במשך שנים תהיתי איך אנשים משתכנעים לתמוך במעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה, "חוק הנאשם" מדגים היטב את העניין, זה קורה כאשר השנאה מטביעה כל מחשבה אחרת.
צר לי, החוק הזה מאפשר ליועץ המשפטי לממשלה להפוך לדיקטטור ומבטל את חזקת החפות. משכך מי שרוצה לשכנע שיש איזשהי אפשרות שמדובר בחוק דמוקרטי ושיש לו מטרה אחרת כלשהי, מוזמן להתחיל מכאן. הבקשה לדון בחוק בלי שני הנושאים הללו מזכירה לי את השאלה: "איך היתה ההצגה גברת לינקולן" וראויה לתגובה זהה. בעיני הסיפור בכללותו פשוט - ניסיון לנצל את השנאה לנתניהו בשביל לצבור עוד כוח על חשבון הדמוקרטיה.
תומכי החוק יכולים להגיד על מחר שאינם חושבים שהיועץ המשפטי הוא מלאך שרת, אבל בהתחשב בכך שהחוק מעודד שחיתות, אצל מי שיש עליו מעט מאוד פיקוח, אם בכלל, מקבלים חוק בעד שחיתות ולא נגדה. הדרך היחידה להימנע מכך היא להניח שאין מה לעודד, אחרת מקבלים סתירה. יתרה מכך ההנחה היא שלא ייתכן שהוא מושפע מבעיותיו הפרטיות, כי פשוט אין לו. במילים אחרות - רוצים לדון בסיפור ניקיון הכפיים? אז אפשר להתחיל בשאלה הקלאסית: "מי שומר על השומרים" ובתשובה הברורה: אף אחד.
החוק שובר את מעגל הפיקוח הקיים - ראש הממשלה מוסמך גרום לפיטורי היועץ המשפטי לממשלה, שמצדו יכול להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה שמצדו יכול לעתור לבג"צ נגד ההחלטה של היועץ ומצד שני יכול להביא לפיטורי שופטי העליון שיכולים להדיח אותו. המצב הוא בלאגיסטי למדי אבל הבלימה די ברורה והחוק מבטל אותה. משכך צריך להתחיל בנקודה הזאת, לאחר מכן יהיה אפשר לדון בשאלות אחרות. המעגל הנוכחי הוא פתרון סביר בעיניי.
הטענה שהמטרה היא למנוע מקרים דומים של ראשי ממשלה תחת משפט בעתיד חסרת שחר - פסיקת דרעי-פנחסי סייעה בנושא? ממש לא. התוצאה היחידה המשמעותית הייתה הקטנת השפעת הציבור והעברת כוח לבירוקרטיה. במילים אחרות החוק הזה לא נועד לחיפוש הגינות - כאשר מכריזים כי לא מוותרים על יושרה והגינות לכל נציג ציבור ורואים בכל בירוקרט אחד ממלאכי השרת.
ליועץ המשפטי יש סיבה מאוד חזקה למנוע את פיטוריו על ידי היפטרות מהיחידי שיכול להוביל להם - ראש הממשלה ולכן דווקא כלפיו יש לו אינטרס מובהק להגיש כתב אישום מופרך והחוק המוצע יעודד אותו בצורה מובהקת לעשות זאת. ראש הממשלה (שצריך להיות מאושר על ידי הנשיא ולכן יש מרווח זמן) לא יכול לפטר את היועהמ"ש כי הוא מפוטר מיידית, והתהליך חוזר עד שיימצא ראש הממשלה שיתחייב לא לפטר את היועץ, חשוב לציין שלפי החוק ליועץ יש 48 שעות עד שפיטוריו נכנסים לתוקף.
כמובן סביר להניח שהקושי הראשון שייתקל בו יהיה בעיות בהגשת כתב האישום כך שאפשר להוסיף לרשימת הסיבות להרתעת ראש הממשלה את האפשרות שבית המשפט המחוזי בירושלים ייחסם להגשת כתב אישום וכך רוצחים ישוחררו. התוצאה היא שבית המשפט פשוט יהיה משותק, המחוזי בשל עצירת הגשת כתבי האישום והעליון בשל הצפה של אנשים זועמים שדורשים שיטפלו בבעיות הדחופות שלהם שנתקעו בשל השיתוק של המחוזי.
נניח שהכנסת תעיף את החוק - מי ראש הממשלה? ויותר סביר מי ראש הממשלה שיסתכן בכאוס חוקתי כזה, רק בשביל לריב עם היועהמ"ש? למרבה הצער ניסיון התמרדות מאוחר לא יועיל - הבובה תמצא את עצמה בחוץ, גם אם צריך להגיע לחבר הכנסת האחרון. גם ההנחה שהכוח יחזור לנציגי הציבור היא אופטימית, סביר הרבה יותר שהתוצאה תהיה כניעה של הכנסת שחבריה לא ירצו לגרום למלחמת אזרחים (או לפחות יטענו שזאת מטרתם, אני לא חושב שזאת אפשרות ריאלית).
לסיכום, אין מה לתקן בשינוי המוצע, צריך להפוך אותו בדיוק על הראש - אסור שהחוק יציב פקידים בעמדת סחיטה באופן מכוון וזאת כאמור המטרה של ההצעה.
