יום שישי, 5 במאי 2017

למה אין פתרון עם הפלסטינים

כל עוד ההנהגה הפלסטינית לא מעוניינת בפתרון, לא יהיה אחד. אם וכאשר תהיה אחת שמעוניינת לקדם את עמם, נדבר אתם. אני באופן אישי מחזיק בעמדה קיצונית הרבה יותר - רעיון המדינה בבסיסו לא רק מטומטם, אלא גם נמצא בסוף דרכו ולכן התשובה שלי איננה אף אחד מהנ"ל.

לפלסטינים יש הרבה ברירות, סרי נוסייבה בתחילת האינתיפאדה הראשונה וסלים פיאד כראש ממשלה הצליחו לא רעה בהתקדמות בשתיים מהן, אבל חוסלו פוליטית בשל האיום שהצלחתם יצרה כלפי האחרים. לכן הטענה שאנחנו לא משאירים ברירות לפלסטינים היא פשוט גזענית כלפיהם.

הדוגמאות לעיל היו אי אלימות ובניית מדינה עצמאית - הראשונה הביאה להסכם אוסלו והשנייה הביאה להכרה של האו"ם במדינה פלסטינית. נראה לי שזה די מבהיר למה הטיעון של השמאל שאין חשיבות למעשי הפלסטינים מופרך בעליל.

כאשר ההנהגה הפלסטינית זורקת כל עוד מי שמעז לחשוב אחרת, לא נשיג דבר. אנחנו פשוט מנהלים דיון עם עצמנו, נקודה. עם פיאד היה מה לדבר גם אם לא היה חובב ציון, זאת הסיבה למה אבו מאזן זרק אותו. כאשר מדברים על ריסון פלסטינים כדרך להגיע לשלום, זה פשוט לא בכיוון. הפלסטינים הם בני אדם בוגרים, כפי שציינתי לעיל, התכחשות לעניין, היא הבטחה של אי הגעה לשלום.

החלטה של הפלסטינים לבחור הנהגה מטיפוס אחר היא תנאי הכרחי, גם אם ממש לא מספיק, לכל התקדמות. השמות לא משנים בכלל, תאורטית, אפילו לא צריך להחליף את האנשים, מה שחשוב זאת המדיניות והיא היום חוסמת כל אפשרות. אפשרי בהחלט שבמקרה כזה נתקל בקשיים גם בצד הישראלי, אנחנו בכלל לא שם.

בעיקרון, הימין מאמין בהרבה פתרונות שונים - לא כל הימניים אותו דבר, כמו שלא כל השמאלנים אותו דבר ואפילו לא כל הפלסטינים. כך שלשאלה הזאת אין למעשה משמעות, אם רוצים אפשר לשאול מה אדם ספציפי מסכים, אבל לשאלה אין תשובה כללית. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הוויכוח על ועדות הכנסת

למה אני חושב (למרבה הצער) שהאופוזיציה צודקת בהתעקשותה בנושא ועדות הכנסת: הממשלה החדשה נדרשה להגיב לבג"צ בנושא פונדקאות הלהט"ב לאחר...