סיימתי אתמול לקרוא שוב את הספר אורנטייליזם של אדוארד סעיד.
החלק המדכא בספר איננו האנטי ישראליות של המחבר (שכמעט לא מורגשת) אלא שקשה להבדיל בין הגישה האורטנליסטית שהוא יוצא נגדה לבין הגישה של מר"צ לפלסטינים בפרט ולערבים בכלל.
בעוד גורמים רבים אחרים בפוליטיקה הישראלית עדיין מאמינים במידה זו אחרת בכך שהפלסטינים אינם מי שהם מגדירים את עצמם ("אין עם פלסטיני"), רק מר"צ סבורה שאין חשיבות לשאלה כיצד הם מעוניינים להגדיר את עצמם - היא תגדיר זאת עבורם, תסביר את הפעולות שלהם, תקבע מה הצעדים שהם ינקטו ולאן הם רוצים להגיע (שבאורח פלאי תואמים את האג'נדה של המפלגה).
אני סבור שדי מדהים להיווכח שיותר מ-40 שנים אחרי שהספר הפך לאחד החשובים בשמאל העולמי עדיין יש כאלו בשמאל שמאמינים באדיקות במה שיצא נגדו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה