למה הממשלה מטרידה אותי?

הזכרתי את הנושא פעמים רבות, אולם לדעתי מעולם לא פירטתי ולכן אנסה לעשות זאת עכשיו.

תחילה צריך להבין מה המצב:

• ממשלת ישראל מורכבת בעיקר מפוליטיקאים שאדישים לדמוקרטיה, אמנם לא מדובר בעניין חריג* במדינה אבל זאת בפירוש התחלה רעה
• הממשלה נתמכת על ידי קבוצה שחלק ניכר ממנה סבור שזכויותיו הדמוקרטיות נגזלו ממנו**
• האופיזיציה נתפסת על ידי הממשלה ורבים כתומכיה כמי שפועלת נגד המדינה**
• הקואליציה רואה בהתנהגות האופיזיציה כפיות טובה קיצונית מכיוון שבניגוד בוטה לכנסת הקודמת היא כן משתתפת בשלטון

לפני שאעבור למה הממשלה עלולה לעשות, אציין מה היא לא יכולה לעשות, גם אם היא ממש תרצה - להפוך את מדינת ישראל למדינת הלכה. זאת מכיוון שהמונח הזה הוא חסר משמעות לחלוטין משום שאין לאף אחד מושג איך תראה מדינה כזאת.

מה הממשלה עלולה לעשות:

• להביא את המשטרה והצבא לאכוף בצורה דווקאית את החוק כלפי המפגינים, במצב הנוכחי די בכך בשביל להביא לשיתוק האופיזציה כולה
• לאכוף את כללי העיתונות בצורה משמעותית (החל מפרסומים מסיתים, עבור בפרסום שקרי בעליל ועד להפרות חוק אחרות של העיתונאים) - ברמת התקשורת הנוכחית, פירוש הדבר סגירה של כל כלי התקשורת של האופיזיציה
• להשתמש בתקנות לשעת חירום למטרות שנועדו להן - מעצר המוני של מסיתים, מחבלים והענשתם. ובהמשך לכך טיפול משפטי בכל מי שתומך בהם. מצב כזה יביא למעשה להחזרת הממשל הצבאי (זאת הסיבה למה הפעולה הזאת לא התבצעה מאז).
• אימוץ של שיטות הפעילות של הפרליקטות על ידי השתלטות עליה - במצב הנוכחי הפרקליטות משתמשת בסחיטה בשביל לגייס גורמים שונים (עסקיים, ביטחוניים ועוד) למחאה. לא קשה לדמיין את הממשלה משתלטת על הנושא.

* החריגה היחידה מאז 1963 הייתה ממשלת בנט-לפיד האנטי דמוקרטית

** לעניין הרשומה הנוכחית זה לא משנה אם זאת האמת או לא (דעתי מורכבת יותר)

עדיין מחפש טיעונים נגד השינויים במערכת המשפט

 צר לי, אבל הסיכום של כל הטיעונים נגד שהושמעו משמאל הוא מאוד קצר:

א. אנחנו בטוחים שהממשלה הזאת שואפת לדיקטטורה

ב. אנחנו נעלים עליכם ולכן אין לכם זכות לשנות שום דבר ללא הסכמתנו המלאה

ג. אם לא תענו לדרישות שלנו השמיים ייפלו - אנחנו נסרב לשרת בצה״ל, נעודד את החרמת ישראל וכו׳

ד. אם אתה לא חושב כמו הקבוצה שלנו - אתה אידיוט

על מנת להבין כמה הרשימה הזאת מגוחכת, אפשר להשוות אותה לרשימת הטיעונים נגד מימין שהיא ארוכה מכדי לפרט כאן (אפשר להאזין למשל פה).

קשה להחליט מה הסיבה לגישה המטופשת הזאת של הנהגת השמאל, תסכול כנראה משחק תפקיד מרכזי כזה, אבל הוא יועץ רע - עובדה שהוא גורם לי, מי שעדיין ממש לא מרוצה מהרפורמה, לחשוב שהתנהגות השמאל מסכנת את הדמוקרטיה והליברליות באופן מיידי בעוד הממשלה היא לכל היותר איום עתידי.

דמוקרטיה? לא בבית ספרנו

אתמול בישיבת הממשלה הייעוץ המשפטי הסביר ברצינות כי:

• יש אנשים שמותר להם להפגין ולהתפרע כרצונם
• יש כאלו שאסור להם להפגין בשום צורה שהיא
• אם נציגיהם של האחרונים מעזים לתהות על המדיניות הם עבריינים
• אין שום צורך בשקיפות לגבי המדיניות וזכותה של הפרקליטות לחוקק מדיניות פלילית בלי שום שיתוף של הציבור

אם לא די בכך התברר כי הנאשמים ברוב כתבי האישום שכן הוגשו, הם המפגינים התומכים ברפורמה. ובמקביל מפכ״ל המשטרה משקר וטוען שלא הייתה סיבה למעצרים כי לא הייתה אלימות כלפי השוטרים.

אין דרך מנומסת להגדיר את הפעולות הללו אלא כאנטי דמוקרטיות בעליל. זאת לא אמירה שלי, אלא סיכום לא רע של הטענות של ארגוני השמאל בעשרות השנים האחרונות נגד פעולות ״הכיבוש״ בנושא. לא למותר לציין שאותם אנשים ממש נמנים כעת על התומכים הקולניים ביותר במדיניות האנטי דמוקרטית הבוטה הזאת, מתברר כי אפשר להטיף על חשיבות החוק וחופש הביטוי ובאותה עת לתמוך בהפרה חמורה של אותם דברים.

מערכת החינוך בעתיד

הבעיה עם מערכת החינוך  הוא דווקא התמריצים של ההורים ולא שה. מערכת החינוך הייתה עם פחות משאבים בעבר, ההבדל הוא בכך שההורים היו מאוד לחוצים עליה. הסיבה לירידה הן המעבר ממערכת תעשייתית (שאליה מערכת החינוך מותאמת) למערכת של עידן המידע. הפרטה לא תפתור את הבעיה הזאת, לכל היותר היא תגדיל את הסיכויים של בית ספר כלשהו למצוא את הדרך החדשה (עד היום לא נמצאה אחת). המחשבה שהפרטה היא מילת קסם היא די מופרכת גם במקרה הזה - המערכת הפרטית תתרסק גם היא, קצת יותר לאט אולי, אבל היא מפגרת לא פחות מהציבורית.

התשואה המרכזית היום של בתי ספר פרטיים היא הקשרים שהם יוצרים. זה רק עניין של זמן עד שהתשואה הזאת תעלם ברובה המכריע. קשה לקבל את המצב שבו אין עדיין תחליף ולכן לדעתי מעדיפים להילחם את המלחמות של העבר ולכל היותר של ההווה.

קל מאוד לאתר את הסדקים במערכת הנוכחית, הם קיימים באופן רוחבי בכל העולם. חלק מהמערכות יותר מוצלחות אז הן רחוקות מעט יותר מהתהום, חלקן פחות, אבל תוך 20 שנים כולן יעברו את הסף. המערכת הפרטית לא יעילה ולא נותנת לתלמידים את הידע. הפער הזה גדל באופן מעריכי בשנים האחרונות אבל ההורים עדיין לא מכירים בו, זה פשוט עניין של זמן עד שזה יקרה

תאורטית זה נכון שלבית ספר פרטי יש יותר סיכוי להתקדם, הבעיה היא שיש תהום שאף אחד לא יודע איך לגשר עליה. אמנם הרבה יותר סביר שבית ספר פרטי יגשר עליה מאשר מערכת ציבורית שלמה, אבל זה עדיין לא קרה וכשזה יקרה, האפקט ככל הנראה יהיה כמעט מיידי (ויותר תלוי בהורים מאשר במערכת). לא מדובר סתם בשינוי קטן אלא בשינוי פרדיגמה, כך שפער הגמישות הוא די זניח

הנקודה המרכזית היא שצריך להפסיק לתת את המידע וצריך לתת את הידע, זה עניין לא פשוט בכלל.  ידע הוא דרך להשיג מידע, לא מידע מסוים. המידע היום זמין ולכן המורה לא מועיל (מעבר לכיתה א׳) בנושא. המעבר להנחלת ידע - כלומר שיטות להשגה והפנמת מידע, הוא מאוד לא פשוט - הוא נמצא היום ברמת הסיסמא וזאת בדיוק הבעיה.

לא מדובר בעניין חדש, הוא מוכר כבר יותר מ-50 שנים לפחות מאז ״הלם העתיד״ של טופלר. הצורך בהחלפה מוכר רשמית (במשרד החינוך) לפחות משנות ה-90 ועדיין לא התקדמנו בהרבה. ואם מישהו חושב שמדובר רק במערכת הציבורית הוא טועה, המצב במערכת הפרטית לא שונה בהרבה. ההתקדמות היחידה היא שפסלו המון אפשרויות שהתגלו כדרך ללא מוצא, זה חשוב אבל לא באמת מקדם. הבעיה בכל הניסיונות שהיו בישראל הייתה זהה - ככל שהילדים התבגרו ההורים נכנסו לפאניקה מה יקרה עם הבגרות.

אחת הבעיות שלנו בסיפור היא שהמערכת החינוכית העולמית הנוכחית היא במידה רבה הפצה של המערכת של העם היהודי. בשלב הנוכחי אין לנו גרעין כזה ולכן זה הרבה יותר קשה. למען הסר ספק, הבעיה היא לא כסף, אפשר לראות את העניין ברוב מדינות המערב שמשקיעות פר תלמיד יותר מאתנו.

גם היום אפשר להשתמש ב-ChatGPT ודומיו בשביל למצוא את השביל ההתחלתי, תוך שנים בודדות זאת תהיה דרך המלך. אנחנו מתקדמים בכיוון מאוד ברור בנושא הזה וקשה לראות מה יעצור אותו פרט לקריסה גלובלית (אפשרית בהחלט, אבל זה כבר נושא לדיון אחר). אמנם התוצאות של ChatGPT לא לגמרי אמינות היום, אבל זה רק עניין של זמן וכנראה לא הרבה ממנו

בניגוד ליותר מדי אנשים, אני לא חושב שמדובר בדור טמבלים אלא בדור שהדרישות ממנו הן אחרות. זאת בדיוק הבעיה עם מערכת החינוך - היא לא השתנתה בהתאם אלא נשארה באותו כיוון והורידה את הדרישות.

למה השמאל כל כך מתוסכל

בחשבון אחרון השמאל מתוסכל מכיוון שהוא נקלע לדרך ללא מוצא. האידיאולוגיות המתחלפות שלו בארבעים השנים האחרונות לא הצליחו להחזיק מים וההתעלמות מקיומם של אחרים נהיית קשה יותר ויותר, במיוחד לאחר האפיזודה של ממשלת השמאל האחרונה.

בתור שמאלני אני רואה בעניין חדשות רעות מאוד. אני יודע שקשה לימין להאמין בזה אולם אין מדינה דמוקרטית ללא הבדל השקפות והמצב בו ראשי מחנה אחד מנצחים על חיסולו מהווה סכנה שקשה להפריז בה.

המצב כל כך חמור שאפילו אלו שחושבים את עצמם כשומרי החומות האידיאולגיות של השמאל נתקלו בבעיה - האיום שלהם שהשיטות הנלוזות לשליטה בשטחים יחדרו לישראל התממש - אולם למרבה זוועתם דווקא בצד הפוליטי שלהם. הימין, עד כמה שהדבר קשה לעיכול, דווקא נלחם למען הליברליזם והדמוקרטיה בעוד מנהיגי השמאל (מכל הסוגים) נלחמים נגדו. אפשר להעלות השערות פחות נחמדות לגבי הסיבות לכך, אבל העובדה נשארת.

אני מניח שלרוב השמאלנים היה קל יותר אילו הפער הזה היה קיים גם ברמת השטח, למרבה הצער, מדובר פשוט בעריקה של ההנהגה מעמדתה. השמאל, ברובו הגדול, מתוסכל עמוקות כי הפער בין מה שמוכרים לו לבין המציאות גדול מדי מכדי להתעלם ממנו, דבר שמביע לתגובות קשות ולדיבורים על ירידה מהארץ.

לסיום, כמה מילים לא נעימות גם על הימין. הפער כאמור לא קיים באמת בשטח ומי שחושב שהימין פטור מהבעיות הנ"ל חי באשליות. האמת היא שהימין נמצא היום מהבחינה הזאת המקום בו השמאל היה ב-2007 ואלו חדשות רעות במיוחד.