‏הצגת רשומות עם תוויות נאומים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות נאומים. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 7 בדצמבר 2024

הפרשנים מכים שנית (?)

מוקדם מאוד לסכם את מתקפת הפתע של המורדים בסוריה. בשעה שהפוסט הזה נכתב, נראה שנפילת משטר אסד היא עניין של שעות. אבל אני רוצה להתמקד דווקא במה שכבר כעת ברור לחלוטין - הניתוח המגוחך (בדעיבד) של כל הפרשנים למיניהם על הפסקת האש עם חיזבאללה. מעטים מאוד מהם ציינו את המובן מאליו, שלא ברורה כלל השפעת הפסקת האש על מלחמת האזרחים בסוריה. אפילו אני, שלא מתיימר להיות מומחה, הבנתי שתהיה מתקפה, הגם שההערכה שלי לגבי תוצאותיה היו רחוקות מאוד ממה שקרה בפועל (צפיתי שהיא תהדף בקלות).

המגוחך הוא שהן התומכים והן המתנגדים להפסקת האש, הניחו שאסד ימשיך במדיניות המוזרה מאוד שלו מאז פריצת המלחמה (אי סיוע לציר השיעי) וסוריה תשאר באותו מצב (שליטה של אסד על רוב המדינה ויציבות באידליב). מה שמתרחש בסוריה, כבר ניתק את יכולת חיזבאללה לקבל סיוע ישירות מאיראן ולמעשה מחזיר אותו מבחינה זו לתקופה שלפני הפלת סדאם חוסיין. אין ספק שמדובר בשיבוש חמור ביותר של התוכניות של החיזבאללה. יותר מכך, לפי הפרסומים של צבא לבנון נראה כי הוא מפר בעליל את הפסקת האש מכיוון שהכוחות שהיו אמורים להתפרס בדרום מתפרסים במקום זאת בגבול סוריה. מה שכמובן משנה את כל הדינמיקה של האירוע כולו.

המסקנה? ״קשה מאוד לעשות תחזיות, במיוחד בקשר לעתיד.״ (אלן פירפיט) ולכן מוטב להיות צנועים יותר.


יום ראשון, 12 במרץ 2023

מה בעצם השמאל מציע

לתומכי שמאל בעלי לב חלש מומלץ לדלג.

התשובה היא בקצרה, איראן וביתר פירוט:

א. כוח בלתי מוגבל לבית המשפט

ב. אי יכולת פיקוח של המוסדות הנבחרים על כוחות הביטחון

ג. שימוש במערכת אכיפת החוק ככלי לסילוק יריבים פוליטיים

ד. מניעת חופש ביטוי באמצעים כלליים מכל מי שלא מוצא חן

ה. כפייה תרבותית על מי שחורגים מהאידיאולוגיה השלטת בכל האמצעים ובפרט גיוס כפוי

ו. מתן זכויות יתר למי שמסומן כ"תורם למדינה" והפסקת הכפפתו לחוק

רוב תומכי השמאל שקראו את הכתוב לעיל סבורים מן הסתם כי מדובר בפנטזיה, ושהם בוודאי לא תומכים בהנ"ל. אכן, ספק אם אצליח למצוא מישהו המוכן לחתום על הנ"ל וככל הנראה אף אחת מההצעות לא תזכה לרוב. אולם זאת הפנטזיה שראשי השמאל מפיצים, פוליטיקאים, עיתונאים ו"אנשי רוח". כמעט למותר לציין שמצב זה הוא ההופך את העניין למטורלל.

אחד הדברים המטרידים הוא שבעוד הסבירות למימוש הנ"ל אפסית, הרי השאיפה הזאת משמשת כיסוי מוצלח במיוחד לכוחות אנטי דמוקרטיים אחרים.

יום שישי, 20 באפריל 2018

הצעת ייעול בנושא נאומים

סיפור ידוע מספר על קפטן קוק ומלחמתו בצפדינה, מספר כי גרם לאנשיו לאכול כרוב כבוש ע"י הגבלתו לחדר האוכל של הקצינים בלבד.
המפתח למלחמה בנאומים הארוכים והמייגעים (והם תמיד כאלו) הוא פשוט - הגבלת האורך לפי מעמד הדובר - ככל שהדובר בכיר יותר כך יוגבל זמנו יותר. אם ראש הממשלה ינאם יחד עם מנהל המפעל, המנהל רשאי לדבר זמן כפול. אם רה"מ והנשיא ינאמו באותו טקס, הרי הנשיא יקבל שנייה פחות. הדבר יביא לתחרות מי מקצר יותר ובכך מציג את עצמו כחשוב יותר.

יום חמישי, 19 באפריל 2018

נאום בנט בחלוקת פרסי ישראל

בפעם הראשונה מזה שנים האזנתי לנאום של פוליטקאי במלואו (אל תשאלו למה...). הנאום של בנט בטקס חלוקת פרסי ישראל היה מאוד מחבק. למעשה במידה שלא השאירה ספק שהוא מתכוון לרוץ לראשות הממשלה בקרוב.
אגב, איפה שרה נתניהו? לא הייתה בטקס?

יום חמישי, 5 במאי 2016

השנקל שלי בפרשת סגן הרמטכ"ל

מי שרצה להבין כמה השמאל רחוק מהרעיון הדמוקרטי קיבל הדגמה. אלוף בצה"ל מנצל טקס ממלכתי חשוב בשביל להציג עמדה פוליטית (טובה או לא - ניתן לוויכוח). והתגובה של השמאל למעשה האנטי דמוקרטי הזה היא תמיכה! למי ששכח גנרל מרקארתור הועף מהצבא האמריקאי על אמירה כזאת. מעורבות פוליטית בצבא היא אסון ולא חשוב כיוונה, נקודה.

יום שלישי, 3 במרץ 2015

נאום נתניהו הוא אסון!?

יכול להיות שזה ידהים חלק מהקוראים, אבל אפילו אם אובמה רוצה הסכם, המתקפה של נתניהו מסייעת לו להשיג יותר בהסכם. ההיסטריה פה כאילו אובמה יתעצבן על ביבי וישבור את הכלים רק מכיוון שביבי העליב אותו (לכאורה או לא לכאורה) היא פתטית. ישראל היא נכס אסטרטגי בשביל האמריקאים ואם אובמה החליט לזרוק את ישראל, שום דבר שנעשה לא ישנה את זה - אנחנו לא ממש מרכז היקום מבחינתו.

אני יודע שזה נורא מאכזב, אבל אחד הדברים הקריטיים בפעולה צבאית, במיוחד ישראלית, היא הצגה אמינה של ניסיון מדיני קודם. אגב, בהסכם הביניים התרגיל עבד לא רע, ישראל (בסיוע סעודיה) הצליחה להשיג הסכם הרבה יותר טוב ממה שהאמריקאים רצו לתת לאיראנים. זה נכון שזה תרגיל מגוחך, אבל לפעמים הוא עובד.

אם נאום נתניהו יצליח זה יהיה חלום מבחינתו כמובן, הוא יטען שזה בזכותו וירכב על ההצלחה עד לקדנציה הבאה. לא צריך לדאוג בנושא האויבים, לישראל יש מספיק אויבים כך שלא יהיה מחסור. למרות זאת, אני לא נמנה על חסידיו של ביבי, אבל הנטייה להאשים אותו בכל דבר שקורה ולחשוב שאם היה נוקט בגישה אחרת אז העניינים היו בטוח מתנהלים בצורה אחרת היא מופרכת. למעשה אני משוכנע שאם זהבה גלאון הייתה ראשת הממשלה, גם היא הייתה נוסעת לקונגרס וכל ההבדל היה בהסברים (אנחנו צריכים להגן על הפלסטינים, אנחנו נתנו את הסכם השלום ואתם מתעלמים וכו' וכו').

אובמה בחר במודע ב-2009 לחזק את השלטון באיראן, גם זה היה מכיוון שביבי צעק? כן, אני יודע, זה קשה לקבל את זה שאנחנו לא שליטי העולם, אבל בכל זאת שווה השתדלות. צריך להבין אנחנו פשוט לא מעניינים את אובמה, זה משהו שאין ביכולתו לשנות לטובה - אנחנו כמובן יכולים להטיל פצצת אטום על טהרן ולשנות את דעתו, אבל אפילו ליברמן לא סבור שזה רעיון שראוי לשקול - וצריך להשלים אתו, גם אם זה אומר שביבי לא אשם.

התפיסה של השמאל לגבי הנאום מציגה את אובמה כבעל יכולת רגשית של ילד בן שלוש וזיכרון בהתאם. כך שאם ביבי מעצבן אותו אזי הוא מחליט לזרוק את ישראל ולהחליף אותה באיראנים "היציבים" שעברו גל הפגנות אלימות בזמנו של אובמה. אני פחות מוטרד מהביקורת כלפי נתניהו ויותר מההתעקשות לראות את כל הגורמים האחרים כחסרי משמעות.

בכלל, כל הגישה הזאת מזכירה לי בדיחה על זוג יהודים שנוסעים ברכבת. אחד מהם רואה שהשני קורא עיתון אנטישמי ושואל אותו: "אתה לא יודע שהעיתון אנטישמי" והשני עונה "אני יודע, אבל אני תמיד שמח לשמוע שאנחנו שולטים בעולם". 

אם ביבי לא היה נואם, האמריקאים (ובעקבותיהם השמאל) היו מציגים אותו כמי שמתחמק מנאום תוך טענה שהפוליטיקה יותר מעניינת אותו מאיראן ולכן איראן לא חשובה מספיק. זאת הייתה האפשרות השנייה, לרוע המזל, היא גרועה אפילו יותר.

לכן הבעיה המרכזית של מדינת ישראל איננה הנאום של ביבי ולמרבה הצער איננה גם ביבי עצמו. הגם שאני יכול בקלות להציג רשימה שלמה של ביקורת על ביבי, החל מהמדיניות שלו בנושא כביש 65 והתחבורה הציבורית וכלה במדיניות שלו כלפי חמאס. לי אין שום בעיה לבקר את ביבי כשדנים על הטעויות שלו (ולא שחסר).

אגב, תמיד שעשעה אותי הטענה כאילו המתחרטים הופכים לגאונים, כמובן בתנאי שהם ממירים את דעתם לדעתנו. אכן ייתכן שאחשוב בעתיד שהנאום הוא טעות, אחרי הכל חשבתי שהסכמי אוסלו הם רעיון גאוני, כך שהכול אפשרי.

יום שישי, 30 בינואר 2015

ההיסטריה סביב נאום נתניהו בקונגרס

זה לא נכון שנתניהו הוא ראש הממשלה הראשון שאיננו רצוי בבית הלבן. למעשה, מי שטורח לקרוא את ההיסטוריה יודע שמספר של הבלתי רצויים דומה לאלו שכן. החל מבן גוריון, בשרת ובאשכול. בגין (עד להסכם השלום), שמיר ואפילו שרון בשנתיים הראשונות.

ב-1957 איים נשיא ארה"ב לשלוח כוחות אמריקאיים להילחם בצה"ל. עם כל הכבוד למתיחות הנוכחית, ספק רב אם היא אפילו בעשיריה הראשונה.

אפשר להתווכח על השאלה האם נתניהו נוהג כשורה או לא (האמת, אין לי מספיק מידע בשביל לשפוט), הבעיה שלי היא מתקפת ההיסטריה. רוצים לתקוף את ההתנהגות של רה"מ - סבבה - אבל למה צריך לשכתב את ההיסטוריה בשביל המטרה הזאת - זה נשגב מבינתי.

ערוץ 12 שוב מתגייס להגן על הדייפסטייט

רק לעתים נדירות אני מתעצבן על ניסיונות לשקיפות, הפעם  אחד ביום: שיטת הג׳ובים של הליכוד  הביאו אותי לחרוג ממנהגי. הבעיה עם הפרק איננה עם הטענ...