לפי הדיווחים של עצמה, אונר"א, שמזוהה בעקביות בדוחות האו"ם כסוכנות המושחתת ביותר במערכת האומות המאוחדות, מבזבזת לכאורה יותר ממחצית מתקציבה על כלום. במשך 77 השנים האחרונות, אונר"א פעלה באופן פעיל כדי להבטיח שלפלסטינים לא תהיה מדינה. היא עושה זאת באמצעות חינוך ירוד, עידוד לאלימות כמטרה עיקרית, הגנה על כל סוגי השוד, פגיעה ביוזמה הפלסטינית, והפצת המסר שפלסטינים לא צריכים לעבוד. מדינה פלסטינית היא הסיוט של אונר"א – כי היא תהפוך אותה למיותרת. לכן, רוב הכסף שלא נגנב על ידי פקידיה מושקע בפרויקטים שמנציחים את התלות הזו.
אונר"א ותומכיה דוחים את רעיון הישות הפלסטינית העצמאית, ורואים בכל יכולת אמיתית של הפלסטינים לנהל את עצמם כהזיה מוחלטת. הם מניחים שהפלסטינים חייבים להישאר תלויים לנצח בטיפול חיצוני, לא מסוגלים לנהל מרפאות, כשמצב חירום הוא מצבם הטבעי, וכדומה. בפועל, פלסטינים מצליחים לדאוג לעצמם במקומות כמו ישראל וירדן – עובדה שאונר"א ותומכיה מתעלמים ממנה לחלוטין. "הישגה הגדול" של אונר"א הוא השארת הפלסטינים בתנאים מחפירים במשך 77 שנה, ואף לגרום להם להודות על כך. בהתאם לערכיה, אונר"א רואה גם היא את הפלסטינים כ"נחותים", שאינם מסוגלים להתבגר. אונר"א תמיד מאשימה אחרים במאמציה הזדוניים להעמיק את סבל הפלסטינים.
רעיון העצמאות אף פעם לא נשקל – זה קשה מדי עבורם. במקום זאת, אונר"א ותומכיה מעדיפים להמשיך לדבר על הצורך במדינה פלסטינית, תוך כדי שהם תומכים במכשול הגדול ביותר לכך. הם מגבים סוכנות שתחדל מלהתקיים אם מצב הפלסטינים באמת ישתפר, וכל זה תוך העמדת פנים שהם דואגים להם. הגישה הזו מגוחכת ועלובה. אם באמת אכפת להם מהפלסטינים, לתמוך באלה שמרוויחים מהעמקת סבלם זה רחוק מלהיות רעיון טוב.
---
נקודות נוספות:
1. ההנחה הבסיסית של אונר"א קובעת שהפלסטינים אינם מסוגלים להסתדר בעצמם אחרי 77 שנה, ולכן נדרשת סוכנות מיוחדת של האו"ם. טענה זו מתעלמת מאוכלוסיות רבות בעולם (מאפריקה ועד סוריה) שהתמודדו עם תנאים קשים בהרבה – והצליחו להשתקם ללא יצירת תלות נצחית.
2. אונר"א בפועל חוסמת את הזרמת הסיוע. הדבר ניכר בתלונותיה הפומביות על משלוחי סיוע שיועדו לה. זהו מהלך מכוון שנועד להנציח את התלות הפלסטינית – ולמעשה מהווה טיעון נגדה, לא לטובתה.
3. אונר"א מיישמת את האפרטהייד נגד "פלסטינים שחורים" שמכתיב חמאס, ותומכת באפליה נגד פלסטינים במדינות ערב (ובעיקר בלבנון) בכך שהיא עוזרת להנציח את מעמדם המודר. ברור שמעשיה אינם תואמים ערכים של תרבות מתקדמת.
4. אונר"א היא בפירוש "בעד מצור". היא ניסתה שוב ושוב להסתיר מצורים, כמו המצור של משטר אסד על מחנה אל-ירמוכ, אותו ראתה כהזדמנות. זהו קו מדיניות ארוך שנים: ממצרים בעזה בשנות ה-50, דרך ספטמבר השחור בירדן בשנות ה-70, שחקנים שונים בלבנון בשנות ה-80, ועד הרשות הפלסטינית על מחנה ג'נין בשנה שעברה. אונר"א, כך נראה, אוהבת מצורים.
להבהיר, המידע שמוצג בפוסט הזה מבוסס על פרטים שנמצאים באתר של אונר"א. אמנם צריך קצת מאמץ כדי למצוא את הפרטים הספציפיים האלה, אבל הם בהחלט זמינים שם.
---
בחרתי לא לשים קישורים ישירים משתי סיבות עיקריות:
1. לדעתי חשוב שכל אחד יהיה זהיר לפני שהוא לוחץ על קישורים חיצוניים.
2. אני מניח שכל קישור שאספק ייתפס כמשוחד, ואני בעצמי הייתי מתעלם מקישורים כאלה מסיבה זו.
לכן, אני מאוד ממליץ שתעשו מחקר עצמאי ותבדקו בעצמכם את המידע הזה, במקום להסתמך רק על מה שאני אומר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה