יום ראשון, 17 במאי 2015

הפטור למוסדות חרדים מתקנות הנגישות

בעקבות התקיפה של לינוי בר גפן משקפת הומניות מזויפת:

החישוב לא כולל את ההסעות ואת עלות ההחלפה של הקרוונים כך שחלקה של המדינה לפי כללי התקצוב יגיע למיליארד שקלים שייפרסו (בהנחה שאכן יעמדו בתכנית המקורית) על פני חמש שנים גם לאחר התחשבות בתרומות הפרטיות. למותר לציין שאני בהחלט נוטה להאשים את הציבור החרדי שאפילו בתקופת כהונתו של יאיר לפיד לא טרח להציף את הנושא על פני השטח ולהוריד את הקיצוץ. התחרות לגבי מי אחראי יותר לביזיון היא קשה, למרבה הצער, זאת לא תוצאה של הבחירות האחרונות.

בראייה צינית ההחלטה היא התקדמות. קודם לא רק שלא הקצו כסף לעניין אלא שאף אחד לא טרח אפילו לדבר על זה - פתאום כולם נזכרים שוואלה בישיבות אין נגישות וגם אין תקציב לנגישות, אף על פי שבתור מוסד ציבורי המדינה אמורה להעביר כסף. עכשיו הסיכוי להעברת הכסף גדל פלאים, כך שלמרבה ההפתעה צריך כנראה לברך על ההחלטה ולקוות לימים בהם לא יהיה צורך בתרגיל כזה.

מאיפה לינוי רוצה שהחרדים יקחו את הכסף? זאת השאלה היחידה שנראית לי רלוונטית. האם היא מוכנה להגדיל את תקציב הישיבות במאתיים מיליון שקל בשביל זה? אם כן, חבל שהיא לא אמרה; אם לא, מאיפה יגיע הכסף?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

האשמת ישראל בעקבות משאלת לב

ניתן להשתמש במבחן פשוט זה בכל פעם שישראל מואשמת בסכסוך הנוכחי: האם התוצאה הצפויה של דעה זו תלויה במשהו אחר מלבד ישראל? כל נקודת מבט המניחה א...