אותי, היא עלולה להביא את הממשלה (החדשה ככל הנראה) למדיניות אנטי דמוקרטית.

יום חמישי, 5 באוקטובר 2023

יריקות הן פתאום חדשות

אין דרך נעימה לומר זאת, היריקות לכיוון נוצרים אינן חדשות. הסיפור הזה נמשך כבר חודשים, ההבדל היחידי הוא בהחלטה של הפרליקטות שפתאום גילתה שהאירוע הזה פלילי.

ממשלת ישראל ועיריית חיפה ניסו לטפל בבעיה הזאת ליד מערת אליהו הנביא, אולם באופן עקבי הפרקליטות, שהיא היחידה שמוסמכת להגיש כתבי אישום כאלה, פשוט נעלמה. לא הוגשו כתבי אישום והעצורים שוחררו. על מנת להסיר ספק, זה לא נבע חס וחלילה מחוסר עדויות וצילומים.

אם למישהו יש הסבר שאינו פוליטי מובהק, ניסיון פתטי להצדיק את האלימות כלפי יהודים דתיים, למהפך הפתאומי של הפרקליטות, אשמח לשמוע.

יום רביעי, 27 בספטמבר 2023

העם לא מסכים - לא נורא, נתעלם ממנו

צריך לומר בצורה הפשוטה ביותר, מטרת הדיון בחוק הנבצרות היא להתגבר על המכשול הפעוט שנקרא העם. הממשלה הקודמת שאפה להעביר את חוק הנאשם שנועד להפוך את ישראל לדיקטטורה ונכשלה בכך בשל ויכוחים פנימיים. משהתברר חד משמעית בבחירות האחרונות שאין לצעד הזה רוב, החליטה הפקידות פשוט להמציא לעצמה סמכות, אמנם פחותה במקצת, להוציא את ראש הממשלה לנבצרות .

בשביל להבין את רמת השיגעון, אפשר להשוות לתהליך הוצאה של נבצרות של שר על ידי ראש הממשלה - צריך לכתוב מכתב רשמי של מזכירות הממשלה, לחתום עליו פיזית על ידי ראש הממשלה, לשלוח את המכתב עצמו לשר (שיכול לנסות ולהתחמק) וגם אז התהליך מסתיים לאחר עוד שתי יממות. 

בית המשפט לעומת זאת דן בהצעה לאפשר ליועצת המשפטית לממשלה להוציא את ראש הממשלה לנבצרות, על ידי כניסה למערכת נט המשפט, מילוי טופס פשוט, שליחתו האלקטרונית ושיחת טלפון ללשכת ראש הממשלה.

הפער הזה הוא זועק לשמיים והטענה כאילו מדובר בפגיעה באיזונים יכולה להיחשב לכל היותר כבדיחה.

לא למותר לציין שהעמדה של היועמה״שית כאילו דחייה לכנסת הבאה תסייע להקטין את בעיית השימוש לרעה היא עלבון לאינטליגנציה. בהציעה זו היא חדלה אפילו להעמיד פנים שהפרסונליזציה מפריעה לה, היא מוותרת על הסמכות של יורשיה תמורת זאת שלה. למעשה, אין צורך לחפש את השיקול הזר בעמדה שהיא מציגה - הוא בוטה במיוחד, היועהמ"שית מנסה להגדיל את כוחה באופן דרסטי תוך שהיא בזה לחלוטין לכל שיקול דמוקרטי, פוליטי, משפטי או מוסרי המונע ממנה זאת.

יום שלישי, 12 בספטמבר 2023

חופש? דמוקרטיה? איזה אסון!

בתגובה לחופש ודמוקרטיה אינם אותו הדבר:


הטענה שהמתנגדים לרפורמה תומכים בחופש מגוחכת כמעט כמו הטענה שהם תומכים בדמוקרטיה. הפעילות המרכזית של המנהיגות שלהם בחודשים האחרונים היא סתימת פיות תוך שימוש באלימות ואיומים תדירים של מלחמת אזרחים. מבוטאת תמיכה גורפת בהגבלת חופש הדת, חופש הביטוי, חופש התנועה, חופש העיסוק ועוד. יש תמיכה נרחבת בשימוש בכוח כלכלי כאמצעי כפייה ותמיכה לא זניחה בגיוס צבאי למטרות כפייה תרבותית. 

התפיסה המובילה במחאה, שכלל איננה מוסתרת, היא שיש מי שיש להם זכויות לחופש ויש את אלו שנחותים עד כדי כך שאין להם. מדובר בגלגול לאחור של התקדמות של הדמוקרטיה ושל הליברליזם לראשית המאה ה-19 שנראה שהיא המודל הרצוי בעיני ראשי המחאה.

בסה״כ, לא מדובר בבחירה בליברליזם מול דמוקרטיה אלא במתקפה קשה, מוסתרת ברישול רב, על שני הדברים כאחד. תוך שימוש בדמגוגיה בעוצמה שגורמת לפופליסטים מימין להסמיק ממבוכה.

יום ראשון, 10 בספטמבר 2023

האגודה לזכויות האזרח - נגדו

במבט ראשון נראה שהמסמך שמסכם את הטענות בבג"ץ הסבירות שהוכן על ידי עו"ד גיל גן מור מהאגודה לזכויות האזרח מסכם יפה את עמדות הצדדים. לרוע המזל המסמך מכיל השמטות, בוז והאלהה ואפשר להגדיר כבלתי דמוקרטי במהותו.


השמטות

  • בטיעון המשפטי היחיד במסמך נטען שרוטמן ניצל את תפקידו כיו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט על מנת לדלג על הקריאה הטרומית. למרבה הנוחות, הושמטה העובדה שהיועהמ"שית ניצלה את תפקידה בשביל למנוע את הגשת ההצעה כפי שהיה ראוי, כהצעת חוק ממשלתית
  • בשום מקום במסמך לא מוזכר הסינון הקפדני של ידידי בית המשפט ובכך נוצר רושם כאילו כ-ו-ל-ם מתנגדים, בעוד שבג"צ פשוט סירב לצרף לדיון תומכים בממשלה.
בוז
  • בעוד המסמך מייחס חשיבות רבה לעמדת המיעוט בוועדה (האופזיציה) הוא פשוט לא סופר את עמדת הרוב (הקואליציה)
  • קשה מאוד לפספס את הפער הניכר באורך הנימוקים בין העמודות במסמך, הרושם הוא שהכותב מתקשה לשאת את הצורך בכלל לצטט ציטוטים נגד העתירות מרוב שהוא בז להם
האלהה
  • לפי המסמך העותרים ותומכיהם הם חסרי אינטרסים אישיים לחלוטין.
  • בעוד המסמך מתלונן מרה על כך שהדיון בכנסת ארך רק 5 חודשים, הרי אין לו שום בעיה שהיא עם הבקשה מבג"צ לבצע שינוי דרמטי ביותר במערך איזון הרשויות, אחרי דיון של חודשיים בלבד. מסתבר כי שופטי בג"צ עליונים בצורה כזאת שאין לגביהם חשש כלשהו שלא יספיקו לדון ברצינות בעניין.
  • אין במסמך שום אזכור, ולו הפעוט ביותר, לכך שהעתירות מבקשות מבית המשפט לקבוע את סמכויותיו. זה בניגוד גמור להאשמות החמורות שמוזכרות לגבי הכנסת בנושא. מסתבר כי לשופטים אין ניגודי עניינים כלל ועיקר.
סיכום
אני מודה שלא רק שהמסמך מתוחכם בהרבה מרוב אלו שמתנגדים לשינויים במערכת המשפט אלא גם מתון מהם. אבל למרבה הצער, הוא עדיין מחזיק בחוזקה בהנחות יסוד שקבלתן פירושה חיסול הדמוקרטיה.

תיבת התהודה נשברה, מה עכשיו?

האזנתי אתמול ל אחד ביום: ישראל במלחמה: קרן מרציאנו על הכספים הקואליציוניים . אתחיל מהצד החיובי - בפעם הראשונה שמעתי את מרצאינו מתייחסת (ברצי...