הפלסטינים מרגישים שדחקו אותם לשוליים ופוחדים שייעלמו מהתודעה. הפחד הזה רציונלי
לחלוטין, בהתחשב במציאות חייהם ומכיוון שהרשות הפלסטינית וחמאס תלויים
לקיומם בגורמי חוץ, אין ספק שיש לפלסטינים סיבות טובות מאוד לנסות ולחזור
לתודעה. כמובן שמנהיגות פלסטינית נבונה הייתה פועלת בדרכים אחרות, אבל כפי
שידוע לכולנו, זה לא מצרך נפוץ במזרח התיכון.
גל הטרור לא טוב לנו ולא טוב להם, החלק המדכא הוא שאני לא רואה הרבה מה שאנחנו יכולים לעשות בנושא. התחזית לפיה המצב השתנתה מהיסוד בעקבות גל הטרור מוכרת לי גם ממהומות אוקטובר, זה ייקח זמן אבל המצב יחזור לקדמותו. הבעיה הבסיסית היא שהמצב הקודם לא היה מציאה גדולה כל כך ודיכוי בכוח לא באמת יפתור את הבעיה לאורך זמן. היה שקט כל עוד הפלסטינים זכרו את מלחמת ששת הימים ואת המאבק בתחילת שנות ה-70, ולכן גם בנושא הזה, הבלגן יחזור.
לי יש דעה ברורה איך פותרים את הבעיה, אבל אפילו
חד"ש ימנית מדי בימינו בשבילה. הבעיה הבסיסית היא קיום 200 מדינות, צריך לחסל אותן ולהקים אחת במקומן.
מדינה דו לאומית דומה לנדנדה, היא לא יציבה מטבעה, אבל מדינה רב לאומית
יציבה הרבה יותר (בתנאי שבאמת יוצרים אחת ולא יצור כלאיים כמו האיחוד
האירופי).
עם זאת, ברור שאי אפשר להעלים את כל הצרות סתם ככה, אנשים לא משתנים באמת בהתאם למבנה הפוליטי. מה שכן יקרה זה הגדלה משמעותית של יכולת האכיפה. כשיש בעיות בארה"ב, הבולשת הפדרלית באה ומטפלת בנושא. זה מה שיקרה לאורך זמן (כמובן שצפויות בעיות, בעיקר בהתחלה).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה