אין לי הרבה דברים טובים (או רעים) להגיד על התקציב בכללותו - הוא לא מבשר בשורה גדולה - טובה או רעה.
למעשה הבשורה הטובה ביותר בתקציב היא למרבה ההפתעה הכספים הקואליציוניים. במשך השנים מ-1985 שיתף משרד האוצר, בדגש על הייעוץ המשפטי, פעולה עם מאמצי ההסתרה של ממשלות לגבי עלות ההקמה והתפעול שלהן. בעוד שאני חושד ששינוי המדיניות לא נובע מסיבות ענייניות של שקיפות, אלא מהמלחמה שהממשלה הכריזה על הייעוץ המשפטי, הרי התוצאה זהה - הציבור נחשף למידע קריטי שהוסתר במאמץ רב ובשיתוף פעולה מביך של הגורמים המקצועיים והפוליטיים.
למרבה הצער, אי אפשר לברך על המוגמר, המצב הזה היה ידוע לתקשורת לא רק מתקופת הממשלה הקודמת (ראו להלן) אלא גם בממשלות נתניהו האחרונות ולפניהן. אפשר לראות אלפי כתבות על חוסר השקיפות וטענות (מוצדקות ברובן) על כך שהציבור לא נחשף למידע. דבר זה לא מפריע כלל ועיקר לרובה המוחלט של התקשורת להעלים את שינוי המדיניות הזאת מהציבור ולהציג גרפים שמראים את התקציבים הקואליציוניים לאורך השנים, הצגה שבעיקר מציגה את רמת שיתוף הפעולה של הדרג המקצועי עם הפוליטיקאים ולא את נתוני האמת.
היה קשה להימנע מחשיפה לדו״ח של משרד האוצר (אין קישור מכיוון שלא פורסם באופן רשמי) על הנזק שייגרם לכלכלה ולהודעה שיהיה צורך להעלות מסים בעקבות ההסכם. מי שאיננו בעל זיכרון של דג זהב, היה יכול להיזכר בדוח דומה להפתיע שפורסם לפני כשנה, בנושא הגדלות הרמטכ״ל. שלא במפתיע, היה קשה מאוד למצוא אזכור לעובדה שהממשלה הקודמת יצרה התחייבות משפטית (בניגוד לפוליטית כמו הנוכחית) בסדר גודל דומה.
למעשה התברר כי רוב הכספים הקואליציוניים המובטחים, מובטחים בתנאי שיהיה עודף מסים. זהו מצב רגיל למדי בשנים האחרונות, אולם בשל המשבר בהייטק לא ברור האם ייתרחש (הפעם האחרונה בה לא היה עודף כזה הייתה ב-2009 ולא במקרה). בשל כך האפקט הוא העברה של יכולת ההחלטה היכן להשקיע את הכספים העודפים מפקידות האוצר לפוליטיקאים. כמעט למותר לציין שנקודה זו הועלמה כמעט לחלוטין מהדיווחים.
בסיכומו של דבר, אפשר שלא להסכים עם ההחלטה של הממשלה להיכן להעביר כספים נוספים (אני לא מסכים), החלפת שקרי משרד האוצר בשקרי התקשורת אינה מהווה שיפור וצריך להימנע ממנה.