יום רביעי, 27 בספטמבר 2023

העם לא מסכים - לא נורא, נתעלם ממנו

צריך לומר בצורה הפשוטה ביותר, מטרת הדיון בחוק הנבצרות היא להתגבר על המכשול הפעוט שנקרא העם. הממשלה הקודמת שאפה להעביר את חוק הנאשם שנועד להפוך את ישראל לדיקטטורה ונכשלה בכך בשל ויכוחים פנימיים. משהתברר חד משמעית בבחירות האחרונות שאין לצעד הזה רוב, החליטה הפקידות פשוט להמציא לעצמה סמכות, אמנם פחותה במקצת, להוציא את ראש הממשלה לנבצרות .

בשביל להבין את רמת השיגעון, אפשר להשוות לתהליך הוצאה של נבצרות של שר על ידי ראש הממשלה - צריך לכתוב מכתב רשמי של מזכירות הממשלה, לחתום עליו פיזית על ידי ראש הממשלה, לשלוח את המכתב עצמו לשר (שיכול לנסות ולהתחמק) וגם אז התהליך מסתיים לאחר עוד שתי יממות. 

בית המשפט לעומת זאת דן בהצעה לאפשר ליועצת המשפטית לממשלה להוציא את ראש הממשלה לנבצרות, על ידי כניסה למערכת נט המשפט, מילוי טופס פשוט, שליחתו האלקטרונית ושיחת טלפון ללשכת ראש הממשלה.

הפער הזה הוא זועק לשמיים והטענה כאילו מדובר בפגיעה באיזונים יכולה להיחשב לכל היותר כבדיחה.

לא למותר לציין שהעמדה של היועמה״שית כאילו דחייה לכנסת הבאה תסייע להקטין את בעיית השימוש לרעה היא עלבון לאינטליגנציה. בהציעה זו היא חדלה אפילו להעמיד פנים שהפרסונליזציה מפריעה לה, היא מוותרת על הסמכות של יורשיה תמורת זאת שלה. למעשה, אין צורך לחפש את השיקול הזר בעמדה שהיא מציגה - הוא בוטה במיוחד, היועהמ"שית מנסה להגדיל את כוחה באופן דרסטי תוך שהיא בזה לחלוטין לכל שיקול דמוקרטי, פוליטי, משפטי או מוסרי המונע ממנה זאת.

יום שלישי, 12 בספטמבר 2023

חופש? דמוקרטיה? איזה אסון!

בתגובה לחופש ודמוקרטיה אינם אותו הדבר:


הטענה שהמתנגדים לרפורמה תומכים בחופש מגוחכת כמעט כמו הטענה שהם תומכים בדמוקרטיה. הפעילות המרכזית של המנהיגות שלהם בחודשים האחרונים היא סתימת פיות תוך שימוש באלימות ואיומים תדירים של מלחמת אזרחים. מבוטאת תמיכה גורפת בהגבלת חופש הדת, חופש הביטוי, חופש התנועה, חופש העיסוק ועוד. יש תמיכה נרחבת בשימוש בכוח כלכלי כאמצעי כפייה ותמיכה לא זניחה בגיוס צבאי למטרות כפייה תרבותית. 

התפיסה המובילה במחאה, שכלל איננה מוסתרת, היא שיש מי שיש להם זכויות לחופש ויש את אלו שנחותים עד כדי כך שאין להם. מדובר בגלגול לאחור של התקדמות של הדמוקרטיה ושל הליברליזם לראשית המאה ה-19 שנראה שהיא המודל הרצוי בעיני ראשי המחאה.

בסה״כ, לא מדובר בבחירה בליברליזם מול דמוקרטיה אלא במתקפה קשה, מוסתרת ברישול רב, על שני הדברים כאחד. תוך שימוש בדמגוגיה בעוצמה שגורמת לפופליסטים מימין להסמיק ממבוכה.

יום ראשון, 10 בספטמבר 2023

האגודה לזכויות האזרח - נגדו

במבט ראשון נראה שהמסמך שמסכם את הטענות בבג"ץ הסבירות שהוכן על ידי עו"ד גיל גן מור מהאגודה לזכויות האזרח מסכם יפה את עמדות הצדדים. לרוע המזל המסמך מכיל השמטות, בוז והאלהה ואפשר להגדיר כבלתי דמוקרטי במהותו.


השמטות

  • בטיעון המשפטי היחיד במסמך נטען שרוטמן ניצל את תפקידו כיו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט על מנת לדלג על הקריאה הטרומית. למרבה הנוחות, הושמטה העובדה שהיועהמ"שית ניצלה את תפקידה בשביל למנוע את הגשת ההצעה כפי שהיה ראוי, כהצעת חוק ממשלתית
  • בשום מקום במסמך לא מוזכר הסינון הקפדני של ידידי בית המשפט ובכך נוצר רושם כאילו כ-ו-ל-ם מתנגדים, בעוד שבג"צ פשוט סירב לצרף לדיון תומכים בממשלה.
בוז
  • בעוד המסמך מייחס חשיבות רבה לעמדת המיעוט בוועדה (האופזיציה) הוא פשוט לא סופר את עמדת הרוב (הקואליציה)
  • קשה מאוד לפספס את הפער הניכר באורך הנימוקים בין העמודות במסמך, הרושם הוא שהכותב מתקשה לשאת את הצורך בכלל לצטט ציטוטים נגד העתירות מרוב שהוא בז להם
האלהה
  • לפי המסמך העותרים ותומכיהם הם חסרי אינטרסים אישיים לחלוטין.
  • בעוד המסמך מתלונן מרה על כך שהדיון בכנסת ארך רק 5 חודשים, הרי אין לו שום בעיה שהיא עם הבקשה מבג"צ לבצע שינוי דרמטי ביותר במערך איזון הרשויות, אחרי דיון של חודשיים בלבד. מסתבר כי שופטי בג"צ עליונים בצורה כזאת שאין לגביהם חשש כלשהו שלא יספיקו לדון ברצינות בעניין.
  • אין במסמך שום אזכור, ולו הפעוט ביותר, לכך שהעתירות מבקשות מבית המשפט לקבוע את סמכויותיו. זה בניגוד גמור להאשמות החמורות שמוזכרות לגבי הכנסת בנושא. מסתבר כי לשופטים אין ניגודי עניינים כלל ועיקר.
סיכום
אני מודה שלא רק שהמסמך מתוחכם בהרבה מרוב אלו שמתנגדים לשינויים במערכת המשפט אלא גם מתון מהם. אבל למרבה הצער, הוא עדיין מחזיק בחוזקה בהנחות יסוד שקבלתן פירושה חיסול הדמוקרטיה.

יום ראשון, 3 בספטמבר 2023

אבל כל המומחים החוקתיים נגד!

קשה להאמין שיש אנשים שאשכרה מתרשמים מהטיעון המגוחך הזה, אבל מכיוון שהוא נפוץ להפתיע, אטרח להפריך אותו משני כיוונים.

המומחים החוקתיים רואים (בצדק גמור) את הרפורמה המשפטית כאיום על פרנסתם, תדמיתם ואולי גם חירותם. הקואליציה טוענת שהמומחיות שלהם מתבססת על רמיה של הציבור ועל פעילות שאם איננה בלתי חוקית (והדבר תלוי בדובר), הרי היא קרובה מאוד לשם. אישור הרפורמה יביא בתרחיש הטוב ביותר לכך שהם יאבדו את המומחיות שלהם, בתרחיש הסביר לכך שהם יחשבו כשרלטנים ובתרחיש הגרוע לכך שיואשמו בהונאה והם עלולים אף לשבת בכלא. במצב הזה הציפיה שמישהו מהם יביע עמדה אחרת, היא מופרכת בעליל, מדובר בהתאבדות מקצועית (ואולי אף אישית).

אם לא די בכך, הרי מדובר באותם אנשים שלא רק תמכו אלא היו בשיתוף פעולה נרחב עם פעילות אנטי דמוקרטית מובהקת בתקופת הממשלה הקודמת. קשה שלא להתרשם שהאנשים הללו שואבים את האשמותיהם כלפי הממשלה הנוכחית לא ממעשיה שלה אלא ממעשיה של הממשלה הקודמת שבה הם תמכו. העובדה שאכן מדובר במומחים (ואני לא כופר בכך) לא אומרת שהמטרות שלהם תואמות ליומרות שלהם - למעשה אני מתרשם שההיפך הוא הנכון, מה שמפריע להם ברפורמה היא ״הסכנה״ שהדמוקרטיה תתחזק ולא האיום עליה. גם אם מניחים שהממשלה אכן מהווה איום על הדמוקרטיה, קשה מאוד לדמיין צעדים מטומטמים יותר שהאופיזציה יכולה לבצע מאלו אלו שנתמכים על ידם.

לסיכום, הצעדים שהמומחים מציעים ל״הגנה על הדמוקרטיה״, הם צעדים לביטולה תוך חיזוק ניכר מאוד של מעמדם שלהם ושל בני בריתם הפוליטיים וככאלו יש להתייחס אליהם.

הפרשנים מכים שנית (?)

מוקדם מאוד לסכם את מתקפת הפתע של המורדים בסוריה. בשעה שהפוסט הזה נכתב, נראה שנפילת משטר אסד היא עניין של שעות. אבל אני רוצה להתמקד דווקא במה...