יום ראשון, 25 באוגוסט 2024

המפגינים נגד ישראל לא מוטרדים מזכויות האדם

אני לא מאמין לכמעט כל המפגינים נגד ישראל. הם מדברים על אנשים חפים מפשע, אך סודאן איכשהו אינה נושא לדיון. רובם אינם מודעים למיקומה של סודאן, קל וחומר למלחמת האזרחים הנוראה המתחוללת שם והורגת מספר רב של אנשים ומחריבה הרבה יותר מאשר בעזה.

בהתחשב בכך שהם התעלמו ממלחמת האזרחים בסוריה, שבה היו נפגעים פלסטינים בהיקף דומה לאלו של המלחמה הנוכחית, הם אינם מסוגלים אפילו לטעון כי, מסיבה כלשהי, יש להם דאגה מיוחדת לפלסטינים.המידע השגוי כה נרחב שכמות גדולה של חומרי תעמולה (תמונות, סרטים, סלוגנים וכו') הממוחזרים ממלחמת האזרחים בסוריה ומתיימרים להיות מעזה עוברים ללא התייחסות.

---

כ-0.1% מהמפגינים אינם נכללים בקבוצה זו; רובם המכריע הם פלסטינים. הם מכירים את הסיפור האמיתי טוב יותר מהתומכים הנאמנים לכאורה שלהם.


---

אני לעולם לא אומר שישראל היא ללא רבב, ובוודאי שלא מועיל למוניטין שלה שהיא הסכימה למכור נשק לכמה משטרים נוראים (ולפעמים אפילו רשעים). עם זאת, הדבר אינו אומר כי כל האשמה בנושא נגד ישראל שהופיעה אי פעם בתקשורת הישראלית היא מדויקת ואין להרהר אחריה.

יום חמישי, 22 באוגוסט 2024

מלחמה היא אסון כלכלי

כמעט בהגדרה, היא עולה המון, ועוד יותר ככל שהיא מתמשכת. אחת הבעיות הכלכליות המרכזיות עם מלחמה היא שקשה לקצץ תקציבים אזרחיים או להעלות מיסים מכיוון שבמצב כל כך לחוץ שינויים כאלו יביאו בסיכויים גבוהים להחמרת המצב הכלכלי ואולי גם הביטחוני. כך שקשה לטפל בעלויות בצורה סבירה.

למרבה הצער שלא במפתיע הפרק אחד ביום: נורות האזהרה הכלכליות דילג בקלילות על הנושא הזה. יותר מכל הוא מבטא קונספציה כלכלית, הרעיון לפיו פעולות סמליות, למשל קיצוץ משרדי ממשלה מיותרים, יביא גאולה לעולם או לפחות לכלכלת ישראל. הבעיה היא שהמראויין, ממשיך בקו הידוע של האופוזיציה לפיו אין משמעות לסדר הגודל בהחלטות כלכליות. כמעט למותר לציין שלאורך כל הפרק מוזכרים בהערצה פקידי האוצר כבעלי כוחות על ומונגדים לעומת הפוליטיקאים "החצופים" שמעזים לחשוב שיש להם מה לומר.


כמו בהרבה מקרים, בעוד מדיניות הממשלה מטרידה, נטיית האופיזיציה לנסות להחמיר את המצב ולנצל אותו להפוך את ישראל לאוליגרכיה מדאיגה אפילו יותר. ישראל זקוקה בדחיפות לאופיזיציה הקשורה למציאות, אין לה.

יום רביעי, 21 באוגוסט 2024

החזרה לפיגועי התאבדות

חמאס הפסיק את פיגועי ההתאבדות באמצע העשור הקודם בעקבות פתווה של השייח קרדוואי שהיה מורה ההלכה של הארגון מחיסולו של שייח' יאסין ועד למותו. הפתווה קבעה כי פיגועי התאבדות (הקרבה במינוח האיסלמיסטי) הם מותרים רק כאשר אין אפשרויות אפקטיביות אחרות, כאשר הדגש הוא על טילי טרור.

מכיוון שכך, החזרה לפיגועי התאבדות היא למעשה הכרה בכך שעזה אבודה מבחינת חמאס והיכולת הטילית אבדה. מצד אחד, זה מצביע על ההתקדמות של צה"ל ומצד שני מזכיר לנו שהאויב לא עומד להיכנע ואם הוא מאבד יכולות, הוא פשוט עושה משהו אחר.

יום ראשון, 18 באוגוסט 2024

איך התשקורת הבינלאומית נראית לי

אני מקבל את אותה תחושה כשאני שומע את המונח "קהילה הבינלאומית" וכשאני מסתכל על התמונה המצורפת. למרות שיש היגיון מסוים לתוצאות, הן מבלבלות לחלוטין ונטולות משמעות. למרות שהקהילה הבינלאומית טוענת שהיא רוצה שלום בטווח הארוך והפחתת האפשרות להסלמה בטווח הקצר, מעשיה הולכים בדיוק בכיוון ההפוך. התעלמות ממעשי המוסלמים לא רק אומרת להם שהתנהגויות כאלה בסדר, אלא גם שהמערב לא חושב שהם חשובים מספיק כדי לדרוש מהם, מה שזו אולי הגישה היעילה ביותר לקידום אלימות נגד ישראל.




יום ראשון, 11 באוגוסט 2024

הפרוטוקולים מכים שנית

ספר שקרי בשם "הפרוטוקולים של זקני ציון" טוען לתאר מזימה יהודית להשתלט על העולם. הוא פורסם לראשונה בקיסרות הרוסית בשנת 1903, תורגם לשפות רבות והופץ בהיקף נרחב ברחבי העולם בתחילת המאה ה-20, הוא מורכב בעיקר מגניבה ספרותית ממספר מקורות ישנים יותר. הוא היה גורם מרכזי בהפצת הרעיון של קשר יהודי עולמי.

מדהים ככל שזה נשמע, הקונספירציה שוב מסתובבת. בית הדין הבינלאומי לצדק משתמש בה כהסבר ליעילות הנמוכה של גבול רצועת עזה-מצרים; בריטניה, אוסטרליה וניו זילנד פרסמו הצהרות משותפות היוצאות מהנחה שישראל היא הכוח היחיד במזרח התיכון; התקשורת הבינלאומית המרכזית מתעלמת לחלוטין ממעשי הערבים מכיוון שרק לישראל (כלומר ליהודים) יש שליטה מלאה על התוצאות; ועוד. למרות כמה שזה עשוי להיראות אבסורדי, הביקורת העיקרית על פעילויות ישראל היא שהיא לא עומדת בהבטחה שניתנה בפרוטוקולים.

---

כן, אני מודע לכך שאותם אנשים וארגונים מחזיקים במספר אינסופי של הסברים חלופיים, אך אני מתנצל; מלבד גזענות של אדם בעל דעות קדומות ללא ציפיות (שמובילה למסקנות דומות), קשה מאוד להסביר מעשים כאלה ללא האמונה בתאורית הקשר הזו.

יום שבת, 3 באוגוסט 2024

התגובות העולמיות להריגת אסמאעיל הנייה

התגובות העולמיות להתנקשות באסמאעיל הנייה היו אבסורדיות לחלוטין. התקשורת הבינלאומית הציגה אדם שנודע לשמצה בקריאה לרצח עם כפול - של פלסטינים וישראלים כמדינאי מתון השואף לשלום. כראש הממשלה, הניה היה אחראי רשמית על ההפיכה הצבאית שהפילה את הרשות הפלסטינית והובילה למצור הישראלי-מצרי (הלא יעילה) על רצועת עזה ולמותם של מאות מאויביו הפוליטיים. הוא שיחק תפקיד משמעותי בהפיכת הרשות הפלסטינית לשתי דיקטטורות צבאיות. לאמץ את הרעיון שאדם כזה יכול להיות בעל המפתח לשלום ולהתאבל על הפגיעה בשיחות הפסקת האש פירושו לתמוך במשטר תאוקרטי שטובח בפלסטינים.

---



כמה הערות:

1. אני זוכר כמה ישראלים ואחרים הוא ציווה להרוג; אפשר לקרוא הרבה עליהם ברשת, אבל עבור אלה שמתיימרים לתמוך בהם, טבח הפלסטינים נראה חסר משמעות.

2. "מובן מאליו" שגם גנב מיליארדים מעמו, חי בעושר והתגאה בסבלם.

הפרשנים מכים שנית (?)

מוקדם מאוד לסכם את מתקפת הפתע של המורדים בסוריה. בשעה שהפוסט הזה נכתב, נראה שנפילת משטר אסד היא עניין של שעות. אבל אני רוצה להתמקד דווקא במה...