יום חמישי, 25 בספטמבר 2014

השירות הצבאי כגורם לאי אמון במערכת

שירות הצבאי מלמד אותך שלכל דבר יש את ההסבר הרשמי ואת ההסבר האמתי. בצורה חריגה למדי השירות הצבאי בישראל הוא גורם לאי אמון בסיסי במערכת ולא להתיישרות לפיה. זאת תכונה שתורמת לחריגה ברמת האמון באופן כללי. אפשר כמובן לתהות מה הביצה ומה התרנגולת בסיפור, אבל על התוצאה קשה להתווכח.

החשיבות של ההתייחסות המקומית כשמדברים על השפעת החקלאות על איכות הסביבה

בהתחשב בפער הקלוריות/ק"ג אין ספק שההפרש בישראל קטן בהרבה מהנתונים לפיהם צריכת ק"ג בשר גוררת צריכת 3-10 ק"ג מהצומח (בגלל שיעור היבוא הגבוה) וייתכן שאפילו נוטה לכיוון ההפוך. בהנחה שלא עברתם מצריכת חזירים בלעדית לצריכת תפוחי אדמה בלעדית, כנראה לא שיניתם בהרבה את תרומתכם בנושא המזון לזיהום העולמי.
 
נתונים ממקומות אחרים לא לוקחים בחשבון את הנזק הסביבתי שנובע מהייבוא עצמו או את המאפיינים הספציפיים של גידול חקלאי מקומי - חוסר במים, אי צורך בהתאמת החיטה למשל. צריך לזכור שאוניה של חיטה גורמת נזק סביבתי גדול מארגז של בשר בקר. חזירים מיובאים כמעט כולם ולכן הנזק הסביבתי שהם גורמים בצריכה מקומית בישראל גדול פי כמה ממה שניתן למצוא בנתונים מחו"ל.
 
נתונים שמתעלמים מהפרש הגודל בין חזיר לפרה הם חסרי משמעות. האוכל לבקר לא מגיע ברובו מכאן אלא מדרום אמריקה והעניין קיצוני יותר לגבי החזירים - שבגלל המגבלות על גידולם נשחטים כמעט מיד. בדומה לכך, השוואה בין מזונות מצריכה, למשל, לבדוק כמה מהקלוריות שבחיטה מגיע לאדם לעומת כמה מהבשר הלא מבושל. זה עניין לא טריוואלי לכשעצמו, גם אם אוכלים לחם מחיטה מלאה. למיטב ידיעתי, גם לאחר לקיחת הפקטור הזה, יש בקילו המיובא כבשר יותר קלוריות מאשר בחיטה. אם מתעלמים מכך, אפשר להציע לאכול גם עכבישים או ג'וקים, הם צורכים פחות מחיטה מכיוון שאם רוצים ללכת בכיוון הטיעונים הללו אין סיבה לעצור באמצע.

השפעה אקולוגית חייבת להימדד בצורה כוללת וביחס לכל אחת מהסביבות המעורבות בעניין. אם פורסם מחקר כזה לגבי ישראל, אני לא ראיתי אותו. המאפיינים האקולוגיים של צריכת בשר או צומח בישראל שונים מהותית מאלו של אירופה או ארה"ב, או סין במקרים המעטים שראיתי, מה שמחייב בדיקה נפרדת וממש לא טריוואלית. גם אני רוצה לציין שלא ברור לי כמה הזיהום בדרום אמריקה גדול יותר או קטן יותר יחסית לארץ - זה נעלם גדול.
 
התוצאה היא שיבוא כמות חיטה שמכילה אותה כמות קלוריות כמו בקר מצריכה יותר זיהום - אגב, עדיף תפוח אדמה. אני מודה שאין לי מספיק מידע לקבוע את רמת ההשפעה המדויקת, אבל העניין לא מופיע לך בטקסטים שמתייחסים לאירופה. אפשר למצוא מידע על השפעה אקולוגית של הובלה באמצעות חיפוש על תנועת Local food - או על מאבק מועצת הפרחים בה. אני רוצה להדגיש כי תהליך ייבוא קילו בשר יעיל יותר מאשר תהליך ייבוא קילו חיטה מכיוון שיש בו יותר קלוריות ולכן אנשים אוכלים פחות ממנו. במילים אחרות, בעוד שאני לא מתעלם מהייצור, אני כן מצביע על כך שהוא לא הגורם היחידי שצריך לקחת בחשבון.
 
לפיכך, ההצעה שלי פשוטה - לא להתרשם ממחקרים המתחזים להראות השפעה אקולוגית לפני שבודקים שלוש פעמים לאלו תנאים בדיוק הם מתייחסים. כאמור, אשמח לראות אחד שרלוונטי לישראל.

יום רביעי, 24 בספטמבר 2014

ההתנגדות לאריאל היא הגנה על הגילדה

התירוץ שאריאל נמצאת בשטחים היה קו ההגנה האחרון שלהם לאחר שכל התירוצים האחרים להגנת הגילדה נכשלו. למען הסר ספק - אין לי מושג למה הם חיפשו תירוצים מתירוצים שונים, אין מספיק סטודנטים, אין מספיק חוקרים, רמת המחקר לא מספיקה, אין מספיק מעונות, המקום לא טוב. בהתחשב בהיסטוריה של כל האוניברסיטאות בארץ (פרט לעברית) הם כנראה מתקשים לטעון ברצינות "אין מקום לעוד אוניברסיטה".
 
התירוץ הזה היה תקף שהקימו את בר אילן? את בן גוריון? את חיפה? איפה עובר הגבול? אין שום סיבה סבירה לחשוב שהטיעון הזה תקף יותר היום מאשר ב-1969 ויש המון סיבות לחשוב שהוא תקף פחות. מספר הסטודנטים עלה פי 10 וגם התקציב להשכלה גבוהה עלה בשיעור דומה, האוכלוסייה גדלה פי 5 ואפילו מספר החוקרים עלה פי 2. המל"ג מתרכז בנקודה האחרונה, אבל התירוץ שאין מספיק חוקרים לא ממש מסייע לו ציבורית - התומכים באוניברסיטאות נוספות רואים בהן דווקא פתרון לבעיה הזאת. כל אוניברסיטה חדשה פירושה יותר תקני מחקר (בתיאוריה לפחות).
 
יש מחסור דרסטי בתקנים לחוקרים שעוזבים את הארץ, הוויכוח היחידי הוא מי אחראי למחסור בתקנים, אין ויכוח על קיומו. זאת אף על פי שרבים מאלו שעושים דוקטורט אינם רואים לקבל תקן. עדיין, במצב שבו חצי מהפרופסורים הישראלים נמצאים בחו"ל, די ברור שיש רבים שראויים לקבל ואינם מקבלים. אם מניחים אחרת, צריך להניח שמחצית (לפחות) מהפרופסורים הישראלים אינם ראויים לתפקידם ואין שום מחליפים טובים. אלו שתי הנחות שקשה להניח אותן.
 
המסקנה הזאת נובעת מכך שיחס התקנים בארץ לעומת מספר הפרופסורים הישראלים הוא בערך 1:2. קרי, או שחסרים תקנים או שיש פרופסורים שצריך להעיף, או שרוצים שהם לא יהיו פה.
 
עם זאת, אין ספק שחלק מהפרופסורים הישראלים בחו"ל מעוניינים להישאר שם. עובדתית, כשהממשלה יזמה פרויקטים להחזרה היו הרבה יותר קופצים מאשר תקנים. כך שגם אם התופעה קיימת, היא איננה מצביעה על כך שאין כאלו שרוצים לחזור. הסקרים מצביעים בערך על 80%, גם אם מדובר בחצי מזה, מדובר בגידול רציני במספר התקנים בארץ. היו כמובן רבים שהיו חסרי משרה קבועה, אבל גם לאחר סינונם היו יותר מכפול מ-50 התקנים שהממשלה תקצבה. מה שגרם כמובן לבעיה אחרת, הממשלה הניחה בטיפשות שלא יהיו מספיק כאלו ולכן העניין נמתח על פני שנים במקום חודשים כמתוכנן. השאלה אם צריך להשקיע דווקא בהם היא שאלה נפרדת שאין לי תשובה חד משמעית עליה, זה כמובן תלוי בכל אחד ואחת.

יום שלישי, 23 בספטמבר 2014

ההשוואות לאפרטהייד מסתמכות על בורות

אני תוהה כמה מהמתלוננים על אפרטהייד הקשיבו פעם למה שהפלסטינים אומרים? הפלסטינים, פרט לאחוזים בודדים, מדברים בגלוי על חיסול האוכלוסייה היהודית בארץ (לא בהכרח על ידי רצח).

אפשר לברבר כמה שרוצים על השוואות לדרום אפריקה, איכשהו העובדה המכרעת שהקונגרס הלאומי האפריקאי החליט עוד בכנס היסוד שלו ב-1912 שחיסול האוכלוסייה הלבנה איננה אופציה מעולם לא נזכרת, זה לא מקרי. 

ההבדל המהותי היחיד בין פתח לחמאס בנושא הוא הדרך היעילה ביותר להשיג את המטרה בעת הזאת - הפתח חושב שאפשר יהיה לכפות על היהודים להסתלק על ידי לחץ בינלאומי, החמאס חושב שהאפשרות היחידה היא רצח עם. לא מאמינים לזה? פתחו את הטלוויזיה הפלסטינית. 

כל עוד השמאל מתעקש להתייחס לפלסטינים כאל ילדים קטנים שדעתם חשובה כקליפת השום, לא יהיה פה שלום.

יום חמישי, 18 בספטמבר 2014

השפעת תקציב הביטחון על האיומים וחוק צ'יץ

חלק ניכר מתקציב הביטחון הולך על הפחדת האויבים שלך. למשל, קשה לקבוע האם החיזבאללה למשל לא תקף כי היו לנו מספיק חיילים או סתם כי הוא מסובך בסוריה. למעשה, ספק אם אפילו נסראללה יכול לענות על השאלה הזאת. מצד שני, ברור שמערכת הביטחון מנצלת את קשיי המדידה הללו להפרחת איומים. במילים אחרות - ההוצאה על הצבא נבחנת על ידי אויבנו וקיצוץ דרמטי יביא לעלייה הסיכוי למלחמה.

עם זאת, הדרישות של הצבא הן בעיקרן יישום של חוק צ'יץ ולא באמת נועדו להגדיל את התקציב. תקציב הביטחון נשחק לאטו כבר הרבה מאוד שנים, הוא קטן הרבה יותר יחסית מאשר לפני 30 או 20 שנים, ואפילו ייענו כל דרישות מערכת הביטחון הוא לא יהיה ענק. אני אגב לא תומך בהגדלת תקציב הביטחון, אבל לא רואה צורך להאשים בשביל זה את מערכת הביטחון בטענות מופרכות.

יום ראשון, 14 בספטמבר 2014

הפלסטינים מוכנים להכיר בישראל?

רק מפלגת העם הפלסטינית (הקומוניסטים לשעבר) מוכנים להכיר בקיומה של מדינת ישראל. למרבה הצער, הם מיעוט זניח. הבעיה העיקרית היא איך מגדילים את המיעוט הקטן הזה, אבל יותר קל להתעלם מהפלסטינים בכלל ולטעון "הם רוצים שלום" בשעה שהם צועקים מעל כל במה שהם לא רוצים. רוב השמאל לא הזוי, הוא פשוט מתעקש להתעלם מהעובדות הלא נוחות ובכך דומה להפליא לימין.

פתיחה של התחבורה הציבורית לתחרות - בעייתית בפריפריה

פתיחה מלאה של התחבורה הציבורית לתחרות תביא לכך שאי אפשר יהיה להגיע בשום שעה לפריפריה. גם היום המצב חמור, אבל התקשורת חיה בהכחשה. לפני חטיפת שלושת הנערים אפשר היה אולי לטעון שלא מודעים, אחר כך בוודאות מדובר בהכחשה. מכיוון שאין ברירה אלא לתת סובסדיה, אי אפשר לקיים תחרות חופשית ולכן הרעיון הוא טוב בתיאוריה.

ההתנפלות על חותמי סרבני 8200

הטענות הבסיסיות של הסרבנים הם ש-8200 הפרה את פקודות מטכ"ל ו/או החוק. בנושא הזה, יש דרך די פשוטה, מגישים קבילה למפקד, לא עוזר - מגישים לנציב קבילות חיילים, לא עוזר - מגישים בג"צ ומקבלים את התקשורת. הסרבנים הללו, כמו כל קודמיהם, פשוט מתעצלים לנסות לשנות משהו משמעותי ובמקום זה מעדיפים לעורר רעש. אגב, אם הם היו עוקבים אחרי המסלול הנ"ל, הייתי מוכן לתרום להם כסף להגשת הבג"צ.

אילו היו הסרבנים רוצים לשפר את יחסה של ישראל לפלסטינים הם היו פונים למפקדים שלהם. אפשר ללמוד הרבה על היחס בין האמת לבין מה שכתוב במכתב על ידי קריאה של הרקורד של עו"ד ספרד שהגיש שוב ושוב תביעות לשיפור המנגנון שהם טוענים באמצעותו שלא קיים. כרגיל אצל הסרבנים, שיפור המצב איננו המטרה, העיקר להשמיץ, לגדף ולזכות ב-15 דקות התהילה, האמת יכולה לחכות בפינה.
 
מי שמצהיר על סירוב בתקשורת מרמה את עצמו, הוא לא תורם בכלום לפלסטינים או לחברה הישראלית.
 
בזמנו יצא לי לבלות שלושה וחצי שבועות במחסום ארז, בתור תפקיד שמעשית שקול למילואים (הושאלתי ליחידה) ואכן לחלק מהפקודות שנראו לי בלתי חוקיות סירבתי בשקט. מה שמעניין בנושא הוא דווקא החלק האחרון בזמן הזה - הגיעו חיילים קבועים חדשים וגיליתי שהם חראות, הם לא התקלקלו שם, אלא הצבא שלח למקום שמשרת אזרחים את הבררה. לא הרבה זמן אחר כך גיליתי גם למה - כל מי שהיה שווה משהו פשוט מוצא פרוטקציה ומתחמק מהתפקיד.
 
זה בדיוק מה שהסרבנים עושים - הם מתחמקים מתרומה לשיפור המצב ומעדיפים לצרוח "זה לא אנחנו" במקום לעשות משהו מועיל.

הצבא וההייטק בישראל

אחד ההבדלים המהותיים בין חברות הייטק בישראל לבין חברות דומות בארה"ב היא הריבוי האדיר של חברות שמוקמות על ידי קבוצת חברים. זה לא מקרי ונובע בעיקר מהצבא - חברים מהצבא או חברים של חברים מהצבא.
 
בלי הצבא לא היה הייטק בישראל, זאת עובדה שקשה להתווכח אתה מבחינה היסטורית. תעשיית ההייטק בישראל התחילה להתפתח מסיבות ביטחונות, נדחפה במידה רבה על ידי האנשים שהוכשרו בצבא כמפתחים וקיבלה פרסום ענק בעקבות ההצלחות של צה"ל והתעשייה הצבאית. אפשר לטעון שהמחיר האנושי היה כבד מדי, אבל קשה מאוד להתווכח עם ההיסטוריה.

מי שטוען כי היה אפשר לגייס כסף שוכח במצב מדומין כזה  לא היו קרנות הון סיכון, התעשייה עצמה לא הייתה קיימת במדינת ישראל יותר מאשר בהולנד. הספקנים מוזמנים להשוות את ישראל למדינות מערביות בגודל דומה, לבדוק את ההיסטוריה של ההייטק הישראלי ולראות בעצמכם. האם לא הייתה חברת הייטק בודדת לולא הצבא? כנראה שהייתה, התעשייה שהייתה מתפתחת הייתה בסדר הגודל של סקוטלנד במקרה הטוב ותאמינו לי הוא קטן בשלושה סדרי גודל מזה שבישראל.

 

===

בעקבות התגובות:

ההתנעה אכן נתמכה במידה רבה באמצעות כספים אמריקאיים ליחידות המודיעין שהתניעו את התהליך.

יום שני, 8 בספטמבר 2014

 
הארץ מפרסמים כתבה כזאת כל עשור מ-1993 לפחות, ובינתיים מספר היורדים יחסית לגודל האוכלוסייה רק יורד, ביום שהארץ יפסיקו לעודד ירידה, אדע שמדינת ישראל בבעיה רצינית.
 
קו העוני מטעה בנושא הזה, בגלל מחירי הטיסות הנמוכים יותר, יש הרבה יותר אנשים שמסוגלים לעזוב. מה שכן, יש להם הרבה פחות לאן ללכת מאז המשבר של 2009.
 
אכן מי שעוזב תהיה לו בעיה עם סגירת חובות, לפני עשור ההכנסה הממוצעת בבריטניה הייתה כפול 3 מישראל, היום היא שווה. אירופה דרכה במקום, ישראל עשתה קפיצה גדולה קדימה. נכון שמי שקורא את העיתון לא יתרשם ככה, אבל גם קו העוני של ישראל (במונחים של כוח קנייה דולרי) קפץ דרסטית. נכון שלמי שעני בישראל זה לא עזר במיוחד, אבל בהשוואה עולמית מצבו השתפר פלאים.

יום שישי, 5 בספטמבר 2014

האם נפלה האימפריה הרומית?

דעכה הוא הגדרה טובה יותר והתהליך נמשך עד היום. מבחינה פוליטית, הן האימפריה הרוסית והן האימפריה הרומאית הקדושה המשיכו את המרכז הפוליטי עד לראשית המאה ה-20. קשה לקרוא לתהליך הזה נפילה ומבחינה עקרונית 1918 טובה בדיוק כמו 475. יש לציין כי האימפריה הרומאית של 475 לא ממש הייתה דומה לאימפריה הרומאית של המלחמה הפונית הראשונה. לאימפריות יש נטייה מגונה - אם הן שורדות יותר מהמייסד רק לעתים נדירות הן באמת נופלות. למעשה האימפריה האצטקית היא הדגומה היחידה שעולה בדעתי.

מי באמת שולט במר"צ?

 בעקבות האם הסופרת אלונה קמחי הסיתה לרצח העיתונאי טוביה טננבאום? 

הבעיה היא שהשמאל שבוי בידי המממנים שלו. זה בכלל לא חשוב מה זהבה גלאון חושבת על הנושא - ברגע שהיא תצא נגד אמירות כאלו, יעיפו אותה, מכיוון שכל הפעילים המרכזים מסתמכים על מימון זר שתומך באמירות כאלה. שוב, סביר להניח שהם לא תומכים בהן, אבל כסף זה כסף.

זהבה גלאון דווקא קובעת במקרה הזה מי יהיה ברשימה במקומות שמעבר ל-40  - היא ראש הוועדה שצריכה להחליט פה אחד אם לדייק. 

יום רביעי, 3 בספטמבר 2014

שפת התנ"ך

מי שהוא דיסלקטי מתקשה להבדיל בין פתח לשורוק וקשה לו מאוד לקרוא את התנ"ך שהוא בכתיב חסר ומלא במילים לא מוכרות. לקויי למידה הם 10% מהאוכלוסייה ומותר להם לרצות לקרוא תנ"ך גם בלי עזרה צמודה.

אפשר לטעון שבמערכת החינוך אפשר לטפל בעניין אבל יש חילוניים,אפילו דיסלקטים, שקוראים תנ"ך גם אחרי שסיימו אותה.

אני מודה שטרם ראיתי מחקר שמראה ששפת ימינו אכן מתדלדלת. זה עניין שקשה למדוד אותו. אבל אני מניח שמישהו מכיר מחקר מקיף בנושא.צר לי אבל קשה שלא ליפול לתסמונת "העגבניות היו טעימות יותר" ולכן יש צורך במחקר.

בתי ספר ניסויים כהדגמת שיטת השוברים


שיטת השוברים בארצות הברית היא כישלון קולוסלי לפי כל מחקר אפשרי (חפשו בגוגל) והיא שורדת מכיוון שהגופים הדתיים נהנים ממנה. ההצעה לאמץ אותה בארץ דומה להצעה לאמץ את ביטוח הבריאות האמריקאי.
 
אגב, הקשר בין שוברים לבין קביעות הוא קלוש מסיבה פשוטה, שוברים עובדים ברמה של בית ספר, קביעות היא ברמה האישית.
 
יש צורך דחוף בשיפור מערכת החינוך, אימוץ רעיון כושל הוא צעד בכיוון הלא נכון.
 
 
המחקרים היחידים שראיתי פה הם של גורם שמתגאה בבתי הספר שלו - לא מרשים במיוחד. "הקונסצנזוס המחקרי בקרב כלכלני חינוך" לא ממש רלוונטי לנושא - הכישלון הוא בחינוך, לא בחלוקת הכסף. הציונים נמוכים יותר ומה שמשמעותית נכשל כישלון חרוץ הוא התפתחות היכולות החברתיות ששיטת השוברים מחמירה את המצב (החמור מאוד גם ככה) באופן משמעותי. הציטוט של הטענה הזאת דומה לטענה שמלחמת קוסבו הייתה הצלחה סרבית כי היא עלתה מעט למשלם המיסים הסרבי תוך התעלמות מהסנקציות.
 
מה שקורה בעקבות פתיחת אזורי הרישום בארץ הוא דבר פשוט - מנהלי בתי הספר ממהרים להכריז על עצמם כייחודיים ומה שיותר חשוב כניסויים.
 
את נושא הניהול העצמי בארץ אני מכיר לא רע מכיוון שאבי עבד בייעוץ לכאלו. הסיפור הוא פשוט להפליא, זה לא שהכסף מנוצל יותר טוב אלא שיש יותר כסף - מכל המקורות האפשריים. כל בית ספר ניסויי מקבל יותר כסף ממשרד החינוך, מותר לו לקבל יותר מהרשות המקומית ולגבות יותר מההורים. זאת כמובן הסיבה למה יש מאות כאלו, ברשויות חזקות כמובן, בארץ. במקומות הבודדים שמדובר ברשות חלשה, בת ים למשל, העניין מהווה כישלון. בקיצור, בארץ העניין לא עובד בעליל.
 
בקיצור, הבעיה של הנתונים היא התייחסות למשתנה תלוי (פתיחת אזורי רישום) כבלתי תלוי. התייחסות לעובדה הזאת הופכת את התמונה. ואגב, מחקר רציני בנושא הוא כזה שלא מניח שהשוברים הם גורם בלתי תלוי בלי בדיקה של אפשרויות אחרות.

יום שלישי, 2 בספטמבר 2014

פרסום על ידי משרדי ממשלה - בזבוז כספי ציבור?

 
אני מאוד לא מרוצה מעובדה שמשרד הביטחון סירב לחשוף את הכסף.

לגבי הנושא העקרוני, לפעמים אין ברירה גם למשרד ממשלתי אלא לעשות פרסום, כמו במקרה של המלחמה, הפרסום עלה למדינת ישראל הרבה פחות מאשר עוד 10 הרוגים ולכן היה כדאי גם מבחינה כלכלית. הבעיה היא, כרגיל, בעובדה שהממשלה עובדת על טייס אוטומטי ומשרד התיירות למשל מקבל אותו סכום לפרסום בלי שום קשר לאירועים ולכן מבזבז אותו גם כשלא צריך, ובדרך כלל לא צריך. בנושא הזה, הפרסום הוא הכסף הקטן, הכסף הגדול נמצא במקומות אחרים. הכסף מגיע למשרד התיירות בטייס אוטומטי כמו כל סעיף תקציבי ממשלתי. 

מן הראוי לציין שיאיר לפיד ציין את 8200 ככל הנראה מכיוון שמבחינה כלכלית היא סיפור הצלחה, גם אם קורס תכנות שהייתה בו היה כנראה מוצלח יותר מהבחינה הזאת - החזרנו כבר ממזמן את המסים שהשקיעו בנו

דוח ה-OCED על מערכת החינוך

 בעקבות דוח של ה-OECD: צפיפות בכיתות ושכר מורים נמוך בישראל ו-דו"ח ה-OECD | איך נראית מערכת החינוך בישראל? הכיתות צפופות, שכר המורים עדיין נמוך למרות הרפורמות:

שתי הערות:
  1. מספר התלמידים ביחס לאוכלוסייה בישראל הוא בין הגבוהים ב-OCED והמעטות שהיחס גבוה יותר משקיעות הרבה פחות לתלמיד
  2. הקיצוץ של 635 מיליון נשמע אמנם גבוה אבל הוא 2 אחוז מהתקציב הכולל של המערכת ויחסית זה לא הרבה
בקיצור - מי שרוצה שהמדינה תשקיע בכל ילד יותר כסף - שיעשה פחות ילדים

הדרישה לרישום אחים על קבר בבית קברות צבאי

לצערי, אני חייב להודות שיש הגיון בעמדת המדינה באופן עקרוני. לחלק מההורים השכולים יש נטייה אימפריליסטית, הם משתלטים על חלק גדול מבית הקברות. לכן השאלה פה היא עניין של גבול - היכן עובר הגבול שבו יש להגביל את המשפחות והאם הוא משתנה בהתאם למיקום בית הקברות - בחלק מאלו במרכז קוברים רק חיילים כי אין מקום לאזרחים? לדעתי הכנסת רשימת האחים איננה דרישה מוגזמת וניתנת ליישום בכל מקום כך שאין סיבה להגביל אותה.

לפיד - בריצה לשנות השמונים

אני משתדל שלא לשפוט ממשלה חדשה במהירות, רוב התהליכים הם איטיים וניתן לראות את התוצאות לאחר חודשים או שנים. יאיר לפיד, למרבה הצער, מוכיח כי א...