"כל ידיעה צריכה להיבחן לפי השאלה את מי היא משרתת"

נזכרתי באמירה הזאת של נחום ברנע בעקבות ההרצאה של ד"ר ענת באלינט בתוך המצב הפוסט אנושי: פרק 50 לייב.  הרצאה שלצערי הרב התבססה על הנחות מוזרות למדי.

הסיבה העיקרית לירידת העיתונות היא אובדן גמור של ערך ההגינות בתקשורת. יש זמנים גרועים יותר ויש זמנים פחות אבל קו המגמה ברור מעל לכל ספק - למטה.

מכיוון שההרצאה התמקדה ב"הארץ", אתמקד בו גם אני (הוא גם מייצג למדי) - מדובר בעיתון שבנעורתי בשנות התשעים אפשר היה מדי פעם להיתקל בו בשרידי הגינות, אולם עד לסוף העשור הראשון של האלף הם נעלמו לחלוטין ומאז לא חזרו. אמנם, העיתון מנסה עוד מדי פעם להציג את עצמו כהגון, אבל אפילו במקרים הללו - ברור מתגובות הכותבים האחרים שכותב כמו גדי טאוב מודפס רק בשביל שיהיה קל יותר לטנף עליו.

הטכנולוגיה, גם במקרה הזה, היא פשוט מאפשרת. מה שהשתנה איננו (חוסר) ההגינות התקשורתית אלא  הציבור שהפנים כי אין סיבה להעמיד פנים שיש הגינות, ושכעת ניתן להרים ידיים ולהתעלם מהתקשורת.

האלגוריתמים אכן לא יפתרו את הבעיה אבל מסיבה שונה לחלוטין מזו שהוצגה בהרצאה ושזכתה בה להתעלמות מפתיעה - הם משקפים את יוצריהם שהגינות איננה בראש מעייניהם, אם לנקוט בלשון המעטה.

לגבי עיתונות עצמאית - בתור מי שתמך ב"מאה ימים של שקיפות" ועדיין עוקב אחרי שקוף, אני לא אופטימי - חוסר ההגינות נדמית כמחלה מדבקת שנובעת, כנראה, מהעובדה שקל יותר להסיט מדרך הישר מאשר להיצמד אליה.