מצב המזון בעזה הוא תוצר של פשע

כעת, התמונה ברורה יותר: בשל התדירות הגבוהה במיוחד של מעשי השוד, ארגונים בינלאומיים אינם מוכנים להעביר את הסיוע מישראל לרצועת עזה. חמאס מרעיבה את עמה בדרך זו - על ידי תמיכה בכנופיות האלה - במשך השנה האחרונה. רבים מהפושעים הללו היו חברים במשטר חמאס ב-17 השנים האחרונות, כשפעלו תחת מעטה של ארגוני טרור, כך שזאת לא התפתחות חדשה.

עשרות פלסטינים רגילים שנמצאו בלחץ מזון וניסו לתפוס מזון בכוח נרצחו על ידי חמאס. שהקשר שלו עם הכנופיות ברור מכיוון שחמאס פרסמה זאת בגאווה.

דו"ח ה-IPCC בנושא פשוט התעלם מפעולות חמאס, וכמו כמעט כל סוכנות של האו"ם, רואה את הפלסטינים כתתי אדם, שפעולותיהם לא השפיעו על מצבם.

בעיה זו קשה לפתרון, אך אני רוצה להדגיש שאנשים שחושבים שסיום המלחמה יפתור אותה במהירות לא לומדים דבר מהעבר: ברגע שכנופיות שולטות במזון, קשה להיפטר מהן. דוגמה לכך הם הפלסטינים עצמם, שכן רבים מהאנשים שנמלטו במהלך מלחמת העצמאות עשו זאת דווקא מסיבה זו.

מכיוון שמדובר בפעולה משטרתית ולא צבאית, ישראל יכולה להרוג את הכנופיות הללו רק אם היא תקים שלטון אזרחי ותטיל כיבוש צבאי מלא. מסיבה כלשהי  לא ראיתי אף אחד שמייחס את האשמה לישראל מזכיר זאת.

אף על פי שאין רעב כרגע, הדברים עלולים להתפתח לכך אלא אם כן יקרה משהו רציני.

הציפייה לטראמפ כביטוי לגזענות מובנית

איני יודע כיצד טראמפ ישפיע על המצב במזרח התיכון. אני יכול לטעון בעד רוב האפשרויות. מה שבאמת מרגיז אותי זו הדעה הקדומה של אנשים בעלי דעות קדומות שאין להם ציפיות ומאמינים שערבים אינם אחראים למעשיהם ושעליהם לחכות לנשיא אמריקאי חדש.

למשל, מצרים יכולה ללחוץ על חמאס ולפתוח את הגבול עם רצועת עזה, בין היתר. אבל היא לא עושה דבר מלבד להאשים את ישראל בפומבי בזמן שבאופן פרטי היא מרוצה מהמלחמה. למעשה, כל מדינה ערבית מתנהגת כמו ילדים קטנים, חוץ מקטאר שמממנת את חמאס. העובדות הקשות אולי מסבירות זאת, אבל זה אבסורד שאלה המזהים עצמם כפעילי דה-קולוניזציה מאשרים התנהגות זו בשתיקה.

תמיכה בדה-קולוניזציה משמעה לקבל אנשים שאינם לבנים כשווים מבלי לדכא אותם כי אנחנו מאמינים שהם נחותים. ההפך הגמור קורה כשאנשים מחכים לטראמפ; זה מראה שערבים עדיין נתפסים כנחותים. אני יודע מניסיון אישי שתפיסה זו שגויה, אבל העולם המערבי מתנהג כאילו זו עובדה שאין עליה עוררין. זה מאוד מצער עבור מישהו כמוני שמכיר כמה ערבים ואפילו עובד איתם.

חמאס איננו אלוהים אבל התשקורת חושבת שכן

האמונה שהמידע שמגיע מרצועת עזה אמין ובלתי ניתן לערעור היא אחת ההנחות האבסורדיות ביותר לגבי מלחמת ישראל-חמאס בעולם. למעשה, יחידת התעמולה של חמאס היא המקור האמיתי למידע, ללא קשר למקור שתבחרו לקרוא (אלא אם כן מדובר במקור ישראלי).

תוכלו לקרוא את ההצהרות של משרדי ממשלה של חמאס, דוחות האו"ם (הכוללים תמיד תודות לדוברים כאלה), פרסומים אקדמיים או עיתונאיים שמסתמכים על מידע זה, או כל דבר אחר במורד זרם החדשות. "הכתבים" האלה אפילו לא טוענים לבדוק את העובדות, אלא במקרים נדירים (והרוב המכריע מהם שקריים). מאמצם היחיד הוא להסתיר את המקור, או גרוע מכך, להתייחס לשני מקורות כעצמאיים מבלי לעקוב אחר המידע בחזרה למקור האמיתי המשותף.

מכיוון שדירוג חופש הביטוי של רצועת עזה לפני המלחמה הזו היה דומה לזה של צפון קוריאה, סביר יותר להניח שחמאס ראתה בכל מי שנחזה להיות עיתונאי כפעיל שלה. מובן מאליו שהתקשורת המערבית מניחה שאם לא מוצג לוגו של חמאס, הוא אינו משפיע על המידע.

---

נקודות נוספות:

1. עד כמה שאני יכול לקבוע, הטענות הועלו בארבע פעמים נפרדות החל בפברואר. בשלושת המקרים הקודמים, הם התבררו רק כלא נכונים, אלא גם כמזויפים מההתחלה. זה מאוד ״מפתיע״ שההאשמות האלה מתקבלות שוב ללא כל חקירה. 

2. ניסיון הרעבת האזרחים הוא מסקנה ממלחמת האזרחים הסורית, בדומה לפעולות רבות של חמאס במהלך המלחמה הזו. בעוד שאספקת המזון הישראלית מנעה את התופעה הזאת מהמחצית הדרומית (מלבד במחנה ירמוק), הרעב היה נפוץ במחצית הצפונית של סוריה, אך איש לא טרח להתייחס לכך.

3. מובן מאליו שגם הכישלון של הארגונים הללו לחשוף את רמת הרעב האמיתית בתימן בשנים התשע האחרונות אמורה הייתה לעורר שאלות. 

4. כרגיל, אונר"א משתתפת באופן פעיל בכל ההיבטים של פעילות זו של חמאס, החל מהעברת שיירות לחמאס, דרך מתן אפשרות להם להשתמש במחסני מזון כבסיסי טרור, דרך להתעלמות ממכירת הסיוע הנכנס (בניגוד למדיניות האו"ם), ואפילו יצירת דוחות שקריים לגבי מספר המשאיות שנכנסות לרצועת עזה.

5. מיותר לציין שחמאס הכריזה על אסטרטגיה זו עשרות פעמים, אבל למערב לא אכפת, והאו"ם עושה כל שביכולתו לתמוך בה. 

סבל היסטורי איננו מרוץ

קיבלתי יותר מדי תגובות מאנשים הטוענים כי עמיהם צריך לצפות רק מישראל לפעול מכיוון שהיהודים סבלו כל כך הרבה בעבר. הדבר מעלה מספר חששות. סבל היסטורי אינו מרוץ, ואילו היה, הייתי בוודאי על בימת הזוכים כיהודי - הטמעה בכפייה, אפרטהייד, רצח עם, טיהור אתני, גירוש? בהשוואה לאחרים, סבלנו יותר מכל אלה. מובן מאליו שזה אנטישמי להעניק זכויות מיוחדות לכל אחד על בסיס סבלם ההיסטורי, אלא אם כן הוא יהודי.

יש הטוענים כי בשל הכאב שעברו היהודים לאורך ההיסטוריה, עליהם לסלוח לפלסטינים על ניסיונותיהם להסב להם סבל נוסף. אני לעומת זאת לקחתי מההיסטוריה היהודית דבר נוסף, שאף אדם חיצוני לא יכול לעצור אנשים מלהתנהג בצורה לא שפויה, מה שרוב הפלסטינים עושים. בין שנת 66 לספירה לבין שנת 136 לספירה, היו שלושה מרידות יהודיות קטלניות נגד רומא, שהסתיימו רק כאשר היה שינוי דרמטי בכת השלטת.

---

מובן מאליו שאני לא אוהב אף אחד שמכריז שבגלל שהקבוצה שלו סבלו  (אירים, היספנים, שחורים וכו')כל כך הרבה, הם זכאים להטיף לישראל. מצטער, אבל אני לא אוהב את הגזענות הזה כי הם מתייחסים לסבל היהודי (או של כל אחד אחר, לעניין זה) כאילו הוא לא קיים.

יוניפי"ל: כלי בידי האו"ם נגד ישראל

אפילו יוניפי"ל מדווח למועצת הביטחון של האו"ם ומודה בכישלון מוחלט שלו, כך שזה לא נושא לוויכוח. לכן, הטענה של מפקדי הכוחות והמדינות התורמות לכוח - שהם ממשיכים לבצע את תפקידיהם על ידי החזקת עמדותיהם בדרום לבנון, ולכן לא צריכים לסגת - היא בדיחה.

ההסבר האמיתי פשוט: יוניפי"ל היא נוכחות צבאית של האו"ם והאיחוד האירופי על גבול ישראל. לפחות עבור האו"ם, כוח זה הוא נגד ישראל, ולא רק נוכחות בקרבת מקום. האו"ם יכול לפעול נגד ישראל תחת הכיסוי של הפרת המשפט הבינלאומי בזכות נוכחות יוניפי"ל.

---

כמה נקודות נוספות:

1. UNSTO, שמפקח לפחות תיאורטית על יוניפי"ל, הוא דוגמה לכישלון של כוח שמירת שלום של האו"ם במשך 76 שנים.

2. למרות המילה "ביניים" בשמו, יוניפי"ל פיקח על שלוש מלחמות (כמו גם על סכסוכים קטנים יותר רבים) ב-46 השנים האחרונות ועשה מעט מאוד כדי למנוע אותן.

3. כמו בדרך כלל, לאחר המתקפה על המפקדה של יוניפי"ל בנקורה, הייתה בתחילה גינוי רב לישראל. עם זאת, לאחר שנתגלה שחיזבאללה היה התוקף, כולם, כולל יוניפי"ל, השתתקו.

4. אין לי תשובה רצינית לשאלה המורכבת כיצד להביא שלום בין ישראל ללבנון, אך אין להכחיש כי שמירת יוניפי"ל במצבו הנוכחי רק תורמת להסקת סכסוכים עתידיים.

---

הבהרות נוספות:

1. הפוליטיקאים אשמים יותר בבעיה שהועלתה בפוסט הזה מאשר חיילי יוניפי"ל.

2. ישראל מתמודדת עם איום דיפלומטי מצד יוניפי"ל, לא צבאי.

3. הרוב האנטי-ישראלי דחה את ניסיונה של ישראל לרפורמה במדיניות לאחר מלחמת לבנון השנייה על ידי הענקת זכויות הגנה עצמית רחבות יותר ליוניפי"ל.

היציאה של הארץ מהכדור

אני מאזין לפודקסט חוץ לארץ של עיתון הארץ לא מתוך תקווה ללמוד על העולם אלא מתוך ניסיון להבין את תפישת העולם של השמאל הרדיקלי בישראל. למרבה הצער אפילו עם הציפיות הנמוכות הללו, הפרק הערבים, השמאלנים ואילון מאסק: ארבע שיחות חשובות לפני הבחירות בארצות הברית | פרק 155 היה אכזבה קשה. בעוד השיחה על הערבים הייתה אמנם מנקודת מבט שמאלנית ברורה אבל קשורה למציאות, הרי שלושת האחרות היו גרועות בהרבה. לפי התיאוריה שהוצגה אין מיליארדים מהביג טק שתומכים בהאריס, הסיבה היחידה למה יש לטרמאפ אנשים בשטח היא שהם נקנו בכסף, שלטון טראמפ הוא ניסיון השתלטות של מהגרים בודדים על האומה האמריקאית, ימניים מותנים פסיכולוגית לסתימת פיות ולראייה פשטנית לחלוטין, הרפובליקנים סבורים בטעות שהמהומות לאחר רצח ג׳ורג׳ פלויד היו בעייתיות וזאת רק רשימה חלקית. הפרק היה רצוף תאוריות קונספירציה שהוצגו כאמיתות שאי אפשר לערער עליהם, בקריאות לאפליה על רקע פוליטי ובזעזוע מכך שיש אנשים שמעזים לחשוב אחרת. גם בתור מי שלא נמנה בלשון המעטה על תומכי טרמאפ, קשה היה לי להשתחרר מההרגשה שמדובר בהשלכה של העמדות של הדוברים על תומכי טראמפ ולא בניתוח בעל משמעות שהיא.

ההחלטה ״להעלים״ את ישיבות הממשלה

היא מדאיגה ביותר מבחינה דמוקרטית, יש סיבה למה ישיבות הממשלה נערכות פומבית הגם שלא שחל איסור לפרסם את תוכנן. הדבר מאפשר לציבור להעריך את הפעילות של הממשלה כגוף מתפקד באמצעות ספירת זמן וכן לתזמן את הפניות לשרים בהתאם לישיבות המתוכננות. ההחלטה (הזמנית) להסתיר את הישיבות היא לכן מדאיגה, גם אם נאמין לנימוקיה הביטחוניים. יש לציין שאני לא מסכים אתם מכיוון שכפי שהוכח בקורונה, אפשר לערוך ישיבות מרחוק, כך שאין סיבה אמיתית להחלטה.