יש מספיק הייטיקסטים בקרב הערבים והמדינה מעודדת דווקא פיתוח בנושא סוף סוף
(הוקם המרכז בנצרת). הוצע להקים מרכז דומה ברהט/תל שבע ושתי המועצות סירבו
להתחייב שיאשרו בנייה, זאת הסיבה למה אין מרכז כזה בדרום. בעוד במרכז כפר קאסם
תובעים בעלות על המרכז ששייך היום ללא הצדקה לראש העין.
רהט ותל שבע סירבו מאותה סיבה למה הן מסרבות להקים
תעשייה מסודרת כלשהי - הצורך בהפקעות ובהכרח בעימות עם חלק מהתושבים. לפחות
ברהט יש די והותר תוכניתנים בשביל להקים מרכז כזה. דובר גם על הקמת מרכז
חומרה בעיקר כך שההכשרה נעשית במקום.
אני יכול לתת הרצאה ארוכה על החסמים שמונעים
מהערבים להיקלט בהייטק. פה אסתפק באמירה שפרט לסיווג הביטחוני שמפריע במקרים מעטים אין לממשלה
קשר ישיר אליהם.
מעט מאוד מהחברות הללו באמת זקוקות לסיווג ביטחוני ומשתמשות בנושא כתירוץ. אני יודע, התראיינתי אצל לא מעט מהן.
חלק מהסטודנטים
הערבים מוכרים לי מהעבודה באמדוקס. אמדוקס לא מבצעת עבודת תקשורת אפילו עבור רשות מקומית אחת - יהודית, ערבית
או אמריקאית. המספר הגדול של עובדים ערבים היה מקרי בעיקרו (חבר מביא חבר)
וכעת גדל בהרבה בעקבות הקמת המרכז בנצרת.
הגישה המקובלת בעניין היא: שמעתי שמאשימים את הממשלה, נשמע לי הגיוני ויאללה להשמיץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה