מר"צ והחלטת מועצת הביטחון בעניין ההתנחלויות

שמעתי טענות משונות מתומכי מר"צ שההתנחלויות הן הפרה של הריבונות הישראלית, נראה שהטוענים לא קראו את החלטת מועצת הביטחון, בדגש על חיפוש המילה ירושלים (שהיא לוז ההחלטה) בהחלטה. לפי הטיעונים בנושא, גם משלוח יחידת צבא לפעולה בשטח האויב היא פגיעה בריבונות של המדינה השולחת.

ההחלטה הזאת ממש לא מרמזת לזה שיש חלקים במזרח העיר שיוכרו כחלק מהריבונות הישראלית - אבל לא בקטע חד צדדי - הלכה למעשה לא ברור על איזה מהאזכורים החוזרים ונשנים של חוסר הזכויות המוחלט של ישראל שם הטיעון מסתמך. למעשה הסעיף הרלוונטי אומר - אין לכם זכויות כלשהן אבל אם הפלסטינים יהיו נחמדים אנחנו לא נתנגד.

אגב, על מנת להסיר ספק, הכתוב בהחלטה פירושו שמועצת הביטחון דוחה אפילו את הקו הירוק ונותנת פרס לתוקפנות הירדנית שלפני ששת הימים, כולל ההפרה הבוטה של זכות התפילה בכותל. קרי ההחלטה קובעת שתוקפנות ערבית היא טובה ואילו תוקפנות ישראלית היא רעה. אני לא מבין מאיפה הרעיון המשונה שההחלטה תומכת בהשארת השכונות היהודיות בשליטת ישראל. לפי הסכמי שביתת הנשק, ליהודים זכות גישה חופשית לכותל, הירדנים התעלמו ומועצת הביטחון תומכת בזה. זאת מכיוון שההחלטה מזכירה את קווי 4 ביוני 1967, לא את הסכמי שביתת הנשק - זה לא מקרי, ההבדלים הם כולם לרעת ישראל. בהנחה שהעולם רוצה פתרון על בסיס קווי 67 (דבר שאני אגב מפקפק בו ולא לכיוון הפרו ישראלי), ההחלטה היא צעד גדול מאוד לכיוון ההפוך, השארת זכות השיבה כנושא היחיד המשמעותי הפתוח לא מבשרת טובות להתגמשות פלסטינית.

לגבי התוקפנות הירדנית הנתמכת בהחלטה - עיסאוויה (שהירדנים השתלטו על חלקה), לטרון (הירדנים הציבו צבא ומנעו מעבר בכביש 1), הר הזיתים (הירדנים נדרשו לאפשר קבורה), גוש עציון (הירדנים היו אמורים לאפשר חזרה) והכותל (היה אמור להיות פתוח לתפילה יהודית) עולים על דעתי מיד. יש עוד רשימה ארוכה למדי של הפרות מצד ירדן (גם אם קצרה מזו של סוריה).

תושבי מג'דל לא גורשו למצרים ב-1950, הם הועברו (חלקם בכוח) בתוך הקו הירוק - עם זאת, היו מקרים אחרים (בעיקר בדואים) ב-1950. הם מוזכרים בעקיפין בהחלטות שמצוטטות בהתחלת ההחלטה הנוכחית, ומתייחסות להחלטה 194 שאמורה לטפל בעניין, כמו גם בהבעת התמיכה ביוזמה הערבית (שדורשת גם היא את זכות השיבה). המסקנה הסבירה היא שהאזכור של קווי 1967 והתעלמות מהסכמי שביתת הנשק נועד בדיוק בשביל להציג את ישראל כתוקפנית היחידה ולמנוע ממנה לטעון שתקפו אותה. ההחלטה איננה מזכירה ישירות את 194, היא מזכירה החלטות שמזכירות אותה. היזמה הערבית מוזכרת בסעיף 9:

and underscores in this regard the importance of the ongoing efforts to advance the Arab Peace Initiative, the initiative of France for the convening of an international peace conference, the recent efforts of the Quartet, as well as the efforts of Egypt and the Russian Federation;

כשאני טוען שתמיכה בהחלטה פירושה צמצום ריבונית, הכוונה איננה במובן הקרקעי אלא בתמיכתה של מר"צ בדרישה שמופיעה בהחלטה לכפות על ישראל מדיניות מסוימת. ציונות היא תנועה לאומית, קרי תנועה שהמטרה המרכזית שלה היא שלטון עצמאי, כל מי שתומך בהורדת רמת העצמאות של המדינה (למשל על ידי כפייה חיצונית) לא יכול להיות ציוני. אם מר"צ היו מודיעים שהם תומכים בעמדות שהוצגו ומתנגדים להעברת ההחלטה באו"ם, הפוסט הזה לא היה נכתב הגם שיש לי טענות אחרות כלפי המפלגה, אבל זאת הסיבה לכתיבה.