התנאי הראשון לשלום הוא הכרה באחר כבן אדם, כזה שמסוגל לטעות, לעשות דברים שבעיניך הם שטויות וגם לשנוא אותך. ברגע שאתה מבין שהערבים הם בדיוק כמוך (ולא פרימיטיביים כמו שרוב השמאל חושב), העניינים נהיים הרבה יותר פשוטים. מי שמאיים לרצוח אותך ומכריז שהוא רוצה להרוג אותך הוא אויב ואין צורך להמציא בשבילו תירוצים. אפשר לקוות ורצוי לפעול להפסקת הגישה הזאת שלהם, אבל אי הכרה בה (או לחלופין הצגת כל הערבים כמחזיקים בה) היא הכחשת האנושיות שלהם.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
הטיעון הריק מאחורי מיתוס השליטה הישראלית - חלק ג׳
נקודות נוספות: 1. הבעיה העמוקה יותר היא שהמסגרת הרעיונית מתייחסת לעצם ההשוואה כאל איום ברגע שהיא מסבכת את הנרטיב המועדף. ישראל משמשת כנקודת ...
-
אני מודה שלרוב אני לא ממש מתרשם מהטמטום הכללי של עיתונאי השמאל הקיצוני במדינה. מאז תחילת המלחמה אני משתדל לזכור שהטמבלים הללו הם לא ממש הדוג...
-
הנתונים על האוכלוסייה ברצועת עזה אינם מהימנים כבר שנים, עוד מתקופת הרשות הפלסטינית בשנות ה-90, כשגם ב-1996 המספרים לא היו יציבים. המלחמה מקש...
-
אני רחוק מאוד מלהסכים עם מרדכי דוד, אני ממש לא סבור שחסימת אנשים מטעמים פוליטיים, בוודאי כשיטה, היא רעיון טוב. למרבה הצער, אני מוצא מעט מאוד...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה