את נאמנותו של אוריה קל להסביר, אפשר להסתכל על הצ'רקסים בירדן. הם מיעוט קטן
ולכן נצמדים למלך, זאת הסיבה למה דוד חשב (וצדק) שיוכל להתעלל בו כמה שהוא
רוצה. מה שמפתיע בהסבר הרבניים הוא העובדה שהטיעון שבת שבע הייתה יהודיה
ואילו אוריה גוי לא מופיע - לפי ההלכה היבשה היא בכלל לא צריכה גט.
הפקודה שקיבל אוריה היא בלשון ימינו "פקודה בלתי חוקית בעליל" ובלשון חז"ל
"בעת הזאת אין מקשיבים למלכות". אסור היה לדוד לתת את הפקודה הזאת מכיוון שהיא למעשה ניסיון הפללה של אוריה בפשע שלא ביצע - עריקה. דוד מצד אחד נותן פקודה להביא את אוריה להתייעצות ומצד שני שולח אותו הביתה
בשביל להציג אותו כעריק שהגיע לירושלים בגלל הגעגועים.
דוד מתחכם פה, הוא מנסה לחלץ את עצמו מאשמת ניאוף, על ידי תרגיל מוכר שבו
הוא מציג את אוריה כעריק על לא עוול בכפו, הורג אותו לכאורה כדין ועוד
"מציל" את האלמנה בהיריון אחר כך. זה תרגיל מוכר בהיסטוריה האנושית, דוד
הוא כנראה הראשון שיש לנו עדות עליו, אבל ממש לא האחרון. אוריה הוא לא אידיוט, מבין את העניין ומסרב בתוקף להשתתף בו.
הטענה הזאת מתבססת על ההתנהגות של מלכים אחרים במקרים דומים. דוד אולי
המציא את הגלגל (אני מפקפק) אבל בפירוש לא היה היחידי שהשתמש בו.
מי שלא מאמין מוזמן לספור את מלכי אירופה שנפרדו מנשותיהם העקרות בטענה שלא ממשו את הנישואים? המלך אמר וכולם שותקים. גם הסיבה איך דוד התייחס כך לגנרל שלו קשורה לעניין - אנשים אוהבים לקחת את מה שאסור. מי אסורה על המלך? אין הרבה כאלו. דוד רצה
את בת שבע דווקא מכיוון שבעלה היה גנרל שלו. הציטוט המתאים של חז"ל ניתן לדעתי בהקשר אחר: "אין אדם שיצרו
אינו גדול הימנו".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה