אני יודע שזה לא מקובל במקומותינו, אבל בכל זאת אני רואה צורך להסביר למה
בניגוד לתחזית המקורית שלי העיתונאים צדקו והמפלגה עלתה בחצי:
א. ההתמקדות של מר"צ בעניינים אחרים
ב. ההתאפקות של החרדים כלפי הציבור החילוני
ג. ההחלטה של נתניהו שלא לשרוף את הגשרים לליברמן
ד. אי ירידת אחוז ההצבעה
ה. הפרישה של זהות תוך חבירה לליכוד
אני הנחתי שמספיק ששלוש מהאפשרויות הללו לא יתממשו (השישית - שכחול לבן לא
יתקפו את ישראל ביתנו התממשה) בשביל שהמפלגה לא תגדל ואולי לא תעבור את
אחוז החסימה.
אני מודה שאפילו במקומותינו, הציניות שליברמן הפגין הפעם
הייתה חריגה, אבל מתברר כי יש לה ביקוש. לצערי, פירוש הדבר הוא שבפעם הבאה
יהיה יותר גרוע.
יום שישי, 20 בספטמבר 2019
למה טעיתי בנושא ישראל ביתנו
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
המוסר המעוות של חסינות לחמאס
טענה נפוצה אחת היא שהדאגה לחיי אדם מצדיקה התעלמות ממה שאנשים באמת רוצים, רק בגלל ש"כולם שווים". אך חיים חשובים דווקא משום שבני אדם...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה