יום ראשון, 25 בדצמבר 2016

הכישלון במניעת החלטת מועצת הביטחון על ההתנחלויות

הכישלון בהחלטת מועצת הביטחון הוא כישלון אישי של נתניהו, הוא התעקש על מדיניות שכשלה. בניגוד להרבה מהסיפורים המופרכים על נתניהו, במקרה הזה מדובר אכן בכישלון. כל התירוצים של נתניהו הם לא רלוונטיים מכיוון שהוא עצמו טען שאינם רלוונטיים.

הכישלון הוא כישלון המדיניות של שיתוף פעולה מדינה עם מדינות אחרות מארה"ב שנתניהו הטיף לו שוב ושוב בעשור האחרון. כשהיינו צריכים אותן, הן הצביעו נגדנו ברובן, ובוודאי בארבע הקריטיות - צרפת, בריטניה, רוסיה וסין. יש לציין נתניהו טען שוב ושוב שזאת הדרך והוא נוחל בה הצלחה - לפי ההגדרה שלו עצמו, מדובר בכישלון ברור.

יש רק בעיה אחת עם הטיעון שלא מדובר בכישלון משמעותי, נתניהו הציג את העניין כמטרה עליונה. העניין היה הטיעון שלו להסכם עם תושבי עמונה, לחוק ההסדרה, לשיחות עם המחנה הציוני ועוד לרשימה ארוכה מאוד של דברים. אם זה לא חשוב - ראש הממשלה נכשל בהצגה חסרת שחר, אם זה חשוב - ראש הממשלה נכשל במניעת אירוע קריטי. אפשר בהחלט להתווכח על השאלה איזו משתי האפשרויות נכונה, אבל בשני המקרים מדובר בכישלון באותה מידה.

נתניהו לא יכול לטעון שגישת ממשל אובמה נחתה עליו בהפתעה, האם הוא דאג למישהו אחר שיטיל וטו? במועצת הביטחון יש 4 חברות קבועות אחרות פרט לארה"ב ונתניהו התגאה בקשרים עם שלוש מהן (פרט לצרפת). לשתיים מהן (רוסיה וסין) יש אינטרס להראות לאובמה מאיפה משתין הדג, לשתיים האחרות (בריטניה וצרפת) יש אינטרס להתחנף לטראמפ אבל בכל זאת כל הארבע תמכו בהחלטה. כאשר הקבוצה נכשלת, מפטרים את המאמן כי הוא קובע את האסטרטגיה ויותר קל להחליף אותו, גם אם השחקנים אשמים יותר - הגיע הזמן שנתניהו ילך הביתה ואם הוא לא מוכן לעשות זאת מרצונו, הליכוד צריך לעזור לו להגיע להחלטה הזאת.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

גבולות מדומיינים: הטקטיקה המוזרה של מחיקת גבולות

ביקרתי בהודו בשנת 2015 לצורך עסקים, כחלק מדרישות הבקשה לאשרת עסקים הייתי צריך לציין את המדינות הגובלות בהודו. הופתעתי לגלות שצריך לכלול גם א...