יום חמישי, 25 בפברואר 2016

יצחק לאור לעומת מרדכי אלון

הטענה שהייתה מהומת אלוהים בנושא יצחק לאור היא בדיחה. למעשה הייתה בקושי לחישה ואז הוחלט בצורה "מפתיעה" שהוא זניח ויש להתמקד בהשמצת כל הציבור הדתי בזכות פרשת הרב אלון שנחשפה כמעט במקביל. זה פשוט היה חשוב הרבה יותר למצוא עוד דתי שאפשר להאשים אותו במעשי רב שהוא לא מכיר מאשר להתייחס למשורר ולעיתונאי שאיכשהו לא האשימו אף אחד אחר במעשיו.
 
אין לי שום בעיה עם החשיפה של הרב אלון שנעשתה על ידי פורום תקנה ואפילו לא עם העובדה שהופיעה בכותרות הראשיות. הבעיה היא שבמשך קרוב לחודש כל רב שעלה לשידור היה צריך להתגונן בפני האשמות שהוא אשם בעבירות מין כל עוד לא הוכח אחרת.
 
בנושא מי החליט, הלוואי שהיה מדובר במועצת השמאלנים הסודית (שלמיטב ידיעתי לא קיימת), האמת עגומה אפילו יותר - מדובר באפקט העדר שמשפיע על מערכות התקשורת בארץ יותר מאשר כל דבר אחר (פרט אולי לרייטינג). מישהו החליט שיסחוט רייטינג על ידי מעבר ממתקפה על רב אחד למתקפה על המוני רבנים, אחרים ראו כי טוב והצטרפו - אידאולוגיה? אל תצחיקו אותי

יום חמישי, 18 בפברואר 2016

דברי הרמטכ"ל בנושא החייל היורה

אנחנו לא פועלים לפי ססמאות אלא בהתאם לנתונים בשטח ואחר כך ציטוט של ססמה אחת שבה משתמשים באופן שגוי. זאת הצורה הנכונה לדעתי להבין את המשפט - לא הרמטכ"ל הוא הבור אלא מי שטוען שהביטוי מצדיק הרג חפים מפשע. את ההוכחות לבורות החילונית במקורות היהודיים ייאלצו לחפש במקום אחר, במיוחד שהמעוותים המדוברים לרוב דתיים.
 
הרג אזרחים סתם לא משרת את מטרות המדינה, הרמטכ"ל גם טרח להבהיר באותה הזדמנות שאין להבליג. אם היה מתעלם מהשאלה או עונה עליה אחרת, התשובה (או העדרה) היה פוליטית לא פחות. הרמטכ"ל נתן תשובה מאוזנת וסבירה שחסרונה (כרגיל) בכך שכל צד פוליטי מנסה להשתמש בה למטרותיו - השמאל מנסה להוכיח שהצבא משתמש בכוח מופרז (עד כדי כך שהרמטכ"ל נאלץ לטפל בבעיה) ואילו הימין שהצבא משתמש בכוח מועט מדי. תמיד אני מציע לקרוא את ההקשר, לרוב (פרט למקרה זהבה גלאון) הוא מסדר את הדברים.
 
מציאות שבה משתמשים בססמה "הבא להורגך השכם להורגו" בשביל להצדיק רצח חפים מפשע, איננה משרתת את מטרות המדינה - אני לא מכיר שאלה פוליטית תמימה.
 
דבר אחד למדתי בעשור האחרון - אין דבר כזה "כולם מבינים היטב". לכן הרמטכ"ל הבהיר שצה"ל לא פועל בהתאם לססמאות.
 

 

סיקור ישראל בעולם

 
יש עשרות מקומות אחרים שבהם המצב גרוע בהרבה. פרט לנקודה שלילך העלתה פה - לא נלקח סיכון שאתה מאשים את ישראל. כמה פעמים היו דיווחים על מלייה והירי החופשי של הספרדים שם? כמה פעמים דווח על רצח העם שהצרפתים עשו לפני פחות מחמש שנים בצפון מאלי?

לא הכיבוש הוא שורש הבעיה אלא עצם קיומה של מדינת ישראל שלא מוצא חן בעיני חלק נכבד מאוכלוסיית העולם. מי שחושב אחרת, משלה רק את עצמו.
 
היחס לישראל אף פעם לא היה נורמלי - היו תקופות שהתעלמנו מכך כי אהבו אותנו, עכשיו אנחנו מקבלים את הצד השני של המטבע. התייחסות ליהודים כאל מלאכים אולי מחמיאה יותר אבל לא סבירה יותר מאשר התייחסות ליהודים כאל שדים.

לצערי, המדיניות שלנו די חסרת השפעה על העניין, הם פשוט ימצאו משהו אחר להאשים אותנו. יש סימנים מקדימים לכך (ראה למשל היחס לסודהסטרים) ויש הרבה כוחות שדוחפים לכיוון.

אפשר בהחלט לחשוב שהמדיניות של הממשלה מטופשת. אבל אסור להשלות את עצמנו ששינוי המדיניות יביא לשינוי לטווח ארוך ביחס לישראל, הוא תלוי בראש ובראשונה בהתפתחויות הפנימיות של המדינות האחרות ולא במעשיה של ישראל - כמובן, עד גבול מסוים, אם נטיל פצצת אטום על איראן, נצליח לשנות את היחס.
 

יום רביעי, 17 בפברואר 2016

למה אין יותר הייטקיסטים?

הבעיה עם גידול מספר המועסקים בהייטק נובעת מהפיזור הגאוגרפי והדמוגרפי של העובדים בו. אני יודע שזה ידהים כמה מהקוראים, אבל זה אחד הנושאים הבודדים שהממשלה באמת פועלת בכיוון החיובי, למרות התנגדות עזה של הערים במרכז. בינתיים התוצאות מעורבות - בבאר שבע מוקמת קריית סייבר מלאה, בבני ברק יש היום אחוז עובדי הייטק דומה לשאר גוש דן ובנצרת אזור התעשייה מצליח. אבל אנחנו רחוקים מלראות פריצה משמעותית - הממשלה התעוררה מאוחר מדי ואין מה לצפות לתוצאות משמעותיות בחמש השנים הקרובות.

אפשרויות גידול עובדי ההייטק ממש לא נגמרו ומסיבה פשוטה - קרוב למחצית האוכלוסייה בכלל לא במשחק. ההייטק כמעט לא נמצא בפריפריה, כמעט אין ערבים, יש מעט חרדים ויש עוד כמה קבוצות לא מיוצגות. יש כמובן מגבלה עליונה למספר ההייטקסטים הפוטנציאליים, אבל יש עוד פער גדול בינה לבין המציאות. למשל, גם היום יש פי 5 לומדי מדעי המחשב מאשר עובדים בהייטק אצל הערבים לכן הטענה שאי אפשר לעשות כלום בשביל להגדיל את מספר עובדי ההייטק נראית לי מופרכת.
 
ייתכן כמובן (ואפילו סביר) שהאחרים ישיגו אותנו לבסוף, אבל כרגע יש מספיק לכולם. בנושא ההייטק לא האינדונזיים וגם לא האירים משמעותיים😄 יש אחרים (למשל קפריסין). המצב הנוכחי נובע ממגבלות פנימיות, לא ממגבלה עולמית.

יום שני, 15 בפברואר 2016

בג"צ מתווה הגז

מי שלא מבין מדוע אסור לתת למשפטנים לנהל את המדינה מקבל שיעור חינם. לפי המתווה הממשלה מתחייבת להתנגד לכל שינוי חקיקה, כמו שכולנו (ונתניהו במיוחד) יודעים, זה לא מונע מהכנסת לחוקק חוק שישנה את המתווה. מה ששופטי בג"צ מציעים זה להגביל את הכנסת. מבחינה משפטית, זה באמת יותר הגיוני אבל מגביל הרבה יותר את המדינה ומקטינים דרמטית את רמת החופש שלה.

היתרון היחיד שאני רואה בהצעה היא חשיפה של הסיבות להתנגדות של אנשי האופוזיציה. מי שתומך בהצעה - מתנגד לממשלה ולכן מעמיד פנים שהוא מתנגד למתווה.
 
הממשלה מתנגדת לשינויים בעקבות הסכמים כל הזמן, לא מדובר בעניין חדש. למעשה אפילו את ההסכם עם האיראנים אנחנו מכבדים ברובו למרות המהפכה, 40 השנים שחלפו ו-20 הממשלות שהיו פה
 

יום ראשון, 14 בפברואר 2016

המתקפות נגד שרה נתניהו

לא רק ששרה נתניהו לא עמדה למשפט אלא שאפילו לא ניתנה לה זכות הגנה בשל העובדה הזאת. היא לא הייתה נתבעת ולכן לא אושר לה להגיש כתב הגנה, היא אפילו לא זומנה כעדה ובכל זאת השופט קבע שהיא למעשה אשמה (פיצה את מני נפתלי על מעשיה הנטענים). עד כמה שזה נשמע מדהים זה מה שהתרחש.
 
היא העידה במשטרה בסיפור אחר שנסגר בינתיים. השופט לא קבע שהיא משקרת בלי בכלל לשמוע אותה מכיוון שהתביעה הייתה נגד המדינה. בכל מקרה, לא ניתן להרשיע עדה, אפילו בעדות שקר בלי לנהל משפט הוכחות נגדה - זה לא המצב. טכנית שרה נתניהו אמנם לא הורשעה אבל נגרם לה נזק עצום ע"י בית המשפט בלי שיכלה לעשות דבר נגדו.
 
כמה כותרות היו על העובדה שעליזה אולמרט ביצעה מסעי מכירות לתמונות שלה על חשבון המדינה (סכום גדול בסדר גודל מכל טענות הבזבוז לגבי שרה נתניהו)? מי שימצא את התחקירים הנוקבים, את מסיבות העיתונים הנרגשות ואת הראיונות ההתגוננות מתבקש להודיע לי - עד אז, אני מרשה לעצמי להעריך שהמסקנה היחידה מעוצמת המתקפה על שרה נתניהו היא שרוב התקשורת שונאת את בעלה.

"ריבוי" הימניים בתקשורת

הסיפור נורא פשוט, באופן "מפתיע" רשימת הימניים בתקשורת שמופיעה שוב ושוב היא רשימה סגורה, כלומר לא חשוב מי השמאלן המדבר, הוא תמיד ינקוב באותם שמות. לעומת זאת, כאשר קוראים את רשימת השמאלנים מקבלים אצל כל איש ימין שמות שונים. זה משאיר לנו שתי אפשרויות - או שהשמאלנים כולם מיישרים קו או שיש פשוט הרבה יותר שמאלנים בתקשורת. איכשהו אני נוטה יותר לאפשרות השנייה. מי שמפקפק בכך מוזמן לנסות ולמצוא עוד 5 ימניים בתקשורת ולא את עלי התאנה הבודדים המוכרים ולהיווכח בזה בעצמו.

 נכון, במקרה של בן כספית קשה להחליט האם הבן אדם הוא ימין או שמאל מכיוון שחלק ניכר מהדברים ניתן לייחס לשנאה העיוורת שלו לנתניהו, אבל אין ספק שהעמדות שהוא מציג הן שמאל. מי שצועק כל הזמן שמדינת ישראל היא הגורם היחיד שתוקע את השלום איננו ימני, גם אם הוא מסביר זאת שביבי מונע את השלום.

יום חמישי, 11 בפברואר 2016

פעילות רוסיה בסוריה

רוסיה תומכת אקטיבית ברצח עם. ברגעים אלו ממש מסייעות ההפצצות הרוסיות לרצח המונים ע"י הכוחות השיעיים בפרברי חאלב. רוסיה גם סיפקה לאסד את הנשק הכימי באמצעותו הרעיל עשרות אלפי אזרחים (90% מהנשק הכימי היה רוסי).

התירוץ של הזמנה רשמית הוא בדיחה מוחלטת, אין היום ממשלה אפקטיבית בסוריה. אפשר להשוות את העניין למצב בו הממשלה המקומית המוכרת באפגניסטן הזמינה את ארה"ב (רק פקיסטן הכירה בממשלת הטאליבן). המצב אכן מגוחך וזהה כמעט לחלוטין למעורבות הרוסית בסוריה - ממשלה מוכרת ששלטת על אזור קטן מהמדינה מזמינה מעצמה, ההבדל היחיד שמשנה משהו הוא העובדה שהטאליבן שלטו בקאבול וגם זה לא משנה הרבה מבחינת החוק הבינלאומי.

יום שני, 8 בפברואר 2016

המחסור בהייטקיסטים ערבים

יש מספיק הייטיקסטים בקרב הערבים והמדינה מעודדת דווקא פיתוח בנושא סוף סוף (הוקם המרכז בנצרת). הוצע להקים מרכז דומה ברהט/תל שבע ושתי המועצות סירבו להתחייב שיאשרו בנייה, זאת הסיבה למה אין מרכז כזה בדרום. בעוד במרכז כפר קאסם תובעים בעלות על המרכז ששייך היום ללא הצדקה לראש העין.
 
רהט ותל שבע סירבו מאותה סיבה למה הן מסרבות להקים תעשייה מסודרת כלשהי - הצורך בהפקעות ובהכרח בעימות עם חלק מהתושבים. לפחות ברהט יש די והותר תוכניתנים בשביל להקים מרכז כזה. דובר גם על הקמת מרכז חומרה בעיקר כך שההכשרה נעשית במקום.
 
אני יכול לתת הרצאה ארוכה על החסמים שמונעים מהערבים להיקלט בהייטק. פה אסתפק באמירה שפרט לסיווג הביטחוני שמפריע במקרים מעטים אין לממשלה קשר ישיר אליהם.

מעט מאוד מהחברות הללו באמת זקוקות לסיווג ביטחוני ומשתמשות בנושא כתירוץ. אני יודע, התראיינתי אצל לא מעט מהן.
 
חלק מהסטודנטים הערבים מוכרים לי מהעבודה באמדוקס. אמדוקס לא מבצעת עבודת תקשורת אפילו עבור רשות מקומית אחת - יהודית, ערבית או אמריקאית. המספר הגדול של עובדים ערבים היה מקרי בעיקרו (חבר מביא חבר) וכעת גדל בהרבה בעקבות הקמת המרכז בנצרת.

הגישה המקובלת בעניין היא: שמעתי שמאשימים את הממשלה, נשמע לי הגיוני ויאללה להשמיץ.

יום ראשון, 7 בפברואר 2016

הדעה הטובה של השמאל על "תמיכתו" בפלסטינים

אנחנו אוהבים להציג את עצמנו כמי שדואגים לחירות הפלסטינית ובעיקר דואגים לכך שלא יוכלו להאשים אותנו בשלילת חירותם. אם איזו קבוצה שמאלנית ערכה הפגנה למען פליטי הלהט"ב הפלסטינים שהרשות הפלסטינית גירשה לתוך הקו הירוק אני לא שמעתי על כך. על פעולות למען הפליטים מאפריקה (עם ובלי מרכאות) שמעתי המון.

כאשר ח"כי מר"צ נוסעים להלל, לקלס, לשבח ולרומם את הליברל הדגול אבו מאזן בשעה שהוא אחראי להתעללות המונית בלהט"ב ומציגים את ממשלת ישראל כאחראית לרצח במצעד הגאווה שהתרחש פחות משבוע קודם - זה מה שהם עשו. אז כן, לא כל השמאלנים מעריצים את גלאון, אבל העובדה שהיא ראשת מפלגה בכנסת מצביעה על כך שהעמדה לא ממש אזוטרית.
 
אני לא יודע כמה גלאון וחבריה מאמינים במה שהם אמרו אבל הם נסעו לרמאללה ופרסמו הודעה שהם תומכים בליברליות של אבו מאזן וביחסו הטוב למיעוטים. אתה יכול למצוא את ההודעה (או לפחות יכולת למצוא, לא בדקתי לאחרונה) באתר של מר"צ. אגב, חיפשתי שם כי גם אני חשבתי - שהפרסום מעוות - התאכזבתי לגלות שהתקשורת רק ריככה את הביזיון.

מיהו טרוריסט אליבא דשיחה מקומית

בעקבות הגיע הזמן להעיף את המילה "מחבל" מהלקסיקון:

מה שמרשים אותי זה דווקא הסוף. לאחר הסבר מפורט שיחה מקומית בוחרים להציג דוגמה גזענית בעליל בתור הצורה הנכונה ועוד מגדירים אותה כמתחייבת מיחס לא גזעני. מכיוון שאת הישראלי מעריכים לפי הכוונות, את הפלסטיני שכנראה אין לו יכולת חשיבה מעריכים לפי המעשים.
 
ניהלתי פעם דיון ארוך מאוד בנושא מיהו טרוריסט וגיליתי שעבור מספר מפתיע של אנשים מה שחשוב זה האם הוא לנו או לצרנו, שלא במפתיע שיחה מקומית מזדהה פשוט עם הפלסטינים.
 
החלק האחרון במאמר ברור מאוד - ההבחנה לגבי הבחירה של המטרות (שתאורטית אני מסכים לה) חלה רק על פלסטינים. כאשר מדובר בישראלי הוא בהגדרה טרוריסט ולכן לא חשוב מבחינת אלו מטרות ישראל תקפה בעזה, עצם התקיפה היא טרור - אין שום חוסר בהירות בטקסט.
 
בנושא המטרות של הלחימה אין הבדל כלשהו בין החמאס לפתח, שניהם מדברים בפירוש על אדמה ולא על חירות. מי שפספס כנראה לא הקשיב כנראה למנהיג פלסטיני כלשהו בעשרים השנים האחרונות.
 
 

לפיד - בריצה לשנות השמונים

אני משתדל שלא לשפוט ממשלה חדשה במהירות, רוב התהליכים הם איטיים וניתן לראות את התוצאות לאחר חודשים או שנים. יאיר לפיד, למרבה הצער, מוכיח כי א...