"אבן שטיפש אחד זרק לבאר גם אלף חכמים לא יספיקו להוציא אותה" הוא הפתגם ההולם את המצב. סעיף האישום מעולם לא היה רצח ולכן מן הסתם לא יכול להיות מומר להריגה. אלאור לא הבין את המונחים שהפרקליטות הצבאית השתמשה בהם ולכן שאל מה משמעות המשפטפטת, התשובה שקיבל הייתה שהאישום יכול להגיע לרצח. פיצול הגרסאות היחיד בנושא הוא לגבי הסיבה לשימוש בהסבר זה: התביעה - בשביל שיבין את חומרת מצבו, ההגנה - על מנת להפחידו.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אתה לא צריך להיות אנטישמי בשביל להפיץ אנטישמיות
כשאני מתכתב עם אנשים בחו"ל הם המומים מההאשמה באנטישמיות וטוענים שאינם אנטישמיים. אני רוצה להתמקד באלו שבאמת לא שונאים יהודים. למרבה הצע...
-
אני מודה שלרוב אני לא ממש מתרשם מהטמטום הכללי של עיתונאי השמאל הקיצוני במדינה. מאז תחילת המלחמה אני משתדל לזכור שהטמבלים הללו הם לא ממש הדוג...
-
הנתונים על האוכלוסייה ברצועת עזה אינם מהימנים כבר שנים, עוד מתקופת הרשות הפלסטינית בשנות ה-90, כשגם ב-1996 המספרים לא היו יציבים. המלחמה מקש...
-
אני רחוק מאוד מלהסכים עם מרדכי דוד, אני ממש לא סבור שחסימת אנשים מטעמים פוליטיים, בוודאי כשיטה, היא רעיון טוב. למרבה הצער, אני מוצא מעט מאוד...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה