התנאי הראשון לשלום הוא הכרה באחר כבן אדם, כזה שמסוגל לטעות, לעשות דברים שבעיניך הם שטויות וגם לשנוא אותך. ברגע שאתה מבין שהערבים הם בדיוק כמוך (ולא פרימיטיביים כמו שרוב השמאל חושב), העניינים נהיים הרבה יותר פשוטים. מי שמאיים לרצוח אותך ומכריז שהוא רוצה להרוג אותך הוא אויב ואין צורך להמציא בשבילו תירוצים. אפשר לקוות ורצוי לפעול להפסקת הגישה הזאת שלהם, אבל אי הכרה בה (או לחלופין הצגת כל הערבים כמחזיקים בה) היא הכחשת האנושיות שלהם.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
הצהרות פסיביות, פעולות אגרסיביות, וחשש גרעיני
מילדותי אני שומע על שאיפתה של איראן להשמיד את ישראל. הנהגתם אולי משתמשת בלשון סביל, באומרה "ישראל תושמד", אך פעולותיה של איראן רחו...
-
מוקדם מאוד לסכם את מתקפת הפתע של המורדים בסוריה. בשעה שהפוסט הזה נכתב, נראה שנפילת משטר אסד היא עניין של שעות. אבל אני רוצה להתמקד דווקא במה...
-
הוא הזמן בין פעולה צבאית ישראלית לבין הזמן שבו מוכרז שהיא הייתה גרועה/טובה על ידי מגיבי הרשת. מה שמגוחך עוד יותר שהם מסבירים לי שבמקרה של ממ...
-
אין לי הרבה דברים חכמים להגיד על הפסקת האש המיועדת בעזה. ההסכם לכשעצמו הוא סביר בתנאי שיממומש כולו, הבעיה שלי היא שהסיכוי לכך זעום ויש סיכוי...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה