מכירת חמץ לעומת מכירת אוכל ברמדאן

מה שמעורר תמיהה אמתית זה הקשר בין אלו התומכים במכירת חמץ בפומבי באזורים יהודיים לבין איסור על מכירת אוכל ברמדאן באזורים מוסלמים. הקשר אותו לא ניתן להסבר כזה והכוונה היא להגיון של התומכים.

 

אסור למכור בכל ישוב מוסלמי במדינה, גם אם הרוב המוחלט חילוניים. אני לא סגור על הסמכות המשפטית המדויקת (חוק עזר, תקנה או חוק של הכנסת). אבל מי שינסה למכור אוכל בצהרי יום רמדאן באום אל פחם יגיע לכלא (עם או בלי בית חולים קודם).

 

 

 

מהיכן הגיעו הערבים

נפולאיון אמנם לא כבש את הארץ כולה אבל המדענים שהגיעו אתו סיפקו הערכה לתחילת המאה ה-19 - רבע מיליון משני עברי הירדן. חמישים שנה אחר כך, המשלחת של הקרן הבריטית מספקת הערכה - רבע מיליון ממערב לירדן. אפשר לעשות חישוב ולראות שאפילו בהנחות מאוד מרחיבות, הרוב המוחלט (מינימום 75%) של הערבים הגיעו החל מרבע המאה האחרונה של המאה ה-19.

בציורים מהתקופה אגב רואים זאת היטב - מילא שאין שיבלי, אבל גם דבוריה לא קיימת על הר תבור. רמלה קטנה במידה מגוחכת ואפילו ביפו אפשר להבין בקוטן העיר.

לכל העניין אין קשר למתן זכויות לערבים, אבל הניסיון להציג תמונה של הר תבור ריק מיישוב (היום חיים עליו קרוב ל-15 אלף תושבים ערבים) בתור הוכחה להיותה של הארץ מיושבת פשוט מגוחך.

מר"צ והחלטתה לנטוש את הדמוקרטיה

לאחר הבחירות האחרונות החליטו במר"צ באופן מודע לנטוש את הדמוקרטיה. אמנם מר"צ חכמים מכדי להכריז על העניין אבל מי שקורא מספיק מהפרסומים שלהם לא יכול להגיע למסקנה אחרת. למשל ההתנגדות שלהם להעברת התקנות בנושא הלהט"ב שהממשלה יזמה מיד לאחר הרצח במצעד הגאווה בזמן כשהיה:

1. סיכוי מצוין להפלת הממשלה בשל פילוג כמעט ודאי בסיעת הבית היהודי
2. נושא שהם תומכים בו במוצהר וניסו להעביר אותו נוסח כמעט בחוק (שניהם מבוססים על ועדות ארגוני להט"ב) ובאופן חריג ההצבעה שלהם הייתה מכרעת (התקנות לא הוגשו לאישור בשל ההצהרה הנ"ל)
3. הנימוק להצהרת ההתנגדות הייתה שלא ייתכן שהממשלה תקבל החלטה כזאת
4. הבחירה ללכת לאבו מאזן (אוהד להט"ב כידוע) במקום לישיבות הוועדות והצהרה שהוא ליברל בניגוד לממשלת ישראל

זה עדיין לא גט כריתות אבל האירוע (והוא לא היחיד) לא משאיר הרבה מקום באשר לכיוון.

חקירת מצ"ח כנגד החייל היורה

המחבל נבדק אבל החייל שירה לא היה מודע לעובדה הזאת. אני לא יודע אם זה פוטר אותו מאשמה (אין לי מספיק פרטים) אבל הטיעון הספציפי הזה לא מוביל לאיזשהו מקום.

 

התחקיר הצה"לי קבע שהעניין מצריך חקירה של מצ"ח כי הוא חורג מיכולת הקביעה של תחקיר. יש לתחקיר מבצעי מגבלות של אמצעים (אי אפשר לחקור אזרחים למשל).

 

 

 

"מתי ואיך הומצא העם היהודי"

אני תמיד משועשע כשמציעים לי לקרוא את "מתי ואיך הומצא העם היהודי". האם עליי להאמין לפרק 2 בספר שבו זנד פוסל את התאוריה שמרבית היהודים הגיעו מארץ ישראל בגלל חוסר התכנות דמוגרפית או לפרק 5 שבו משתמש בנתונים של הריבוי הטבעי של הפלסטינים שמחייבים גידול דמוגרפי גדול פי 3 מזה שהוא פסל באותו ספר עצמו?

בהקדמה זנד מציין בצער שלא מצא שותפים לדרך, אחרי שקראתי את הספר לא הופתעתי, פרק 5 סותר, הגם שבאופן מבולבל (כמו כל הספר), את פרקים 2 עד 4 בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים. כמו כל סתירה, הספר הוא חסר ערך כלשהו וחוץ מרחמים על זנד אין מה להסיק ממנו.

תגובה לביקורת איתן כבל על יחס הממשלה ללהט"ב

כמה נושאים שנשמטו בטעות מהדברים שאיתן כבל הכריז שהוא בעד:

• משא ומתן מדיני עם אדם שאחראי לרצח מאות להט"בים
• הגנה על תומכי טיפול המרה בכנסת
• התלהבות להעביר עשרות אלפי להט"ב לשלטון שמעוניין לחסל אותם
• התעלמות מוחלטת מאלפי להט"ב שנמלטו מהשטחים לישראל
  

כאשר איתן כבל יהיה מוכן לדבר על הנושאים הללו, אהיה מוכן לשמוע ממנו ביקורת על יחס הממשלה ללהט"ב, עד אז, גם איוול מחריש לחכם ייחשב.

התגובות להפגנה למען החייל היורה

אני מודה שהתגובות להפגנה מדאיגות אותי מאוד, הרבה יותר מההפגנה עצמה. האם הדרך להגן על הדמוקרטיה היא לאיים על פרנסתם של מי שמעזים לחרוג מהקו? נראה שזאת הגישה שזהבה גלאון אימצה. 

התגובות מתבטאות בניסיון הפחדה פוליטי ברור ומסוכן הרבה יותר מההפגנה עצמה. אני ממליץ את זה בפעם הבאה שנשמע את ההתבכיינויות שמירי רגב לא מבינה כלום ואין שום חסימה של אמנים לפי דעתם הפוליטית.

 

 

 

הביקורת נגד גנדי

אני לא תומך בחפירת הגופות של דיין, של רבין או של אנשים שמאל מתים אחרים. רק קצת קשה לשכנע אותי שהסיפור של גנדי נבחר כי הוא החמור ביותר או מכיוון שיש מכון למורשתו. מדובר בניסיון של עובדה למרק את "החטא האיום" שבשידור התחקיר של עד כאן וככזה צריך להתייחס אליו. הופעתו של איתן הבר בלי אזכור של חטאיו הלא מבוטלים רק מחזקת את הטענה הזאת.

 

היו לרעיונות של גנדי תומכים רבים בהרבה ממה שהצביעו לו, רובם אגב בשמאל. הסיבה למה הוא קיבל שלושה מנדטים היא חוסר האמונה ביכולת לבצע אותם, לא אי הסכמה עקרונית. מי שאומר אחרת משקר או מטעה את עצמו.  רעיון הטרנספר מסתדר מצוין עם הרעיון להעיף את הערבים מעבר להרי החושך שמקובל בשמאל.

ארגון 61 מתלונן על יחס הממשלה ללהט"ב

הממשלה הציעה להעביר את ההצעות כתקנות אבל מר"צ (שחברי הכנסת שלה היו אמורים לספק את הרוב בוועדות) החליטה שזה לא מתאים - תקנות לא רשומות על שם חברי כנסת וגרוע מכך, יש סיכוי שהממשלה תיפול על תמיכה של חלק מהציונות הדתית והתנגדות חלק אחר בעניין. אבל למה לתת לעובדות לבלבל אותנו?

אגב, העובדה ש-61 מודאגים מהעניין מבדרת במיוחד - מדובר באנשים שמדברים בגלוי על שיתוף פעולה עם התנועה האיסלאמית שתומכת בזריקתם לכלא (הפלג המתון) או בזריקתם מהגגות (הפלג הקיצוני) של להט"ב.

מהן הסכנות לדמוקרטיה הישראלית?

האם הדמוקרטיה הישראלית בסכנה?

למרבה הצער שוב אינני אופטימי כמו שהייתי לפני שנתיים-שלוש בנושא הדמוקרטיה הישראלית, כפי שיובהר להלן, הסיבות לכך הן מגוונות. למותר לציין שמצבה של הדמוקרטיה הישראלית איננו מרנין גם היום ולכן לא אנסה לשכנע שהמצב טוב אלא שהוא בסיכון גבוה להפוך לגרוע יותר.

מה הסיכון הכי גבוה לדמוקרטיה?

הסיכון הגבוה ביותר הוא דווקא חיצוני ולישראל אין כמעט השפעה עליו - התדרדרות מהירה של הדמוקרטיה באירופה. זרם הפליטים המוסלמים גורם לזעזועים חמורים ביותר ביבשת ואין כמעט תרחיש שבו הדמוקרטיה האירופאית תישאר על כנה. האפשרויות הן אמנם מגוונות - החל מהשתלטות מוסלמית או ימין קיצוני מלאה דרך שלילת זכויות סיטונאיות ממהגרים, מלחמות אזרחים ועד לתרחישים קשים אפילו יותר - אבל למעשה אין כמעט אפשרות לשרידה של הדמוקרטיה ביבשת.

התרסקות כזאת תעודד (בהתאם לצד המנצח) את הגורם המקביל בישראל לבצע פעולות דומות ותקטין כמובן גם את האינטרס של הממשלה לשמור על הדמוקרטיה.

מצבן של שאר הדמוקרטיות בעולם מתדרדר גם הוא, אבל השינוי הצפוי באירופה יקדים את ההתפתחויות בכל השאר וישפיע עליהן.

אוקיי, עם הסיכון הנ"ל אין לנו מה לעשות, מה הבא בתור?

הסיכון הבא הוא כמעט היפוכו של הקודם, מלחמת אזרחים בשטחים היא כמעט בלתי נמנעת. גם פה האפשרויות הן רבות מאוד, אבל קשה למצוא אחת מהן שלא תגרום לפגיעה חמורה (נוספת) בדמוקרטיה בישראל. לישראל יש אמנם השפעה מכרעת, אבל האפשרויות נעות בין הרע לנורא כך שמהזווית הדמוקרטית הן כולן רעות. גם קשה להגיד שהצפי שהתומכים הנלהבים ביותר בהפרדה מהפלסטינים יהפכו לתומכים הנלהבים ביותר בהתערבות צבאית (ובמידה פחותה, גם ההפך) מעודד מבחינה דמוקרטית - פניית פרסה כזאת מעוררת חוסר אמון עמוק במשטר.

ומה עם הטענות שהממשלה פוגעת בדמוקרטיה?

הטענות הללו עצמן הן הסיכון השלישי המשמעותי. קשה לקבוע מה יותר מסוכן - העובדה שמר"צ וחלקים גדולים והולכים בעבודה בוחרים להציג את הממשלה כלא לגיטימית בבסיסה או האפשרות (הממשית) שגורמים יותר מרכזיים בימין (היום מדובר בגורמים חוץ פרלמנטריים) יאמצו את הגישה שמפלגות השמאל (היהודיות) אינן לגיטימיות בעקבות ניצחון השמאל או התממשות של אחד מהסיכונים הקודמים.

הבחירה המודעת שלא לבקר את הממשלה עניינית אלא להציג כל התנגדות לפעולה ממשלתית כלשהי כהגנה על המשטר היא הצעד הראשון בדרך להחרמת בחירות, בין אם מעוניינים בכך במודע ובין אם לא.

בעוד שמרבית הטיעונים ניתנים לוויכוח, הבחירה הנ"ל מצביעה על כך שאף אחד מהם לא באמת משמעותי, עצם אי ההסכמה עם מדיניות הממשלה הופכת בעיניי הגורמים הנ"ל את הממשלה לבלתי חוקית וכל השאר הם תירוצים.

המכון הישראלי לדמוקרטיה

אני מציע לקרוא את הספר "באין חוקה" שיצא בהוצאת המכון, אני בטוח שיש כמה עותקים במכון. הספר מסביר היטב (הרבה מעבר ליכולתי הצנועה) למה רק המילה הראשונה בשמו קשורה למציאות. אני חייב להודות שבשלב מסוים וידאתי שאכן יצא באמצעותו, התופעה של אדם שמפרסם ספר שבו הוא מאשר את כל הטענות של יריביו הפוליטיים שהוא לרוב מכחיש נראתה לי מטורללת. 

בין השאר ראש המכון לשעבר מתגאה בספר בהקמתו בסיועו האדיב של ג'ורג' שולץ בזמן שהיה שר החוץ האמריקאי - שולץ התבייש להעביר את הכסף בעצמו כך שהעביר את הכסף באמצעות חבר. ייאמר לזכותו של כרמון שהוא לא מסתיר את הדרך בה השתמש בכספי משלם המסים הישראלי על מנת לממן את הנסיעה לפגישה הזאת. כך שהמילה ישראלי נסתרת על ידי הקמת המכון באמצעות תורם פרטי שבאופן מקרי לחלוטין היה שר החוץ בממשל האמריקאי. לעומת המכון שטוען כי כמובן שאין שום השפעה של מדינה זרה - ברור.

למי שטוען כי לא הכל כסף - אני לא מכיר תאוריה כלכלית כלשהי שטוענת שהכל כסף. אפילו ב"מרד הנפילים" מוזכרת החשיבות של המשפחה ומדובר בספר שכל מהותו היא שיר הלל לקפיטליזם, כך שמדובר בתקיפת איש קש. צריך להניח את הקלפים על השולחן - מי שרוצה לקבל כסף מארגון מתחזה? זבש"ו.

הנוסטלגיה לדמוקרטיה המושלמת בעבר

הנוסטלגיה לדמוקרטיה המושלמת לכאורה בעבר של ישראל מעוררת תמיהה אצל כל מי שמכיר את ההיסטוריה ואת הממשל הצבאי על ערביי ישראל, כולל מה שנשאר לאחר מלחמת ששת הימים

 

למרות ביטול הממשל הצבאי בעקבות הודעת אשכול, לא בוטלו מיד כל ההגבלות של הממשל הצבאי, וחלקן הועברו לסמכות משטרת ישראל ובוטלו בהדרגה רק במהלך השנים הבאות. כך למשל, צו שביטל את מרבית ההגבלות על התנועה של ערביי ישראל וניתן ב־22 בספטמבר 1967 עדיין כלל הגבלות שאסרו עליהם להתקרב לכור הגרעיני בדימונה ולגבול עם ירדן בערבה, וכן להיכנס לחצי-האי סיני (שהיה נתון אז לשלטון ישראל).

 

אין לי שום בעיה להודות שבכך שמצבה של הדמוקרטיה הישראלית מחורבן וקשה להגיד שמצבה החמור עוד יותר של הדמוקרטיה במקומות אחרים מעודד אותי בצורה כלשהי. מה שמרגיז אותי זאת הנוסטלגיה המגוחכת לעבר, מצבה של הדמוקרטיה הישראלית השתפר משמעותית בעשור האחרון, אני לא שכחתי את העובדה שיכולתי לדעת מי מפגין בכיכר רבין על ידי ספירת ניידות השידור.

 

 

גנדי, היהודים והציונות

התנגדות גנדי לישראל נבעה מהפטריוטיות ההודית שלו - הוא חשב שעדיף לחזק את הקשרים עם המוסלמים המקומיים מאשר להתעמת אתם על מדינה רחוקה. עד כמה שזה מאכזב, גם אז לא היינו מרכז העולם.

 

גנדי לא הביע שנאה כלפי יהודים או יהדות וההערכות שלו לגבי הציונות היו אמנם מופרכות אבל נבעו בעיקר מבורות. האם היה אפשר לצפות ליותר מאדם שדבק לכאורה באמת? אולי, אבל בין זה לבין הפיכתו לנבל יש מרחק גדול. האם מישהו מיהודי הודו נפגע במלחמת האזרחים הדתית הנוראית שפרצה רק מכיוון שהיה יהודי? מישהו זוכר את ג'ק ג'ייקוב?  

 

לגנדי הייתה עמדה כוללת נגד אלימות והוא דבק בה גם ברגעים קשים שהוכה בהם כמעט למוות. בנושא ההתנגדות היהודית לשואה, הוא אמנם פסל גם את האלימות הזאת, אבל זה אחד המקרים הבודדים שהוא ציין שהוא יכול להבין את אלו שלא עמדו בסטנדרטים שלו.

 

 

 

המחסור בנהגים חוסם את אפשרות הפעלת התחבורה הציבורית בשבת

אני לא מבין את ההנחה שהבעיה היחידה לגבי תחבורה ציבורית בשבת היא כסף. הבעיה המרכזית היא נהגים - אנשים לא רוצים להיות נהגי אוטובוס ומעדיפים לקבל הרבה פחות כסף בעבודות קלות יותר. תחבורה ציבורית בשבת פירושה היום תחבורה ציבורית גרועה יותר בימי חול. מי שרוצה תחבורה ציבורית בשבת צריך להתחיל בבעיה המרכזית ואחרי שיפתור אותה יהיה על מה לדבר. את העדויות לבעיית הנהגים אפשר למצוא בכל תחנה מרכזית - יש בכולן בקשה לנהגים חדשים - או במקומונים של אזור הצפון.

 

צריך להבין כי האנשים לא רוצים להיות נהגי אוטובוס - זאת בעיה בכל מדינות המערב, לא רק בישראל. באירופה ובארה"ב מגייסים מהגרים למטרה הזאת, הם היחידים שמוכנים. עם זאת, באירופה הפתרון לא עובד כל כך טוב מכיוון שהמהגרים מסרבים לאחר כמה שנים לעבוד וצריך להביא חדשים. אפשר להציע למהגרים פה לעבוד בתחבורה ציבורית - ההתנפלות על המציע זאת מצד אלו שלכאורה תומכים בתחבורה ציבורית בשבת לא תהיה נעימה - מניסיון.

צר לי, אבל הבעיה היא תרבותית יותר מאשר כספית, כסף לא הפואנטה פה, אנשים מוכנים לקבל הרבה פחות כסף ולא להיות נהגי אוטובוס, זאת עבודה קשה מטבעה ולא מתגמלת רגשית. אפשר לראות את זה בגולן, עומס התנועה לא רלוונטי במיוחד שם, הם מציעים משכורת גבוהה בהרבה מהממוצע ובכל זאת סובלים ממחסור חמור בנהגים.

 

ההסבר כאילו תחבורה ציבורית בשבת היא רעיון גאוני שישפר את התחבורה הציבורית בימי חול, ניתן מבלי לטרוח אפילו לבדוק האם יש מספיק אנשים. המצב החמור של התחבורה הציבורית בימי חול הוא סיבה מספקת וקשה לסמוך על הטענות של אנשים בסקרים כאלו (לשני הכיוונים אגב).

כמה מילים שווה סרטון

סיימתי לפני כמה דקות שיחה ארוכה עם חבר (שלהלן אכנה אותו חגי) בנושא החייל היורה. על מנת להכיר את הטיפוס מספיק שאציין שהוא היחיד שאני מכיר שמחזיק מגרסה ביתית ומתלונן על הצורך בחשבון בנק לתשלום סלולרי.
חגי ניסה לשכנע אותי במשך חצי שעה כמעט כי החייל היורה הוא רוצח רק מכיוון שזה מה שהוא ראה בסרטון שבצל"ם שחרורו. הניסיונות שלי לשכנעו לאמץ את עמדתי (תקציר - אין לי מושג מה באמת קרה וכל השדרנים מבלבלים בשכל) נכשלו. מה יש בתצוגה וידאו שמכנה אנשים שמודעים לעריכה שלה (וחגי מודע) שהם צופים באמת הצרופה? מישהו יכול להסביר לי?

חקיקה אנטי דמוקרטית

אני עדיין מחכה לרשימה של החקיקה האנטי דמוקרטית שההנהגה יזמה. על מנת להסיר ספק - אני לא צריך את הרשימה של אלו שנטען ב"הארץ" שהם אנטי דמוקרטיים אלא בכאלו שהכותב יודע לנמק למה לדעתו הם אנטי דמוקרטיים ולא לפי ההגדרה למזיק לדמוקרטיה כ"כל מה שאני לא מסכים אתו".
 

לגבי חוק עמותות השמאל - המתנגדים רואים בדמוקרטיה האמריקאית מודל - הזרמת כספי ענק היא רעיון התורם לדמוקרטיה - ברור.

מתווה הגז - הסכמי אוסלו חייבו (ועדיין מחייבים) את הממשלות הבאות הרבה יותר ממתווה הגז - אני לא רואה את הנזק האדיר לדמוקרטיה שגרמו - ההתייחסות למתווה הגז כסכנה לדמוקרטיה היא לכן תמוהה בלשון המעטה.

 

 

מדינות לאום כרגולציה, בעקבות מסמכי פנמה

היחס למסמכים מתעלם מהרגולציה הגדולה ביותר - קיומן של מדינות הלאום. כל הניתוח מסתמך משום מה על כך שאי אפשר להגדיל את האפשרות של העניים יותר להעביר את הכסף החוצה ולכן צריך למנוע מהעשירים לעשות כן, זה די תמוה לשמוע דבר כזה ממי שמצהיר על עצמו כקפיטליסט.

הבעיה שמופיעה בעקבות המסמכים היא פשוטה למדי - יש פיגור אדיר של המבנה המדיני העולמי אחרי ההתפתחות שאחת התופעות הנגרמות (וממש לא החשובה ביותר) היא התופעה של מקלטי מס. במדינה בודדת, גם אם יש שיעורי מס שונים (כמו בארה"ב) התופעה הרבה פחות דרמטית מכיוון שתנועת הכסף חופשית הרבה יותר - זה הכיוון שאליו צריך לשאוף.