היומרה של אונר״א להומינטריות

אונר״א מתארת את עצמה כארגון הומניטרי. אך היא משיגה זאת על ידי שינוי המשמעות של "הומניטרי". אונר״א מאמינה כי טיהור אתני של יהודים הוא הדבר המוסרי ביותר שניתן לעשות; ככזה, הוא הומניטרי, כמו כל אמצעי אחר המשמש להשגת מטרה זו.

אונר״א התביישה רק פעם אחת מאז ה-7 באוקטובר, כאשר פיטרה עובדים שהשתתפו בטבח; הדבר לא היה בגלל מה שעשו העובדים, שלגביו קיבלו אונר״א את הטענות, אלא בגלל שפוטרו מתפקידיהם. במציאות, אונר״א הפסיקה ליום אחד את הפרסום במדיה החברתית לפני שהמשיכה הלאה עד "ניקויה" של מבוכה זו על ידי קביעת שמות לשתי בתי ספר ולמתקן רפואי על שם שני אונסים קבוצתיים ומי שהכניס תינוק לתנור. באמצעות גישה זו, אונר״א הבטיחה כי גם האנסים הקבוצתיים יהפכו מיד לדוגמה.

אונר״א מתארת פשעי מלחמה כמעשים הומניטריים, רואה את הריגת ילדים פלסטינים על ידי חמאס כמעשה מכובד, תומכת במדיניות האפרטהייד נגד פלסטינים שחורים תוך הצדקתה כחלק מתנועת זכויות האדם, כוללת את קריאותיה של חמאס להשמדה כיסוד חלקי במספר רב מדו"חותיה וזה רק רשימה חלקית מאוד.

אגב, אתר האינטרנט של אונר״א סיפק את כל הדוגמאות לעיל. אונר״א אינה משקיעה מאמץ רב בניסיון להסתיר אותן; במקום זאת, היא מסתמכת על האמונה הרווחת כי ברגע שמישהו טוען להומניות שלו, הוא חופשי לפעול כרצונו. במקרה הגרוע ביותר, אונר״א מגדירה את פרסומה הקודם כמזויף, מוחקת כמה דפים ואז מטילה את האחריות על המאשימים.

---

בנוסף, אונר"א אינה רואה פחיתות כבוד בסיוע בהחמרת המשבר ההומניטרי. לאורך מחצית הראשונה של אוקטובר, רוב האספקה ההומניטרית הייתה אמורה להיות מסופקת על ידי אונר"א, שהכריזה כי תחדש את פעילותה בצפון רצועת עזה בספטמבר 2024. שתי שיירות של אונר"א נגנבו כמעט במלואן, עם אובדן של כ-90%. באותה תקופה, שיירות של קבוצות אחרות סבלו מאובדן של כ-10%. כמובן, אלא אם כן אונר"א סייעה בעצמה לשוד, אונר"א הייתה אמור לסבול מאבדות קטנות יותר בשל השיירות הגדולות והמאובטחות יותר שלה. בנוסף, אונר"א אינה אומרת דבר על האבדות, למרות שהארגון מאשים לעתים קרובות את ישראל כגורם לאבדות של משאית אחת או יותר. אונר"א מאשימה את ישראל ביצירת משבר הומניטרי במקביל, תוך התעלמות מהעובדה שאבדות שיירותיה מהוות את הגורם המרכזי לו.

שלוחות אחרות של אונר"א חיקו את אלה בעזה; למשל, סניף לבנון גייס את מפקד חמאס כמנהיג הוראה, וסניף סוריה השתמש במתקניה כבסיס עבור הג׳יהאד האיסלמי.

האבחנה של פוסט זה היא שאונר״א לכאורה עומד בהנחיות זכויות האדם עושה זאת תוך השגת תוצאות שונות בתכלית על ידי הגדרה מחדש של מה זה אומר להיות אדם. בהתחשב בעמדתו האנטי-ציונית, אני תוהה מה היה חושב אייזיק אסימוב, מחבר "רובוטים ואימפריה", שבו גיליתי את הרעיון הזה על העניין.

הזמן הקצר ביותר במזרח התיכון

הוא הזמן בין פעולה צבאית ישראלית לבין הזמן שבו מוכרז שהיא הייתה גרועה/טובה על ידי מגיבי הרשת. מה שמגוחך עוד יותר שהם מסבירים לי שבמקרה של ממשלה אחרת המגיבים ההפוכים היו מגיבים כמוהם, כאילו טמטום אחד מצדיק את השני.

הבעיה איננה אמיר חצרוני

באיחור של 4 חודשים האזנתי להפודקאסט של דניאל דושי: 93# - אמיר חצרוני. הבעיה האמיתית איננה אמיר חצרוני שידוע כליצן (הגם שלי יש ספקות בהגדרה הזאת) אלא בכך שהוא פשוט חוזר על האמונות של חלק גדול מהעולם.

אני לא מסכים עם הטענה המרכזית שלו - שאם כל העולם (אגב, ממש לא כל העולם, רק חלק מהעולם המערבי) אומר משהו אז זה אומר שהדבר נכון. חצרוני הקדיש חלק ניכר מהפרק (וגם מהפרק הקודם ששמעתי אתו) להפרכת הטענה שמדובר באנטישמיות. האמת היא עגומה יותר - הטענות של חצרוני הן גזעניות בעיקרן. העובדה שהעולם המערבי הוא גזעני לא צריכה להפתיע איש והתוצאה העגומה היא שיש להם (ובעקבותיהם גם לגורמי המשפט העולמיים) ציפיות בלתי ריאליות מישראל.

חצרוני חוזר, באמונה שלמה, על הטענה שהפלסטינים ינשקו את רגלינו אם אנחנו נציע להם משהו מסוים, זאת אמונה שהיא מיסטית בעיקרה וגרועה מכך, היא מוגבלת רק לאחרים. חצרוני מנסה לשכנע את הישראלים בהיגיון ומזועזע מכך שהם (לדעתו) לא הגיוניים, לעומת זאת הוא בטוח לחלוטין שהפלסטינים ניתנים לשינוי מיסטי מיידי ובלתי הפיך בהינתן הלחש (אופס, הצעה) הנכון.

העניין לצערי היא שחצרוני גויס כמתרגם לבית המשפט הבינלאומי הפלילי בהאג מכיוון שזאת אמונת הבסיס שעומדת בבסיס התביעה נגד ישראל - שהפלסטינים נחותים לחלוטין ולכן כל כישלון מוטל בלעדית על ישראל (גם אם משמיעים, כמוהו, כמה ניסיונות כיבוס פתטיים לעמדה הזאת). מצד שני, הציפיות מישראל הן שאף לא מעורב ייפגע, שישראל תצליח להשמיד רק את תשתיות הטרור וכדומה - ציפיות שלא מועמדות בכלל לכל מדינה אחרת - כאשר העניין הוא שמכיוון שהפלסטינים הם נחותים, ישראל מסוגלת לעקוף כל ניסיון, לבצע כל דבר שנדרש כאילו האויב לא קיים בכלל. בהנחות הללו, אין שום קושי לבסס פשעי מלחמה של ישראל, אחרי הכל, כל כישלון הוא בהכרח לא מידתי מכיוון שהוא גדול מאפס.

האשמת ישראל בעקבות משאלת לב

ניתן להשתמש במבחן פשוט זה בכל פעם שישראל מואשמת בסכסוך הנוכחי: האם התוצאה הצפויה של דעה זו תלויה במשהו אחר מלבד ישראל? כל נקודת מבט המניחה את ההיפך היא פשוט משאלת לב.

אמנם, מספר רב של אנשים בעולם, כולל ישראלים מסוימים, מאמינים באמת שישראל שולטת במזרח התיכון, אך הדבר אינו מרמז כי זה המקרה. המטילים את האשמה לעתים קרובות מדמיינים ונוקטים ביטויים קשים, חושבים כי האיבה והחלומות שלהם הם במובן מסוים סיבות מוצדקות.

הערות נוספות:

1. מובן מאליו שנקודת מבט זו מבוססת על גזענות ואנטישמיות.
2. נקודת מבט זו גם מבטלת את האנושיות של הפלסטינים. בעוד שלכל אדם בוגר יש סוכנות ואחריות, עבור רבים מדי אנשים ברחבי העולם, הדבר אינו חל על פלסטינים או אפילו על ערבים בכלל.
3. אתם צודקים אם אתם מאמינים כי פעולות המערב נגד ישראל מונעות על ידי האשליה הזו. למעט גינויים נדירים וסנקציות חסרות תכלית, האסטרטגיה שלו מתמקדת כולה בהפעלת לחץ על ישראל, הצד היחיד שהיא מאמינה שהוא משמעותי.

חיזבאללה וחמאס - עוד תמיכה כזאת ואבדנו

קראתי כמה "טיעונים" של תומכי חיזבאללה, והם היו מגוחכים. עם זאת, אנשים מסוימים ממשיכים להחזיק באמונות אבסורדיות כאלה ולפיכך אני אבהיר מדוע הן אבסורדיות.

ראשית, חיזבאללה לא באמת תמך בחמאס או בעזתים. ללא השתתפותו של חיזבאללה, ישראל הייתה רוכשת הרבה פחות נשק מארצות הברית, המתחים הפנימיים בתוכה היו גדולים יותר, הכוחות שהפעילה ברצועת עזה היו דומים מאוד בגלל הגבלת הממדים של הרצועה וישראל הייתה עדיין צריכה להקצות כוחות דומים בצפון.

שנית, הטענה כי ישראל מסלימה את הסכסוך במכוון מבוססת על בורות. ישראל אפשרה לחיזבאללה להקים אוהל בתוך גבולותיה כדי למנוע עימותים. ישראל גם חיכתה במשך כשנה עד לתגובה משמעותית.

שלישית, האמונה כי ישראל מכוונת לאזרחים כרוכה בהתעלמות מהעבר של חיזבאללה. חיזבאללה הרג יותר אזרחים בסוריה בזמן קצר יותר ועם כוח אש קטן בהרבה. חיזבאללה מציג באופן תדיר תמונות מפשעי המלחמה שלו ומציג את ישראל אחראית להם.

הערות נוספות:

1. כל הטיעונים מבוססים על הצהרות של מנהיגי חיזבאללה. זה עשוי להישמע אבסורדי, אך הם טענו כי תרומתם המוסרית לעזתים עולה על כישלונותיהם בפועל, התגאו בהפעלת לחץ הולך וגובר על ישראל והיללו את "הגבורה" של הריגת ילדים סורים.

2. מהלך הפעולה החכם ביותר של חיזבאללה היה ככל הנראה לא לעשות דבר ובכך להגביר את הלחץ על ישראל. תוצאות טובות יותר היו מגיעות אפילו היה מנתק את הקשרים עם חמאס בעקבות העסקה הראשונית בסוף נובמבר.

3. הנ"ל אינו חל על תרחיש של חיזבאללה שבו היה הצטרף לחמאס ביום תחילת המלחמה, אך חיזבאללה, שמתיימר לתמוך בחמאס, היה מעוניין יותר להפגין את גאוותו מאשר לספק סיוע.

ביקורת על ישראל: האם העולם המערבי מאבד את הצפון?

"האם אין לך כל ביקורת על פעולות ממשלת ישראל?", שואלים אותי מדי פעם. בתור ישראלי יש לי הרבה; יש לנו הרגל לאומי להתלונן על הממשלה שלנו. עם זאת, אני לא רואה את הצורך להפיץ זאת בקרב אחרים בעולם שבו כל כך הרבה מהביקורת המופנית כלפי ישראל היא מעט יותר מאשר דברי שנאה במסווה של ביקורת.

עם הזמן, התנהגות עולמית זו הלכה והחמירה. בשנת 1999, סוהא ערפאת האשימה את ישראל בהרס בארות מים ברצועת עזה באמצעות הפצת אורניום, והעולם הגיב בהאשמתה באנטישמיות שמקורה ישירות במגפה השחורה. בימים אלה, ה-ICJ קיבל דו"ח שנכתב על ידי תומך של האשמותיה של סוהא כראיה מכרעת נגד ישראל, מה שהופך אותן למקובלות בזרם המרכזי. מדינות מערביות רבות מקבלות בהתלהבות הפגנות אנטישמיות גלויות המוסוות כהפגנות נגד ישראל, ואין להן כל התנגדות לדחוק את ישראל לבדוק גם האשמות אנטישמיות גלויות המופנות נגדה.

---

הערות נוספות:

1. קיימים הבדלים בין המדינות המערביות; גרמניה, למשל, סובלנית הרבה פחות מאחרות.
2. השינוי התרחש במערב. העולם הערבי היה אנטישמי במשך דורות והשתמש באנטישמיות נגד ישראל מאז הקמתה.
3. הגזענות של אנשים בעלי ציפיות נמוכות בנוגע לעם הפלסטיני היא הבסיס השני הנפוץ לביקורת המופנית כלפי ישראל.
4. למרות שקיימת עדיין ביקורת על ישראל המבוססת על מעשיה בפועל (או היעדרם), היא הולכת ונהיית נדירה ויש לה השפעה מועטה מאוד, במיוחד כאשר היא מגיעה ממקורות חיצוניים לאזור המזרח התיכון.

פתרון שתי המדינות: האם הקהילה הבינלאומית מפספסת את הנקודה?

בפיזיקה קוונטית, פתרון שתי המדינות הוא טוב. בגיאופוליטיקה, הוא פועל כאשר שני הצדדים מסכימים שהצד השני יהיה בעל שתי מדינות והמדינה היא המטרה שלהם. עם זאת, נראה כי הקהילה הבינלאומית מתעלמת מנקודות אלה.

הנהגת הפלסטינים מתנגדת לקיומה של ישראל עצמה ואינה רוצה מדינה (יותר אחריות, פחות כסף, מדוע הם צריכים אותה?). באופן מפתיע, הקהילה הבינלאומית מניחה - ללא כל קשר למציאות - כי רק ישראל הייתה יכולה למנוע זאת, בנוסף לראותה כאפשרות היחידה הראויה.

הגורם הבסיסי הוא גזענות של ציפיות נמוכות, המניחה כי רק בגלל שהפלסטינים אינם בני אדם אמיתיים, אחריותם אינה יכולה להתקיים. למעשה, לא רק שזה מגוחך לחלוטין, אלא שהוא גם סותר את הטענות שהועלו בנוגע להגנה על זכויות האדם כדי להצדיק עמדה זו.