יום ראשון, 15 באוגוסט 2021

הוויכוח על ועדות הכנסת

למה אני חושב (למרבה הצער) שהאופוזיציה צודקת בהתעקשותה בנושא ועדות הכנסת:
  1. הממשלה החדשה נדרשה להגיב לבג"צ בנושא פונדקאות הלהט"ב לאחר ששתי הממשלות האחרונות מרחו את התשובה (לא מסיבות טובות במיוחד)
  2. הממשלה הודיעה לבג"צ שאין סיכוי לתקן את החוק כמו שהוא רוצה ולכן היא מבקשת שייתן לה הוראה להתקין תקנות כמו שהיא רוצה (=לאפשר)
  3. בג"צ קיבל את עמדת הממשלה וקבע שהיא צריכה להתקין תקנות כאמור
  4. רוב שרי הממשלה (למעט שרי ימינה ששתקו) הודיעו שהם שמחים תוך התעלמות מכך שבג"צ פסק כך בשל בקשת המדינה. לגבי הורוביץ, שהוא הרלוונטי ביותר בעניין אפשר לקרוא במקור ראשון
  5. התקנת תקנות מצריכה כמה שלבים, האחרון ביניהם (פרט לתקנות שעת חירום קצרות מועד) הוא אישור של ועדה בכנסת, ללא אישור של המליאה
  6. הקואליציה דורשת נציגות כזאת בוועדות שתאפשר לה להעביר תקנות בלי להתחשב באופוזיציה. רע"מ מתנגדים לפונדקאות של להט"ב מסיבות דתיות ולכן האופוזיציה יכולה לגייס אותם להתנגד. מתי הקואליציה צריכה להתחשב באופוזיציה? כאשר היא יכולה להפריע לה, בשביל זה לא צריך 100%, צריך רק שהאופוזיציה לא תוכל להפריע
  7. המשמעות של הנ"ל הוא שהקואליציה שואפת לרוקן מתוכן את מליאת הכנסת שבה הרוב שלה זעום עד לא קיים על ידי העברת רוב מה שהיה אמור לעבור כחוק בשלוש קריאות במליאה כתקנות שאישורן פשוט וכמעט ללא דיון בוועדה
  8. האופוזיציה לא מתלהבת מהעניין, אבל לפי החוק (שאגב, נוצל לא פעם גם על ידי הליכוד) יש לה אפשרויות מוגבלות, היא יכולה למנוע מינוי של שתי ועדות בלבד, שלמרבה הצער הן דווקא החיוניות ביותר בזמן הנוכחי

במילים אחרות, בג"צ קבע למעשה את כי לא צריך את המליאה כמעט בכלל והקואליציה יכולה להעביר כמעט הכל בוועדות. כתוצאה מכך, אם האופוזיציה מעוניינת בהשפעה, היא לא יכולה להשלים עם איון השפעתה בוועדות כמו שהקואליציה מעוניינת.

יום ראשון, 1 באוגוסט 2021

לפיד - בריצה לשנות השמונים

אני משתדל שלא לשפוט ממשלה חדשה במהירות, רוב התהליכים הם איטיים וניתן לראות את התוצאות לאחר חודשים או שנים. יאיר לפיד, למרבה הצער, מוכיח כי אפשר גם אחרת, ניתן להסיג את מדיניות החוץ הישראלית יותר מ-40 שנים אחורה אל תקופת השפל של שנות השמונים, תוך פחות מחודשיים ועוד לדבר על "שיפור יחסי החוץ". מקצת האחריות נופלת כמובן גם על ראש הממשלה ובמידה מסוימת גם על שר הביטחון, אולם הם עסוקים בראש ובראשונה בהקטנת הלהבות שלפיד מתאמץ להפיח.

לצערי סקירה מלאה של "הצלחות" שר החוץ החדש תהיה ארוכה מדי, כך שאסתפק בנקודות בודדות:

  • פלסטינים - שר החוץ ענה להקמת הוועדה האנטי ישראלית אודות שומר החומות, בהבטחות נרגשות לשיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית שהודיעה בריש גלי שהיא מפרה את ההסכמים החתומים בנושא
  • ירדן - שר החוץ גילה סלחנות מופלגת לניסיון העריקה של הממלכה לציר האיראני, הבטיח לה כניעה מוחלטת בסוגיית המים, התחנן בפני האמריקאים לקבל את פני עבדאללה בשעה שירדן חותמת על הסכם לאספקת הנפט עם המיליציות הפרו איראניות ופותחת את השגרירות בסוריה
  • מצרים - לא ברור מה התוצאה הגרועה ביותר האפשרית מבחינת ישראל של מאבקה הקיומי נגד אתיופיה סביב הקמת הסכר על הנילוס הכחול, אבל תגובת לפיד לשר החוץ המצרי, שבא לבריסל להתחנן על נפש ארצו, הייתה הסבר כמה אנחנו נהיה נחמדים לפלסטינים
  • החלטתו של לפיד לשלוח את נושא צינור הגז לבחינה מדינית נוספת הייתה "מועילה" במיוחד, לא רק שהבטיחה התדרדרות ביחסים עם שלוש חברות האיחוד האירופי - קפריסין, יוון ואיטליה, אלא גם שמטה את מנוף הלחץ המרכזי של ישראל כלפי רוסיה וטורקיה. דבר שתרם תרומה מכרעת לשינוי המדיניות הרוסית כלפי תקיפות ישראל בסוריה
  • לפיד, בשיתוף זנדברג, עושה ככל יכולתו לחתור תחת הסכמי אברהם, על ידי ביטול חוזה הזרמת הנפט, מינוי שגריר עוין לאמירויות, ומתן הסבר פומבי על אדמתן שמדובר בספיח למדיניות הממשלה הקודמת. התוצאה ברורה - עומאן הופכת לעוינת, סעודיה מתרחקת והחזית הערבית נגד איראן נסדקת גם בסודאן, במצרים, בירדן ואפילו במרוקו
  • לפיד מתרפס בפני מדינות מערב אירופה בעוד תוקף בחריפות את הונגריה ופולין. התוצאות ברורות - אירלנד מנסה לדחוק את ההייטק שלנו לפינה מסיבות כלכליות, גנץ נאלץ לנסוע לפריז להסביר אירוע ביטחוני שהיה ידוע לצרפתים עוד בממשלה הקודמת וכו'
  • מההצלחה המדינית היחידה, שהיא שארית מהממשלה הקודמת, הפיכת ישראל למשקיפה באיחוד האפריקאי, השתדל לפיד להתעלם
אני רוצה לנצל את ההזדמנות להתנצל בפני כמה אנשים שטענתי בפניהם כי לפיד לא יוכל לגרום נזק רב בתור שר החוץ - הם צדקו ואני טעיתי

הוויכוח על ועדות הכנסת

למה אני חושב (למרבה הצער) שהאופוזיציה צודקת בהתעקשותה בנושא ועדות הכנסת: הממשלה החדשה נדרשה להגיב לבג"צ בנושא פונדקאות הלהט"ב לאחר...