יום רביעי, 21 באוקטובר 2015

חוסר ההיגיון בפינוי התנחלויות

נניח שנפנה התנחלויות, יש שתי אפשרויות:

  1. נוציא את צה"ל - הקו הירוק איננו בר הגנה היום, הפיכת תל אביב לשדרות תמוטט את הכלכלה ותביא למלחמה ודאית
  2. לא נוציא את צה"ל - לא נרוויח כלום מבחינה מדינית או ביטחונית ונשלם המון מבחינה כלכלית
הניתוח הזה כמובן איננו תקף אם יהיה שלום, אבל כיום אין גורם שיכול לייצב מדינה פלסטינית ולכן הסכם, אפילו אם ייחתם, לא יהיה שווה את הנייר עליו יהיה כתוב.
 
מי שמדבר על הפרדה בהכרח חייב להתכוון לפנות את תושבי דבוריה, אום אל פאחם וטייבה, אחרת אין שום הפרדה בין האוכלוסיות.
 
מתקפות על אזרחים מתנחלים מקבלות לגיטימציה בינלאומית אבל זה רק תירוץ, גם את הפדאיון קיבלו ויקבלו שוב פעם בטענה שהפליטים הפלסטינים רוצים רק לחזור למקומותיהם. השמאל הישראלי הוא היחיד שבאמת מאמין בהפרדה שיוצר הקו הירוק, אף אחד אחר לא מקבל אותה ברצינות (זאת הסיבה למה אין שגרירויות בירושלים).
 
השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו - איך הצד השני יגיב לפעולה כזאת? יש שתי אפשרויות - בהגברה דרמטית של ההתקפות או במלחמת אזרחים שתביא לעשרות אלפי פליטים אלינו. בשני המקרים אנחנו נקבל פחות לגיטימציה, תוך השקעת עתק. הפרדה איננה מטרה, היא יכולה להיות אמצעי, אבל הוא פשוט לא יעיל במצב הנוכחי.
 
חשוב לציין כי הפלסטינים רואים בתל אביב התנחלות לא פחות, כך שמדובר בעיקר במשחק בנדמה לי עם עצמנו. אכן, מי שמוכן לפנות את כל ההתנחלויות אליבא דפלסטינים יביא שלום, אבל לא יישאר יישוב יהודי אחד בישראל.
 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הוויכוח על ועדות הכנסת

למה אני חושב (למרבה הצער) שהאופוזיציה צודקת בהתעקשותה בנושא ועדות הכנסת: הממשלה החדשה נדרשה להגיב לבג"צ בנושא פונדקאות הלהט"ב לאחר...